סיבתיות, איך לדעת שמצאת את הסיבה של משהו? האם מצאתי את הסיבה הנכונה? איך למצוא את כל הנחות היסוד? אימות הנחות היסוד, למה דווקא התוצאה הזאת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם מצאתי את כל הסיבות? חקר סיבה ותוצאה
איך אפשר לדעת שמצאת את הסיבה האמיתית למה שקרה?
הנושא המרכזי הוא סיבתיות - איך לדעת אם באמת מצאנו את הסיבה המדויקת לתוצאה מסוימת, ואיך ניתן לוודא שהסיבה שגילינו היא הנכונה והמלאה. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד לחקור סיבה ותוצאה, כיצד לזהות את הנחות היסוד, ואיך לוודא שלא החמצנו סיבות אחרות.
מהי הדרך הנכונה לבדוק האם מצאנו את הסיבה הנכונה?
אליעד כהן נותן דוגמה של אדם שבגד באשתו, וכשהיא מבקשת הסבר, היא רוצה לוודא שהבינה את הסיבה במלואה, כדי למנוע מקרה דומה בעתיד. דוגמה נוספת שהוא נותן היא אדם שהפסיד כסף בבורסה ומנסה להבין למה בחר להשקיע כפי שהשקיע כדי לא לחזור על הטעות.
כאשר בוחנים סיבה, חשוב מאוד לוודא שהסיבה שמצאנו באמת מובילה רק לתוצאה הספציפית הזו, ולא יכולה להוביל לתוצאות אחרות. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה מישהו שואל: "למה בגדתי באשתי?" התשובה "כי הייתי עצבני" אינה מספיקה, כי עצבנות יכולה להוביל לתוצאות אחרות - כמו למשל, ללכת לקנות משהו או בכלל להסתגר לבד ולא לבגוד. לכן, צריך להבין למה בדיוק הסיבה הזאת (עצבנות) הובילה דווקא לתוצאה הזאת (בגידה).
מדוע חייבים למצוא את כל הסיבות האפשריות לאירוע?
לדברי אליעד כהן, לכל תוצאה בעולם יש לפחות שתי סיבות או שתי הנחות יסוד. אם זיהינו רק סיבה אחת, אנחנו בעצם לא יודעים אם פתרנו את הבעיה באופן מלא, כי אולי יש סיבות נוספות שלא חשפנו עדיין. דוגמה לכך היא שריפת נייר: האם הוא נשרף רק כי מישהו הצית אותו עם גפרור, או גם כי הנייר היה דליק, או כי היה חמצן בסביבה? אם נעלים את אחת הסיבות, האירוע לא יתרחש, ולכן חייבים למצוא את כל הסיבות.
מה המשמעות של סיבה מחייבת לעומת סיבה מאפשרת?
סיבה מחייבת היא כזו שבהכרח תוביל לתוצאה מסוימת ואינה יכולה להוביל לתוצאה אחרת. לעומת זאת, סיבה מאפשרת היא סיבה שיכולה להוביל למספר תוצאות שונות. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, למשל: "למה שתיתי מיץ? כי הייתי צמא". אבל השאלה שצריכה להישאל היא למה דווקא מיץ? יכולתי הרי לשתות מים. אם נוכל להוכיח שבאותה סיטואציה לא יכולתי לעשות שום דבר אחר חוץ מלשתות מיץ, זו תהיה סיבה מחייבת.
איך הדמיון יכול לעזור בבדיקת סיבות ותוצאות?
אליעד מדגיש את החשיבות של פיתוח הדמיון ככלי הכרחי כדי להבין את הקשר בין סיבות לתוצאות. כאשר חוקרים סיבות, צריך לדמיין האם הסיבות שזיהינו יכולות להוביל לתוצאות אחרות. אם אפשר לדמיין מצב שבו אותה סיבה תוביל לתוצאה אחרת, סימן שטרם מצאנו את הסיבה המלאה והמדויקת. לדוגמה, אם מדמיינים מישהו שמרביצים לו והוא הופך אלים, האם בהכרח האלימות של הסביבה הובילה אותו לאלימות, או שזה יכול היה להוביל אותו לתגובה הפוכה - להימנע מאלימות בכל מחיר?
איך אפשר לדעת באופן מוחלט שמצאנו את הסיבה האמיתית?
לדברי אליעד כהן, הדרך היחידה לדעת בוודאות שמצאנו את הסיבה האמיתית היא להגיע למצב שבו כל הנחות היסוד וכל הסיבות האפשריות זוהו באופן מוחלט וברור, עד שאי אפשר לדמיין מצב אחר. רק אז אפשר לומר בוודאות שזיהינו את הסיבה המדויקת והמלאה לתוצאה.
הוא מביא דוגמה נוספת של בגידה, שבה אישה בוגדת בבעלה מתוך רצון להרוס לעצמה את החיים. אבל גם במקרה הזה, הסבר כזה עדיין אינו מלא. למה דווקא בגדה עם אדם ספציפי? למה דווקא פעם אחת ולא כמה פעמים? רק כאשר כל השאלות האלו...
הנושא המרכזי הוא סיבתיות - איך לדעת אם באמת מצאנו את הסיבה המדויקת לתוצאה מסוימת, ואיך ניתן לוודא שהסיבה שגילינו היא הנכונה והמלאה. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד לחקור סיבה ותוצאה, כיצד לזהות את הנחות היסוד, ואיך לוודא שלא החמצנו סיבות אחרות.
מהי הדרך הנכונה לבדוק האם מצאנו את הסיבה הנכונה?
אליעד כהן נותן דוגמה של אדם שבגד באשתו, וכשהיא מבקשת הסבר, היא רוצה לוודא שהבינה את הסיבה במלואה, כדי למנוע מקרה דומה בעתיד. דוגמה נוספת שהוא נותן היא אדם שהפסיד כסף בבורסה ומנסה להבין למה בחר להשקיע כפי שהשקיע כדי לא לחזור על הטעות.
כאשר בוחנים סיבה, חשוב מאוד לוודא שהסיבה שמצאנו באמת מובילה רק לתוצאה הספציפית הזו, ולא יכולה להוביל לתוצאות אחרות. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה מישהו שואל: "למה בגדתי באשתי?" התשובה "כי הייתי עצבני" אינה מספיקה, כי עצבנות יכולה להוביל לתוצאות אחרות - כמו למשל, ללכת לקנות משהו או בכלל להסתגר לבד ולא לבגוד. לכן, צריך להבין למה בדיוק הסיבה הזאת (עצבנות) הובילה דווקא לתוצאה הזאת (בגידה).
מדוע חייבים למצוא את כל הסיבות האפשריות לאירוע?
לדברי אליעד כהן, לכל תוצאה בעולם יש לפחות שתי סיבות או שתי הנחות יסוד. אם זיהינו רק סיבה אחת, אנחנו בעצם לא יודעים אם פתרנו את הבעיה באופן מלא, כי אולי יש סיבות נוספות שלא חשפנו עדיין. דוגמה לכך היא שריפת נייר: האם הוא נשרף רק כי מישהו הצית אותו עם גפרור, או גם כי הנייר היה דליק, או כי היה חמצן בסביבה? אם נעלים את אחת הסיבות, האירוע לא יתרחש, ולכן חייבים למצוא את כל הסיבות.
מה המשמעות של סיבה מחייבת לעומת סיבה מאפשרת?
סיבה מחייבת היא כזו שבהכרח תוביל לתוצאה מסוימת ואינה יכולה להוביל לתוצאה אחרת. לעומת זאת, סיבה מאפשרת היא סיבה שיכולה להוביל למספר תוצאות שונות. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, למשל: "למה שתיתי מיץ? כי הייתי צמא". אבל השאלה שצריכה להישאל היא למה דווקא מיץ? יכולתי הרי לשתות מים. אם נוכל להוכיח שבאותה סיטואציה לא יכולתי לעשות שום דבר אחר חוץ מלשתות מיץ, זו תהיה סיבה מחייבת.
איך הדמיון יכול לעזור בבדיקת סיבות ותוצאות?
אליעד מדגיש את החשיבות של פיתוח הדמיון ככלי הכרחי כדי להבין את הקשר בין סיבות לתוצאות. כאשר חוקרים סיבות, צריך לדמיין האם הסיבות שזיהינו יכולות להוביל לתוצאות אחרות. אם אפשר לדמיין מצב שבו אותה סיבה תוביל לתוצאה אחרת, סימן שטרם מצאנו את הסיבה המלאה והמדויקת. לדוגמה, אם מדמיינים מישהו שמרביצים לו והוא הופך אלים, האם בהכרח האלימות של הסביבה הובילה אותו לאלימות, או שזה יכול היה להוביל אותו לתגובה הפוכה - להימנע מאלימות בכל מחיר?
איך אפשר לדעת באופן מוחלט שמצאנו את הסיבה האמיתית?
לדברי אליעד כהן, הדרך היחידה לדעת בוודאות שמצאנו את הסיבה האמיתית היא להגיע למצב שבו כל הנחות היסוד וכל הסיבות האפשריות זוהו באופן מוחלט וברור, עד שאי אפשר לדמיין מצב אחר. רק אז אפשר לומר בוודאות שזיהינו את הסיבה המדויקת והמלאה לתוצאה.
הוא מביא דוגמה נוספת של בגידה, שבה אישה בוגדת בבעלה מתוך רצון להרוס לעצמה את החיים. אבל גם במקרה הזה, הסבר כזה עדיין אינו מלא. למה דווקא בגדה עם אדם ספציפי? למה דווקא פעם אחת ולא כמה פעמים? רק כאשר כל השאלות האלו...
- איך לדעת מה הסיבה לתוצאה?
- מהי סיבה מחייבת?
- איך לוודא שהסיבה שמצאתי נכונה?
- מה הן הנחות היסוד של סיבתיות?
- למה דווקא התוצאה הזאת קרתה?
- איך לפתח את הדמיון?