למה אנשים רוצים שיאהבו אותם בגלל מי שהם באמת?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו את השאלה המרכזית שמטרידה אנשים רבים במערכות יחסים וזוגיות: מדוע אנחנו רוצים שיאהבו אותנו "בגלל מי שאנחנו", ולא בגלל הדברים החיצוניים שיש לנו, כגון כסף, מעמד או מראה חיצוני?

כאשר אדם אומר "אני רוצה שיאהבו אותי בגלל מי שאני באמת ולא בגלל מה שיש לי", הוא למעשה מניח שיש לו "אני אמיתי", זהות מהותית וקבועה שהיא הוא עצמו. אבל אם נחקור לעומק את השאלה "מי אתה באמת?" נגלה שלמעשה, האדם במהותו הוא "כלום". למה הכוונה ב"כלום"? הכוונה היא שאין לאדם משהו פנימי אמיתי וקבוע שמייחד אותו מהותית באופן מוחלט מכל אדם אחר. אם ננסה להסיר ממנו את כל התכונות החיצוניות - כגון האופי, הגוף, התכונות האישיות, הערכים, הזיכרונות, ההיסטוריה האישית - נגלה שאין מתחת לזה משהו פנימי מיוחד. האדם במובן המהותי הוא ריק.

לכן, אומר אליעד כהן, כאשר אדם מבקש שיאהבו אותו בגלל מי שהוא באמת, הוא למעשה מבקש משהו בלתי אפשרי, כי אין באמת "אני אמיתי". כל מה שאנחנו מגדירים כאישיותנו או מהותנו הוא בסופו של דבר תכונות חיצוניות שאינן מהותיות לנו באמת.

האם יש הבדל בין אהבה בגלל כסף לבין אהבה בגלל אופי?

לכאורה, לפי ההיגיון הזה, אין הבדל מהותי בין מישהו שאוהב אותך בגלל הכסף שלך לבין מישהו שאוהב אותך בגלל האופי שלך. בשני המקרים אוהבים אותך בגלל תכונה חיצונית לך, ולא בגלל "מי שאתה באמת". אלא שאליעד מסביר שיש כאן הבדל מהותי באופן שבו האדם תופס את התכונה החיצונית שעליה מבוססת האהבה.

אם לדוגמה אדם מרגיש שאוהבים אותו רק בגלל הכסף שלו, ויש לו מיליון דולר אך הוא יודע שיכולים לקחת לו אותם מחר, הוא יחווה זאת כ"לא אוהבים אותי באמת, אלא אוהבים רק את הכסף שלי". הסיבה לתחושה הזו היא שהכסף נתפס כמשהו זמני, לא יציב, וככזה האדם לא תופס אותו כחלק מהזהות שלו עצמו.

לעומת זאת, אם אדם חש שאוהבים אותו בגלל תכונה פנימית יציבה יותר - כמו אופי, תכונות אופי יציבות או ערכים - הוא מרגיש שהאהבה אמיתית יותר, כי התכונה הזו נתפסת בעיניו כחלק בלתי נפרד ממנו. לדוגמה, אם אומרים למישהי שאוהבים אותה בגלל המראה החיצוני שלה, אבל היא חוששת שהמראה הזה ישתנה כשהיא תזדקן, אז היא תשמע למעשה אמירה כמו "לא יאהבו אותי כשאהיה מבוגרת". אבל אם אומרים לאדם שאוהבים אותו כי הוא "אבא טוב" או "אדם חכם" - תכונות אלה נתפסות אצלו כיציבות יותר וכחלק קבוע מזהותו, ולכן הוא מרגיש את האהבה כאמיתית וכמחויבת אליו אישית.

מדוע אנשים מעדיפים אהבה המבוססת על תכונות יציבות?

הסיבה המרכזית שאנשים מעדיפים אהבה המבוססת על תכונות שנתפסות כיציבות ולא משתנות, היא התחושה שהאהבה כלפיהם תהיה מחויבת ויציבה לאורך זמן. אהבה המבוססת על כסף, מעמד או מראה חיצוני נתפסת כלא אמינה, מכיוון שהדברים הללו יכולים להשתנות או להיעלם, ולכן האדם יחשוש שהאהבה תיעלם איתם.

לעומת זאת, תכונות כמו אופי, ערכים אישיים או כישורים מסוימים נתפסות כקבועות יותר וכפחות משתנות עם הזמן, ולכן האדם חש שהאהבה המבוססת עליהן היא "אהבה אמיתית" ויציבה. הוא מרגיש בטוח יותר באהבה הזו, מפני שהבסיס שלה נתפס כחלק מהותי ובלתי משתנה מזהותו.

אליעד כהן מסכם ואומר שאכן, ברמה הפילוסופית העמוקה, כל אדם הוא בעצם כלום ואין לו זהות פנימית יציבה. אך ברמה המעשית, בעולם היומיומי, אנשים בכל זאת חווים הבדלים משמעותיים בין התכונות שלהם, ומייחסים לתכונות מסוימות יציבות גדולה יותר מאחרות. זו הסיבה שגורמת לאנשים לרצות אהבה המבוססת דווקא על תכונות פנימיות ויציבות יותר, משום שהן נתפסות כחלק אמיתי ובלתי משתנה של הזהות האישית שלהם.

איך זה משפיע על מערכות יחסים וזוגיות?

המשמעות של הדברים היא שבמערכות יחסים וזוגיות חשוב להבין מה עומד מאחורי האמירה "אני רוצה שיאהבו אותי בגלל מי שאני". על בני הזוג להבין שאהבה המבוססת על תכונות לא יציבות, כמו כסף או יופי, עלולה ליצור חרדה וחוסר ביטחון. לכן, מומלץ במערכות יחסים לשים דגש על תכונות יציבות יותר כמו ערכים משותפים, אופי וכישורים פנימיים, שהאהבה כלפיהם נחוויית כמחויבת וארוכת טווח.

בשורה התחתונה, ההבדל בין "אופי או יופי" או "כסף מול תכונות פנימיות", טמון באופן בו האדם תופס את התכונה כיציבה וכחלק מזהותו האישית, והאם הוא מאמין שהתכונה הזו תלווה אותו לאורך זמן או שתיעלם יום אחד. תפיסת היציבות הזו היא המפתח לתחושת האהבה האמיתית והמחויבות בתוך הקשר הזוגי.

למה אנשים רוצים שיאהבו אותם בגלל מי שהם ולא בגלל מה שיש להם?

אנשים רבים מבקשים שיאהבו אותם "בגלל מי שהם" ולא בגלל מה שיש להם, אך השאלה היא - מי הם באמת? אם ננתח זאת לעומק, נגלה שהאדם במהותו הוא "כלום", כלומר, אין לו זהות מהותית קבועה שמייחדת אותו. כל דבר שאדם מזהה כ"עצמו" - בין אם זה אופי, כסף או מראה חיצוני - אינו באמת "הוא", אלא רק תכונה חיצונית.

האם יש הבדל בין אהבה בגלל כסף לבין אהבה בגלל אופי?

בהתאם להבנה שהאדם בעצמו אינו יותר מסך תכונותיו, לכאורה, אין הבדל אם אוהבים מישהו בגלל הכסף שלו או בגלל האופי שלו. שניהם אינם "הוא" באמת. אבל בכל זאת, אנשים חווים הבדל משמעותי בין אהבה המבוססת על כסף לבין אהבה המבוססת על אופי. מדוע?

מדוע אנשים נרתעים מאהבה שמבוססת על כסף?

הסיבה לכך נעוצה בתפיסת היציבות. כאשר אדם מחזיק במשהו שהוא תופס כזמני או לא יציב, הוא לא מזהה אותו כחלק בלתי נפרד מעצמו. למשל, אם לאדם יש מיליון דולר, אך הוא חושש שיאבד אותם מחר, הוא לא יראה את הכסף כחלק ממהותו האמיתית. לכן, אם מישהו יאהב אותו בגלל הכסף, הוא ישמע זאת כ"לא אוהבים אותי, אלא את הכסף שלי", שכן הכסף עלול להיעלם בכל רגע.

לעומת זאת, כאשר אדם מאמין שמשהו בו יציב - כמו אופי, ערכים או תכונות מולדות - הוא יחוש ביטחון בכך שהאהבה כלפיו היא "אמיתית". לדוגמה, אם אומרים לאישה שיאהבו אותה בגלל המראה שלה, והיא יודעת שהמראה ישתנה עם השנים, היא עלולה להבין זאת כ"לא יאהבו אותי כשאהיה מבוגרת". לעומת זאת, אם אומרים לאדם שאוהבים אותו כי הוא "אבא טוב" או "אדם חכם", תכונות אלו נתפסות אצלו כיציבות יותר ולכן הוא יחווה זאת כהערכה אמיתית למי שהוא באמת.

למה אנשים מחפשים אהבה המבוססת על תכונות יציבות?

אנשים רוצים שיאהבו אותם בגלל תכונות שנתפסות בעיניהם כמחויבות ובלתי משתנות. אהבה המבוססת על משהו יציב נתפסת כאהבה אמיתית, שאינה תלויה בנסיבות משתנות. לכן, אנשים מרגישים ביטחון רב יותר באהבה שמבוססת על תכונות כמו אופי, ערכים או כישורים, מאשר באהבה שתלויה בכסף, מעמד או מראה חיצוני.