האם יש גלגולי נשמות? האם יש חיים אחרי המוות? האם יש קארמה? מיסטיקה, גלגול נשמה, האם יש נשמה? חיים לנצח, ...

... של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, אמיתות התורה, יהדות, מי נתן את התורה? האם כדאי לשמור מצוות בגלל הסיכוי לשכר נצחי? אליעד כהן דן בשאלות יסודיות שעוסקות בשמירת מצוות, אמיתות התורה וקיום אלוהים, תוך התייחסות מפורטת למה שנקרא ההימור של פסקל. ההימור של פסקל ... הוא רע ומתעתע בבני האדם כדי להעניש אותם לאחר שישמרו מצוות. כל אחת מהאפשרויות האלה משבשת את ההיגיון של ההימור של פסקל, מכיוון שלא מדובר יותר רק באפשרות של טוב נצחי או כלום, אלא גם באפשרות של עונש נצחי. אליעד מדגים זאת עם דוגמאות נוספות: הוא מתאר מצב שבו יש קופסה עם פתק שאומר או שקיבלת מיליארד דולר או שקיבלת מינוס מיליארד ... קיים ונתן את התורה, ייתכן שהמטרה האמיתית של המצוות שונה ממה שנראה, וייתכן שמי שמקיים את המצוות דווקא ייפול במלכודת שאלוהים הציב. האם המציאות של טוב ורע בכלל הגיונית? אליעד ... רע כדי להיות מורגש, ולכן גן עדן נצחי מבחינה לוגית הוא מצב בעייתי. בנוסף, הרעיון של עונש נצחי נראה גם הוא לא הגיוני, כי אם אלוהים באמת כל - יכול וטוב, למה הוא ייצור מערכת שבה יש צורך להעניש בכלל? האם אפשר להבין את האינטרס של אלוהים במצוות? עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שאין באמת דרך להבין את האינטרס של אלוהים במתן המצוות או בשכר ובעונש. כשאדם מבטיח לך משהו, חשוב להבין את האינטרס שלו. אבל במקרה של אלוהים, האינטרס אינו ברור. למה שאלוהים ירצה לתת לך שכר או עונש? אולי בכלל הוא פועל בלי סיבה או לפי סיבה שאנחנו לא מסוגלים להבין. לכן, עצם ההנחה שאלוהים טוב ורוצה לתת לנו שכר היא רק משאלת לב שלנו, ולא מבוססת על היגיון מוחלט. האם יש אינטרס לאנשים דתיים ולאנשים חילונים בהשקפתם? אליעד מבהיר שגם לדתיים וגם לחילונים יש ... עדן וגיהנום? האם אלוהים הוא טוב? האם יש חיים אחרי המוות? ...

ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה ... ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו

... החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה מהי הדעה לגבי ... עתידיים. עם זאת, הבעיה המרכזית בהשקפה זו היא ההשלכות הרחבות שיכולות להתלוות להריגת מחבל, כמו העלאת עוינות ודרדור עתידי של המצב הביטחוני. מה המשמעות של קדושת החיים בהקשר להריגת מחבלים? המשתתפים בדיון העלו את רעיון קדושת ... כי מדינה המרגילה את אזרחיה להרוג גם לאחר ניטרול מחבלים, פוגעת בערכים דמוקרטיים וערכים מוסריים, ומביאה לשחיקת הערך של קדושת החיים בחברה כולה. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק מהמשתתפים דנים בשאלה של עונש המוות למחבלים, וטוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע אחרים. אולם, ישנה גם תחושת סכנה בהפעלת עונש המוות על כל מחבל, שכן קיימת סבירות שמהירות ההחמרה תביא להרחבה מיותרת של המונח מחבל, כך שיכולים להיכלל גם אנשים שאינם מעורבים ישירות במעשי טרור. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? הסכנה בהחלת עונש מוות על כל המחבלים היא שעלולה להתרחב ההגדרה של מחבל כך שכוללת אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות או כאלה המביעים התנגדות פוליטית. אחת הטענות היא שהחמרת הענישה יכולה להוביל להרג של אנשים שלא באמת ביצעו פיגועים, אלא רק הביעו דעות שונות ... יש מקום להפעיל חוקים ברורים ומנומקים על פי עקרונות מוסריים, או שמא מדובר בהחלטות חפוזות שמקבלות החלטות מתוך רגשות ולא מתוך עקרונות יציבים. מהי המשמעות של המלחמה בטרור? המשתתפים מגדירים את המלחמה בטרור כמשהו שיכול להוביל ... מנוטרל הוא באמת צעד שמונע פיגועים, או שמא הוא סותר את עקרונות המדינה המוסריים. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל מהי הדעה לגבי הרג מחבל מנוטרל? ההרצאה ... אחד המשתתפים מציין את הבעיה המרכזית בתפיסה זו - יש לקחת בחשבון את ההשלכות הרחבות של הרג מחבל, כמו הגידול בעוינות ובסיכון לחיים עתידיים. מה המשמעות של קדושת החיים בהקשר להריגת מחבלים? כחלק מהדיון, העלו המשתתפים את רעיון ... שמדינה המרגילה להרוג מחבלים, גם לאחר ניטרולם, מביאה לנפילת הערך של קדושת החיים בחברה כולה, דבר שעשוי להוביל לשחיקת הערכים הדמוקרטיים. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק נוסף של השיחה עוסק בעונש המוות למחבלים. כמה משתתפים טוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע מחבלים אחרים. השיחה כוללת את הקונפליקט הפנימי של החיילות במקרה של חיסול מחבל מנוטרל, וכיצד פעולות כאלה עשויות לשפוך אור על החברה והחוק במדינה. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? יש טענה נוספת, המזהירה מההשלכות של החמרת הענישה והכנסת עונש מוות למחבלים בחוק. המשתתפים מציינים את הסיכון שבהחלת עונש מוות על כל מחבל, שכן זה עשוי להוביל להתרחבות ההגדרה של מחבל, כך שגם אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות עשויים להיות חשודים במחבלים. השיחה מעלה את השאלה האם עונש כזה עשוי להיגרם בגלל התנגדות פוליטית ולא בגלל עיסוק במעשי טרור ממשיים. האם ... אמור להיתמך בחוק ברור שמבוסס על עקרונות מוסריים וערכים מקובלים, או שמא מדובר בהחלטות חפוזות המבוססות על רגש, ולא על עקרונות חקיקה מדוקדקת. מהי המשמעות של המלחמה בטרור? ההשתתפות בדיון מציינת כי המלחמה בטרור יכולה לעיתים להוביל ... מנוטרל הוא צעד של מניעת פיגועים או צעד שלא עולה בקנה אחד עם עקרונות המדינה. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל ...

... מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית לפעמים כשמישהו מרגיש רע בגלל משהו, זה גורם לו עוד יותר לאהוב את הדבר שבגללו הוא מרגיש ...

... מאלוהים, למה אני מפחד מאלוהים? איך לא לפחד מאלוהים? איך לא לפחד מעונש של אלוהים? פחד לא הגיוני מאלוהים, חרדה דתית, למה אני מאמין באלוהים? למה ... זאת, כשהשכן הדתי מזהיר אותו שאלוהים ישרוף אותו באש הגיהינום, אותו אדם מתחיל לפחד, אף שהוא לא באמת מאמין שאלוהים קיים או שיכול להעניש אותו. אליעד משווה את הפחד הזה לפחד מגרגמל מהדרדסים. הוא טוען שלמעשה, יותר ... קשורה לדעתו של אליעד לכך שייתכן שבילדותו האדם ספג רעיונות או אמונות שנטמעו בתת - מודע שלו. למשל, אם בילדותו אביו סיפר לו על עונשים של אלוהים, או שהוא ספג מסרים חברתיים או תרבותיים הקשורים באמונה, גם אם ... שאלוהים לא קיים. לדבריו, הסיבה האמיתית שהם לא מפחדים מאלוהים היא שלמרות הספק הקטן הזה, אין להם אינטרס רגשי או סיבה רגשית משמעותית לפחד ממנו. אבל למה בכל זאת אנשים מפחדים מאלוהים, גם כשהם לא באמת ... לא מוכן להתמודד עם האמת, הוא מתחיל לפחד מאלוהים כי קל לו יותר להאשים משהו מופשט שלא ניתן להוכיח או להפריך. למה אנשים מפחדים מעונש של אלוהים גם אם הם לא דתיים? אליעד מסביר שאדם שמפחד מעונש מאלוהים לאחר שעשה מעשה שנחשב בעיניו רע, למעשה משקף את האמונה הפנימית שלו שמי שעושה רע, מגיע לו לקבל רע. כאשר האדם עושה משהו שהוא חושב שהוא רע, הוא באופן לא מודע מצפה שגם לו מגיע עונש. האמונה הזו מושרשת בתוכו, ולכן הוא מתחיל להאמין שגם הוא יקבל עונש. אלוהים כאן מייצג את הרעיון הזה של צדק קוסמי, ולכן הפחד נובע ממקום פנימי ... זיהוי האינטרס הרגשי האמיתי שמסתתר מאחורי הפחד. כאשר האדם מזהה את הסיבות הרגשיות האמיתיות ומודה בהן בכנות, הפחד מאלוהים והפחד מעונש אלוהי נעלם מעצמו. איך לא לפחד מאלוהים? למה אני מפחד מאלוהים? איך להפסיק ...

עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ ... אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד ... כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא ... הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה. האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל? נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי ה

... והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך ... אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשתמש בשיטה הידועה של המקל והגזר על עצמך כדי לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ... אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש לך שאלה קיומית או מטרה כלשהי שאתה רוצה להגיע אליה, אתה יכול להגיד ... ופשוטה, אבל אפשר להקצין אותה אפילו יותר, ולומר: כל עוד לא תהיה לי תשובה ברורה מדוע אני לא רוצה להיות לבד, או מה המשמעות של החיים שלי, או כל שאלה אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על מנת לפתור את השאלה או להגיע למטרה שהגדיר לעצמו. כאשר יש לך תגמול שאתה רוצה ... ומוטיבציה מוגברת לעמוד במשימה או לפתור את השאלה. זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות ... לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק ... מעצמו משהו שהוא מאוד אוהב, כמו צפייה בתכנית טלוויזיה שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ... כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה?

... אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ממליץ לומר בעדות אופי בבית משפט? כאשר אדם ניגש לתת ... ויבצעו פשעים דומים, וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו מחלה במשפחה או אובדן ... במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. הוא אף מוסיף שהעובדה שהנאשם מרגיש רע או מפחד להיכנס לכלא אינה משפיעה לטובה על שיקוליו של השופט. המטרה היא לא שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד כהן? אליעד מדגיש שיש חשיבות גדולה לשיקום, אך אך ורק מכיוון שזה מקטין את הסיכון שהנאשם יחזור לבצע פשעים. לדעתו, אם אין ראיות לכך שהעבריין יעבור שינוי התנהגותי משמעותי, עצם הטענה שהוא ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר נענש? אליעד כהן מציע להציג בפני השופט גם מצבים שבהם הנאשם כבר נענש מספיק על ידי המציאות עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות

... למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק האם הטלת ספק ברצון יוצרת חרדות? הטלת ספק ברצון היא תהליך עמוק של ... כאשר אדם חושש שיקרה לו משהו רע. כלומר, האדם מפחד מהתוצאה האפשרית של הטלת הספק. לדוגמה, אם אדם פוחד למות, והוא מטיל ספק ברצון שלו לחיות, הדבר עלול לעורר בו חרדה גדולה יותר, מכיוון שהוא חושש שמא הספק הזה יביא אותו למצב לא ידוע ולא רצוי. למה אנשים ... תהליך של בירור עצמי שבו האדם בודק את אמיתות המחשבה שלו לעומק. הוא לוקח את הרצון, למשל אני לא רוצה למות, ומנסה לבדוק את כל הטענות האפשריות, בעד ונגד. במהלך הבירור הזה, עולות כל הסיבות מדוע האדם חושש ממצב מסוים. התהליך מציף את הפחדים הכי קשים של ... הטלת ספק. הוא טוען שאם האדם מחליט ללכת עד הסוף עם הפחד, כלומר, להביא את כל הפחדים עד הסוף, להיות מוכן למות מפחד, בסופו של דבר הוא יגלה שלפחדים שלו אין עוד כוח עליו. למשל, אדם שפוחד מדחייה יכול לשאול את עצמו שוב ושוב ואז מה יקרה?, ולהמשיך בכך עד ... שאנשים נעצרים בתהליך היא שהם נתקלים בפחד שנראה להם גדול מדי, ומחליטים להפסיק את החקירה. איך דוגמת עונש מוות למחבלים קשורה לתהליך הטלת ספק? אליעד כהן מביא דוגמה פוליטית מחיי היום - יום כדי להמחיש מדוע אנשים חוששים ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק. הוא מדגים זאת באמצעות הדיון על עונש מוות למחבלים. הסיבה המרכזית שהמדינה לא מטילה עונש מוות על מחבלים היא הפחד מתגובה קשה יותר של האויב, כמו חטיפת חיילים והגברת הטרור. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להסביר שהפחד מללכת עד ...