13:03תקשורת בין אישית, לפרש סיטואציות נכון, האם אני קורא אנשים נכון? האם אני מבין אנשים נכון? איך להבין אנשים? מסרים תת הכרתיים, האם אני משוגע? האם אני מדמיין? האם אני הוזה? האם אני חכם? קשר טלפתיה, גאון או משוגע
איך אפשר להבין אם אני קורא אנשים נכון?
בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלות קריטיות על תקשורת בין אישית ופרשנות סיטואציות בצורה נכונה. הוא מעלה את השאלה האם אנחנו באמת מבינים את האנשים שאנחנו מתקשרים איתם. כיצד נדע אם אנחנו מבינים נכון את מה שהם משדרים או אם אנחנו מפרשים את המסרים בצורה שגויה? האם אנחנו באמת מסוגלים לקרוא את המחשבות והכוונות של אחרים, או שמא מדובר רק בהשערות ובדמיון שלנו? שאלות אלו נוגעות בהבנה העמוקה שלנו את העולם החברתי והרגשי שסובב אותנו.
האם אני משוגע או פשוט רגיש מדי?
אליעד מציין את האתגר שבהבנת תגובות של אחרים ומדבר על אפשרות שנפלטות לנו מחשבות שגויות או שהן לא תמיד מדויקות. הוא מביא דוגמאות כמו כאשר אדם שומע "מנגינות" בתוך הדיבור של מישהו אחר, או כאשר מישהו מתחיל לשמוע או לראות דברים שהם לא קיימים בפיזי. תופעות אלו יכולות להטעות את האדם לחשוב שהוא חווה מציאות שונה לחלוטין ממה שבאמת קורה. השאלה שמציב היא: איך אפשר לדעת אם זה דמיון או אם מדובר במציאות אמיתית? אליעד מסביר שכאשר אדם מוצא את עצמו חושב או שומע דברים שלא מתואמים עם המציאות, הוא צריך לבחון את הדברים ולשאול את עצמו אם הוא מתמודד עם חוויה פנימית בלבד, או אם מדובר במציאות אובייקטיבית.
איך אפשר לדעת אם יש קשר אמיתי בין מחשבותיי למציאות?
במהלך ההרצאה, אליעד מזכיר את הצורך להבדיל בין דמיון לבין מציאות. הוא מציין כי כאשר אדם נמצא בתקשורת עם אדם אחר, אך חושב על מישהו אחר תוך כדי השיחה, אין זה אומר בהכרח שהאדם השני חווה את מה שחושב עליו. גם אם המחשבות עוסקות באדם אחר, אין הכוונה שהתקשורת הפיזית עם האדם הנוכחי קשורה לאדם שעליו חושבים. לדוגמה, אם אתה מדבר עם אדם אחד אך תוך כדי השיחה חושב על אדם אחר, זה לא מעיד על קיום קשר פיזי או רגשי עם אותו אדם.
איך נוכל לדעת אם אנחנו קוראים את הסיטואציות בצורה נכונה?
אליעד מדגיש את החשיבות בהבנה מעמיקה של הסיטואציה שמולנו. הוא מדבר על כך שיכולת לקרוא אנשים נכונה לא נובעת רק מאינטואיציה או מחשבה מהירה, אלא מכך שאנחנו מבינים את הדברים בצורה מדויקת. זה אומר שלפני שאנחנו קובעים מסקנות על אדם אחר או על סיטואציה כלשהי, עלינו להסתכל על העובדות בלבד. כל מחשבה או תיאור סובייקטיבי שאנחנו מקשרים לאדם אחר, צריכים להיות מבוססים על עובדות ניתנות למדידה, ולא על רגשות סובייקטיביים.
האם אנחנו חכמים או פשוט מדמיינים?
לאחר מכן, אליעד עובר לנושא של הערכת אינטליגנציה. האם אנחנו באמת כל כך חכמים שאנחנו יכולים להבין דברים עמוקים על אנשים אחרים רק מהתנהגותם? לעיתים, אנחנו עשויים לחשוב שאנחנו מבינים את מחשבותיהם רק מתוך התנהגות חיצונית, כמו מצמוץ עין או הבעות פנים. אך אליעד מציין שיכולת זו לא נובעת מאינטליגנציה גבוהה, אלא מיכולת להבין את העובדות בצורה מדויקת. כדי לדעת אם אנחנו באמת מבינים מישהו, עלינו לבדוק את הדברים בצורה רציונלית ומדויקת, ולבחון את הסיטואציה לפי קריטריונים מדודים.
האם יש קשר טלפתיה בין אנשים?
אליעד פונה לשאלה אם יש קשר טלפתיה בין אנשים, כלומר, אם ניתן לחוש מחשבות של אחרים מבלי שהם יאמרו את הדברים במילים. הוא מסביר שאין הוכחה מדעית לקיום קשר כזה, ולכן כל תופעה כזו נחשבת לדמיון או להשלכות סובייקטיביות של המחשבות שלנו. לדעת אם מישהו אחר חושב עלינו זה לא תלוי רק במחשבות שלנו, אלא בעובדות מוחשיות.
כיצד יש לקרוא את התנהגויות הסובלים והתקשורת?
בסופו של דבר, אליעד מדבר על איך לקרוא סיטואציות בהן אדם נמצא בעימות או בשיחה עם אדם אחר. כאשר אדם אומר משהו, האם באמת יש כוונה מסוימת מאחורי דבריו? או האם יתכן שזה רק תוצאה של פרשנות אישית, שגויה או מעוותת? לשם כך, יש לבחון את התנהגות האדם מול העובדות, ולשים לב אם יש מקום לפרשנות סובייקטיבית או דמיונית.
בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלות קריטיות על תקשורת בין אישית ופרשנות סיטואציות בצורה נכונה. הוא מעלה את השאלה האם אנחנו באמת מבינים את האנשים שאנחנו מתקשרים איתם. כיצד נדע אם אנחנו מבינים נכון את מה שהם משדרים או אם אנחנו מפרשים את המסרים בצורה שגויה? האם אנחנו באמת מסוגלים לקרוא את המחשבות והכוונות של אחרים, או שמא מדובר רק בהשערות ובדמיון שלנו? שאלות אלו נוגעות בהבנה העמוקה שלנו את העולם החברתי והרגשי שסובב אותנו.
האם אני משוגע או פשוט רגיש מדי?
אליעד מציין את האתגר שבהבנת תגובות של אחרים ומדבר על אפשרות שנפלטות לנו מחשבות שגויות או שהן לא תמיד מדויקות. הוא מביא דוגמאות כמו כאשר אדם שומע "מנגינות" בתוך הדיבור של מישהו אחר, או כאשר מישהו מתחיל לשמוע או לראות דברים שהם לא קיימים בפיזי. תופעות אלו יכולות להטעות את האדם לחשוב שהוא חווה מציאות שונה לחלוטין ממה שבאמת קורה. השאלה שמציב היא: איך אפשר לדעת אם זה דמיון או אם מדובר במציאות אמיתית? אליעד מסביר שכאשר אדם מוצא את עצמו חושב או שומע דברים שלא מתואמים עם המציאות, הוא צריך לבחון את הדברים ולשאול את עצמו אם הוא מתמודד עם חוויה פנימית בלבד, או אם מדובר במציאות אובייקטיבית.
איך אפשר לדעת אם יש קשר אמיתי בין מחשבותיי למציאות?
במהלך ההרצאה, אליעד מזכיר את הצורך להבדיל בין דמיון לבין מציאות. הוא מציין כי כאשר אדם נמצא בתקשורת עם אדם אחר, אך חושב על מישהו אחר תוך כדי השיחה, אין זה אומר בהכרח שהאדם השני חווה את מה שחושב עליו. גם אם המחשבות עוסקות באדם אחר, אין הכוונה שהתקשורת הפיזית עם האדם הנוכחי קשורה לאדם שעליו חושבים. לדוגמה, אם אתה מדבר עם אדם אחד אך תוך כדי השיחה חושב על אדם אחר, זה לא מעיד על קיום קשר פיזי או רגשי עם אותו אדם.
איך נוכל לדעת אם אנחנו קוראים את הסיטואציות בצורה נכונה?
אליעד מדגיש את החשיבות בהבנה מעמיקה של הסיטואציה שמולנו. הוא מדבר על כך שיכולת לקרוא אנשים נכונה לא נובעת רק מאינטואיציה או מחשבה מהירה, אלא מכך שאנחנו מבינים את הדברים בצורה מדויקת. זה אומר שלפני שאנחנו קובעים מסקנות על אדם אחר או על סיטואציה כלשהי, עלינו להסתכל על העובדות בלבד. כל מחשבה או תיאור סובייקטיבי שאנחנו מקשרים לאדם אחר, צריכים להיות מבוססים על עובדות ניתנות למדידה, ולא על רגשות סובייקטיביים.
האם אנחנו חכמים או פשוט מדמיינים?
לאחר מכן, אליעד עובר לנושא של הערכת אינטליגנציה. האם אנחנו באמת כל כך חכמים שאנחנו יכולים להבין דברים עמוקים על אנשים אחרים רק מהתנהגותם? לעיתים, אנחנו עשויים לחשוב שאנחנו מבינים את מחשבותיהם רק מתוך התנהגות חיצונית, כמו מצמוץ עין או הבעות פנים. אך אליעד מציין שיכולת זו לא נובעת מאינטליגנציה גבוהה, אלא מיכולת להבין את העובדות בצורה מדויקת. כדי לדעת אם אנחנו באמת מבינים מישהו, עלינו לבדוק את הדברים בצורה רציונלית ומדויקת, ולבחון את הסיטואציה לפי קריטריונים מדודים.
האם יש קשר טלפתיה בין אנשים?
אליעד פונה לשאלה אם יש קשר טלפתיה בין אנשים, כלומר, אם ניתן לחוש מחשבות של אחרים מבלי שהם יאמרו את הדברים במילים. הוא מסביר שאין הוכחה מדעית לקיום קשר כזה, ולכן כל תופעה כזו נחשבת לדמיון או להשלכות סובייקטיביות של המחשבות שלנו. לדעת אם מישהו אחר חושב עלינו זה לא תלוי רק במחשבות שלנו, אלא בעובדות מוחשיות.
כיצד יש לקרוא את התנהגויות הסובלים והתקשורת?
בסופו של דבר, אליעד מדבר על איך לקרוא סיטואציות בהן אדם נמצא בעימות או בשיחה עם אדם אחר. כאשר אדם אומר משהו, האם באמת יש כוונה מסוימת מאחורי דבריו? או האם יתכן שזה רק תוצאה של פרשנות אישית, שגויה או מעוותת? לשם כך, יש לבחון את התנהגות האדם מול העובדות, ולשים לב אם יש מקום לפרשנות סובייקטיבית או דמיונית.
- איך לדעת אם אני קורא אנשים נכון?
- מה זה דמיון מול מציאות?
- האם יש קשר טלפתיה בין אנשים?
- איך להבדיל בין רגשות למחשבות?
- האם אנחנו חכמים או רק מדמיינים?
- האם יש הוכחה לקיום קשר טלפתיה?