האם נוח לאדם שנברא או שלא נברא?

השאלה העמוקה שנדונה על ידי אליעד כהן בהרצאה, עוסקת בהתלבטות פילוסופית עתיקה: האם עדיף לאדם להיוולד ולחוות את החיים עם כל היתרונות והחסרונות, או שמא עדיף לו שלא להיוולד כלל? אליעד מסביר את השאלה בצורה מפורטת ומעמיקה, כשהוא מתייחס למקורות היהודיים שבהם חכמים דנו בסוגיה זו. הוא מציג כיצד הדיון התפתח לכיוון בו חלק מהחכמים חשבו שטוב שנברא האדם, שכן החיים מעניקים הזדמנות לקיים מצוות, לבצע מעשים טובים וליצור דברים חיוביים. מנגד, חלק אחר מחכמינו הגיע למסקנה ההפוכה, וקבע כי יותר טוב היה אילולא האדם נברא בכלל, משום שבחיים קיימים גם הרבה סיכונים, חטאים, טעויות וכאב.

אליעד מסביר כי בסופו של דבר, אחרי דיון ארוך, החכמים הכריעו שהרבה יותר טוב היה לאדם שלא להיוולד כלל. עם זאת, הם מציינים שאם כבר נברא האדם, עליו לעסוק בתורה ובמצוות - כלומר, אם כבר נמצאים כאן, כדאי להפיק מהחיים את המיטב ולבחור בדרך הטובה ביותר. אליעד מסביר את הלוגיקה הזו בצורה מאוד ברורה: המשמעות של "יותר טוב היה שלא נברא" היא שיש בעולם ובחיים יותר חסרונות מאשר יתרונות. כלומר, במאזן הכללי, החיים מלאים יותר בחסרונות מאשר ביתרונות. מסקנה זו מובילה לכך שאם האדם כבר חי כאן, עליו לנסות לצמצם את הנזק או להגדיל את התועלת ולמצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המציאות בה הוא חי.

כיצד ניתן להבין את המסקנה שיותר טוב שלא להיוולד?

אליעד מציג הסבר ברור כיצד מסקנה זו, שעדיף לאדם שלא היה נברא, קשורה לעניין הנפרדות. הוא מסביר כי מה שעומד מאחורי אמירה זו הוא רעיון עמוק יותר לגבי תפיסת המציאות והנפרדות. לפי הסברו של אליעד, השאלה אם טוב שהאדם נברא או לא, בעצם שואלת האם טוב שהעולם עצמו נברא, שכן הבריאה היא יצירת נפרדות. באופן אידיאלי, אומר אליעד, עדיף שלא תהיה נפרדות כלל, מכיוון שהנפרדות היא מקור הסבל והחסרונות. האדם סובל מפני שהוא חי בעולם שבו יש נפרדות, והקיום עצמו כרוך תמיד בניגודיות בין טוב לרע. ברגע שיש קיום, יש יתרונות וחסרונות, טוב ורע, עונג וסבל. אליעד מדגיש את הקשר הישיר בין תפיסת הנפרדות לבין שאלת בריאת האדם.

האם עדיף לחיות או למות?

בהמשך, אליעד עובר לעיסוק בשאלת החיים והמוות, ומציין שכל מצב ניתן להציג בשתי דרכים מנוגדות: ניתן למצוא בכל דבר יתרונות וחסרונות. למשל, החיים מביאים איתם יתרונות כמו חוויות, ריגושים, יצירה, שינויים דינאמיים והזדמנויות רבות. לעומת זאת, המוות מביא עימו שקט, מנוחה ואי סבל - אין למתים את הסבל, הכאב והקשיים שיש לחיים. אליעד מסביר שבסופו של דבר, הכל תלוי בזווית הראיה שלנו ובמה שאנחנו בוחרים להתמקד בו. אם אתה חי, תוכל להסביר מדוע החיים טובים ומדוע עדיף לחיות, אם היית מת, תוכל להסביר מדוע זה עדיף. כל דבר אפשר לראות משתי הזוויות הללו.

כיצד ניתן להבין שכל דבר הוא טוב, רע או לא משנה?

אליעד כהן מדגיש בצורה ברורה, שאין דבר אחד אבסולוטי שעדיף על השני, אלא שבסופו של דבר הבחירה היא זו שקובעת את נקודת המבט של האדם. הוא אומר שאפשר להסביר כל דבר בכל צורה שרוצים: אפשר להסביר מדוע החיים טובים, מדוע המוות טוב, או מדוע זה כלל לא משנה. בסופו של דבר, אליעד מדגיש, לא קיים יתרון מוחלט ואבסולוטי לשום דבר. האדם בוחר את נקודת ההסתכלות שלו בהתאם למה שמתאים לו באותו רגע.

הדוגמה הברורה ביותר שנותן אליעד לכך היא מערכת יחסים זוגית: כשאתה רוצה מישהו, אתה מתמקד ביתרונות שלו. כשאתה לא רוצה אותו, אתה מתמקד בחסרונות שלו. הבחירה במה להתמקד היא תמיד בידיים שלך, ובכל סיטואציה אפשר להדגיש יתרונות או חסרונות כרצונך. אליעד מבהיר שזו צורת החשיבה הבסיסית שנכונה לכל תחומי החיים - תמיד קיימות שתי אפשרויות לפחות לראות כל מצב נתון, והבחירה היא של האדם בלבד.

מהי המשמעות של כל המסקנות האלה לחיינו בפועל?

המסקנה הסופית שאליעד מגיע אליה בהרצאה היא, שלמרות שהחכמים קבעו שהיה עדיף שלא להיוולד, האדם שחי צריך למצוא משמעות בחיים ולהפיק מהם את הטוב ביותר. האדם צריך לבחור לראות את היתרונות בחיים שלו, להעצים את הדברים הטובים, למזער את הרע ולהפיק מהקיום את המקסימום האפשרי. כל אחד יכול וצריך לבחור את נקודת המבט שלו בהתאם לאינטרסים האישיים ולרצונות שלו, ולפעול בהתאם לכך.

הדגש הסופי הוא על כך שהבחירה כיצד לראות את המציאות היא בידיים שלנו, וכי החיים מזמנים לנו הזדמנויות לחוות, ליצור ולהשתנות, ועל כן עלינו לנצל אותם בצורה הטובה ביותר בהתאם לנקודת המבט שבחרנו.