האם יש חיים אחרי המוות ומה המשמעות של גלגולי נשמות?

אליעד כהן דן בשאלות נפוצות לגבי חיים אחרי המוות, גלגולי נשמות, שחזור גלגולים, והקיום הנצחי של הנשמה. הוא מתחיל בדיון על השאלה מה המשמעות האמיתית של מושגים אלו עבור האדם בחיי היומיום שלו. במקום להתמקד בשאלה התאורטית בלבד, הוא מדגיש את הצורך להבין מדוע בכלל שאלה זו מטרידה אותנו ומה היא משרתת בתוכנו.

לדברי אליעד, אנשים רבים מתעניינים בגלגולי נשמות כי הם חושבים שאולי המידע על חיים קודמים או חיים אחרי המוות יכול לעזור להם למלא חסרונות או לפתור בעיות שיש להם בחיים הנוכחיים. הוא מביא כדוגמה מצב שבו ילד בן חמש מספר להורים שלו סיפור על חיים קודמים, בו הוא היה חייל, חי במקום מסוים, והיתה לו משפחה אחרת. הילד אפילו מסוגל להוביל את משפחתו החדשה למקום המדויק שבו חי לכאורה בגלגול הקודם. דוגמה זו נועדה להמחיש את הטענה שיש אנשים הטוענים לזיכרונות מגלגולים קודמים.

עם זאת, אליעד טוען שאפילו אם יתגלה שיש אמת מוחלטת בגלגול נשמות, אין בכך תועלת פרקטית של ממש לחיים העכשוויים של האדם. הוא מסביר שגם אם יתגלה שיש חיים לאחר המוות או שאין חיים לאחר המוות, המידע הזה לא יוכל לפתור את הבעיה הבסיסית ביותר של האדם - הרצון שלו לחפש משמעות וחוסר השלמות שהוא מרגיש. האדם חושב שאם ידע בוודאות שיש חיים לאחר המוות הוא ירגיש טוב יותר, אך לטענתו של אליעד ההיפך הוא הנכון. דווקא הוודאות שיש המשכיות לנצח עלולה לגרום תחושה קשה יותר של חוסר משמעות, מאחר שאם החיים נמשכים לנצח, הרי שאין להם באמת תכלית מוגדרת.

האם גלגולי נשמות יכולים לפתור חסרונות בחיים?

אליעד כהן מתייחס ישירות לאמונה בשחזור גלגולים וטוען שהיא אינה יכולה למלא את החסרונות האמיתיים שהאדם מרגיש בחייו. הוא מסביר שכאשר אדם משחזר גלגולים קודמים, הוא לא באמת צובר ניסיון מעשי שיועיל לו בחיים הנוכחיים. אליעד מבהיר זאת על ידי דוגמה פשוטה: כפי שאדם אינו יכול לזכור באופן ברור ומדויק מה קרה לו לפני שהלך לישון, כך גם אין באמת אפשרות שהאדם יזכור או יצבור ניסיון מעשי מגלגול קודם. הזיכרון לא משמש את האדם בפועל כדי לפתור בעיות אמיתיות שיש לו כאן ועכשיו.

יתרה מכך, אליעד נותן דוגמה נוספת ומעשית: הוא שואל למה אדם שמתעניין בגלגולי נשמות לא ינסה דברים מעשיים יותר כמו תפירת בגדים או ייצור שעונים, דברים שעשויים לתת תועלת ישירה ומיידית יותר לחייו, לעומת מידע על חיים קודמים שאין לו תועלת ממשית ומוחשית לחיים העכשוויים. הוא טוען שההתעסקות בשאלות של חיים אחרי המוות או גלגולים היא לעיתים קרובות ניסיון לברוח מההתמודדות עם החסרונות האמיתיים והבעיות האמיתיות שהאדם חווה עכשיו.

האם אפשר באמת למות?

אליעד כהן מציע גם זווית פילוסופית עמוקה יותר: הוא שואל איך האדם מגדיר את עצמו, ואם ההגדרה העצמית שלו היא הגוף הפיזי, הרי שלכאורה הגוף מת מתישהו. אך אם האדם מגדיר את עצמו כחומר שממנו הגוף מורכב, הרי שהחומר עצמו אינו מת לעולם אלא רק משנה את צורתו. אם האדם מגדיר את עצמו בתור המציאות כולה, הרי שגם במקרה זה אין אפשרות אמיתית של מוות, כי המציאות לעולם אינה חדלה מלהתקיים.

הנקודה שהוא...