האם באמת הכל אפשרי ואפשר להשיג הכל?

אליעד כהן מסביר שהטענה "הכל אפשרי" היא בעלת משמעות עמוקה יותר ממה שנראה במבט ראשון. לדבריו, כשאנשים אומרים "הכל אפשרי", הם בדרך כלל מתכוונים שניתן להשיג כל מטרה ספציפית שהאדם שם לעצמו. עם זאת, אליעד מדגיש שיש רובד עמוק יותר: אפשר להגיע למצב שבו לא חווים שום חיסרון ושום מגבלה כלל, מצב של אושר מוחלט, שבו אין רצון שמשהו יהיה אחרת מכפי שהוא. הוא מסביר שמצב זה אפשרי משום שהחוויה של החיסרון או של המגבלה היא תוצאה של ההבחנה בין דברים שונים, למשל "רוצה" לעומת "לא רוצה", "יש" לעומת "אין". אם אדם יגיע לתפיסת מציאות שבה הוא לא יבדיל כלל בין מצבים מנוגדים, הוא למעשה יגיע למצב שאין בו חיסרון כלל.

האם אפשר להיות מאושר באמת?

אליעד מתאר מצב של אושר מוחלט כאחד שבו אין כלל תחושת חיסרון. הוא מדגים שאם לאדם יש רצון להשיג דבר מסוים, והדבר הזה מושג, האדם חש תחושת סיפוק. עם זאת, תחושת הסיפוק תלויה בעוצמת הרצון שהיה לאדם מראש. אם הרצון היה קטן (למשל, בעוצמה 5 מתוך 10), ההנאה גם היא מוגבלת לאותה עוצמה. כלומר, עוצמת ההתרגשות או הסיפוק מוגבלת לפי מידת המחויבות או הרצון של האדם למטרה. לדוגמה, אם אדם רוצה לחיות ולא למות בעוצמה של 9.5 מתוך 10, הוא ירגיש הקלה משמעותית כאשר ישיג את המטרה של הישרדות, אך עדיין לא מדובר בסיפוק מוחלט.

האם חופש מוחלט הוא בהכרח דבר טוב?

אליעד מדגיש שחופש מוחלט יכול להיות גם מגבלה, מכיוון שהוא מונע מהאדם להרגיש רגשות חזקים במיוחד. כשהאדם לא מחויב לשום רצון בצורה מוחלטת, הוא מאבד גם את היכולת להתרגש באופן משמעותי כאשר הרצון מתמלא. מצד שני, אדם שכן מחויב לחלוטין למטרה מסוימת יחווה התרגשות רבה כשהיא מושגת, אך באותו הזמן הוא גם סובל בצורה משמעותית כשהמטרה לא מתמלאת. אליעד מסביר שיש כאן דילמה, ושהמוח האנושי כל הזמן נע בין שני הקצוות הללו.

איך אפשר לצאת מהלופ של הרצון והחיסרון?

אליעד אומר שאפשר לצאת מהלופ של החיסרון והרצון באמצעות הבנה עמוקה של ההנחות היסודיות במוח האנושי. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמושלם או לא מושלם נובע מהשוואה לדברים אחרים. לדוגמה, כשמסתכלים על קיר, עצם ההבנה שזה "קיר" נובעת מזה שהוא שונה מכל דבר אחר. כך המוח יוצר כל הזמן הבחנות והבדלים שמולידים תחושת חיסרון. אם אדם יחקור לעומק את ההנחה שיש הבדל בין "משהו" ל"לא משהו", בין "יש" ל"אין", הוא יכול להגיע למצב של ביטול ההבחנות האלו ובכך להפסיק לחוות חיסרון.

מה יקרה אם נגיע למצב שבו לא יודעים כלום?

אליעד מתאר מצב של ידיעה מוחלטת שבו אדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהוא לא יודע כלום - אפילו לא יודע שהוא לא יודע. זה מצב של תודעה "טהורה", בלי הנחות יסוד ובלי יכולת להבדיל בין דברים שונים. הוא מדגים זאת באמצעות מטאפורה של אבן בתוך מים. כשהאבן מוצאת מן המים, היא לא יודעת שהייתה בתוך מים, אבל נשאר בה "רשימו" - רושם או סימן שהיה משהו. באופן דומה, גם כשאדם חוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת לתודעה רגילה, הוא לא בהכרח זוכר או מודע לאותו מצב, אך הוא עדיין מושפע ממנו ברמה עמוקה.

האם קיימת דרך לאושר מוחלט ללא חיסרון...