מה המשמעות של "אין שכל" וכיצד מגיעים אליו?

"אין שכל" פירושו מצב שבו האדם יוצא מעבר להבנה הרגילה והאנושית של המציאות. אליעד כהן מסביר שמצב זה מתרחש כאשר האדם מצליח לראות באופן ברור שכל דבר והיפוכו הם בעצם אותו הדבר. זוהי ראייה עמוקה יותר, שנמצאת מעבר להגדרות המקובלות של השכל האנושי, ולכן מצב זה נקרא "אין שכל". אליעד מדגיש שללא שכל אי אפשר אפילו להגדיר מצב של שכל. כלומר, רק באמצעות השכל ניתן להבחין בכך שיש מצב שמחוץ לשכל.

לדוגמה, כאשר האדם חושב שיש לו שכל וגם שאין לו שכל בו זמנית, זוהי אינדיקציה לכך שהוא נמצא במצב של "אין שכל". אליעד מתאר שהמצב הזה הוא מעבר להיגיון, ולכן לא ניתן אפילו לשאול שאלות רגילות כמו "איך זה ייתכן?" או "מה המשמעות של המצב הזה?". אלו שאלות שנשאלות מתוך השכל, ולכן במצב שבו אין שכל - אין לשאלות אלה מקום.

כיצד אפשר לראות דבר והיפוכו כאמת אחת?

כדי להגיע למצב של ראיית דבר והיפוכו כאותו הדבר, אליעד מציע לאדם לבדוק כל דבר באמצעות השאלה "מה האמת?". הוא מסביר שכאשר האדם בודק את האמת של כל מחשבה או טענה, הוא בהכרח יגיע לראות את ההיפך שלה. כאשר אדם לוקח רעיון או תחושה כלשהי, כגון "אני רוצה משהו", הוא צריך לשאול את עצמו שאלות כמו "מי אמר שאני רוצה את זה?", "מי אמר שזו האמת?". בדיקה זו תחשוף בפניו גם את ההפך של אותה התחושה או המחשבה.

לדוגמה, אם האדם חושב שמשהו הוא "טוב", עליו לבדוק את ההנחה "מה זה טוב?" ו"למה אני חושב שזה טוב?". שאלות אלה יובילו אותו לראות שהמושג "טוב" אינו מוחלט, ובאותה מידה יכול להיראות ההיפך של טוב. זו הדרך שבה האדם מתקרב למצב שבו הוא רואה את ההפכים באופן ברור ושווה.

מה קורה כשמגיעים למצב של "אין שכל"?

אליעד מתאר את המצב של "אין שכל" כסוף המשחק. במצב זה אין יותר מה לחפש, כי האדם מגיע למצב של הבנה מוחלטת שכל האפשרויות קיימות בו זמנית. האדם כבר לא עסוק בלנסות להבין או לחפש הגדרות חדשות, כי הוא רואה שהכל אפשרי, והמציאות אינה מוגבלת על ידי ההיגיון הרגיל.

לדוגמה, במצב זה יכול להיות שהאדם מרגיש בו זמנית שהוא קיים ולא קיים, שהוא רוצה ולא רוצה, שהוא יודע ולא יודע. אף אחת מהאפשרויות אינה מוחלטת, אלא כולן קיימות יחדיו, בו זמנית, בצורה שווה. אליעד מסביר שאין זה מצב שניתן להבין בצורה הגיונית רגילה, כי השכל הרגיל דורש הפרדה והבחנה בין מצבים שונים. במצב של "אין שכל", ההבחנות האלו נעלמות לגמרי.

מה הקושי בלהבין את מצב "אין שכל"?

הקושי המרכזי בהבנת המצב של "אין שכל", לפי אליעד, הוא שהאדם מנסה להבין את המצב הזה באמצעות הכלי הלא מתאים - השכל האנושי. השכל תמיד מנסה למצוא היגיון וסדר, ואילו מצב של "אין שכל" הוא ההפך מכך - מצב של חוסר סדר וחוסר היגיון מוחלט. לכן, ככל שאדם ינסה יותר להבין את זה בשכל, כך הוא יתרחק מהבנה אמיתית.

אליעד מדגיש שבמצב הזה אין טעם לשאול שאלות מהסוג "איך זה ייתכן?" או "האם זה באמת קיים?", מכיוון שהשאלות האלה נובעות מהיגיון ומסדר, בעוד שהמצב של "אין שכל" נמצא מעבר להיגיון ולסדר. שאלות הגיוניות אלו מאבדות כל משמעות.

איך בפועל מגיעים למצב של "אין שכל"?

הדרך להגיע בפועל למצב הזה היא על ידי הטלת ספק מתמדת בכל דבר. אליעד ממליץ על שיטה ברורה ופשוטה, שבה האדם לוקח כל מחשבה או הנחה שעולה במוחו, ושואל לגביה "מי אמר שזו האמת?". כאשר האדם מתמיד בשאלה הזו לגבי כל רעיון או תחושה שעולה, הוא יתחיל באופן טבעי לראות את ההפך של כל טענה ומחשבה שעוברת בראשו.

לדוגמה, האדם מרגיש שהוא רוצה משהו, הוא צריך לשאול את עצמו "מי אמר שאני באמת רוצה את זה?", "מי אמר שרצון זה אמיתי?". על ידי השאלות האלה, האדם מתחיל לראות באופן טבעי את ההפכים ואת חוסר המוחלטות של כל מחשבה, תחושה או רצון, עד שהוא מגיע לנקודה שבה הוא כבר לא יכול להאמין לשום דבר באופן מוחלט. זו הנקודה שבה הוא נמצא ב"אין שכל".

מה התוצאה של חיים ב"אין שכל"?

התוצאה של חיים במצב של "אין שכל" היא שחרור מוחלט מכל הסבל והחיפוש האנושי. האדם מפסיק לחפש הגדרות ומשמעות, כיוון שהוא רואה שכל הגדרה קיימת יחד עם ההפך שלה. הוא כבר לא מנסה "לפתור" את המציאות או למצוא בה היגיון, כי הוא רואה שהמציאות מכילה בתוכה את כל ההפכים ואת כל האפשרויות בו זמנית.

אליעד מדגיש שמצב זה אינו מצב של חוסר פעולה או חוסר חיים, אלא מצב של חופש מוחלט מכל צורה של התניה שכלית. האדם חי באופן מלא, בלי להיות מוגבל על ידי תפיסות או אמונות כלשהן.