טוב ורע, אושר וסבל, במה תלוי האושר שלך, מי אחראי לאושר שלך? הכל בגלל המציאות, הכל בגללך, מי אשם בהכל? לא רוצה את המציאות, לרצות את המציאות, להיות מאושר, לא לסבול
מה גורם לנו להרגיש טוב או רע במציאות?
אליעד כהן מסביר כי תחושות של טוב ורע, אושר או סבל, נוצרות בהתאם לאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות. כשאנחנו חווים שהמציאות מתאימה לרצון שלנו, אנחנו מרגישים טוב ומאושרים, וכשהמציאות מנוגדת לרצוננו, אנחנו סובלים ומרגישים רע. הוא מדגיש נקודה חשובה - אין דבר כזה מציאות שהיא רק טובה או רק רעה, תמיד קיימים במציאות גם יתרונות וגם חסרונות בו זמנית. מה שקובע את התחושה שלנו הוא האופן שבו אנחנו מתבוננים על המציאות: האם אנחנו מתמקדים ביתרונות או בחסרונות.
האם מה שקורה במציאות משפיע ישירות על האושר שלנו?
אליעד מסביר שכאשר אדם סובל או מרגיש רע, הוא בדרך כלל נוטה להאשים את המציאות. הוא אומר: "אם רע לי, זה כנראה כי המציאות אינה כפי שהייתי רוצה שתהיה." אבל אליעד טוען שזה לא מדויק לגמרי, כי התחושות שלנו לא תלויות ישירות במה שקורה, אלא באופן שבו אנחנו מפרשים את מה שקורה. לדוגמה, שני אנשים יכולים לחוות בדיוק את אותה סיטואציה, ואחד יהיה מאושר והשני יסבול. הסיבה לכך היא שכל אחד מהם תופס אחרת את המציאות ומפרש אותה בצורה שונה.
למה אנשים מגיבים אחרת לאותה מציאות בדיוק?
כאן אליעד נותן דוגמה מפורטת: אדם יכול ביום אחד ליהנות מאירוע מסוים, וביום אחר לסבול מאותו אירוע בדיוק. מדוע? משום שהפרשנות שלו לאותו אירוע השתנתה. למשל, פעם אחת אדם יכול לשמוח שהוא לבד בבית, כי הוא מפרש את זה כחופש, ופעם אחרת הוא יכול להרגיש בדידות וסבל בדיוק מאותה סיטואציה. הוא מדגיש שהמציאות לא השתנתה, אלא רק החשיבה של האדם השתנתה. זה מדגים עד כמה החשיבה שלנו היא זו שקובעת את הרגשתנו, ולא האירועים עצמם.
מדוע לעולם לא ניתן למצוא מציאות מושלמת?
אליעד מדגיש שבעולם הזה תמיד קיימים יתרונות וחסרונות, ולכן תמיד ניתן למצוא סיבה לסבול או לשמוח. הוא מסביר שכל פעם שאנחנו חושבים שהמציאות טובה, זה משום שאנחנו מסתכלים על היתרונות שלה, ובמקביל מתעלמים מהחסרונות. מצד שני, כשאנחנו סובלים, אנחנו מתמקדים בחסרונות ומתעלמים מהיתרונות. לדבריו, האמת היא שבמציאות תמיד יש גם יתרון וגם חיסרון בו - זמנית. אין מצב שבו יש רק יתרונות או רק חסרונות.
מי אחראי לאושר ולסבל - המציאות או אתה?
אליעד שואל את השאלה, האם התחושה שלנו תלויה בנו או במציאות? מצד אחד, אפשר לומר שהמציאות אחראית, כי משהו קרה שלא רצינו שיקרה, ולכן אנחנו סובלים. אבל אליעד אומר שהפרשנות שלנו היא שגורמת לסבל. הוא נותן דוגמה: אם מישהו מעליב אותך, אפשר לומר שאתה סובל בגלל העלבון, אבל אפשר גם לומר שאתה סובל כי בחרת לפרש את הדברים שנאמרו לך באופן שלילי. אילו היית מפרש זאת אחרת, אולי לא היית סובל. כלומר, הוא מסביר שהאחריות האמיתית נמצאת בפרשנות שלנו, וביכולת שלנו לשנות אותה.
מדוע קשה לנו לקחת אחריות על הסבל שלנו?
אליעד מציין שאנשים בדרך כלל מתקשים לקבל את הרעיון שהם אחראים לסבל שלהם, כי זה גורם לתחושת אשמה. לדבריו, קל יותר להאשים גורם חיצוני במציאות. לדוגמה, אם מישהו איבד כסף, הוא יעדיף להגיד שהמציאות או מישהו אחר אשם בכך, כי להודות שהוא אחראי גורם לתחושה של חוסר אונים או אשמה. הוא מסביר כי ברגע שאנחנו מאשימים את המציאות, אנחנו כביכול פוטרים את עצמנו מהאחריות, אבל מצד שני מאבדים את היכולת לשלוט במצב ובתחושה שלנו.
מי מחליט איך נראה את המציאות - אנחנו או המציאות עצמה?
אליעד מסביר את הדילמה כך: לכאורה, אפשר להגיד שהמציאות מחליטה...
אליעד כהן מסביר כי תחושות של טוב ורע, אושר או סבל, נוצרות בהתאם לאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות. כשאנחנו חווים שהמציאות מתאימה לרצון שלנו, אנחנו מרגישים טוב ומאושרים, וכשהמציאות מנוגדת לרצוננו, אנחנו סובלים ומרגישים רע. הוא מדגיש נקודה חשובה - אין דבר כזה מציאות שהיא רק טובה או רק רעה, תמיד קיימים במציאות גם יתרונות וגם חסרונות בו זמנית. מה שקובע את התחושה שלנו הוא האופן שבו אנחנו מתבוננים על המציאות: האם אנחנו מתמקדים ביתרונות או בחסרונות.
האם מה שקורה במציאות משפיע ישירות על האושר שלנו?
אליעד מסביר שכאשר אדם סובל או מרגיש רע, הוא בדרך כלל נוטה להאשים את המציאות. הוא אומר: "אם רע לי, זה כנראה כי המציאות אינה כפי שהייתי רוצה שתהיה." אבל אליעד טוען שזה לא מדויק לגמרי, כי התחושות שלנו לא תלויות ישירות במה שקורה, אלא באופן שבו אנחנו מפרשים את מה שקורה. לדוגמה, שני אנשים יכולים לחוות בדיוק את אותה סיטואציה, ואחד יהיה מאושר והשני יסבול. הסיבה לכך היא שכל אחד מהם תופס אחרת את המציאות ומפרש אותה בצורה שונה.
למה אנשים מגיבים אחרת לאותה מציאות בדיוק?
כאן אליעד נותן דוגמה מפורטת: אדם יכול ביום אחד ליהנות מאירוע מסוים, וביום אחר לסבול מאותו אירוע בדיוק. מדוע? משום שהפרשנות שלו לאותו אירוע השתנתה. למשל, פעם אחת אדם יכול לשמוח שהוא לבד בבית, כי הוא מפרש את זה כחופש, ופעם אחרת הוא יכול להרגיש בדידות וסבל בדיוק מאותה סיטואציה. הוא מדגיש שהמציאות לא השתנתה, אלא רק החשיבה של האדם השתנתה. זה מדגים עד כמה החשיבה שלנו היא זו שקובעת את הרגשתנו, ולא האירועים עצמם.
מדוע לעולם לא ניתן למצוא מציאות מושלמת?
אליעד מדגיש שבעולם הזה תמיד קיימים יתרונות וחסרונות, ולכן תמיד ניתן למצוא סיבה לסבול או לשמוח. הוא מסביר שכל פעם שאנחנו חושבים שהמציאות טובה, זה משום שאנחנו מסתכלים על היתרונות שלה, ובמקביל מתעלמים מהחסרונות. מצד שני, כשאנחנו סובלים, אנחנו מתמקדים בחסרונות ומתעלמים מהיתרונות. לדבריו, האמת היא שבמציאות תמיד יש גם יתרון וגם חיסרון בו - זמנית. אין מצב שבו יש רק יתרונות או רק חסרונות.
מי אחראי לאושר ולסבל - המציאות או אתה?
אליעד שואל את השאלה, האם התחושה שלנו תלויה בנו או במציאות? מצד אחד, אפשר לומר שהמציאות אחראית, כי משהו קרה שלא רצינו שיקרה, ולכן אנחנו סובלים. אבל אליעד אומר שהפרשנות שלנו היא שגורמת לסבל. הוא נותן דוגמה: אם מישהו מעליב אותך, אפשר לומר שאתה סובל בגלל העלבון, אבל אפשר גם לומר שאתה סובל כי בחרת לפרש את הדברים שנאמרו לך באופן שלילי. אילו היית מפרש זאת אחרת, אולי לא היית סובל. כלומר, הוא מסביר שהאחריות האמיתית נמצאת בפרשנות שלנו, וביכולת שלנו לשנות אותה.
מדוע קשה לנו לקחת אחריות על הסבל שלנו?
אליעד מציין שאנשים בדרך כלל מתקשים לקבל את הרעיון שהם אחראים לסבל שלהם, כי זה גורם לתחושת אשמה. לדבריו, קל יותר להאשים גורם חיצוני במציאות. לדוגמה, אם מישהו איבד כסף, הוא יעדיף להגיד שהמציאות או מישהו אחר אשם בכך, כי להודות שהוא אחראי גורם לתחושה של חוסר אונים או אשמה. הוא מסביר כי ברגע שאנחנו מאשימים את המציאות, אנחנו כביכול פוטרים את עצמנו מהאחריות, אבל מצד שני מאבדים את היכולת לשלוט במצב ובתחושה שלנו.
מי מחליט איך נראה את המציאות - אנחנו או המציאות עצמה?
אליעד מסביר את הדילמה כך: לכאורה, אפשר להגיד שהמציאות מחליטה...
- איך להפסיק לסבול?
- מי אחראי לאושר שלך?
- מה גורם לנו להיות מאושרים?
- האם טוב ורע תלויים במציאות?
- איך לקבל את המציאות כפי שהיא?
- מי באמת אשם בסבל שלך?
מהי משמעות האושר והסבל? איך הם קשורים למציאות?
ההרצאה עוסקת בשאלות גדולות על אושר, סבל, והאחריות האישית בהקשרם. אליעד כהן פותח בשאלות עקרוניות, כמו אם אכן אנחנו יכולים לשלוט במציאות שלנו, האם מה שקורה לנו הוא אשם בהרגשות שלנו, ואיך אנחנו רואים את עצמנו בהקשר הזה.
האם מה שקורה במציאות משפיע עלינו?
אליעד שואל את השאלה האם אנחנו באמת יכולים לומר שמה שקורה במציאות משפיע עלינו או שזו רק ההבנה שלנו את המציאות שמשפיעה על תחושתנו. כלומר, אם משהו רע קורה לנו, האם זה באמת רע או שאנחנו רק מפרשים את זה ככזה? האם אנחנו יכולים לשנות את ההתמודדות שלנו עם מצבים מסוימים על ידי שינוי איך שאנחנו רואים אותם?
האם כל מציאות היא רצויה או לא רצויה?
אליעד עובר לדבר על הטוב והרע: כל מה שקורה בעולם הוא מציאות, ויש לנו את הנטייה לקשר כל אירוע במציאות עם תחושות חיוביות או שליליות. הוא מסביר שבעצם, כל מה שאנחנו רואים כ"טוב" הוא משהו שאנחנו רוצים שיקרה, וכל מה שאנחנו רואים כ"רע" הוא משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. השאלה שנשאלת כאן היא, האם אנחנו באמת יכולים להחליט על הרצון שלנו? האם אנחנו יכולים לשנות את אופן ההתמודדות שלנו עם מה שקורה?
איך אנחנו רואים את יתרונות וחסרונות המציאות?
אליעד מציין כי אין במציאות רק יתרונות או חסרונות. תמיד יש את שני הצדדים, אך אנחנו אלה שמחליטים מה להדגיש. החיסרון יכול להיראות יותר משמעותי או לא תלוי בפרספקטיבה שלנו, והיתרון עשוי להיראות יותר חשוב או פחות תלוי איך אנחנו מתייחסים אליו. בשיחה זו, הוא מדגיש כי כל תחושותינו הן תלותיות במידת הבחירה שלנו, ולכן יש לנו כוח רב על איך שנחווה את העולם.
מה באמת משפיע על אושרנו?
בהמשך, אליעד עובר לשאלה מדוע אנחנו לא תמיד רוצים את המציאות כפי שהיא, וכיצד זה קשור לתחושת האשמה שלנו. הוא טוען שאם אנחנו מאשימים את המציאות או את אחרים על מה שקורה לנו, אנחנו בעצם לוקחים מאיתנו את הבחירה...
ההרצאה עוסקת בשאלות גדולות על אושר, סבל, והאחריות האישית בהקשרם. אליעד כהן פותח בשאלות עקרוניות, כמו אם אכן אנחנו יכולים לשלוט במציאות שלנו, האם מה שקורה לנו הוא אשם בהרגשות שלנו, ואיך אנחנו רואים את עצמנו בהקשר הזה.
האם מה שקורה במציאות משפיע עלינו?
אליעד שואל את השאלה האם אנחנו באמת יכולים לומר שמה שקורה במציאות משפיע עלינו או שזו רק ההבנה שלנו את המציאות שמשפיעה על תחושתנו. כלומר, אם משהו רע קורה לנו, האם זה באמת רע או שאנחנו רק מפרשים את זה ככזה? האם אנחנו יכולים לשנות את ההתמודדות שלנו עם מצבים מסוימים על ידי שינוי איך שאנחנו רואים אותם?
האם כל מציאות היא רצויה או לא רצויה?
אליעד עובר לדבר על הטוב והרע: כל מה שקורה בעולם הוא מציאות, ויש לנו את הנטייה לקשר כל אירוע במציאות עם תחושות חיוביות או שליליות. הוא מסביר שבעצם, כל מה שאנחנו רואים כ"טוב" הוא משהו שאנחנו רוצים שיקרה, וכל מה שאנחנו רואים כ"רע" הוא משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. השאלה שנשאלת כאן היא, האם אנחנו באמת יכולים להחליט על הרצון שלנו? האם אנחנו יכולים לשנות את אופן ההתמודדות שלנו עם מה שקורה?
איך אנחנו רואים את יתרונות וחסרונות המציאות?
אליעד מציין כי אין במציאות רק יתרונות או חסרונות. תמיד יש את שני הצדדים, אך אנחנו אלה שמחליטים מה להדגיש. החיסרון יכול להיראות יותר משמעותי או לא תלוי בפרספקטיבה שלנו, והיתרון עשוי להיראות יותר חשוב או פחות תלוי איך אנחנו מתייחסים אליו. בשיחה זו, הוא מדגיש כי כל תחושותינו הן תלותיות במידת הבחירה שלנו, ולכן יש לנו כוח רב על איך שנחווה את העולם.
מה באמת משפיע על אושרנו?
בהמשך, אליעד עובר לשאלה מדוע אנחנו לא תמיד רוצים את המציאות כפי שהיא, וכיצד זה קשור לתחושת האשמה שלנו. הוא טוען שאם אנחנו מאשימים את המציאות או את אחרים על מה שקורה לנו, אנחנו בעצם לוקחים מאיתנו את הבחירה...