... - למה לחפש את המאמן האישי החכם ביותר? מיהו מאמן אישי טוב? אימון אישי. קואצינג. יעוץ. מדוע חשוב לחפש את המאמן האישי והיועץ החכם ביותר האפשרי? אימון אישי אמור לגרום לאדם המתאמן להיות מסוגל להבין את עצמו טוב יותר. אימון ... שיטת וצורת מחשבה חדשה שבאפשרותו להשתמש בה. לשם כך, צריך למצוא את המאמן האישי הטוב ביותר והחכם ביותר שבאפשרותו של האדם למצוא. על האדם לדעת, כי כדי לשנות את צורת המחשבה של מישהו, לשם כך נדרשת חוכמה רבה. ככל שהמאמן האישי חכם יותר, כך הוא מסוגל לגרום למאומן להבין את צורת המחשבה הנכונה טוב יותר. לכל צורת מחשבה יש ... יש שורש מחשבתי. מאמן אישי חכם, הוא זה שמבין טוב יותר את השורש של צורת המחשבה הנכונה. ככל שהמאמן האישי מבין טוב יותר את ... שלה. לסיכום: חפש את המאמן האישי החכם ביותר. ככל שהמאמן האישי חכם יותר, כך האדם אמור להיות מסוגל להבין את המאמן האישי טוב יותר. מאמן אישי טוב = מסוגל לגרום ...

... פוטנציאל שכלי מימוש עצמי - האם אתה משתמש בשכל שלך בחכמה? שכל. חוכמה. האם אתה משתמש בשכל שלך בחוכמה? האם הוצאת לפועל את הפוטנציאל השכלי ...

... הבריאה מעידה על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך? טיעון: העולם וכל מה שבו בנוי בצורה מתוחכמת ומופלאה... לדוגמה: גוף האדם. כל חלק וחלק בגוף האדם מורכב ומופלא וכולי... שאלה: האם יתכן שבריאה ויצירה ככ מופלאה נוצרה במקרה? תשובה: העולם המתוחכם מעיד על בורא חכם. אלוהים הוא בורא כל יכול וחכם, ולכן הוא ברא עולם ככ מופלא ומתוחכם וכולי... סוף טיעון. הפרכה: העולם הוא לחלוטין אינו בריאה מופלאה. ואדרבה, רמת התחכום הנמוכה והירודה של העולם, מעידה או על בורא שאינו חכם, או על בורא שיכולותיו מוגבלות, דהיינו, בורא שאינו כל יכול. הסבר: מוצר טוב מעיד על יצרן טוב. אם אנחנו נתקלים במוצר גרוע, הרי שקיימות מספר אפשרויות לגבי היצרן: 1 - היצרן לא חכם. 2 - יכולותיו של היצרן מוגבלות. 3 - היצרן רע ובאופן מכוון הוא יצר מוצר פגום כדי לעשות רע. 4 - המוצר נוצר באופן אקראי ללא יצרן. 5 - איננו מבינים את השכל של ... אך בכל מקרה, אם נראה מוצר פגום, לא נוכל לומר שהמוצר מעיד על יצרן חכם. ועכשיו נתבונן בעולם, האם הוא באמת ככ מושלם או שמא הוא מלא אין סוף פגמים ורחוק משלמות בצורה קיצונית. ניקח לדוגמה את גוף האדם. כל חלק וחלק בגוף האדם בנוי ... האדם. ובקצרה אפשר לומר כי: גוף האדם בנוי בצורה מאוד מרושלת ולא מתוחכמת. ניקח לדוגמה איבר כלשהו בגוף האדם, כגון חוש הראיה (העין). ננסה להצביע על תחכום כלשהו באיבר הזה. נשאל: האם לא הייתה דרך פשוטה יותר לספק לגוף האדם את אותה ... בצורה יותר פשוטה. מסקנה: גוף האדם בנוי בצורה מאוד פרימיטיבית ולא חכמה. נתבונן על התודעה נפש האדם. גם נפש האדם שנראית ככ חכמה, גם היא מאוד רחוק משלמות. לדוגמה: 1 - רוב בני האדם אינם מרוצים רוב הזמן. 2 - האדם לעולם אינו יודע שובעה ותחושת סיפוק בשלמות. 3 - האדם סובל מפחדים חרדות ... הוא מלא פגמים וחסרונות. ועוד יותר בקצרה: אילו הבורא היה כל יכול + חכם + טוב, הרי שהוא היה בורא את העולם מושלם באופן מיידי ללא שום רע. מכך שקיים בעולם סוג כלשהו של רע, ולא אך ורק טוב תמיד, הרי שלפחות אחת מהאפשרויות הבאות נכונה: 1 - הבורא מוגבל ביכולתו 2 - הבורא אינו חכם 3 - הבורא רע 4 - אין בורא 5 - איננו מבינים את הבורא טיעון נגדי (הרחבת האפשרות של אי הבנת הבורא) : אלוהים הוא חכם בשלמות + כל יכול בשלמות, אך איננו מבינים את החוכמה שלו. אך בוודאי כי קיימות סיבות טובות מדוע קיימים גם דברים שנראים כרחוקים משלמות. תגובה: ניתן לקבל טענה זו. אך בכל מקרה לא ניתן לומר כי הבריאה מעידה על בורא חכם במיוחד שיכולותיו אינן מוגבלות. כי מבחינת השכל של האדם, העולם בנוי בצורה מאוד גרועה ופרימיטיבית... ...

... בדעות של אחרים - מהי מהותו? וכיצד החכם מתייחס לדעות שונות משלו? החכם האמיתי לעולם לא יזלזל בדעותיהם של אחרים גם לא בדעות שמנוגדות לשלו. לא משום שהוא לא בטוח בדרכו ומשום שהוא ... בדרכו, עד שהוא יודע את נקודת האמת שיש גם בדעה שמנוגדת לשלו. והוא מבין מדוע הדעה המנוגדת לשלו נכונה, וכיצד גם היא מובילה אל דעתו שלו. היינו כי החכם השלם הוא מי שרואה את כל התמונה המלאה כולה. ולראות את התמונה המלאה היינו להבין את שורש האמת שיש בכל דעה בעולם. וכאשר האדם אינו רואה את שורש האמת שיש בדעה שמנוגדת לשלו, הרי שבתוך תוכו יש חשש כלשהו שאולי הדעה השנית צודקת. וגם אם הוא יתכחש לכך שהוא מהרהר בליבו אולי הצד המנוגד לו צודק, הרי שכל זמן שהוא לא מבין את שורש האמת של הצד השני ולא מבין את השלמות שכוללת בתוכה גם את דעתו וגם את דעתו של הצד הנגדי, הרי שתמיד בתוכו תהיה מחשבה כלשהי שאולי הצד השני צודק. וכאשר יש בתוך האדם מחשבה שמציקה לו שאולי הצד השני צודק והוא טועה, בפרט כאשר האדם לא באמת מבין את הצד השני אלא רק חושב שהצד השני הוא סתם טיפש וטועה, הרי שבמקרה ... לשלו, על ידי זה הוא כאילו מדחיק את הצורך שלו להתמודד עם הדעה השנייה ובכך הוא יוצר אצל עצמו תחושה של יציבות וביטחון עצמי בדרכו שלו. לעומת זאת החכם האמיתי מבין היטב את שורש האמת שיש בכל דבר בעולם, ומבין מדוע הצד השני מחזיק בדעתו. ולא רק שהוא מבין את הצד ... עצמם עד הסוף, הרי שהם היו מסכימים על כל הדברים שבעולם. ורק משום חוסר ההבנה של האדם את עצמו, רק משום כך נדמה לו שהוא וחברו לא מסכימים זה עם זה. והחכם האמיתי יודע ורואה כיצד כל הדעות שבעולם מסכימות ומצביעות ומובילות אל נקודת האמת שבה הוא נמצא. וממילא הוא לא מרגיש מאוים משום דעה בעולם. משום שהוא מכיל בתוכו את כל הדעות השונות. ולמרות שברמה המעשית גם האדם החכם נוקט בעמדה כלשהי כדי להתקיים, כי כדי לחיות ולהתקיים בעולם לשם כך צריך לנקוט בעמדה כלשהי, הרי שהחכם בו זמנית מכיל בתוכו הבנה מלאה גם לצד השני. ועל ידי זה שהחכם מבין את שורש האמת שיש בכל דבר ודבר, כי הוא עצמו רואה את האמת עצמה ורואה כיצד כל הדברים מחוברים ומקושרים לשורשם, על ידי זה החכם האמיתי לא חושש ולא מרגיש מאוים מאף אחד שחושב אחרת ממנו. כי הוא מבין ויודע את האמת שבאמת גם הצד השני צודק. ובאמת גם הצד השני אילו הוא הבין את עצמו, הרי שהוא היה מבין בכלל את האמת האמיתית שבה החכם נמצא. ונחדד: כלפי חוץ החכם לא יכול להיות ולחיות עפ האמת האמיתית. כי האמת האמיתית מכילה בתוכה את הכל והיא לא מאפשרת לבחור בחירה כלשהי. וכדי לבחור משהו וכדי לרצות משהו צריך לנקוט עמדה כלשהי. אך החכם מכיל בתוכו גם את נקודת האמת שמכילה את הכל, וגם בו זמנית בוחר בחירה כלשהי ונוקט עמדה כלשהי. ועל ידי זה שהוא נמצא גם בנקודת האמת שמכילה את הכל, על ידי זה החכם מכיל בתוכו גם את זה שחושב אחרת ממנו ושנוקט עמדה הפוכה משלו. והחכם האמת יודע את האמת שכל הדעות מובילות אל נקודת האמת הפנימית שבתוכו. היינו לא אל נקודת האמת שאותה הוא מבטא, כי גם היא רק נקודת אמת יחסית, אלא כל הדרכים מובילות אל נקודת האמת הפנימית שלו שאותה הוא יודע אך לא מבטא. בכל מקרה, החכם האמת תמיד יעריך ויכבד את כל הדעות שבעולם מכל סוג שהם. משום שכל הדעות השונות שבעולם הן חלק מהמציאות. ומי שמבין את כל המציאות, לא יכול שלא להבין דעה כלשהי. ומי שלא מבין את החוכמה שיש בכל דעה בעולם, הרי שזה רק משום שהוא לא מבין את כל המציאות. כי מי שרואה את כל התמונה המלאה, הרי שבהכרח שהוא יבין גם את כל החלקים שבתוכה. ועל ידי זה שהחכם מבין בתוכו את שורש האמת שיש בכל דבר, הרי שלא רק שהוא לא מרגיש מאוים משום דעה שונה משלו, אלא שהוא יכול ללמד את זה שמתנגד לו מדוע בכלל הדעה שלו של זה שמתנגד לו גם היא נכונה. כי החכם מבין את שורש המחשבה של כל הדעות השונות. והחכם יכול לגרום לטיפש להחזיק עוד יותר בטיפשות של עצמו, על ידי זה שהוא יכול להעצים אצל הטיפש את נקודת האחיזה של עצמו בטיפשות שלו. והחכם יכול גם להוציא את הטיפש מהטיפשות של עצמו, על ידי זה שהוא מקשר אותו אל נקודת האמת שיש בתוך דעתו השגויה וכולי. ואת כל זה עושה החכם, רק משום שהוא רואה את התמונה המלאה ורואה כיצד כל הדברים מתחברים אחד לשני וכיצד כל הדרכים מובילות לאותה הנקודה. וכאשר החכם מבין את כל זה, ממילא הוא לא יזלזל בדעתו של אף אחד אחר. ואם החכם האמת מזלזל בדעתו של מישהו, הרי שזה רק כדי לנקוט עמדה שתאפשר לאדם להבין טוב יותר את הדעה ההפוכה. היינו כי ... לנער אותו מדעתו כדי לעזור לו לראות את האמת, לשם כך צריך לפעמים גם לזלזל בדעתו של הטיפש, כדי לעזור לו לראות את האמת. אך בפנימיות כוונתו ומחשבתו של החכם, הוא לעולם לא יזלזל בשום דעה בעולם. משום שהוא מבין היטב היטב את כל הדעות השונות, ומבין את שורש האמת שיש בתוך כל דעה. חכם אמיתי לא יזלזל בשום דעה, משום שכל הדעות השונות הן חלק ממנו.

... - איך אדם חכם מתמודד עם שעמום? איך לא להשתעמם? כפי שכבר ביארתי (כאן) כדי לא להשתעמם ממשהו, צריך גם להבין אותו ברמה כלשהי כדי ליצור נקודת חיבור כלשהי ... מעניין ומסקרן וכולי. והחכם האמיתי הוא זה שיודע את האמת שבה כל הדעות המנוגדות חיות בשלום זו עם זו. וכאשר האדם יודע את האמת הזאת, על ידי זה הוא לא משתעמם. משום ... אך מהצד השני מאחר שהחכם רואה את התמונה המלאה, דהיינו, מבין גם את ההפך של כל דבר ויודע כיצד כל דבר הוא רק חלק מהתמונה המלאה, על ידי זה נוצרת אצלו סוג של חוסר ... רק צד אחד של המטבע, כי החכם הרי רואה תמיד גם את הדעה ההפוכה של כל דבר, ועל ידי זה נוצרת אצל החכם סוג של חוסר הבנה של כל דבר בעולם, ועל ידי זה הוא לא משתעמם. כי יש בחכם את החלק של ההזדהות שלו עם כל דבר, שהוא חלק ההבנה של החכם את הדבר שבו הוא עוסק. ויש גם את חלק ההזדהות של החכם עם כל שאר התמונה ועם כל שאר הדברים שהם לא הדבר שבו הוא עוסק. והדברים האלו מאזנים את החכם לכך שכל דבר גם יעניין אותו ברמה כלשהי וגם לא יעניין אותו ברמה כלשהי. ועל ידי זה אין אצל החכם מצב של שעמום, כי הוא תמיד יכול להתחבר לכל דבר אך גם לא להתחבר בשלמות כדי שהוא עדיין יהיה מעניין. ...

... פנימי מאבק פנימי - כיצד החכם מתמודד עם קונפליקטים ועם מאבק פנימי? החכם הוא זה שיודע ומבין כיצד כל הדעות ... ואין לאדם מושג מה האמת ומה טוב יותר וכולי. אך החכם שמבין כיצד הכל מתחבר ורואה את נקודת ... וכולי. וישנם בני אדם ששכחו בכלל שבסוף מתים. והחכם הוא זה שחי את חייו בצורה נכונה מתוך ... מהצד השני היא כן מאזנת אותו. ועל ידי האיזון הזה, החכם ניצול מכל המאבקים הפנימיים. ...

החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר. במה הם דומים ושונים? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר, שניהם נחשבים למשוגעים, משום שאף אחד לא מבין אותם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. והפעם נדבר על קו הדמיון של השיפוטיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחד מהדברים ... גם כושר השיפוט שלו נעלם. כי מאחר שהכל טוב באותה המידה, ממילא אין לאדם שיפוט כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. זא, הוא גם מצד אחד יודע שהכל טוב באותה המידה, ואין לו שום ... ומהצד השני בהחלט יש לו שיפוט על העולם, ובהחלט גם הוא יודע להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא וגם הטיפש הגדול ביותר, לשניהם אין שום שיפוט רע על המציאות. ועל שניהם ... המידה. וממילא הוא כאילו זורק את השכל לגמרי, ואין לו שום יכולת שיפוט על שום דבר, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא שיפוט כלשהו על המציאות כמו הטיפש, וגם מצד שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר מאשר הטיפש הגדול ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ושבכל זאת השכל שלו מתאים למציאות, הרי שאז הוא נהנה עם שכל ונהנה בעוצמה הרבה יותר חזקה, מאחר שהוא יכול ...

... עצבות - מדוע אנשים חכמים נוטים לדיכאון ולעצבות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי נראה שאנשים חכמים, נוטים לדיכאון ולעצבות. לעומת האנשים הפשוטים שחושבים בצורה פשוטה, שהם יותר מאושרים מהחיים שלהם ויותר שמחים בחלקם. ואילו האנשים החכמים , שנחשבים לחכמים, השכל שלהם מפיל אותם לעצבות. והשאלה היא, הכיצד? איך זה יכול להיות שהשכל של האדם יגרום לו להיות בעצבות? הרי שמחה נוצרת כאשר יש הבנה. והשכל אמור ליצור שמחה ולא להפך. אז כיצד זה שאנשים חכמים נוטים לעצבות? והתשובה בקצרה היא, שהשכל של האדם אמור להביא אותו לשמחה. אבל, השמחה מגיעה, רק כאשר השכל של ... הוא יודע טוב יותר מראש, מה יקרה בעתיד. וכאשר האדם רחוק מהמטרה שלו, על ידי זה יש לו תקווה, שהנה הוא יגיע אל המטרה שלו ויגיע אל האושר ואל השלמות. אבל האדם החכם שרואה טוב יותר את הסוף, הוא קולט ומבין כבר עכשיו, שבסוף שאליו הוא מגיע, לא נמצאת השלמות. ועל ידי זה הוא נופל לעצבות ולדיכאון. כי מי שלא מסתכל על התכלית ועל הסוף של כל דבר, על ידי זה נדמה לו שכאשר יהיה לו דבר כלשהו, אז הוא יהיה מאושר. אבל החכם שרואה את הנולד, הוא כבר עכשיו מבין, שמחר, המצב יהיה בדיוק כמו היום. כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא יכיל בתוכו את ההפכים כנל. ומשום כך, אנשים חכמים נוטים לעצבות ולשעמום ולדיכאון וכיוב. משום, שתת המודע שלהם מבין שהם לא מתקדמים לשום מקום, ושהאדם רודף אחרי הזנב של עצמו ונמצא בתוך מירוץ העכברים, ללא סוף. ומשום כך, החכם נופל לעצבות. אלא, שמי שהוא חכם אמת, הוא מצליח לראות את הסוף של הסוף. והסוף של הסוף, הוא כולו טוב מושלם באמת. כי באמת מצד האמת, בסוף אין כלום, ...

... - מדוע אנשים חכמים נוטים להשתעמם? איך לא להשתעמם? מי שיתבונן בעניין יראה, כי אנשים חכמים נוטים להשתעמם מהר. והשאלה היא, למה? ובנוסף, מה יכול לעשות החכם כדי לא להשתעמם? והעניין הוא, כי כדי שמשהו יעניין את האדם, לשם כך הוא צריך לחדש לאדם משהו. כי השכל של האדם נהנה כאשר מתחדשים לו דברים. וכאשר האדם הוא חכם, על ידי זה הוא מבין את הדברים בצורה מאוד מהירה, ועל ידי זה הדברים מפסיקים לעניין אותו. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא בבעיה גדולה יותר. כי מי שהוא לא חכם גדול, על ידי זה אם משהו משעמם אותו, אז הוא מחפש משהו אחר שמעניין אותו. אבל מי שהוא חכם גדול, על ידי זה קשה לו יותר למצוא משהו שיעניין אותו. כי כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל ... ומאחר שכל הדברים בשורשם הם חלקים של שכל אחד, לכן ככל שהאדם חכם יותר, כך הדברים נראים לו יותר דומים, וממילא הם לא מחדשים לו שום דבר, ועל ידי זה הוא משתעמם. והחכם האמיתי באמת, שהוא מבין את השכל של המציאות באמת, הוא מגלה שכל חדש ואין סופי, שהוא השכל של חיבור ההפכים, שאין לו סוף. ... ושם באין סוף יש אין סוף התחדשות של טוב וכולי. והדרך של החכם להימנע משעמום, היא על ידי זה שהוא ינסה לראות את השכל הגדול עוד יותר, שהוא אין סופי והוא כולו טוב. כי החכם הרגיל שלא יודע שבסוף הכל מתחבר, הוא מבחינתו רואה נקודת סוף ללא התקדמות. כי הכל נראה לו אותו הדבר, וזה כבר לא מעניין ... כאשר נראה שהכל אחד, על ידי זה הכל משעמם. אבל כאשר האדם הוא חכם אמיתי, וכאשר הוא מבין את האחדות באמת, אז הוא מבין שהאחדות נמצאת בתוך הנפרדות, דהיינו, הוא מגלה אין סוף של שכל. כי כל ...

... של החכם האמיתי - יהלומים - מי מבין ביהלומים? ולמי מגיעים היהלומים? במאמר הזה נעביר רעיון מסוים, באמצעות ההקבלה לו לעניין היהלומים. כאשר הנמשל של היהלומים, הוא השכל של האדם החכם. וכל רעיון איכותי, הוא סוג של יהלום. ואם נתבונן על עניין היהלומים נראה, כי לא כל אחד בעולם ... שהוא לא באמת יכול להעריך את ערכו של האור. ויש יהלום ככ ייחודי ומיוחד, שיש לו את כל התכונות של השלמות שיכולות להיות ביהלום, והוא כולל בתוכו את כל הסוגים של כל היהלומים, וכל סוגי היופי ... שלו, ורק מי שראה את היהלום הזה, ורק מי שנהנה ממנו, ורק מי שמסוגל ליהנות מהיהלום הזה ומהתכונות המיוחדות שבו, רק הוא מסוגל להעריך קצת את היהלום הזה. כי היהלום המיוחד הזה, הוא ככ מיוחד, שלא ... בעולם מסוגלים ליהנות ממנו. ויש יהלום ככ ייחודי וככ מיוחד, עד שהוא כולל בתוכו את כל התכונות של כל היהלומים, ויש בו את כל היופי שיש בעולם, אבל הוא ככ ייחודי, עד שהוא ייחודי גם בכך, שכל ... יהיה שלו. אבל מי שבאמת רוצה, הוא משיג את היהלום הזה וכולי. והנמשל של כל הנל, הוא על החכם שמציג את החוכמה שלו לאחרים. ויש כאלו שלא יודעים להעריך אותה. והחכמים יותר, יודעים יותר להעריך אותה. ומי שבאמת רוצה, הוא מבין את השכל של החכם , אבל השכל הזה עדיין לא שלו. ומי שבאמת רוצה, הוא הופך להיות החכם עצמו. ...