הבנה, חוסר הבנה, הבנה שלמה, הבנה חלקית, חיפוש הבנה, שאלות פנימה, שאלות החוצה, רצון לדעת, לא רוצה לדעת למה האדם מחפש הבנה? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה מדוע האדם מחפש הבנה ומנסה להבין דברים. אליעד פותח באמירה שלכל חיפוש יש מכנה משותף - בין אם האדם קורא לזה הארה, אמת, או פשוט להיות שלם עם עצמו. השורה התחתונה היא שבסופו של דבר האדם תמיד מחפש למלא חיסרון מסוים. כאשר האדם אומר אני רוצה להבין, פירוש הדבר שהוא חווה שחסר לו משהו - חסרה לו הבנה. מה מניע את הרצון להבין? הרצון להבין נובע מחוויה של חיסרון או אי - ידיעה. למשל, כאשר אדם רואה עלה נופל ולא מבין מדוע הוא נפל, הוא חווה חוסר הבנה. חוסר הבנה זה יוצר בו רצון לדעת. אם לא היה מבחין בעלה, לא היה מתעורר הרצון להבין את סיבת נפילתו. כך גם בשאלות קיומיות כמו למה אני חי? או למה אני כאן?. כל שאלה כזו יוצרת תחושה של חיסרון בהבנה. איך מתבטאת חוויית החיסרון בחיי היום יום? החיסרון מתבטא במצבים יומיומיים פשוטים, כמו למשל כשיתוש עוקץ אדם והוא שואל למה היתוש עקץ אותי?. עצם השאלה מבטאת חוסר הבנה, ומעידה שהאדם חווה שמשהו חסר לו. אם האדם לא היה יודע בכלל על קיומו של יתוש או על האפשרות שהוא עוקץ, לא הייתה מתעוררת אצלו השאלה. זה אומר שכדי שתהיה שאלה, חייבת להיות לפחות הבנה חלקית. מדוע ההבנה תמיד חלקית? הסיבה שהאדם תמיד חווה חוסר הבנה היא שהוא תמיד מבין דברים בצורה חלקית. למשל, אדם יודע שהוא נמצא בבית ולא בים, כי חסרים לו גלים וחול. ההבנה החלקית יוצרת חוסר הבנה ומכאן הרצון להבין עוד. אליעד מסביר שכדי שתהיה לאדם שאלה כלשהי, הוא צריך לדעת משהו - אך באופן חלקי בלבד. אילו היה יודע הכל, לא הייתה לו שום שאלה. ... לחפש תשובות חיצוניות לתחושת הכעס, האדם בודק מדוע בכלל הוא מתעניין בכך, מה שמביא אותו לניתוק הדרגתי מהאחיזה שלו באותה הבנה חלקית. מה גורם לאדם להמשיך לחפש תשובות? האדם ממשיך לחפש תשובות כי הוא מאמין לאמונות בסיסיות שמכתיבות לו שהוא חייב להבין, כמו למשל שהוא חייב לנעול את ... רוצה להבין. הרעיון הוא שלא משנה מה תגדירי שאת מחפשת, אם את מחפשת משהו, זה עדיין אותו הדבר. אחד קורא לחיפוש הארה, השני הבנה, ואחר קורא לזה אמת. אבל בסוף אתה מחפש משהו. אז שאלנו, למה את רוצה להבין? ואמרת שאת לא יודעת למה את רוצה להבין. אז בואי נבדוק, למה את רוצה להבין? ובמקום זה נשאל, מה זה לרצות להבין? אני רוצה להבין, פירושו, אני ישות קיימת, שחווה שחסרה לי הבנה. אני חווה חיסרון של הבנה. אז מה מניע את הרצון להבין? חוויית החיסרון של ההבנה. כמו למשל אדם שחווה שחסר לו ילדים, ירצה ילדים. אדם שחווה שחסרה לו הבנה , ירצה הבנה. למשל את הולכת ברחוב, ורואה עלה נופל, ואת לא מבינה מדוע העלה נפל, ואז את חווה חיסרון, כי את לא מבינה. אם כשהעלה היה נופל, לא היית רואה שהעלה נופל, ... הוא נופל? ובכלל כל השאלות, למה אני חיה? מה אני עושה? למה קמתי בבוקר? - למעשה כל השאלות שלך גורמות לך לחוויה של חוסר הבנה. אפילו למשל שעוקץ אותך יתוש, את שואלת, למה עקץ אותי, זה בגלל שאת חווה חוסר הבנה. אם למשל עקץ אותך יתוש, ואת לא שואלת, למה עקץ אותך יתוש, אבל אם את יודעת שעקץ אותך יתוש, הרי שאלת, מה עקץ אותי? ואז הבנת שזה יתוש. למעשה רצית להבין, ... ברחוב, ושומעת אנשים מדברים סינית, ורוצה לדעת מה הם דברו, זה יוצר אצלך חוויה של חיסרון, שאת לא יודעת משהו. הרצון שלך להבנה , נובע מכך שאת חווה חוסר הבנה. אולי אפילו מבחינתך לא אכפת לך לא להבין, ואת רק רוצה למלא את החיסרון. אבל את לא מסוגלת להיות בחוויה של, אני לא מבינה. ולכן את רוצה את ההבנה. מצד השכל, כדי שאני ארצה משהו, אני צריך לחוות שהוא חסר לי. אני רוצה להבין, כי אני חווה שאני לא מבינה. כשאת אומרת, אני לא מבינה משהו, פירושו שאת רוצה ... פירושו שזה חסר לי. כי אם לא היה חסר לי הים, פירושו שאני בים. כך שאדם שאומר שהוא לא מבין, אז למעשה הוא אומר שחסרה לו ההבנה. עכשיו נשאל, מה זה חסרה לי הבנה? במה זה תלוי? למה אני חווה שיש משהו שאני לא מבינה? התשובה, כי את מבינה דברים באופן חלקי. אם היית מבינה הכל בשלמות, אז לא הייתה לך חוסר

... הבנה שהיא שקר, שקר במזיד, שקר בשוגג, שקר מתוך חוסר ידיעה, הבנה חלקית מה ההבדל בין חוסר הבנה לשקר? הבנת המושג של חוסר הבנה היא קריטית בהבנת איך ניתן לזהות שקר. אליעד כהן מסביר שישנם מצבים שבהם חוסר הבנה למעשה מהווה שקר, וההבדל תלוי בכמה אנו מבינים את המידע שאנחנו מציגים. אם אדם אינו מבין משהו עד הסוף, אך מתיימר להבין אותו, הוא למעשה משקר, גם אם לא מתוך כוונה רעה. יש הבדל בין חוסר הבנה של דבר מסוים לבין הטעיית אחרים לגבי מה שאנחנו יודעים או מבינים. מהם סוגי השקר השונים? ישנם סוגים שונים של שקרים: שקר ... חוסר ידיעה - כאשר אדם לא מבין את האמת, אך עדיין טוען שהוא יודע אותה. הבנה חלקית - כאשר אדם מבין רק חלק מהאמת, אך לא מבין את התמונה כולה. אליעד כהן מדגיש שהבנה חלקית עלולה לגרום לנו לשקר, כי אם אדם לא מבין את כל התמונה אך חושב שהוא מבין, הוא מבצע שקר בעצם אמונתו החלקית. למה הבנה מעורפלת היא שקר? ההבנה המלאה של משהו היא חיונית כדי להימנע משקר. כאשר אדם לא מבין משהו עד הסוף, אך חושב שהוא מבין אותו, זהו שקר. כל הבנה מעורפלת למעשה מתפרשת כאמונה, וכל אמונה היא שקר, שכן היא לא מבוססת על ידיעה ישירה ואמיתית. אם אדם מאמין במשהו אך לא מבין ... יש הבדל בין לא להבין לבין לשקר? אם אדם לא מבין משהו, אך הוא לא טוען להבנה, הוא לא משקר. אך אם הוא טוען שהוא מבין משהו, בעוד שהוא מבין רק חלק מהדבר, הוא משקר. השקר הוא בתביעה להבנה מלאה כאשר בפועל ההבנה חלקית בלבד. למה שקר מתוך חוסר הבנה חמור יותר משקר במזיד? כשהאדם משקר מתוך חוסר הבנה, הוא מטעה גם את עצמו וגם את סביבתו, כי הוא מאמין במה שהוא אומר. לעומת זאת, שקר במזיד הוא חמור פחות, כי לפחות האדם המהרהר ... שהוא טועה חמור יותר, כיוון שהוא מטעה את עצמו בתמימות. מה ההבדל בין הבנה מלאה להבנה חלקית? ההבנה המלאה נדרשת כדי להבין את האמת כולה. אם אדם לא מבין את כל המרכיבים של משהו, הוא למעשה לא מבין את האמת. הבנה חלקית נותנת לאדם תחושת ביטחון כוזבת, כאילו הוא מחזיק באמת, בעוד שבפועל הוא לא מבין את התמונה המלאה. האם אפשר לומר שחוסר ... כי הוא לא מודע לכך שהוא טועה. מה הקשר בין אמונה לשקר? כפי שצוין, כל הבנה מעורפלת היא בעצם אמונה, וכל אמונה היא שקר. אם אדם מקבל משהו כעובדה מבלי להבין אותו באופן ישיר ומוחלט, הוא למעשה חי בשקר. הבנה אמיתית לא דורשת אמונה - היא מבוססת על ידיעה ישירה וברורה של האמת. כיצד ניתן להימנע משקר? כדי להימנע משקר, על אדם לוודא ... מלא ולא חלקי. אם הוא לא בטוח, עדיף שיאמר אני לא יודע במקום לטעון להבנה חלקית. הדרך הנכונה להימנע מהטעיה עצמית היא לשאוף להבנה מוחלטת ומדוקדקת, מבלי להסתמך על אמונות או השערות. למה חשוב לבדוק את ההבנה שלנו? הבנתנו צריכה להיות תמיד ברורה ומבוססת. אם יש לנו ספק לגבי ההבנה שלנו, כדאי לבדוק אותה מחדש, לבדוק כל הנחה ולוודא שהיא נכונה. כל חוסר הבנה או הבנה מעורפלת עשויה להוביל לשגיאות חמורות, ולכן יש להטיל ספק בהבנתנו ולעבוד על שיפור היכולת להבין את הדברים באופן שלם ומלא. מה ההבדל בין שקר לחוסר הבנה? מדוע אמונה היא סוג של שקר? איך אפשר לדעת אם אנחנו באמת מבינים משהו? האם שקר מתוך חוסר ידיעה חמור יותר משקר במזיד? מה המשמעות של הבנה חלקית? איך ניתן להימנע מהטעיה עצמית? מה ההבדל בין חוסר

הבנה עצמית, להבין את עצמך, מודעות עצמית, איך נוצרת הבנה? מהי הבנה? איך המוח מבין? שאלה רקורסיבית, להבין את עצמך, להבין את החיים, הבנה מלאה איך נוצרת הבנה ומה משמעותה? אליעד מסביר שהמושג הבנה הוא תהליך שבו אדם חווה דברים מסוימים כשונים מדברים אחרים, ולחוויית השוני הזאת הוא קורא הבנה. אך אם האדם מנסה להבין כיצד נוצרת אותה חוויית הבנה, הוא מיד ייתקל בקושי מהותי, מכיוון שכל הסבר שיינתן לו ידרוש ממנו להבין שוב דברים חדשים, וכך הלאה. לכן האדם נכנס ללופ אינסופי של שאלות, ... ושוב ישאל: איך אני מבין את ההסבר החדש הזה?, וכך הלאה עד אינסוף. כך, כל הסבר הוא בהכרח חלק ממנגנון ההבנה, ולכן בלתי אפשרי להגיע להבנה מוחלטת ושלמה של הדבר עצמו. מה קורה אם מתעקשים להבין ב - 100%? אליעד טוען שככל שהאדם מתעקש להבין דבר מסוים לעומק ולפרטי פרטים, בסופו של דבר הוא מגיע להבנה שאין שום דבר שהוא באמת מבין אותו. מדוע? מפני שכדי להבין משהו עד הסוף חייבים להגיע אל הבסיס של כל ההבנות: ההבדלה בין יש לבין אין. ברגע ... כלשהו. למשל, אליעד נותן את הדוגמה של שולחן: אם האדם מתעקש להבין מה זה שולחן עבורו, הוא יבחין שחלק מההבנה שלו לגבי שולחן נשענת על הבדל מסוים - למשל ההבדל בין דומם לחי, או בין רהיט לריצוף. ככל שהוא מתעמק בכך, הוא מגלה שההבדלות הללו אינן ... הוא לא בטוח עוד בהבדלה הבסיסית הזאת, המנגנון שמאפשר לשאול שאלות ולהבין דברים מפסיק לפעול. מכיוון שכל הבנה וכל חוויה שלו מבוססות על אותה הנחת יסוד ראשונית, אז אם הנחה זו אינה ודאית עוד, כל המבנה השכלי קורס ואין יותר אפשרות לשאול שאלות נוספות. איך מתקדמים בהבנה מעבר ללופ השאלות האינסופי? אליעד מסביר שהדרך לצאת מהלופ האינסופי של שאלות ותשובות היא להבין את השאלה עצמה ולא רק את התשובה עליה. כאשר האדם מבין לעומק מדוע הוא שואל שאלה מסוימת, הוא מבין את מגבלות התשובות שהוא מקבל. במילים אחרות, עצם ההבנה של השאלה ושל מגבלות התשובה היא הפתרון הכללי. הוא מציין שככל שהאדם מתעקש להבין לעומק, הוא מגלה שכבה עמוקה יותר של התודעה שלו. כשהוא ... לחלוטין, כי הבין את המנגנון של השאלות והבין שאין באמת תשובה מוחלטת מאחורי שום דבר. מדוע אי אפשר להגיע להבנה מוחלטת של שום דבר? לסיכום, אליעד טוען שאי אפשר להגיע להבנה מוחלטת של שום דבר בעולם מכיוון שכל הבנה נשענת על הבדלה ראשונית בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההבדלה הזאת היא יחסית ולא מחויבת במאה אחוז. ברגע שאדם באמת מבין זאת, הוא רואה שאין ... הדרך הוא יגיע להטלת ספק אפילו בהבדל הבסיסי ביותר - בין קיום לבין אי - קיום, בין יש לאין. איך נוצרת הבנה? מהי משמעות של משהו? איך המוח מבין דברים? מהו לופ אינסופי של שאלות? מהי הנחת היסוד הבסיסית? האם אפשר להבין משהו באופן מוחלט? מה ההבדל ... איך אני אבין את מה שהסברת לי? תכנס ללופ, לא תוכל לסיים אף פעם. כול אסבר שאסביר לך הוא בתוך מנגנון ההבנה עצמו, וכאשר אתן לך אסבר למשל, איך אתה מבין שיש פה שולחן? ואז אתה תשאל, איך אני מבין את ההסבר שלך? אתה צריך להבין מה אתה רוצה להבין. אם אתה אומר שהבנה לא מספקת אותך, ואתה רוצה להבין, איך אני מבין את הדבר? זה שאתה מבין שיש פה שולחן לא מספק אותך, אתה רוצה לדעת איך הבנתי שיש פה שולחן? ... הבנת את ההסבר שלי. מה אתה רוצה בסוף? שאלה: אני רוצה להבין הכל. אליעד: אתה צריך להבין קודם כל מה היא הבנה. הבנה זה שאתה חווה דברים מסויימים כשונים מדברים אחרים, ואז אתה קורא לחוויה הבנה. אז תשאל, איך אני חווה דברים? אז אנחנו שוב פעם בלופ, כל מה שאסביר לך, אסביר זאת במילה אחרת, ותמיד תהיה לך שאלה על זה. אני משתמש במושגים ... בעצם מגיע ללא יודע כלום. כי אז אתה רואה שאתה בעצם לא מבין שום דבר. שאלה: אני מבין זאת. אליעד: האם כל הבנה שעוברת לך בראש, אתה רואה שמאחוריה אין שום מחויב? מה שאמרתי עכשיו זה בעצם התשובה לשאלה. כי אם אתה מבין, שעל כל הבנה שאני אתן לך, תהיה לך עוד שאלה, אז במכה אחת כל מה שאתה מבין נעלם לך, כי אתה רואה שמאחורה אין שום דבר שאתה יכול להיות בטוח בו. מה ההבנה הבסיסית ביותר שיש? שאני מבין שיש ואין. אז השאלה היא, איך יש ואין? וכל הסבר שאני אתן הוא בתוך היש והאין, ולכן אם הבנת את זה באמת, ... הוא יוביל אותך לסוף. ולא משנה מה. אם אתה שואל שאלה כל שהיא, כמו איך אני מבין שזה שולחן? ואני נתתי לך הבנה כל שהיא לשאלה שלך, ככול שתבין את ההבנה יותר לעומק, כך השאלה עצמה תעלם. כי להבין את השאלה עצמה, להבין את המגבלות של התשובה, זה עצמו הפיתרון הכללי. כול מחשבה שיש לך בראש, אם ... לראות את ההבדלה הראשונה שדרכה יוצאות כל ההבנות? כל החוויות, המחשבות, הרגשות, התחושות וכו מושתתות על ההבנה הבסיסית של ההפרדה בין מה שיש לבין מה שאיננו. ואם אתה שואל מה עומד מאחורי זה, ברגע שהטלת בזה ספק, הפסקת לשאול. ...

... רוחנית, עליה רוחנית, ירידה רוחנית, מדרגה רוחנית, הבנה ואי הבנה, הדרך אל ההבנה מהי המשמעות של הבנה ואי הבנה בתהליך ההתפתחות הרוחנית? אליעד כהן מסביר את התהליך של ההתפתחות הרוחנית כתהליך מתמשך של הבנה ואי - הבנה, שבו האדם נמצא תמיד בין שני מצבים אלה. הוא מדגיש שהאדם יוצא ... לו תחושת מילוי. אך המילוי הוא זמני, ומיד לאחריו חוזרת תחושת אי - ההבנה. התהליך מתואר בצורה מעגלית: האדם שואל שאלות, מקבל תשובות ומרגיש שהבין, ואז שוב חוזר לנקודת ההתחלה של אי ההבנה. אליעד משתמש בדוגמה מהסיפור של יציאת מצרים, שבה נאמר ויקם ... יוסף. הכוונה של הדוגמה היא להמחיש את ההרגשה של האדם כאשר הוא מגיע להבנה חדשה, ולאחר מכן שוכח או מאבד את התחושה של ההבנה שהייתה לו קודם. כלומר, לאחר כל הבנה חדשה, באה נקודה שבה האדם מרגיש שהוא שוב לא מבין כלום, וכך הוא מתקדם לשאלה הבאה. מדוע אחרי כל הבנה חוזרת אי - הבנה גדולה יותר? אליעד כהן מסביר שאי - ההבנה החדשה היא תוצאה של העלייה במדרגה רוחנית. הוא מדמה את התהליך ... שהוא לא מסוגל להתמודד איתו בקלות. אבל למעשה, כל מצב חדש של אי - הבנה הוא רמה גבוהה יותר של התמודדות, שמסמנת התקדמות רוחנית. אליעד מדגיש שהאי - הבנה של עכשיו היא כבר הרבה יותר מתקדמת מההבנה של אתמול. במילים אחרות, אי - ההבנה החדשה מסמנת שהאדם הגיע למקום עמוק יותר וגבוה יותר של חקירה ... למרות שלעתים זה מרגיש כמו חזרה אחורה. מהי המשמעות של חוויה של הבנה חלקית? אליעד מתאר גם מצב שבו לאדם יש תחושה של הבנה חלקית בלבד. הוא מבין משהו, אך לא מבין אותו לחלוטין. התחושה הזו מתחלפת בין ההבנה לבין אי - ההבנה. האדם לא באמת שוכח את ההבנות הקודמות שלו, אלא פשוט חווה רמות ... גדולה מאוד. באופן דומה, האדם אולי מרגיש שהוא עדיין מתמודד עם חוסר הבנה , אבל למעשה הוא נמצא עמוק יותר בתהליך החקירה וההתפתחות שלו. ... הכל אחד? אליעד כהן מסביר שהסוף של התהליך הרוחני מתרחש כשהאדם מגיע להבנה מוחלטת שהכל אחד. במצב זה מתבטלת הדואליות - אין יותר הבדל בין מבין ללא מבין. כשמגיעים לנקודה הזו, האדם מבין שאין שום הבדל בין הבנה לאי - הבנה, בין ידיעה לאי - ידיעה. כלומר, ההבנה המוחלטת היא ההבנה שגם הידיעה וגם האי - ידיעה הם אחד. הוא מתאר זאת כנקודת הקצה, ... שהוא רואה את האחדות של כל המצבים, ללא הבדל ביניהם. האם התהליך של הבנה רוחנית יכול להסתיים? אליעד מציין במפורש שבסופו של התהליך אין ...

... בצורת הבנה, איך ליישם את העצות של אליעד כהן? איך להרגיש את השכל? איך להרגיש את מה שמבינים? איך ליצור התאמה בין רגש לשכל? איך מיישמים את העצות של אליעד כהן? איך ללמוד מאליעד כהן? ליישם הבנה, ליישם עצות של הבנה איך ליישם את העצות של אליעד כהן? כשהשאלה שעולה היא כיצד ליישם את העצות של אליעד כהן, התשובה לא תמיד קשורה לפעולות פיזיות שניתן לבצע ... להתאמן או להתפלל. במקום זאת, היישום של העצות שלו מתמקד בהבנה. כל הרעיון שמביא אליעד כהן נשמע כמשהו שנשאר ברובו במישור המחשבתי וההבנה האישית של האדם. כדי להבין את הדרך שבה עלינו ליישם את העצות, אליעד כהן מתאר את השאלה המרכזית: מה זה אומר ליישם את זה? כאשר אדם שואל ... מדמיין בראשו פעולה מסוימת שהוא צריך לעשות, אך כשמדובר בהבנה, היישום הוא לא בהכרח פעולה פיזית. במקום זאת, היישום של הרעיון הוא הבנה מעמיקה של אותו רעיון. האם היישום הוא פעולה? היישום כפי שאליעד כהן מציין לא תמיד מתייחס לפעולה ברורה. למשל, אם נניח שמישהו רוצה ... רעיון שמוצג, היישום הוא לא על ידי פעולה פיזית אלא על ידי הבנה. איך מיישמים רעיון? כיצד מבינים את מה שנאמר? כדי ליישם את הרעיון שמצוין, הצעד הראשון הוא להבין אותו. אליעד כהן מציע לקחת את הרעיון ... כל התהליך הזה הוא הדרך ליישם את הרעיון. האם היישום הוא הבנה? איך מיישמים את הרעיון על ידי הבנה? כפי שאליעד כהן מסביר, היישום הוא למעשה הבנה. כל רעיון שתגידו או שתקראו צריך לעבור תהליך של הבנה מעמיקה. חשוב לא רק להבין את הרעיון בצורה שטחית, אלא לבדוק אותו מכל כיוון. אליעד כהן מציין שחשוב לא רק לשמוע את הרעיון אלא להבין אותו ... היישום עצמו לא מתרחש על ידי פעולה פיזית, אלא על ידי הבנה מעמיקה שמתבצעת בתהליך של חקירה וניתוח. איך ניתן ליישם את העצות בעזרת למידה והתבוננות? לסיכום, היישום של העצות לא מתרחש על ידי פעולות פיזיות, אלא על ידי למידה והבנה. כל רעיון צריך לעבור את תהליך ההתבוננות וההבנה כדי להגיע למקום שבו לא רק המוח מבין אלא גם הלב מרגיש את מה שהמוח הבין. זהו תהליך שבו חקרו את הרעיון על כל צדדיו ומובניו, ותוך כדי חקירה ושאלות, הגענו להבנה מלאה. איך ליישם את העצות של אליעד כהן? מהו היישום של רעיונות? איך להבין את מה שנאמר? איך להפעיל את השכל בצורה נכונה? איך ליצור התאמה ...

... מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף למה ההבנה נעלמת ואיך להשיג חוויה מושלמת? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשיג הבנה מוחלטת וחוויה מושלמת, ומדוע לעיתים ההבנה או הפתרון שמצאנו נעלמים לנו. הוא מתאר מצב נפוץ בו אדם מתמודד עם קושי בחיי היומיום, מגיע להבנה מסוימת שמקלה עליו, אך לאחר זמן קצר ההבנה נעלמת, והקושי חוזר שוב. מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא שהאדם משיג פתרון זמני בלבד, מכיוון שההבנה שלו לא מוחלטת אלא חלקית בלבד. להבנתו, מוחלטות פירושה מצב בו האדם כל כך בטוח במסקנה או בתובנה שלו, שהוא אינו יכול אפילו לדמיין מצב אחר. הוא נותן דוגמה מוחשית מאוד לעניין הזה: ... אדם מבין שאש שורפת, הוא לא יצטרך לשכנע את עצמו מחדש כל פעם שהוא רואה אש. ההבנה ברורה ומוחלטת עד כדי כך, שהוא לא מסוגל לחשוב אחרת. מה הקשר בין חוסר ביטחון להבנה חלקית? לפי אליעד, הסיבה העיקרית לכך שההבנות שלנו לא מחזיקות מעמד היא שאין לנו ביטחון מלא ואמיתי בהן. כל עוד אנחנו מסוגלים לחשוב או לדמיין אחרת, ההבנה שלנו אינה שלמה. לכן, אם אדם חושב כיף לי, סימן שהוא עדיין יכול לדמיין מצב שבו לא יהיה לו כיף. כך הוא מזהה שמדובר בטוב יחסי בלבד, ולא בטוב מוחלט. החוויה המושלמת היא מצב שבו ... מוחלט בפתרון הבעיה? הדרך להגיע לפתרון מוחלט, לפי אליעד, היא לא להרפות עד שההבנה הופכת להיות מוחלטת. הוא מדגיש שוב ושוב את המושג מאה אחוז, כלומר, שעל האדם להמשיך ולחקור את המחשבות והתחושות שלו עד שיגיע למצב שהוא לא מסוגל לחשוב אחרת. רק אז ההבנה תהיה קבועה, ולא תיעלם שוב ושוב. מה פירוש להעלות את הרף של האמת? אליעד אומר שצריך להעלות את הרף של האמת, כלומר, לדרוש מעצמנו יותר דיוק, יותר עומק ויותר מוחלטות בכל הבנה שאליה אנחנו מגיעים. הוא מזהיר שאסור להתפשר על הבנה נוחה או שטחית, כי אז הפתרון יהיה זמני בלבד. אם האדם מתפשר, הוא ימשיך להתעייף מלהתמודד שוב ושוב עם אותן הבעיות. מדוע חשוב לחקור עד הסוף ולשאול שאלות באופן מוחלט? אליעד מדגים ... לדמיין בעיה, תהיה זו חוויה מושלמת וקבועה. איך להשיג חוויה מושלמת? מהי הבנה מוחלטת? מדוע ההבנה שלי נעלמת? איך להגיע למאה אחוז ביטחון? מה זה ללכת עד הסוף? איך להפוך הבנה לזמינה תמיד? ...

... מקבילים, ללמוד מדבר על דבר, למצוא תשובות לשאלות, הבנה מלאה, הבנה חלקית, פתרונות לבעיות, למצוא פתרון לבעיה, משל ונמשל, היקש לוגי, הסקה לוגית איך אפשר ללמוד מתהליך אחד לתהליך אחר? כדי ... יכול לשכפל באופן מדויק את התהליך במקום אחר. עליו להפשיט את התהליך המקורי, לזהות את המרכיבים הבסיסיים ולהתאים אותם לסביבה החדשה. כך אדם מגיע להבנה עמוקה יותר, מופשטת יותר, שיכולה לשרת אותו במגוון מצבים אחרים. מה המשמעות של להפשיט תהליך למידה? להפשיט תהליך למידה ... בין מצב של פחד למצב שאין פחד. רק אם אדם מבין את המשמעות המלאה של מושג זה, הוא יכול להשתמש בו בתהליכים אחרים. מדוע אי אפשר להשליך רעיונות ללא הבנה מלאה? אליעד מדגים זאת באמצעות המשל של קריאת ספר בעברית. אם אדם נתקל במילה לא מובנת, כגון שולחן, עליו להבין מהי בדיוק ... כך גם לגבי רעיונות מופשטים כמו אלה של רבי נחמן. כדי להשליך רעיון אחד על רעיון אחר, צריך קודם להבין את המשל המקורי באופן שלם ומדויק. אם אין הבנה מלאה של המשל, ההשלכה על הנמשל תהיה מוגבלת או שגויה. איך מיישמים את עקרון ההבנה המלאה במציאות היומיומית? אליעד מדגיש שיישום נכון של רעיונות מופשטים תלוי ברמת ההבנה שלהם. ככל שההבנה עמוקה יותר, כך קל יותר ליישם את הרעיונות למציאות היומיומית. הוא מציין שאנשים רבים מבינים רעיונות בסיסיים רק באופן חלקי, ... במטרה שאליה מכוונים. במקומות מסוימים רבי נחמן כותב דווקא להוריד את היראה לשורשה בהקשרים שונים. לכן חשוב להבין את הרעיון המקורי לעומק, כי בלי הבנה כזאת לא ניתן לדעת מתי להעלות ומתי להוריד, ומדוע בכלל עושים זאת. לסיכום, אליעד מדגיש שהשלכה נכונה מדבר לדבר דורשת הבנה מעמיקה ומדויקת של המקור. רק כאשר האדם מבין את הרעיון המופשט בצורה שלמה, הוא יכול לקחת את אותו רעיון ולהשליך אותו בצורה נכונה על בעיות ומטרות שונות בחייו. הבנה חלקית תוביל להשלכה מוגבלת או שגויה, בעוד הבנה מלאה מאפשרת גמישות ויישום נכון בכל מצב. איך ללמוד מדבר לדבר? מהי הבנה מלאה? מה הכוונה להעלות את היראה לשורשה? מה המשמעות של משל ונמשל? איך פותרים בעיות בעזרת תהליכים מקבילים? מה זה הסקה ...

הבנה חלקית עוזרת להגיע אל השלמות המוחלטת איך הבנה חלקית יכולה להוביל לשלמות מוחלטת? הבנה חלקית, אף שאינה מושלמת בפני עצמה, יכולה לשמש ככלי יעיל ומשמעותי כדי להגיע בסופו של דבר אל שלמות מוחלטת. הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שגם הבנה חלקית של רעיון, מושג או תובנה רוחנית, יכולה להוביל בסופו של דבר להבנה מלאה ומוחלטת. כדי להבין לעומק כיצד תהליך זה מתרחש, הוא נותן מספר דוגמאות ומסביר אותן לפרטים. מה המשמעות של הבנה חלקית על פי אליעד כהן? לפי אליעד כהן, כאשר אדם שומע או קורא משהו חדש או עמוק, הוא עשוי לתפוס חלק ממנו בלבד ולא את כל התמונה בשלמותה. אך גם תפיסה זו, ולו החלקית ביותר, חשובה מאוד כי היא מקדמת אותו להבנה מוחלטת. אליעד מדגים זאת באמירה שאם אדם רוצה להיות מאה אחוז אלוהים, כלומר, להגיע לשלמות המוחלטת של הבנה רוחנית וידיעת האמת המוחלטת, הוא עדיין יכול להתחיל עם 30 אחוז הבנה, וזה מספיק כדי להניע תהליך של התקדמות. ההתקדמות לא חייבת להיות מיידית ומוחלטת, היא יכולה להיות איטית והדרגתית, אבל העיקר שתהיה התקדמות. איך הבנה חלקית מקדמת להבנה מוחלטת? אליעד מסביר כי התהליך הזה קורה מעצמו באופן טבעי. כאשר האדם שומע רעיון כלשהו, משהו קטן בתוך התודעה שלו נתפס ומשתנה. השינוי הזה הוא תחילתה של הבנה. גם אם השינוי הוא קטן מאוד, הוא משמעותי כי הוא משמש כחוליה הראשונה בשרשרת של שינויים נוספים. הוא מדגיש שכאשר ההבנה הזאת מתרחשת אפילו בצורה חלקית, נוצר שינוי בתפיסה של האדם לגבי המציאות, ובכך מתחיל תהליך שבסופו האדם יגיע להבנה מלאה ושלמה. הוא מוסיף ומסביר שכאשר רעיון או תובנה רוחנית נוגעים באדם בצורה כלשהי, אפילו אם זה קורה באופן חלקי בלבד, זה יוצר אפקט שמתחיל שינוי בתודעתו. לא כל אדם יקבל את ... הוא עצם התנועה קדימה בתהליך. מדוע חשוב להמשיך ולנסות להבין גם אם ההבנה חלקית? אליעד מדגיש כי אין חובה להבין הכל באופן מלא מיד. הוא מציין שאין צורך להאמין בכל דבר שהוא אומר, אלא שהעיקר הוא לנסות להבין ולו חלק קטן, וכך נוצר אפקט של התקדמות מתמשכת. ההבנה הראשונית והחלקית היא זו שיוצרת את הפתח להבנה נוספת. ככל שאדם חוזר שוב ושוב על הרעיון, הוא מבין אותו טוב יותר, מתרגל אליו, וכך צובר תובנות נוספות, עד שבסופו של דבר, ההבנה החלקית הופכת להבנה מוחלטת. מה המשמעות של להיות 30 אחוז אלוהים? אליעד כהן משתמש במושגים כמו 30 אחוז אלוהים או 100 אחוז אלוהים כמטאפורה לרמות שונות של הבנה רוחנית ושל חיבור לאמת המוחלטת. להיות 30 אחוז אלוהים פירושו להשיג רמה מסוימת של הבנה חלקית או תובנה רוחנית, שהיא כבר משמעותית בפני עצמה. המשמעות היא שגם הבנה לא מלאה עדיפה על פני חוסר הבנה מוחלט, מכיוון שהבנה חלקית כבר מניעה את האדם קדימה אל עבר יעדו הסופי - ההבנה השלמה והמלאה. הוא מדגיש שוב כי ההבנה החלקית היא כמו שלבים בסולם. ככל שאדם מבין חלקים נוספים מהרעיון, כך הוא עולה עוד שלב ומתקרב להבנה שלמה יותר. למה לא כולם מגיעים להבנה מלאה? אליעד כהן מציין גם שאם כולם היו מבינים את הכל באופן מוחלט מיד, העולם היה משתנה לחלוטין. עצם העובדה שישנם אנשים שעדיין לא מבינים את הרעיונות הרוחניים לעומק, מאפשרת ... להדריך, ללמד ולהפיץ את הידע. בצורה זו מתקיימת הדינמיקה של לימוד והבנה הדרגתית, שבה אנשים מגיעים להבנה בקצב שלהם, דרך

... בדבר אמיתי, אמונה בדבר אמיתי, אמונה או הבנה, הבנה היא אמונה, לא לדעת שום דבר, אמונה הופכת להבנה, אמונה או ידיעה מה ההבדל בין אמונה לבין הבנה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים מאמינים בדבר מסוים אך לא באמת מבינים אותו. בתחילה, האמונה בדבר מסוים יוצרת תחושה שזה נכון, אך למעשה יש בה מרכיב של שקר. כאשר אדם מאמין, הוא עדיין לא יודע את הדבר, הוא רק חושב שהוא יודע. ההבדל הוא שידיעה או הבנה מלאה של דבר מסוים היא מצב שבו האדם חווה את האמת באופן ישיר ומלא, ללא ספקות. כל עוד האדם מאמין בלבד, הוא אינו חווה את המציאות באופן ישיר לחלוטין, ולכן עדיין קיים בתוכו ספק. איך אמונה הופכת להבנה אמיתית? אליעד מסביר שתהליך המעבר מאמונה להבנה מתרחש כאשר האדם מטיל ספק באמונה שלו וחוקר אותה לעומקה. לדוגמה, אדם שחווה בעיה או סבל, יכול לקבל עצות שונות כיצד להתמודד עם זה, אך אליעד מציע לו לשאול את עצמו מי ... האדם מטיל ספק בכל הנחות היסוד שלו, הוא יכול לעבור ממצב של אמונה בלבד למצב של הבנה מלאה. במצב של הבנה, האדם כבר אינו מאמין במשהו, אלא חי את הדבר עצמו, ללא ספק וללא צורך להאמין בו. מדוע כל הבנה היא למעשה סוג של אמונה? אליעד מציג רעיון נוסף ומעניין: כל סוג של הבנה היא למעשה סוג של אמונה. הוא מדגים זאת בכך שכאשר אדם אומר שהוא הבין משהו, הוא בעצם מאמין שהוא הבין. אם מבקשים ממנו להסביר את ההבנה, מתברר שהוא מסתמך על מושגים נוספים שגם בהם הוא מאמין. המשמעות היא שכל ידע שאדם חושב שיש לו מבוסס על אמונות נוספות, ולכן הוא אינו ידע מוחלט ואובייקטיבי. לפי ... חייב לבדוק את האמונות והידיעות שלו לעומק, כי רק בדיקה אישית יכולה להביא אותו להבנה מלאה של האמת. אליעד אפילו מבהיר כי אם עומדת בפניכם האפשרות להאמין לו או לבדוק לבד, עדיף שלא להאמין לו אלא לבדוק בעצמכם. רק בדיקה עצמית ואמיתית יכולה להביא למצב של ידיעה מוחלטת ולשחרור מלא. מה ההבדל בין אמונה להבנה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לא לדעת שום דבר? איך אמונה הופכת לידיעה? מי אני באמת? איך להפסיק להאמין ולדעת באמת? ...

... כמו כולם, אתה לא חכם יותר ולא פחות מאף אחד אחר, אי הבנה שנובעת מהבנה מה המשמעות של משוגע כמו כולם? הרעיון המרכזי בהרצאה הוא שלכל בני האדם יש חוסר הבנה מסוים לגבי המציאות, ולכן אף אחד מהם לא חכם יותר או פחות באופן מוחלט. אליעד כהן מציין כי ההבנה האנושית היא תמיד מוגבלת, והשקפת עולם של אדם עשויה להיראות נכונה לו, אך היא מבוססת רק על הבנה חלקית של המציאות. כל אדם משדר תחושה של חכמה או טיפשות מתוך תפיסת עולמו, אך למעשה כל בני האדם מצויים באותה רמה של חוסר הבנה. מדוע אנשים חושבים שהם חכמים יותר או פחות מאחרים? ישנם מצבים בהם אנשים מרגישים שהם חכמים יותר ... בעוד שהוא עשוי לחשוב שהתפיסות של אחרים שגויות. בהקשר זה, ניתן לראות כיצד אדם יכול להרגיש את ההפך - הוא לא רואה את התמונה המלאה וההבנה שלו אינה שלמה. כיצד אי - בנה נובעת מתוך הבנה? אליעד מציין פרדוקס חשוב - שהבנה חלקית יכולה להוביל לאי - הבנה. כאשר אדם חושב שהוא מבין משהו, אך הוא מבסס את הבנתו על תובנה חלקית, הוא עשוי להחיל את העיקרון ... שלא לראות את התמונה הכוללת. מהי המשמעות של קבלת השיגעון? הכרה בכך שכל בני האדם הם משוגעים במידה מסוימת היא הכרה מבססת של חוסר שלמות בהבנה האנושית. אין הבדל מהותי בין אדם שמוגדר כמשוגע לבין אדם שנחשב לנורמלי. כאשר אדם מבין את המגבלות של הבנתו, הוא יכול להשתחרר מהצורך להוכיח את חוכמתו או להרגיש פחד שהוא טיפש. כיצד ההכרה בכך שכולם משוגעים יכולה לעזור לאדם? הבנה זו מסייעת לאדם לחיות בצורה רגועה יותר. כאשר הוא מבין שלכולם יש חוסר הבנה מסוים, הוא פחות ירגיש צורך להילחם או להוכיח את עצמו. כל אדם רואה את המציאות דרך עיניו שלו, ולכן אין טעם לדאוג לגבי טעויות אישיות או השוואה לאחרים. כיצד ליישם את ההבנה הזו בחיי היומיום? אליעד ממליץ שאדם יבחן את מחשבותיו ויבדוק האם הוא באמת מבין את המציאות כפי שהיא. אם אדם חושב שהוא חכם יותר מאחרים, או שהוא בטוח שהוא יודע משהו בוודאות, עליו לשאול את עצמו האם הבנתו שלמה או האם הוא אוחז רק בהבנה חלקית. כאשר אדם רואה מישהו אחר שהוא חושב שהוא משוגע, עליו לזכור שגם זו עשויה להיות פרשנות חלקית וייתכן שההבנה שלו אינה שלמה. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה הוא שהבנתו של כל אדם מוגבלת, ולא ניתן לקבוע באופן מוחלט שמישהו חכם יותר או פחות מאחרים. כל אחד חי באשליה מסוימת לגבי יכולותיו השכליות, והשילוב של ההבנה המוגבלת הזאת יוצר את תחושת החוכמה או טיפשות. בהכרה בכך שכל בני האדם משוגעים במידה כזו או אחרת, אדם יכול להשתחרר מהצורך להוכיח את חוכמתו ולפתוח את עצמו להבנה מעמיקה יותר של המציאות. איך להבין שאתה לא חכם יותר מאחרים? למה כולם משוגעים במידה מסוימת? מה הקשר בין הבנה לאי - הבנה? איך להשתחרר מהצורך להוכיח את עצמך? למה כל בני האדם חיים באשליה מסוימת? מה המשמעות של להיות משוגע כמו כולם? אליעד כהן מסביר כי כל בני האדם נמצאים ברמה מסוימת של חוסר הבנה לגבי המציאות, ולמעשה, אין אדם שהוא חכם יותר או פחות מאחרים באופן מוחלט. התחושה של אדם שהוא חכם יותר מאחרים או טיפש יותר מהם נובעת מהבנה חלקית של המציאות, ולא מהאמת המוחלטת. מדוע אנשים חושבים שהם חכמים יותר או פחות מאחרים? לעיתים, ... טוב יותר מאחרים, אך אליעד מסביר כי זו רק פרשנות סובייקטיבית. לדוגמה, כאשר אדם מרגיש שהוא חכם יותר מאחרים, זה נובע מכך שהוא תופס את ההבנה שלו כנכונה, בעוד שהבנות אחרות נראות לו שגויות. אולם, באותה מידה ניתן לראות מצב הפוך, שבו ההבנה שלו אינה שלמה והוא זה שאינו רואה את התמונה המלאה. כיצד אי - הבנה נוצרת דווקא מתוך הבנה? פרדוקס מעניין שאליעד מדבר עליו הוא שאי - הבנה נובעת מתוך הבנה חלקית. כאשר אדם חושב שהוא מבין משהו, אך ההבנה שלו אינה שלמה, הוא עלול להסיק מסקנות שגויות. לדוגמה, אם אדם מבין עיקרון מסוים אך מחיל אותו ... לו לא לראות דברים נוספים. מהי המשמעות של קבלת השיגעון? אליעד מציין כי יש ערך בהכרה בכך שכל בני האדם משוגעים במידה מסוימת. כלומר, ההבנה של כל אחד היא מוגבלת ומכילה טעויות, ולכן אין הבדל מהותי בין אדם שמוגדר כמשוגע לבין אדם שמוגדר ...