... אחד בעולם גם המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל היחיד בין המשוגע הגדול ביותר לחכם הגדול ביותר, הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל
האנושי. אבל יש גם חוסר שכל העדר שכל אין שכל. וחוסר השכל הוא לא מה שנקרא אצל האדם חוסר שכל, אלא הוא חוסר שכל אמיתי ... שיש בשכל האחר, לשם כך על האדם להבין מהו בכלל השכל האחר. והעניין הוא, שלכל דבר בעולם יש סוף. וגם לשכל יש סוף. ויש סוף למה שהאדם יכול לדעת בשכל
האנושי. ויש גם סוף למה שהאדם יכול לא לדעת בשכל
האנושי. ויש סוף לכמה חכם האדם יכול להיות בשכל אנושי. ויש גם סוף לכמה טיפש ולא חכם יכול להיות האדם בשכל
האנושי. כך שלשכל
האנושי, יש לו סוף. והסוף של השכל
האנושי , הוא השכל האין סופי, שהוא מקיף את השכל
האנושי מכל הצדדים שלו. זא שהשכל העל אנושי השכל שמעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל
האנושי. והשכל
האנושי הוא נמצא בתוך השכל העל אנושי. והשכל העל אנושי שנמצא מעל השכל, הוא נמצא גם מתחת לשכל. זא שכדי שהאדם יגיע לשכל העל אנושי שמעל השכל, לשם כך על האדם ללכת עד לקצה של השכל, בין אם זה הקצה העליון של השכל ושל החוכמה
האנושית, ובין אם זה הקצה התחתון של חוסר השכל ושל הטיפשות והשיגעון
האנושי . כי גם החכם הגדול ביותר, אם הוא יהיה עוד יותר חכם, וגם הטיפש הגדול ביותר, אם הוא יהיה עוד יותר טיפש, שניהם ... הכי גדול נפגשים לישות אחת. וכל מי שיחקור את השכל עד הקצה העליון שלו או עד הקצה התחתון שלו, הוא יגלה את האמת ואת השכל הגדול יותר שמקיף את השכל
האנושי. כי השכל העל אנושי, הוא ככ גדול, עד שהוא נדמה לשיגעון של ממש. והשכל שמחוץ לשכל הוא ככ טיפשי, עד שהוא נדמה ... הפשוט ביותר להבנה. והשכל שמחוץ לשכל, הוא שכל מאוד גדול ומאוד פשוט. ולכן האדם ככ רחוק ממנו. אבל האדם בהכרח יגיע אליו, כאשר הוא יגיע לקצה של השכל
האנושי. בין אם זה הקצה העליון של החוכמה ובין אם זה הקצה התחתון של השיגעון. בסוף יש שכל אחד שמחבר את הכל. וגם לשכל ... הוא מקיף את השכל עד אין סוף. וגם הוא יש לו שכל אחר גדול יותר ממנו, דהיינו, אין סוף גדול יותר מאין סוף, עד אין סוף (ויתבאר במקום אחר). והשכל
האנושי הוא רק ביטוי וצמצום של השכל הגדול. והשכל הגדול שמחוץ לשכל, הוא שורש השכל
האנושי של האדם. והשכל הזה שמחוץ לשכל, אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות ... ובכל מקרה, שם אין שום קיום לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, כי שם אין טוב ואין רע, אלא הכל אחד וכולי. וזאת הסיבה שבגללה האדם חייב להשתמש גם בשכל
האנושי שלו, לצורך קיום העולם. כי בשכל הגדול ביותר, שם אין שום קיום לעולם. ובשכל הגדול יותר, שם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל. כי כאשר הכל אחד, אז אין בין מה למה לבחור, וממילא אין בחירה ואין שינויים ואין עולם נפרד כלל. ולכן האדם משתמש גם בשכל
האנושי. והנה, השכל
האנושי הוא בעצם ביטוי של השכל הגדול יותר. והשכל
האנושי יש לו שני צדדים. צד אחד של אושר והצד השני של סבל. ובשורש של השכל שהוא השכל שמעל השכל, שם הכל אחד והכל טוב. כי ... השכל יש עוד שכל. ובשכל העליון, שם הכל אחד והכל טוב. ומי שמקשר את השכל שלו לשכל הגדול יותר, אצלו השכל הוא כלי קיבול לאושר. ומי שלא מקשר את השכל
האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת הסבל של האדם, היא תלויה במרחק שבין השכל של האדם ... רחוק ועד כמה מהשכל שיש מחוץ לשכל. ולפעמים זה שנראה למשוגע גדול, הוא בכלל חכם גדול. וזה שנראה לחכם גדול הוא בכלל משוגע גדול. ובכל מקרה ככל שהשכל
האנושי של האדם, מחובר יותר לשכל שיש מעל לשכל, כך האדם מאושר יותר ולהפך. ויש גם את המצב שבו אין שכל אין דאגות בכלל. כי ... ובנוסף, כאשר אין שכל, אין דאגות, אבל גם אין אושר ושמחה גדולים. אבל יש מצב שבו אין שכל אין דאגות, אבל יש אושר גדול. וזה כאשר האדם מקשר את השכל
האנושי שלו אל השכל שיש מעל לשכל. שבפועל זה אומר שעל האדם לחקור את השכל שלו ולנסות לגלות את השורש ואת הסיבה שבגללה הוא ... השורש שלו. דהיינו, שעכשיו האדם מתחיל לקבל שכל אמיתי, שהוא השילוב של שני השכלים. וכאשר האדם מבין מהו השכל שיש מעל לשכל, עכשיו הוא בעצם רואה בשכל
האנושי, את התגלות השכל שמעל לשכל. כי כפי שאמרנו, השכל
האנושי, הוא רק ביטוי של שכל אחר גדול יותר. וכל זמן שהאדם לא מבין מהו הדבר הפנימי, שבא לידי ביטוי בשכל
האנושי, על ידי זה השכל של האדם יוצר אצל האדם ערבוב של טוב ורע. דהיינו, שפעם אחת טוב לאדם ופעם אחרת רע לאדם. אבל כאשר האדם מבין מהו שורש השכל שבא לידי ביטוי בשכל
האנושי, על ידי זה האדם רואה את האחדות שיש בכל דבר, שבאה לידי ביטוי בנפרדות שבה השכל
האנושי חושב. ואז ורק אז האדם בעצם נמצא במדרגה שבה אין שכל אין דאגות, ושבה יש גם אושר אמיתי. כי אז האדם נהנה משני ...