הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 3
מהי הבחירה החופשית והקיום של האדם?
ההרצאה עוסקת בנושאים של קיום, רצון, ובחירה חופשית. אליעד מסביר שמהות האדם היא לא בהכרח מחויבת, גם לא קיומו של הזמן והמקום. הוא טוען כי הקיום שלנו, כמו גם קיומו של העולם והזמן, הוא לא בהכרח מחויב. כלומר, כל דבר יכול להפסיק להיות קיים ברגע, וכל פרט קיומנו תלוי במצבים משתנים.
העולם כולו, לדעתו, הוא תופעה שיכולה להיעלם. אם נעלים את כל מה שקיים בעולם, מה יישאר? כלום, ריק, וזה מה שאליעד מכנה אלוהים. הוא שואל את השאלה האם אלוהים הוא נצחי, ומסביר ש"אין נצחיות". כל הדברים בעולם לא מחויבים להיות כאן, ואפילו הנשמה, על פי אליעד, יכולה להפסיק להיות קיימת.
האם האדם שולט על רצונותיו?
ההסבר הראשון עוסק ברצון האנושי. אליעד טוען שהאדם לא שולט ברצונו. הרצון לא תלוי בו, הוא רק מגיב למה שמתרחש בתודעתו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשבת, הוא עושה זאת מתוך צורך פנימי שהניח את עצמו במצב של נוחות, אך הוא לא בוחר את הרצון עצמו. הרצון נעשה מתוך תחושת צורך. האדם עשוי לרצות משהו, אבל לא הוא מחליט על הרצון. השאלה שמתעוררת כאן היא אם האדם יכול לבחור את מה שהוא רוצה או שמא הרצון הוא דבר חיצוני לו.
האם אנחנו יכולים לבחור להיות קיימים?
אליעד מציין שגם קיומנו של האדם לא מחויב. הוא מבדל בין קיומו של האדם לבין קיום העולם. אם לא היינו יכולים להיות קיימים, זה היה שולי. מה שמעניין אותו יותר הוא איך אדם יכול לחוות את הקיום: האם הוא יכול להפסיק להיות קיים באופן פעיל?
מהו אלוהים?
במהלך ההרצאה, אליעד עוסק גם בשאלה המרכזית: מי הוא אלוהים? הוא מסביר שאלוהים הוא לא נצחי, אלא הוא מבטא את החיבור של כל הדברים שמחוברים יחד. כל הדברים בעולם הם לא נצחיים, ואלוהים בעיניו הוא החיבור של הכל. אם כל הדברים נעלמים, נשארת חוויה של ריק, וזה בעצם מה שאליעד...
ההרצאה עוסקת בנושאים של קיום, רצון, ובחירה חופשית. אליעד מסביר שמהות האדם היא לא בהכרח מחויבת, גם לא קיומו של הזמן והמקום. הוא טוען כי הקיום שלנו, כמו גם קיומו של העולם והזמן, הוא לא בהכרח מחויב. כלומר, כל דבר יכול להפסיק להיות קיים ברגע, וכל פרט קיומנו תלוי במצבים משתנים.
העולם כולו, לדעתו, הוא תופעה שיכולה להיעלם. אם נעלים את כל מה שקיים בעולם, מה יישאר? כלום, ריק, וזה מה שאליעד מכנה אלוהים. הוא שואל את השאלה האם אלוהים הוא נצחי, ומסביר ש"אין נצחיות". כל הדברים בעולם לא מחויבים להיות כאן, ואפילו הנשמה, על פי אליעד, יכולה להפסיק להיות קיימת.
האם האדם שולט על רצונותיו?
ההסבר הראשון עוסק ברצון האנושי. אליעד טוען שהאדם לא שולט ברצונו. הרצון לא תלוי בו, הוא רק מגיב למה שמתרחש בתודעתו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשבת, הוא עושה זאת מתוך צורך פנימי שהניח את עצמו במצב של נוחות, אך הוא לא בוחר את הרצון עצמו. הרצון נעשה מתוך תחושת צורך. האדם עשוי לרצות משהו, אבל לא הוא מחליט על הרצון. השאלה שמתעוררת כאן היא אם האדם יכול לבחור את מה שהוא רוצה או שמא הרצון הוא דבר חיצוני לו.
האם אנחנו יכולים לבחור להיות קיימים?
אליעד מציין שגם קיומנו של האדם לא מחויב. הוא מבדל בין קיומו של האדם לבין קיום העולם. אם לא היינו יכולים להיות קיימים, זה היה שולי. מה שמעניין אותו יותר הוא איך אדם יכול לחוות את הקיום: האם הוא יכול להפסיק להיות קיים באופן פעיל?
מהו אלוהים?
במהלך ההרצאה, אליעד עוסק גם בשאלה המרכזית: מי הוא אלוהים? הוא מסביר שאלוהים הוא לא נצחי, אלא הוא מבטא את החיבור של כל הדברים שמחוברים יחד. כל הדברים בעולם הם לא נצחיים, ואלוהים בעיניו הוא החיבור של הכל. אם כל הדברים נעלמים, נשארת חוויה של ריק, וזה בעצם מה שאליעד...
- בחירה חופשית
- קיומו של האדם
- אלוהים
- הזמן והמקום
- האם אנו שולטים ברצונותינו?
ממשיכים בחלק ראשון בספר להיות אלוהים, עמוד 169.
בקצרה אמרנו שהאדם מתבונן על הרצון שלו, והאדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה. מצד אחד האדם עושה רק את מה שהוא רוצה, אבל מצד שני הוא מחויב לעשות את מה שהוא רוצה. זאת בדיוק הבעיה, כי האדם לא שולט ברצון.
הגענו להבנה שהאדם לא שולט ברצון שלו, וגם לא בוחר מה לרצות, ואפילו הוא לא בוחר אם להיות קיים או לא להיות קיים.
וגם לא רק שקיומו של האדם הוא לא מחויב אלא גם קיומו של העולם לא מחויב, וגם קיומם של הזמן והמקום הוא לא מחויב. חווית הקיום של האדם היא אופציונאלית, והא יכול להיות קיים ויכול גם לא להיות קיים.
שאלה: ואלוהים האם הוא נצחי?
אליעד: אם אתה שואל עליו, הוא לא נצחי. אלוהים פירושו שתמיד קיים, אם ניקח את כל הדברים שבעולם ונעלים אותם, מה יישאר לנו? אלוהים. דמיין את המציאות בראש, ותנסה להעלים את הכל, מה נשאר? כלום, ריק - זה אלוהים.
שאלה: לי יש הבנה שהנשמה היא נצחית.
אליעד: בעיקרון אם אתה קיים, יש אופציה שלא תהיה קיים. בתיאוריה האם אתה חושב שהנשמה שלך תמיד קיימת? כן. האם אתה חושב שהיא חייבת להיות תמיד קיימת? האם התודעה שלך חושבת שהיא חייבת להיות תמיד קיימת? מה זה תודעה? התחושה שאתה קיים. אם אתה לא יודע שאתה קיים, אז האם אתה קיים? לא.
אני טוען שאתה עשוי ממשהו שלא יכול להתבטל. אבל זה לא הנשמה שלך, כי הנשמה שלך יכולה להיות קיימת ויכולה לא להיות קיימת. יש אותך ויש את העולם, אתם שתיים, יש את זה שחושב על העולם, ויש את זה שעליו חושבים, שניכם קיימים במקביל. אז אתה יוכל להיות קיים ויכול לא להיות קיים.
אני מסכים איתך שהדבר הראשון שממנו קיימים כל הדברים, הוא חייב להיות תמיד קיים, אבל זה לא הנשמה שלך, האם השולחן עשוי מהנשמה שלך?
כאשר דנים בבחירה החופשית, השאלה היא מי אתה חושב שאתה. אם אתה הגוף, אז לא משנה לך מה קורה במקום מרוחק. אבל אם אתה בתוכך חווה שאתה הזמן והמקום, אז מה שקורה רחוק, גם הוא קשור אליך. אז כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון? אפילו אם תגיד שאתה התודעה, האם אתה יודע מה קורה עכשיו בסין? לא, ולכן אתה חווה שסין בחוץ.
אנו אומרים שהזמן והמקום לא מחויבים, ולכן גם אתה לא מחויב להיות קיים.
אם לא היית יודע להבדיל בין שום שינוי, לא היה זמן. אם הייתה קיימת רק ישות אחת, לא היה אתמול, היום ומחר, ולכן לא היה זמן ומקום. הזמן והמקום קשורים זה לזה, אבל הם לא אותו הדבר.
בגלל שיש זמן ומקום, יש אני ולא אני, אם לא היה זמן ומקום, לא היה אני ולא אני. ומכאן שהאדם תופס זמן ומקום, כי בלי זמן ומקום אין אני. האדם למעשה הוא...
בקצרה אמרנו שהאדם מתבונן על הרצון שלו, והאדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה. מצד אחד האדם עושה רק את מה שהוא רוצה, אבל מצד שני הוא מחויב לעשות את מה שהוא רוצה. זאת בדיוק הבעיה, כי האדם לא שולט ברצון.
הגענו להבנה שהאדם לא שולט ברצון שלו, וגם לא בוחר מה לרצות, ואפילו הוא לא בוחר אם להיות קיים או לא להיות קיים.
וגם לא רק שקיומו של האדם הוא לא מחויב אלא גם קיומו של העולם לא מחויב, וגם קיומם של הזמן והמקום הוא לא מחויב. חווית הקיום של האדם היא אופציונאלית, והא יכול להיות קיים ויכול גם לא להיות קיים.
שאלה: ואלוהים האם הוא נצחי?
אליעד: אם אתה שואל עליו, הוא לא נצחי. אלוהים פירושו שתמיד קיים, אם ניקח את כל הדברים שבעולם ונעלים אותם, מה יישאר לנו? אלוהים. דמיין את המציאות בראש, ותנסה להעלים את הכל, מה נשאר? כלום, ריק - זה אלוהים.
שאלה: לי יש הבנה שהנשמה היא נצחית.
אליעד: בעיקרון אם אתה קיים, יש אופציה שלא תהיה קיים. בתיאוריה האם אתה חושב שהנשמה שלך תמיד קיימת? כן. האם אתה חושב שהיא חייבת להיות תמיד קיימת? האם התודעה שלך חושבת שהיא חייבת להיות תמיד קיימת? מה זה תודעה? התחושה שאתה קיים. אם אתה לא יודע שאתה קיים, אז האם אתה קיים? לא.
אני טוען שאתה עשוי ממשהו שלא יכול להתבטל. אבל זה לא הנשמה שלך, כי הנשמה שלך יכולה להיות קיימת ויכולה לא להיות קיימת. יש אותך ויש את העולם, אתם שתיים, יש את זה שחושב על העולם, ויש את זה שעליו חושבים, שניכם קיימים במקביל. אז אתה יוכל להיות קיים ויכול לא להיות קיים.
אני מסכים איתך שהדבר הראשון שממנו קיימים כל הדברים, הוא חייב להיות תמיד קיים, אבל זה לא הנשמה שלך, האם השולחן עשוי מהנשמה שלך?
כאשר דנים בבחירה החופשית, השאלה היא מי אתה חושב שאתה. אם אתה הגוף, אז לא משנה לך מה קורה במקום מרוחק. אבל אם אתה בתוכך חווה שאתה הזמן והמקום, אז מה שקורה רחוק, גם הוא קשור אליך. אז כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון? אפילו אם תגיד שאתה התודעה, האם אתה יודע מה קורה עכשיו בסין? לא, ולכן אתה חווה שסין בחוץ.
אנו אומרים שהזמן והמקום לא מחויבים, ולכן גם אתה לא מחויב להיות קיים.
אם לא היית יודע להבדיל בין שום שינוי, לא היה זמן. אם הייתה קיימת רק ישות אחת, לא היה אתמול, היום ומחר, ולכן לא היה זמן ומקום. הזמן והמקום קשורים זה לזה, אבל הם לא אותו הדבר.
בגלל שיש זמן ומקום, יש אני ולא אני, אם לא היה זמן ומקום, לא היה אני ולא אני. ומכאן שהאדם תופס זמן ומקום, כי בלי זמן ומקום אין אני. האדם למעשה הוא...
050-3331-331