האם יש שכר ועונש בעולם במובן הדתי?

כדי להבין אם יש שכר ועונש, צריך קודם כל להבין מהו בכלל שכר ומהו עונש. אליעד כהן מסביר כי באופן פשוט, "שכר" הוא כאשר קורה לך דבר טוב שאתה רוצה בו, ו"עונש" הוא כאשר קורה לך דבר רע שאתה לא רוצה בו. בנוסף, לפי התפיסה המקובלת, אנשים מניחים שקבלת דבר טוב היא תוצאה של מעשה טוב שעשית קודם לכן, ולהיפך, אם קורה לך דבר רע, הוא תוצאה של מעשה רע שעשית קודם לכן. זוהי ההגדרה הבסיסית של שכר ועונש, שממנה יוצאת התפיסה הדתית שאומרת: אם תעשה מעשים טובים, אלוהים או המציאות יתגמלו אותך בדברים טובים, ואם תעשה מעשים רעים, המציאות תעניש אותך, אולי בגיהנום או בגלגולים הבאים.

אליעד כהן מציין בבירור כי התפיסה הזאת, שכוללת את הרעיון של אלוהים, גן עדן וגיהנום, אינה נכונה ואין לה בסיס ממשי. כלומר, התפיסה הדתית המסורתית של שכר ועונש איננה קיימת באופן ממשי ומוחשי בעולם.

אם אין שכר ועונש דתי, האם יש שכר ועונש מסוג אחר?

אליעד כהן מדגיש שכן קיים שכר ועונש, אך לא במובן הדתי, אלא בצורה מחשבתית, לוגית וקיומית. שכר הוא בעצם מצב שבו האדם חווה שהמציאות מתאימה לרצונו, ועונש הוא מצב שבו המציאות אינה תואמת את רצונו. במילים אחרות, אם המציאות כרצונך - אתה מקבל שכר, ואם המציאות איננה כרצונך - אתה מקבל עונש.

הדבר החשוב להבין הוא מדוע קורה שכר או עונש כזה. אליעד מסביר שככל שאדם מחובר יותר לאמת, להיגיון, מבין טוב יותר את חוקי המציאות ומסוגל לסנכרן את עצמו עם המציאות, כך הוא יזכה ליותר שכר, כלומר, יותר דברים שהוא רוצה יתרחשו במציאות. לעומת זאת, ככל שאדם מנותק מהאמת, משקר לעצמו ולא מקבל את המציאות כפי שהיא, כך הוא יקבל יותר עונשים - כלומר, הוא יחווה שהמציאות לא פועלת לפי רצונו.

למה מי שנצמד לאמת זוכה ליותר שכר?

אליעד מסביר כי אם האדם נצמד לאמת, זה מוביל אותו להתאים את רצונו למציאות עצמה, וככל שרצונו של האדם תואם יותר את המציאות, באופן טבעי הוא מקבל "שכר" משום שמה שהוא רוצה קורה. במקרה ההפוך, אם האדם מתכחש למציאות, הוא ימצא את עצמו מתאכזב פעמים רבות, כיוון שהמציאות לא תתאים את עצמה אליו רק בגלל שהוא רוצה בכך.

לכן, המסקנה של אליעד היא ברורה: אדם שחושב בצורה נכונה, מחוברת למציאות, יהיה מאושר יותר ויקבל "שכר", לעומת אדם שחושב בצורה מוטעית או לא מחוברת למציאות שיקבל "עונש" ויהיה אומלל.

מה פירוש "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"?

אליעד כהן מסביר את משמעות המושגים "צדיק" ו"רשע" בדרך שונה מזו הדתית המקובלת. לדבריו, "צדיק" הוא אדם שמצדיק את המציאות, כלומר, מבין ומקבל את המציאות כפי שהיא, מסכים עימה ומוצא בה היגיון. לעומת זאת, "רשע" הוא אדם שמרשיע את המציאות, מאשים אותה וטוען שהיא לא בסדר, רעה או לא צודקת. לכן, לפי הגדרה זו, הצדיק תמיד יהיה מאושר, כי הוא חווה שהמציאות מתאימה למה שהוא מצפה ממנה, בעוד הרשע יהיה אומלל, כי הוא חש שהמציאות פועלת נגדו.

כלומר, האמירה "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו" מתארת מצב מנטלי ולא מצב פיזי של גמול אלוהי. מדובר למעשה בגישה ובהלך רוח - אם אתה מצדיק את המציאות (צדיק), המציאות תהיה תמיד לטובתך ותהיה מאושר. אם אתה מרשיע את המציאות (רשע), תמיד תהיה מאוכזב וסובל, שכן המציאות לא תתיישר לפי דרישותיך.

מהו הקשר בין צורת החשיבה לשכר ועונש?

אליעד מסכם שכל הטוב או הרע בחייו של אדם תלוי בצורת החשיבה שלו. אם הוא חושב בצורה נכונה, כלומר, חושב בהיגיון, מבין את המציאות ומסוגל לקבל אותה, הוא יחווה את החיים בצורה טובה יותר ויקבל "שכר". אך אם הוא חושב בצורה לא נכונה, הוא יסבול ויקבל "עונש". לכן, הוא טוען באופן ברור שיש קשר ישיר בין החשיבה הנכונה לבין השכר, ובין החשיבה הלא נכונה לבין העונש.

לסיכום, אליעד כהן מציג תמונה שבה שכר ועונש קיימים, אך לא באופן הדתי והמוכר, אלא כקשר ישיר בין ההיגיון וצורת החשיבה של האדם, לבין התחושה שלו לגבי חייו. אם האדם חי נכון, בהתאם למציאות ולהיגיון, הוא יקבל "שכר". ואם הוא חי בהתכחשות ובניגוד למציאות, הוא יחווה זאת כ"עונש".