למה יש לי בכלל רצון?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג בשיחה זו היא "למה יש לי רצון?". אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לחקור את השאלה היא להשוות את עצמך לדברים אחרים בעולם שאין להם רצון, למשל, חפצים דוממים או צמחים. כדי להבין למה יש לך רצון, אתה צריך לשאול את עצמך מדוע אתה פועל בכלל, ומה מניע אותך לעשות פעולות מסוימות כמו לקום מהמיטה, לאכול, או לזוז.

מדוע השאלה "למה אני זז" חזקה יותר כשהסביבה סטטית?

אליעד כהן מסביר שכאשר אתה שואל "למה אני זז?" כאשר כולם סביבך גם זזים, זו שאלה חלשה יחסית. השאלה הופכת להיות הרבה יותר חזקה כשאתה רואה שכל מה שסביבך נשאר דומם ואתה היחיד שזז. כאשר אתה מבחין שכל מה שסביבך הוא סטטי ואתה היחיד שפועל, אז השאלה הופכת למעניינת יותר: מדוע דווקא אני זז וכל השאר עומדים במקום?

לדוגמה, כשאדם שואל למה הוא קם מהמיטה בבוקר, הוא בדרך כלל יגיד "כי כולם קמים", אבל אליעד אומר שאפשר לשאול את זה אחרת - מדוע האדם קם מהמיטה והמיטה עצמה לא קמה? זה יוצר קונטרסט ברור. למעשה, רוב הדברים במציאות לא זזים, לא משתנים, הם פשוט דוממים. לכן, הפעולה האנושית היא חריגה ומוזרה בהשוואה לעולם הדומם.

מה הקשר בין דומם, צומח, חי ומדבר לבין הרצון שלך?

כדי להבין לעומק למה יש לך רצון, אליעד כהן מציע להשוות את עצמך לדברים אחרים שקיימים במציאות. הוא מסביר שהכל מורכב מאותם אטומים. אתה מורכב מאותם חומרים שמרכיבים את השולחן או את הקיר, ובכל זאת, אתה נע, זז ופועל, בעוד שהקיר לא זז. אליעד ממליץ לשבת ולהסתכל על החתול, לדוגמה, ולחשוב - למה הוא חי כפי שהוא חי, ולמה אני חי אחרת ממנו? זה יוצר הבנה עמוקה של ההבדל בין סוגי תודעה שונים - דומם, צומח, חי, מדבר (דצח"מ).

מה ההבדל בין אדם לבעלי חיים?

אליעד כהן מזכיר רעיון של רבי נחמן, שאומר שרוב האנשים הם לא באמת בני אדם אלא חיות בצורת אדם, כי הם לא מפעילים את השכל. הם לא שואלים שאלות בסיסיות ועמוקות על עצמם ועל המציאות. הם פועלים על אוטומט - הולכים לעבודה, אוכלים, ישנים, מביאים ילדים לעולם - בלי להבין באמת למה הם עושים את זה. אדם אמיתי, לפי רבי נחמן, הוא מי שמפעיל שכל, ששואל "למה אני עושה את מה שאני עושה? למה אני רוצה משהו בכלל?"

האם הרצונות שלך באים ממך או נכפים עליך?

אליעד מחדד את השאלה החשובה הבאה: האם הרצונות שלך הם באמת שלך, או שהם נכפים עליך מבחוץ? למשל, כשאתה רעב, האם אתה באמת רוצה לאכול, או שאתה פשוט מגיב בצורה אוטומטית לתחושת הרעב שנכפית עליך? אליעד נותן דוגמה נוספת: אם מישהו ייקח לך את היד וינסה להרים אותה לתקרה, אתה לא תרגיש רע אם לא תצליח, כי הרצון לא באמת בא ממך. אבל כאשר הרצון הוא כביכול "שלך", אתה מרגיש רע כשאתה לא מצליח להגשים אותו. לכן הוא שואל, האם באמת יש לך שליטה על הרצון שלך? האם אתה יכול לבחור להפסיק לרצות לאכול או להפסיק להרגיש רעב? התשובה היא שאתה לא באמת יכול לשלוט ברצונות, כי הם מופיעים מעצמם.

האם אפשר להטיל ספק בתחושות?

אליעד מסביר שאפילו התחושות שלך, למשל תחושת הרעב או אי - הנעימות, הן לא באמת שלך באופן מוחלט. אתה לא מחליט להרגיש אותן, הן מופיעות מעצמן. אתה גם לא יכול פשוט להחליט שהן ייעלמו. כלומר, התחושות והחושים נכפים עליך. הוא ממליץ לך לשים...