לדעת שיש בחירה חופשית, לדעת שאין בחירה חופשית, האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? הכל כרצונך תמיד, שום דבר לא כרצונך, הכל צפוי, הרשות נתונה, איך לא לדעת כלום?
האם יש בחירה חופשית או שאין בחירה חופשית?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא שאלת הבחירה החופשית: האם קיימת בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש ואין שום שליטה? בשיחה זו אליעד מתייחס להיבטים השונים והעמוקים של שאלה זו דרך דיון מורכב ומפורט, המבוסס על דוגמה קונקרטית ועל שאלות משנה שנשאלות על ידי המשתתפים. הוא אינו מתמקד רק בשאלה עצמה אלא בעיקר במשמעות של השאלה ובאופן שבו האדם מתמודד איתה במציאות היומיומית.
מה המשמעות של "לקחת קרדיט" על פעולות במציאות?
אחת המשתתפות שאלה לגבי הרעיון ש"אלוהים לא לוקח קרדיט" על הדברים שהוא עושה. אליעד הסביר ש"לקחת קרדיט" משמעותו לייחס פעולה לעצמך ולהרגיש אחראי עליה. הוא שאל את המשתתפת אם הבעיה שלה היא שאלוהים לא לוקח קרדיט או שאולי היא לא נותנת לו את הקרדיט. הנקודה כאן היא הבנת החיסרון שמאחורי השאלה, לא השאלה עצמה. לפי אליעד, מה שמעניין הוא לא אם אלוהים לוקח או לא לוקח קרדיט, אלא למה השאלה הזו בכלל עולה. המשתתפת הסבירה שהיא מרגישה לפעמים שהדברים בחייה קורים במקרה, ללא שליטה שלה, ושהיא אינה מצליחה לייחס את האירועים בצורה ברורה לאלוהים או לעצמה.
למה חשוב לאדם לדעת אם יש או אין בחירה חופשית?
הנושא העיקרי שאליעד מזהה מאחורי שאלתה של המשתתפת הוא הרצון שלה לדעת אם יש או אין לה בחירה. היא מתמודדת עם מצבים שבהם היא מתלבטת (למשל, האם להתפטר או לא), והיא תוהה מי בעצם שולט בהחלטות. אליעד מדגים זאת דרך דילמה יומיומית: "אם אני לא אחליט, מי יחליט עבורי?" ובאמצעות כך מציג את המורכבות של תפיסת הבחירה.
האם באמת משנה אם יש או אין בחירה?
אליעד מסביר שאם האדם היה יודע בוודאות מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא היה מאבד את הרצון לפעול, משום שהיה ברור לו שכל מעשיו חסרי משמעות. מצד שני, אם הוא היה בטוח שהכל בידיו והוא אחראי על הכל, היה חי תחת לחץ אינסופי של אחריות. מכאן, שאליעד מגיע לנקודה שבה הוא מסביר שהספק והאי - וודאות לגבי קיום הבחירה החופשית הם הכרחיים כדי שהאדם יוכל להמשיך לתפקד ולחוות משמעות בחייו.
האם טוב לאדם לדעת שהכל מתנהל לפי רצונו?
אליעד מציג את האפשרות שבה האדם היה בטוח שכל דבר שקורה הוא בדיוק לפי רצונו. אם כך היה, לא היה לאדם שום רצון לשנות דבר במציאות. אבל אם אין רצון לשינוי, החיים מאבדים את משמעותם משום שהאדם לא מרגיש יותר שהוא מתמודד, מתפתח או קיים בכלל. הוא טוען שהמצב האופטימלי לכאורה, שבו הכל קורה לפי הרצון, מוביל לאובדן התודעה של האדם עצמו.
האם טוב לאדם לדעת ששום דבר אינו בשליטתו?
גם מצב הפוך, שבו האדם יודע בוודאות ששום דבר אינו בשליטתו, אינו אופטימלי. במצב כזה האדם לא היה מרגיש טעם לפעול או להתפתח, כי ממילא שום דבר שהוא עושה לא ישנה. הוא היה מאבד את תחושת הקיום שלו, משום שאין לו שום השפעה על שום דבר. כך שהידיעה המוחלטת שכלום אינו בשליטה, גם היא לא פותרת את הבעיה של האדם.
מה המשמעות של "לא לדעת כלום"?
אליעד כהן מגיע למסקנה שהמצב היחיד שבו האדם יכול להיות באמת חופשי הוא...
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא שאלת הבחירה החופשית: האם קיימת בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש ואין שום שליטה? בשיחה זו אליעד מתייחס להיבטים השונים והעמוקים של שאלה זו דרך דיון מורכב ומפורט, המבוסס על דוגמה קונקרטית ועל שאלות משנה שנשאלות על ידי המשתתפים. הוא אינו מתמקד רק בשאלה עצמה אלא בעיקר במשמעות של השאלה ובאופן שבו האדם מתמודד איתה במציאות היומיומית.
מה המשמעות של "לקחת קרדיט" על פעולות במציאות?
אחת המשתתפות שאלה לגבי הרעיון ש"אלוהים לא לוקח קרדיט" על הדברים שהוא עושה. אליעד הסביר ש"לקחת קרדיט" משמעותו לייחס פעולה לעצמך ולהרגיש אחראי עליה. הוא שאל את המשתתפת אם הבעיה שלה היא שאלוהים לא לוקח קרדיט או שאולי היא לא נותנת לו את הקרדיט. הנקודה כאן היא הבנת החיסרון שמאחורי השאלה, לא השאלה עצמה. לפי אליעד, מה שמעניין הוא לא אם אלוהים לוקח או לא לוקח קרדיט, אלא למה השאלה הזו בכלל עולה. המשתתפת הסבירה שהיא מרגישה לפעמים שהדברים בחייה קורים במקרה, ללא שליטה שלה, ושהיא אינה מצליחה לייחס את האירועים בצורה ברורה לאלוהים או לעצמה.
למה חשוב לאדם לדעת אם יש או אין בחירה חופשית?
הנושא העיקרי שאליעד מזהה מאחורי שאלתה של המשתתפת הוא הרצון שלה לדעת אם יש או אין לה בחירה. היא מתמודדת עם מצבים שבהם היא מתלבטת (למשל, האם להתפטר או לא), והיא תוהה מי בעצם שולט בהחלטות. אליעד מדגים זאת דרך דילמה יומיומית: "אם אני לא אחליט, מי יחליט עבורי?" ובאמצעות כך מציג את המורכבות של תפיסת הבחירה.
האם באמת משנה אם יש או אין בחירה?
אליעד מסביר שאם האדם היה יודע בוודאות מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא היה מאבד את הרצון לפעול, משום שהיה ברור לו שכל מעשיו חסרי משמעות. מצד שני, אם הוא היה בטוח שהכל בידיו והוא אחראי על הכל, היה חי תחת לחץ אינסופי של אחריות. מכאן, שאליעד מגיע לנקודה שבה הוא מסביר שהספק והאי - וודאות לגבי קיום הבחירה החופשית הם הכרחיים כדי שהאדם יוכל להמשיך לתפקד ולחוות משמעות בחייו.
האם טוב לאדם לדעת שהכל מתנהל לפי רצונו?
אליעד מציג את האפשרות שבה האדם היה בטוח שכל דבר שקורה הוא בדיוק לפי רצונו. אם כך היה, לא היה לאדם שום רצון לשנות דבר במציאות. אבל אם אין רצון לשינוי, החיים מאבדים את משמעותם משום שהאדם לא מרגיש יותר שהוא מתמודד, מתפתח או קיים בכלל. הוא טוען שהמצב האופטימלי לכאורה, שבו הכל קורה לפי הרצון, מוביל לאובדן התודעה של האדם עצמו.
האם טוב לאדם לדעת ששום דבר אינו בשליטתו?
גם מצב הפוך, שבו האדם יודע בוודאות ששום דבר אינו בשליטתו, אינו אופטימלי. במצב כזה האדם לא היה מרגיש טעם לפעול או להתפתח, כי ממילא שום דבר שהוא עושה לא ישנה. הוא היה מאבד את תחושת הקיום שלו, משום שאין לו שום השפעה על שום דבר. כך שהידיעה המוחלטת שכלום אינו בשליטה, גם היא לא פותרת את הבעיה של האדם.
מה המשמעות של "לא לדעת כלום"?
אליעד כהן מגיע למסקנה שהמצב היחיד שבו האדם יכול להיות באמת חופשי הוא...
- האם יש בחירה חופשית?
- האם הכל קורה כרצונך?
- איך להטיל ספק בשאלות?
- מה המשמעות של לא לדעת כלום?
- האם המציאות מתנהלת לפי רצוני?
- מה זה לקחת קרדיט?
- האם טוב לדעת שאין בחירה?