הבורא רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה הבורא רוצה את הכל כבר טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא שקיימת מציאות של משהו שאינו הבורא, משהו שנמצא מחוץ לו ושהוא חפץ בו. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה וברורה: אם אדם אומר אני רוצה את הכל, הוא מיד נאלץ להניח שקיים הכל ויש אני שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא כביכול רוצה להשיג. האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את הבורא למוגבל. ברגע שאנחנו אומרים הבורא רוצה, המשמעות היא שקיימת פעולה, תהליך של רצון, ולכן חייבת להיות דינמיקה כלשהי, תנועה או שינוי. אך אליעד מבהיר, כל מה שכרוך בתנועה או בשינוי הוא בהכרח מוגבל בזמן ובמקום, כלומר, כפוף למושגי הנפרדות. הבורא האמיתי, לפי ההסבר של אליעד, לא יכול להיות מוגבל כלל, ולכן כל ניסיון להגדיר אותו במונחים של רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס שוב ושוב לדוגמה של לרצות את הכל. לדבריו, לומר שהבורא רוצה את הכל משמעותו שיש מצב שבו הוא עדיין לא השיג משהו. כלומר, נוצרת מציאות שבה יש את הבורא ויש משהו נוסף שאותו הוא טרם קיבל. כך נוצר מצב של שניים - בורא ודבר רצוי. זה מצב של נפרדות, וזה מנוגד לעצם מהותו של הבורא שהוא מוחלט וללא גבולות. אליעד מציע הסתכלות עמוקה יותר: אם אנחנו אומרים שהבורא כבר הכל, הרי שאין מקום למושגים כמו רצון או תהליך. כי אם הבורא הוא הכל, הוא כבר כולל את כל האפשרויות והמצבים. אין מצב שבו יש משהו שחסר לו, ולכן אין לו מה לרצות. מה באמת הכוונה באמירה הבורא רוצה הכל? אליעד מסביר שבפועל, האמירה הבורא רוצה את הכל היא סוג של צמצום מושגי בלבד, דרך להסביר רעיון בשפה האנושית הפשוטה והמוגבלת שלנו. כאשר אנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, אנחנו בעצם מנסים לתאר רעיון מופשט של אחדות מוחלטת באמצעות מילים ומושגים שמתאימים למציאות מוגבלת ונפרדת. בפועל, אין באמת אפשרות לתאר את האחדות המוחלטת, את השלמות חסרת הגבולות, כי כל תיאור יהיה בהכרח מצומצם ומוגבל. מדוע כל רעיון על הבורא הוא בהכרח סיפור מוגבל? אליעד כהן מדגים כי כל ניסיון שלנו להגדיר את הבורא או לדבר עליו במונחים אנושיים של רצון או אי רצון, של הכל או לא הכל, הוא תמיד מוגבל במהותו. כל דימוי, כל סיפור, כל הסבר, הוא צמצום של הרעיון המוחלט והאינסופי לדבר מוגבל שניתן להבנה אנושית. לפי אליעד, המציאות של הבורא היא המציאות היחידה האפשרית, והיא אינה ניתנת לחלוקה או להפרדה. כל ניסיון להכניס אותה לתוך מושגים של זמן, מקום או שינוי, יהיה בהכרח צמצום של האמת. ולכן, הבורא האמיתי לעולם לא יכול להיות מתואר בצורה מדויקת בשפה שלנו. מה המשמעות האמיתית של אין עוד מלבדו? אליעד מסביר כי הביטוי אין עוד מלבדו משקף את ההבנה העמוקה ביותר: שאין בכלל מציאות של נפרדות. אין משהו שהוא לא הבורא. הכל הוא אותו הדבר, אותה האחדות, ואין באמת הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, כי הכל כבר קיים באחדות המוחלטת. לכן, אם אנחנו אומרים הבורא רוצה את הכל, זו רק דרך לתאר את המציאות בעיניים של נפרדות. בעיניים של האחדות המוחלטת אין בכלל מקום לרצון, כי הכל כבר שלם, הכל כבר נמצא, ואין שום דבר מחוץ לשלמות הזו. איך נכון לגשת לתפיסת הבורא לפי אליעד כהן? אליעד מסכם באמירה חשובה ביותר: הדרך היחידה להבין באמת את הבורא או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, לתאר או ...

... האמיתי הוא לא הרגע שבו נברא העולם, אלא הרגע שבו הופיע הרצון הראשון של הבורא. עצם קיומו של רצון ראשוני כבר מהווה סוג של בריאה, כי ברגע שהבורא רצה משהו, הוא יצר הפרדה מעצמו, ובכך נוצרה כבר הנפרדות הראשונה. אם יש הפרדה, אז כבר ... שנוצר רצון, לא ייתכן שהיה רצון קודם שיברא אותו. כך שגם ברצון הראשון של הבורא אין בחירה חופשית, משום שהוא נוצר מעצמו ללא בחירה קודמת. האם אלוהים באמת בחר לברוא ... הבריאה האמיתי, כי כבר בהופעת הרצון יש שניים: הרצון והמבצע. אם לרצון של הבורא אין רצון שקדם לו, סימן שהוא נוצר מעצמו, ללא בחירה. מהו הרצון הראשון של הבורא ולמה הוא מבטא העדר בחירה? הרצון הראשון של הבורא, ברגע שהוא רצה משהו, הוא כבר בריאה. אם מדובר בשלב הראשוני, שבו האל עדיין באחדות ... התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, זא גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת ... לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה. השאלה האמיתית שנשאלת האם הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של הבורא, זו היכולת של הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות ... והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של הבורא! כי הוא לא יכול לברא את הרצון של עצמו, ולכן איך שלא נסובב את זה, אם קיים עולם, אז לא הבורא בחר אותו, הוא נוצר מעצמו, ולמה מעצמו? כי הרצון נוצר מעצמו! עוד לא היו שניים, אז איך נוצרה הנפרדות הראשונה, הבורא לא צמצם את עצמו, מישהו צמצם את הבורא ונתן לו אפשרות לצמצם את עצמו! מי צמצם? הוא עצמו צמצם את עצמו, זה לא מסתדר, כי אחכ ... מרצון קודם, ואם הרצון של לברא את העולם נוצר מעצמו, אז מה שייך להגיד שהבורא בחר לברא את העולם אם הבורא בכלל לא רצה לברא את העולם. כיוצא בזה בבני אדם, אף אחד לא מתווכח עם זה שיש לבני האדם ... מעצמו אומר גם בלי שהוא ירצה, וגם הכוונה מהמהות שלו, ויש פה שאלה, מצד אחד הבורא לא רצה לברא את הרצון שלו, ומצד שני, איך נוצר הרצון שלו? מעצמו, כן, אבל רק הוא היה! ... כאשר אין הבדל בין הרצון של האדם למציאות, בדיוק כשם שאין הבדל בין הרצון של הבורא לבין המציאות, אז זה נקרא בחירה חופשית אמיתית. להגיד שאלוהים בוחר בחר את מעשיו, ... התרחשה ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, זא גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת ... לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על

... העולם, הבורא , הבריאה - האם הם אחד? מה האמת? האם הבורא והבריאה הם באמת אחד? אליעד כהן מתייחס לשאלה עמוקה ויסודית העוסקת בשאלת האחדות בין הבורא לבין הבריאה. הנושא המרכזי שעולה בהרצאה הוא התפיסה המקובלת שישנן שתי ישויות: האחת היא הבורא הבלתי מוגבל, והשנייה היא הבריאה המוגבלת. לפי תפיסה זו, יש אלוהים ויש אדם, יש מאציל ויש את מה שנאצל ממנו. אך אליעד מעלה מיד את הנקודה הבסיסית של ההרצאה: האם באמת יש הפרדה בין הבורא והבריאה, או שמא הכל אחד? מה משמעות האמירה שהכל אחד? אליעד מסביר שהרעיון של אחדות הבורא והבריאה מורכב במיוחד. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את האמת הוא בלתי אפשרי כי האמת עצמה היא בלתי מוגדרת. כל ניסיון להגדיר דבר מסוים כאמת מוחלטת הוא כבר לא מחויב המציאות, שכן יש ... גם לא נכונה מנקודת מבט אחרת. לפי אליעד, האמת היא מצב בלתי מוגדר שממנו יוצאות כל ההגדרות וההבחנות האפשריות. האם הבורא באמת מוגדר או בלתי מוגדר? אליעד טוען שהבורא האמיתי הוא בלתי מוגדר. לדבריו, אלוהים מוגדר ומוגבל אינו האלוהים האמיתי. הוא מדגים זאת באמירה פשוטה: אם אלוהים אומר אני בראתי את העולם, משמעות הדבר שקיימים לפחות שניים - ... מבחינה לוגית, אך מחויבת מבחינה מהותית. מהו הסיכום של תפיסת האחדות לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד כהן מסביר שהשאלה האם הבורא והבריאה הם אחד היא שאלה שהתשובה עליה היא גם כן וגם לא וגם כל האפשרויות שביניהן. האמת אינה דבר שניתן להגדיר או לתפוס בשכל רגיל, משום שכל הגדרה מייצרת הפרדה. התפיסה העליונה ... מבין את מה שהתכוונתי, מה זאת אומרת אסביר והאמת, זה גם רלוונטי גם לגבי מה שאני מדבר עכשיו. האמת היא דבר בלתי מוגדר, הבורא הוא בלתי מוגדר, הוא אחד עם הבריאה. הוא אחד ובו זמנית הבורא והנברא הן שתי ישויות נפרדות, ובו זמנית יש רק בורא ובו זמנית יש רק נברא, ובו זמנית כל התשובות נכונות, ובו זמנית רק תשובה אחת נכונה וכו וכו וכו, האמת היא הבלתי מודגר שממנו יוצאות כל ההגדרות, כי הבורא הוא אכן אחד והוא גם כן לא אחד לדוגמה הכוס, היא לא מחויבת המציאות, כי היא יכולה להיעלם, היא לא מכילה בתוכה את כל המציאות, ואם יש אני ולא אני, אני לא אלוהים, ולא יכול להכיל ... כי לאמר שמצד האלוהים הכל אחד זה גם לצמצם אותו, כי להגיד שהוא רק אחד, זה גם הפרדה, ויש להגיד שגם וגם נכון כי מצד הבורא הראשוני כל התשובות נכונות, וגם אף על פי כן רק התשובה הראשונה נכונה ואיך זה יכול להיות, תחליט!! זה בלתי נתפש. ונניח שהתשובה הראשונה היא שגם וגם וגם וגם, גם זו הגדרה, וכל הגדרה היא לא מחויבת ולכן השאלה האם הבורא הוא אחד, כל התשובות יכולות להיות. והאמת היא דבר בלתי מוגדר, כי אם היא מוגדרת אז יש לה גם היפך ואם יש לה ההיפך זה רק אפשרי, ולכן גם האמת לא מחויבת, כי כל עוד אפשר להסביר אותה כמשהו אז היא לא מחויבת כי היא שוללת את מה ששונה מההסבר שלה. ולכן התשובה ה להאם הבורא אחד, התשובה זה גם וגם וגם, ואף על פי כן שום דבר לא מוגדר, ומי שהבין את האמת, הוא עוד לא הבין אותה, כי הוא עדיין מצמצם את המחשבה, והוא עדיין לא במחויב, ומי שמחפש את האמת, ...

... חלק 15 - רצון לקבל רצון להשפיע, אצל הבורא נבראים?! טיעון: לבורא (אלוהים) יש אך ורק רצון להשפיע לנברא יש גם רצון להשפיע + רצון לקבל האושר הוא כאשר האדם הנברא הופך את הרצון שלו לקבל לרצון להשפיע. אז נוצרת השתוות עם הבורא = גאולה אישית. סוף טיעון. הפרכה: גם לבורא יש רצון לקבל. הוכחה: בריאת העולם. מאחר שהבורא רצה לברוא את העולם, הרי שבריאת העולם נתנה לבורא נחת רוח ומילוי רצון. ואכ גם לבורא יש רצון לקבל. אם לא היה לבורא רצון לקבל, הרי שהוא לא היה בעל רצון כלשהו וממילא הוא לא היה בורא ... אינו יכול לתת דבר לבורא, משום שהבורא הוא בעצם זה שנותן לעצמו את הדבר באמצעות הנברא. ואכ כיצד ניתן לומר שיש לבורא רצון לקבל מהנברא? קיימות מספר תשובות אפשריות: 1 - גם אם נאמר כי הבורא אינו יכול לקבל הטבה מהנברא, הרי שעדיין זה לא מונע ממנו להיות בעל רצון לקבל. קיימת האפשרות כי הרצון לקבל של הבורא, אכן אינו מתמלא לעולם משום שהוא אינו יכול לקבל הטבה מהנבראים, אך זה לא מונע אותו להיות בעל רצון לקבל. נחדד: זה שהבורא אינו יכול למלא את רצונו, זה לא אומר שאין לו רצון כזה. 2 - נכון יותר לומר כי הרצון לקבל של הבורא הוא אינו מהנבראים עצמם, אלא מתהליך הבריאה עצמה. זא יש לשים לב לכך שההוכחה לכך שלבורא יש רצון לקבל, נובעת מכך שהוא ברא את הבריאה ולאו דווקא ממשהו כלשהו שקשור לנבראים (כגון דת ... יש לשים לב לכך, כי לפי הלוגיקה שהבורא אינו יכול לקבל הטבה מאת הנבראים, כי בכל מקרה הוא זה שצריך לתת את ההטבה לעצמו באמצעותם, הרי שזה עצמו גם שולל את הרעיון של הרצון להשפיע. משום שגם על הרצון להשפיע אפשר לומר שהוא ... והיא שהרצון להשפיע יוצר את ההכרח שהבורא יגרום לנברא להרגיש חסר ורע כלשהו, כדי שהוא יוכל להשפיע לו הטבה. וזה כמובן דבר אבסורדי שהוא חסר משמעות לחלוטין. הדבר דומה לראובן שפוצע את חברו שמעון, כדי שהוא ראובן יהיה מסוגל ... רצון להשפיע אמיתי, משום שכדי להשפיע הבורא ראשית כל צריך לברוא נברא עם חסר כלשהו, כדי שהוא יוכל להשפיע לו. כך שמצד האמת כל הרעיון של הרצון להשפיע הוא מטופש, כי מצד אחד הבורא גורם לאדם לסבול ומצד שני הוא כביכול מרחם עליו ומספק לו הטבה כלשהי. זאת כמובן שטות מוחלטת. ובכל מקרה כנל, כל טיעון שגורם לכך שהבורא אינו יכול לקבל הטבה מהנברא, הרי שהוא גם יכול לשמש לכך שהבורא אינו יכול להיטיב לנברא. לסיכום: תהליך הבריאה על ידי הבורא, מבטא רצון כלשהו של הבורא, שהוא לעולם יהיה רצון לקבל הטבה כלשהי בעת מילוי הרצון, גם אם ההטבה אינה מגיעה ישירות מהנברא. הערה נוספת: גם הלוגיקה כי התכלית היא להגיע להשתוות צורה עם הבורא, גם היא אינה נכונה. יתכן כי אדרבה, התכלית היא לבטל את הרצון להשפיע ולהישאר רק עם הרצון לקבל. ראה בהרחבה כאן: מהי תכלית הבריאה ?. הערה נוספת: קיימת גם האפשרות להגדיר כל רצון ... ועל האדם להגיע להשתוות צורה אל מול הבורא, ולהמיר את הרצון שלו להיטיב לרצון שלו לקבל, דהיינו, להגדיל את האגו העצמי שלו, כדי שכך הוא יוכל יותר לקבל הטבה מתמדת כמו הבורא. ונקודה נוספת: גם אם האדם ממיר את הרצון שלו לקבל לרצון שלו להשפיע, הרי שגם זה עצמו נובע מהרצון לקבל של האדם. דהיינו, האדם רוצה לקבל הטבה מהבורא, ולכן הוא מבטל את הרצון העצמי שלו, או נכון יותר לומר מדחיק את הרצון שלו לקבל והופך אותו כאילו לרצון להשפיע. אך זו בסך הכל מרמה עצמית. כי אם לא היה לאדם רצון לקבל הטבה כלשהי, ... אצל האדם הרצון לקבל, כיצד יוכל הבורא לתת לנברא את ההטבה וכולי. ...

... בשלום ויצא בשלום, השני קיצץ בנטיעות, השלישי השתגע והרביעי מת. פרדס הוא משל להתעלות רוחנית וחקירה פנימית של העולמות העליונים ושל הקשר בין הבורא לבריאה. הביטוי מעשה מרכבה מתייחס להבנת האופן בו הבורא רוכב על הבריאה, כלומר, איך הרוחני (הבורא) מחובר לגשמי (הבריאה) ומקיים אותו. מה משמעות ארבע הבחינות בפרדס? אליעד כהן מפרט על המשמעות של ארבע הבחינות ומסביר שכל אדם ... בתוכו את ארבע הבחינות הללו, המשקפות את השלבים השונים של ההבנה הרוחנית: הראשון שנכנס בשלום ויצא בשלום - אדם שהגיע להבנה מלאה של החיבור בין הבורא והבריאה. הוא הבין לעומק את אחדות המציאות ואת הקשר בינו לבין הבורא. השני שקיצץ בנטיעות - מתאר אדם שהתחיל להבין את האמת הרוחנית אך נעצר בשכל האנושי ולא הצליח להתעלות לשכל האלוהי. הוא טועה לחשוב ... והשאלות האלו הובילו אותו לשיגעון רוחני. הרביעי שמת - אדם שאיבד לחלוטין את החיבור הרוחני, ומתנתק לחלוטין מההבנה של תכלית הבריאה והקשר עם הבורא, ולכן מת מבחינה רוחנית. אליעד כהן מסביר כי מצד האמת אף אחד לא באמת נכנס ויצא בשלום באופן מוחלט, כי אפילו רבי עקיבא ומשה לא ... שבימיו היה שלום. הגן מסמל את גן העדן האמיתי, לא גן העדן הדתי המסורתי, אלא מצב רוחני של חיבור שכל האדם לשכל האלוהי, ולחוות את המציאות כמו שהבורא חווה אותה - אחדות מוחלטת. אליעד מסביר כי כאשר אדם מנסה להיכנס לגן עדן, מרביצים לו השיגעונות והספקות של השכל שלו. הדרך להתגבר ... האחרות מתמתקות אצלו והופכות אותו לבעל חיבור עמוק למציאות האמיתית ולאחדות האלוהית. הבנת מעשה מרכבה וארבעה נכנסו לפרדס חיבור רוחני בין הבורא לבריאה מי ברא את אלוהים? הסיפור של רבי נחמן - בן המלך והבן שפחה איך להגיע לחיבור רוחני אמיתי? מהי המשמעות של הארבעה שנכנסו ... השני קיצץ בנטיעות, השלישי השתגע, והרביעי מת. המשמעות של פרדס היא התעלות רוחנית וחקירה פנימית של העולמות העליונים, ובעיקר חקירת הקשר בין הבורא לבריאה. מעשה מרכבה הוא מושג המייצג את ההבנה כיצד הבורא שוכן בתוך הבריאה, כיצד הוא רוכב על שכינתה ומחיה אותה, ומייצג את האינטראקציה בין העליון לתחתון. כלומר, מעשה מרכבה הוא תהליך של ... מהן ארבע הבחינות בתהליך זה? הסיפור על ארבעת החכמים לא מתאר רק חוויות שונות אלא גם מבטא את הרבדים השונים של חוויית האדם כשהוא חוקר את מהות הבורא והבריאה. כל אחד מהחכמים במשל מבטא שלב בתהליך הרוחני: 1. הראשון שיצא בשלום - מציין את האדם שזוכה להבין את תכלית הבריאה, את החיבור האמיתי עם הבורא, והוא מצליח להבין את הדרך שבה הוא חלק מהמציאות האלוהית. 2. השני שקיצץ בנטיעות - מדובר באדם שמבין חלק מהשכל האלוהי אך נתקל ... את עצמו למנותק או למת מבחינה רוחנית. מהו תהליך ההבנה הרוחנית? ההבנה של מעשה מרכבה היא קשה מאוד. כל אחד, לפי דרכו, צריך להבין את הקשר בין הבורא לבריאה כדי להשיג את החיבור המלא, שהרי להבין את המהות של הבריאה תלוי בהבנת הבורא עצמו. ברגע שהאדם לא שואל שאלות יסודיות כמו מי ברא את הרצון שלי?, הוא מתחיל לקצץ בנטיעות ומפריד את הבריאה מהבורא, מה שמוביל אותו לטעויות ולסבל רוחני. הבעיה היא שבני אדם רבים לא מבינים שיש שני רשויות, כלומר, את השכל של האדם והשכל האלוהי. ... לשגות, וזה המהות של קיצוץ בנטיעות. מי שמאחז בשכל האנושי בלבד, נפרד מן השכל האמיתי. מהו הפתרון להתעלות רוחנית? על מנת להגיע לחיבור מלא עם הבורא ולהבין את הבריאה באמת, אדם צריך לא רק לחקור את השאלות הגדולות, אלא גם לשאול את השאלה מי ברא את אלוהים?. בסופו של דבר, התשובה ... הרוחני, הקיצוץ בנטיעות, והשאלות האינסופיות הן חלק מהתהליך שדרכו יש לחוות את הבריאה. הבנת מעשה מרכבה וארבעה נכנסו לפרדס חיבור רוחני בין הבורא לבריאה תהליך ההתעלות הרוחנית והשאלות הגדולות הסיפור של רבי נחמן - בן המלך והבן שפחה הפעם אני רוצה לבאר את הסיפור, ארבעה נכנסו ... משל ונמשל, ומה המהות? מה זה נקרא פרדס, מה זה מעשה מרכבה? הם ניסו להבין בעצם את רכיבת העליונים על התחתונים, מעשה מרכבה, זה בעצם להבין איך הבורא מחובר לבריאה הבורא רוכב על הבריאה, מה שנקרא סולו לרוכב בערבות, כלומר, רוכב על השכינה שהיא נקראת ערבות, הבורא רוכב עליה מחובר אליה, מחיה אותה מהווה אותה. ולהבין את זה, זו האינטראקציה בין הבורא לבריאה, להבין איך נוצר המסובב הראשון. כי אפשר להגיד שבורא בלי רצון זה עליון, ובורא עם רצון, זה החלק התחתון, איך האין רוכב על ... בשלום. ואני אסביר את העניין, והעניין הוא, די פשוט, כל אחד ואחד שקיים בעולם יש לו את 4 בחינות האלו, להבין מעשה מרכבה זה אומר להבין את מהות הבורא, כי אחרת איך תבין מעשה מרכבה. מצד אחד, אילו הייתיו ראיתיו, וגם משה אמר, הראיני נא את כבודך, ולא הצליח לראותו מה לעשות, לא ... שנקרא השכל הנקנה, השכל הנצחי, השכל האלוהי האמיתי, אז יש לו 3 בחינות קודם כל הוא נקרא רשע, כי הוא כופר בשכל האמיתי, מקצץ בנטיעות, מפריד בין הבורא לבריאה הוא גם מת כי רשעים בחייהם קרואים מתים, והוא גם משוגע כי הוא משוגע, כי מצד האמת כל מי שלא מבין שהשכל שלנו מחובר לשכל ... וקיצץ. ומה אלישע בן אבויה היה צריך לעשות כדי לצאת בשלום? היה אמור לשאול מי ברא את מטטרון? ואז היה יוצא בשלום, מאחר שהפריד את הבריאה מהבורא, וזה באנלוגיה אלינו: אם אדם היה שואל מי ברא את הרצון שלי? והיה מבין שאין לו בחירה הוא לא היה מקצץ בנטיעות ואומר יש אלוהים ויש לי בחירה, זה נקרא לקצץ בנטיעות אתה מפריד את הבריאה מהבורא, כי למה האדם חושב שיש לו בחירה? תשובה: כי הוא לא שואל: מי ברא את הבחירה? מי ברא את הרצון? מי עכשיו בורא את הרצון? וזה עמקויות. ומי שלא חוקר מה הסיבה, מי הבורא, ומי ברא את הרצון של אלוהים, כי אם לא תדע את אלוהים לא תבין לעולם איך העולם הזה עובד, איך תבין את המציאות אם אתה לא מבין את ...

... הבורא, משה רבנו, חזל, הרב אשלג, תורת הקבלה, הנושאים שבספר להיות אלוהים האם אפשר לחקור את מהות הבורא? אליעד כהן פותח את ההרצאה בכך שהוא מציג את הדרך בה הוא מתמודד עם שאלות שבעיני אחרים נחשבות בלתי פתירות או אסורות לחקירה. הוא מסביר שהרבה מחכמי היהדות לאורך הדורות, ובמיוחד חזל, אמרו שאסור או בלתי אפשרי לחקור את מהות הבורא . דווקא את הנושא הזה, שהוגדר בעבר כבלתי ניתן להשגה או הבנה, אליעד בחר לחקור ולהעמיק בו, והוא מציין כי את הנושאים שנטען לגביהם שאין להם תשובות הוא חוקר לעומק, ומנסה לתת תשובות והסברים מפורטים וברורים ככל האפשר. מדוע חזל אסרו לחקור את מהות הבורא? לדברי אליעד, ישנן גישות ביהדות, במיוחד מצד חזל ורבנים שונים כמו הרב יהודה לייב אשלג, שאומרות שאסור או אי אפשר להבין את מהות הבורא ואת אלוהים עצמו. אליעד מדגיש שלדעתו הטענה הזו היא מוטעית. הוא מעלה שאלה ביקורתית כלפי אותם רבנים וחכמים ואומר שהם למעשה הטעו את האנשים במכוון או מתוך טיפשות, בכך שאסרו עליהם לשאול ולחקור שאלות בסיסיות כמו מהות הבורא. אליעד אף מרחיק ואומר במפורש כי חלק מאותם אנשים היו נוכלים, רשעים, פושעים וטיפשים אשר הטעו במכוון או מחוסר הבנה את ... כטאבו או בלתי ניתן להשגה. מה הקשר בין הספר להיות אלוהים לתורת הקבלה? אליעד מסביר כי הספר להיות אלוהים עוסק בדיוק בנושאים האלו של מהות הבורא ושל הבנת המציאות באופן עמוק ומדויק. הוא מציין כי תורת הקבלה והרב אשלג מדברים על מושגים רבים שאמורים להסביר את ... שאלות פתוחות רבות או אוסרים על חקירתן. לעומת זאת, בספר להיות אלוהים, אליעד מנסה לפרוץ את הגבולות הללו ולהראות שלכל שאלה, כולל שאלות על הבורא ועל אלוהים, ישנן תשובות ברורות ומדויקות. המטרה המרכזית שלו היא לשחרר את האנשים מהאמונות המגבילות שיצרו עבורם חזל ... אישית על חייהם, לשאול שאלות ללא פחד, ולבדוק בעצמם מה נכון ומה לא נכון, בלי להסתמך על סמכויות חיצוניות. כיצד לדעת אליעד כהן אפשר להבין את הבורא? אליעד כהן מציע את הגישה שלו להבנת מהות הבורא באופן ישיר ופשוט: דרך חשיבה ביקורתית, בדיקת האמונות והשאלות הקשות ללא שום פחד, וחקירה עצמאית שאינה כפופה למגבלות של ... אליעד קורא לאנשים להפסיק להאמין באופן עיוור במסורות וברבנים, ולהתחיל להשתמש בשכל ובאינטליגנציה שלהם באופן עצמאי. האם אפשר להבין את מהות הבורא? למה חזל אסרו לשאול שאלות? מה הקשר בין תורת הקבלה לספר להיות אלוהים? מי היה הרב יהודה לייב אשלג? מה הבעיה בגישת חזל ...

... יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם אלוהים ועוד. טיעון: מוכרח להיות אלוהים שהוא כל יכול ושאינו מוגבל, שהוא זה שהגביל וברא את העולם כפי מה שהוא. הוכחה: לכל מוגבל יש מגביל. אכ יש מגביל שאינו מוגבל דהיינו, הבורא הראשון שהגביל את כל המוגבלים. הסבר: מידות השולחן הוגבלו על ידי הנגר. מידות השעון הוגבלו על ידי השען וכולי. אם כן, מכך שמידות כדור הארץ השמש הירח וכולי ... דהיינו, מוכרח שיש להם בורא אלוהים שאינו מוגבל. בנוסף מוכרח להיות שהבורא עצמו אינו מוגבל, כי אם הוא מוגבל, אז מי הגביל אותו? אכ נוכיח כי קיים מגביל ראשון שאינו מוגבל. נקודה נוספת: מכאן גם נוכיח שאין 2 בוראים, כי אחרת כל אחד ... כי קיימת נקודת התחלה. כך שיתכן כי אכן העולם הוגבל על ידי אלוהים הבורא, אך גם הבורא עצמו הוגבל על ידי מישהו אחר. הפרכה 4: אם יש בורא לעולם, הרי שניתן להוכיח אך ורק כי כוחו של הבורא אינו מוגבל לברוא את העולם כפי מה שהוא. אך לא ניתן להוכיח כי הוא אינו מוגבל לחלוטין. ואם נשאל: מי הגביל את כוחו של הבורא להיות כפי מה שהוא? נשיב: כוחו היה מוגבל באופן נצחי, דהיינו, כוחו מוגבל מאז ומעולם, ללא נקודת התחלה. כשם שקיומו של הבורא אינו מוגבל בזמן, כך גם מגבלתו של הבורא אינו תחומה בזמן כלשהו, אלא היא נצחית... נקודה נוספת: הגיוני יותר לומר כי הבורא מוגבל! הוכחה 1: קיומו של העולם מגביל את הבורא בצורה כלשהי. הסבר: מכך שקיים עולם, הרי שקיימת ישות נוספת מלבד הבורא, והרי שהבורא מוגבל בצורה כלשהי, על ידי העולם עצמו שהוא עצמו ברא. הוכחה 2: בריאת העולם מגבילה את הבורא. הסבר: נשאל: האם הבורא היה מוכרח לברוא את העולם דווקא בצורה שהוא כרגע, או שמא הוא היה יכול לברוא את העולם בצורה אחרת? נשאל גם: האם הבורא בכלל היה מוכרח לברוא את העולם, או שמא הוא היה יכול שלא לברוא אותו? מסקנה: או שהבורא לא ברא את העולם, או שהבורא הוגבל לברוא את העולם בכלל, ודווקא כפי מה שהוא בפרט. הוכחה 3: רצונו של הבורא, מעיד על מגבלתו של הבורא . הסבר: הבורא מוכרח למלא את הרצון של עצמו. אם נאמר שהוא אינו מוכרח למלא את רצונו העצמי, הרי שמשהו הכריח אותו למלא את רצונו לברוא את העולם. כי אם הוא אינו מוכרח למלא את ... לברוא את העולם, אכ מדוע העולם נברא? סיכום: הגיוני יותר לומר שהבורא מוגבל. נקודה נוספת: גם אם נאמר כי הבורא הוא אינו מוגבל, הרי שהוא כן מוגבל! כיצד? תשובה: מעצם הגדרתו כבלתי מוגבל, הרי שהוא הוגבל להיות בלתי מוגבל, דהיינו, הוא אינו יכול להיות מוגבל בצורה כלשהי. ... של עצמו. כל דבר מוגבל על ידי ההפך של עצמו השונה ממנו. ברגע שהבורא מוגדר כבלתי מוגבל, הרי שהוא מוגבל על ידי ההגדרה של עצמו. מסקנה: גם בורא בלתי מוגבל הוא מוגבל בצורה כלשהי, ואם כן מי הגביל אותו?! הוכחה בכיוון הנגדי: כל ... וקיומו נצחיים ללא נקודת התחלה, או שמוגבל אחר קדם לו וכולי, ושאותו הבורא אפשר לעולם להיות בצורה שלו ולא בצורה אחרת... נחדד: לקחנו לדוגמה שולחן, ובמקום להגדיר אותו כמוגבל, הגדרנו את המגבלה שלו כאפשרות וכיכולת להיות מה שהוא. וכך ... ולא מוכרח להיות כל דבר אחר שהוא אינו הוא. ומכאן נוכיח, כי גם הבורא הוא כנראה מוגבל להיות מה שהוא ובלתי מוגבל להיות משהו אחר. האם מישהו הגביל אותו? האם לכל מוגבל מאופשר יש מגביל מאפשר אחר? האם יש כאן לולאה אין סופית? האם ...

... לקבל, רצון להשפיע, רצון לתת, הבורא, אלוהים, הנבראים, השתוות צורה, חכמת הקבלה - איפה השקר? האם קיימים באמת רצון לקבל ורצון להשפיע? הרעיון המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא המיתוס של חכמת הקבלה בנושא של רצון לקבל, רצון להשפיע, הבורא והנבראים. הוא פותח בהסבר על השטות הבסיסית לדבריו, הקשורה להפרדה בין רצון לקבל לבין רצון להשפיע. על פי המיתוס הקבלי, האלוהים, שהוא כביכול הבורא, מאושר משום שהוא רוצה רק לתת, להשפיע, ואילו האדם, שהוא הנברא, סובל משום שהוא רוצה רק לקבל, כלומר, למלא את רצונותיו האישיים, מה שנקרא אגו. ... ממלא את רצונו להשפיע. הוא מדגיש שגם אם נניח כי הבורא קיים, הבורא לכאורה רוצה לתת כי הוא עצמו מקבל מכך סיפוק והנאה. כך יוצא שלמעשה, כל רצון הוא רצון לקבל. הסבר נוסף שאליעד מביא הוא שאפשר גם להסתכל על ... לרצונות שלו, שהם בעצם הנבראים שלו. בדיוק כפי שהבורא ממלא את רצונותיו שלו כאשר הוא נותן לברואים (שהם למעשה חלק ממנו), כך גם האדם נותן לרצונותיו ולמטרותיו שלו. האם הרצון לתת הוא אשליה? אליעד ... יש סבל בעולם? אליעד מסביר שבקבלה נהוג לומר כי הבורא ברא את העולם כי הוא רצה להעניק מטובו. אבל הוא חושף את השקר מאחורי התפיסה הזו וטוען שהסיבה האמיתית שהבורא ברא את העולם היא משום שהוא עצמו סבל. ההוכחה הפשוטה לכך היא העובדה שאם לבורא היה טוב באמת, הוא לא היה מרגיש צורך ליצור עולם או ברואים חדשים. ... היה צורך לשנות אותו, ולכן הבריאה היא ראיה לכך שהבורא לא היה מאושר בשלמותו לפני כן, ולכן נוצר צורך בשינוי. לטענתו, אם מישהו טוען שהמציאות עכשיו טובה יותר ממה שהייתה לפני הבריאה, משמעות הדבר היא ... כך, לפי דבריו של אליעד, כל רעיון הטוב המוחלט של הבורא הוא שקר. האם באמת ניתן להגיע להשתוות הצורה עם הבורא? עוד הוא טוען שהתפיסה לפיה מטרת האדם היא להתקרב לבורא היא בעצמה שקרית. הוא מסביר שאם הבורא היה רוצה שהאדם יתקרב אליו, הוא היה בורא אותו מלכתחילה קרוב יותר אליו, או אפילו כחלק ממנו. עצם העובדה שהבורא יצר את האדם נפרד ומרוחק ממנו מעידה כי הוא רוצה בדיוק את ההיפך - שהאדם יהיה רחוק ממנו. לכן, כל הניסיון של האדם להתקרב לבורא הוא מיותר וחסר ... באמת. מהו רצון להשפיע? רצון לקבל או לתת? האם הבורא מאושר? מה השקר בחכמת הקבלה? האם השתוות הצורה אפשרית? למה האדם באמת סובל? מהי האמת לפי אליעד כהן? ...

... שהיה לפני בריאת העולם, האם מהותו זהה לחלוטין למהותו של הבורא? זא האם מהותו של אלוהים זהה לחלוטין למהותו של ה - ... נצחי וכי הוא מעולם לא נברא וכולי. אך אם נשיב כי מהותו של הבורא שונה ממהותו של האין כלום שממנו נוצר היש והעולם, הרי ... בטרם נברא העולם היו קיימות לפחות 2 ישויות שונות שהן: 1 - הבורא עצמו. 2 - האין שממנו נוצר היש. והלוגיקה כאן היא ממש ... כבר לפני הבריאה היה הבדל בין חלקים שונים בתוך המהות של הבורא, הרי שממילא הבורא עצמו הוא כבר גם ישות שמורכבת מחלקים שונים שאינה אין ... לומר, שבטרם הבריאה, לא היה שום הבדל בין מהותו העצמית של הבורא, לבין המהות של החלק העצמי שממנו, לאחר מכן, הבורא ברא את העולם, הרי שנוכל להפריך זאת בצורה פשוטה, והיא: ... לאחור כבר היה הבדל ברמת הפוטנציאל שבין החלקים השונים של הבורא. זא אם נאמר שהבורא לקח חלק מעצמו לצורך הבריאה, כדי להתחמק מלומר שהוא ברא ... שבעצם אנחנו אומרים כי כבר בטרם הבריאה היה הבדל כלשהו בין הבורא עצמו, לבין חלק כלשהו ממנו, שברמת הפוטנציאל הסופי שלו ... הרי שאז אפשרי לומר כי לפני הבריאה לא היה שום הבדל בתוך הבורא עצמו בין שום דבר לשם דבר. ופשוט ברגע הבריאה, הבורא עצמו הפך את עצמו כולו לבריאה עצמה ולעולם עצמו, וכי ... הבריאה, עדיין קיימת ישות נפרדת מהעולם, שהיא אלוהים שהוא הבורא שברא את העולם, הרי שזה מחזיר אותנו בעצם לשאלות הנל: ... היה קיים רק אלוהים כישות אחת, וכי הבריאה נגזרה ממהותו של הבורא עצמו, ונתעקש לומר כי לא כל הישות של אלוהים הפכה להיות ... הבריאה היה הבדל לפחות ברמת הפוטנציאל הסופי בתוך המהות של הבורא, ואכ הבורא הוא מורכב מדברים שונים, והוא כבר אינו אין סופי וכולי. ... ופשוט ללא הרכבה כלשהי, כי: או ש: 1 - קיימת ישות נפרדת מהבורא דהיינו, האין שממנו אלוהים יצר את היש. או ש 2 - אלוהים ... אך אז זה אומר שגם כבר לפני הבריאה היה שינוי בתוך מהותו של הבורא כנל. ולכן אולי אפשר לומר ש: 1 - העולם נוצר מעצמו ללא ...

... תכנון תבוני, בריאה יש מאין, הטיעון הטלאולוגי, הוכחות לקיום הבורא, האם יש אלוהים? מי ברא את העולם? האם יש אלוהים? הוכחות שיש אלוהים, האם העולם נוצר מעצמו? מהו טיעון השען וכיצד הוא משמש כהוכחה לקיום ... יוצר לכל דבר, אך לא מציע תשובה ברורה על השאלה מהו מקורו של הבורא עצמו. אם לכל דבר יש יוצר, אז מי יצר את הבורא? טיעון זה מתעלם מהאפשרות שהיקום קיים תמיד, ללא התחלה. אם העולם יכול להיות נצחי, מדוע לא גם הבורא? הבעיה בטיעון השען הבעיה בטיעון טמונה בהשוואה בין יצירות מעשה ידי אדם, כמו שעון, לבין היקום. בעולם הטבע, לא תמיד יש צורך ביוצר מודע, ... את מה שאנו רואים כיום. בנוסף, אפשרות של יש נצחי - שהיקום והבורא תמיד היו קיימים - לא נלקחת בחשבון בטיעון השען. האם ההיגיון מחייב שהעולם נברא? ההיגיון, שמבוסס על עקרון של סיבה ותוצאה, לא בהכרח ... אם מקבלים את טיעון השען כתקף, אזי עולה השאלה: מי יצר את הבורא? אם לכל דבר יש יוצר, האם גם הבורא חייב להיות נברא? אם נאמר שהבורא קיים מעצמו ללא התחלה, מדוע שלא ניישם את אותו עיקרון גם על היקום עצמו ונאמר שהוא קיים תמיד ללא צורך בבריאה? מהי הבעיה המרכזית בטיעון ...