מהו ביטחון עצמי אמיתי ולמה אנשים שואפים אליו?

ביטחון עצמי הוא נושא המעסיק אנשים רבים, מכיוון שכולם רוצים להרגיש טוב ולהצליח בחיים. אנשים מזהים את הביטחון העצמי כתנאי הכרחי להשגת מטרות והצלחה, שכן ככל שהאדם יותר בטוח בעצמו, כך הוא מסוגל לבצע פעולות ומשימות בצורה קלה יותר וללא היסוס. כשאדם נתקל במשימה שהוא בטוח ביכולתו לבצע, הוא יבצע אותה בקלות רבה. לדוגמה, אדם שנתבקש להביא כוס מים יעשה זאת בקלות כי הוא בטוח ביכולתו. לעומת זאת, אם יתבקש לעבור דרך קיר בטון, הוא יהיה בטוח שהוא אינו יכול, ולכן אפילו לא ינסה לעשות זאת.

האם שכנוע עצמי ודמיון מודרך באמת עובדים?

הדרכים הפופולריות לפיתוח ביטחון עצמי, כמו דמיון מודרך ושכנוע עצמי ("Fake it till you make it"), יכולות לעזור חלקית בלבד. הסיבה לכך היא שהשיטות הללו אינן משנות את המציאות עצמה אלא רק את תפיסת האדם לגביה. לדוגמה, אם אדם ינסה לשכנע את עצמו במשך שעות שהוא יכול לעבור דרך קיר בטון, גם אם יאמין בכך לחלוטין, ברגע שינסה לעבור דרכו, הוא יקבל מכה. כלומר, שכנוע עצמי אינו יכול לשנות עובדות מציאותיות. זהו פתרון חלקי בלבד, ופתרון אמיתי חייב להיות נכון בכל מצב.

מדוע אדם רוצה ביטחון עצמי, ומה הקשר לתפיסת הטוב והרע?

השאיפה לביטחון עצמי נובעת מהרצון להרגיש טוב. האדם מאמין שאם יהיה לו ביטחון עצמי, הוא יצליח להשיג מטרות, וכך ירגיש טוב יותר. אולם הנחת יסוד זו מסתמכת על תפיסת טוב ורע, שבה המצב הנוכחי נתפס כפחות טוב מהעתיד הרצוי. הפער בין ההווה לעתיד יוצר ספק, חוסר ביטחון ופחד שלא יצליחו להשיג את אותו "טוב" עתידי. לפיכך, האדם צריך להבין שהמטרה הסופית שלו היא תמיד להרגיש טוב, וכי תפיסת הפער בין ההווה לעתיד היא שיוצרת את הצורך בביטחון עצמי מלכתחילה.

כיצד הספק וחוסר הביטחון קשורים להנאה בחיים?

באופן מפתיע, לפעמים דווקא חוסר ביטחון עצמי הוא שמספק עניין והנאה, כמו במשחק. במשחק, אם אדם היה יודע מראש שהוא ינצח בוודאות, הוא לא היה נהנה מהמשחק. ההנאה במשחק נובעת מהספק אם ינצח או לא. אולם, בחיים אנשים סובלים מחוסר ביטחון עצמי, כי בניגוד למשחק, הם תופסים את הכישלון כאיום על תחושת הטוב שלהם בעתיד. כשהאדם בטוח שגם אם ייכשל הכל יהיה טוב בכל מקרה, הספק הופך לחלק מעניין בחיים ולא לאיום.

מדוע האדם לעולם לא יכול להיות בטוח בעצמו לגמרי?

האמת היא ששום דבר בחיים אינו ודאי לחלוטין, גם לא הצלחות קודמות. לדוגמה, אם אדם כבר הצליח אלף פעמים בפעולה מסוימת, אין זה אומר שיצליח גם בפעם הבאה. כל רגע במציאות הוא רגע חדש ובלתי צפוי. ביטחון עצמי אמיתי הוא לא ביטחון בכך שאדם יצליח לבצע פעולה כלשהי, אלא ביטחון בכך שבכל מקרה התוצאה תהיה טובה, בין אם יצליח ובין אם ייכשל.

מהו ביטחון עצמי אמיתי וכיצד להגיע אליו?

ביטחון עצמי אמיתי פירושו להיות בטוח לחלוטין שהכל טוב בכל מקרה. זו איננה אמונה בלבד, אלא הבנה פנימית עמוקה של המציאות, שבה אין הבדל מהותי בין "טוב" ל"רע". האדם חייב לתפוס את המציאות באחדות, ולהבין שכל רגע הוא טוב ושלם בדיוק כפי שהוא. כאשר האדם תופס את הטוב והרע כאחד, הוא יכול להיות בטוח שהרגע הבא יהיה טוב באותה מידה כמו הרגע הנוכחי.

איך אפשר ליהנות מהחיים גם כשאין ודאות מוחלטת?

כשאדם מבין שבכל מקרה הכל טוב, הוא יכול ליהנות מהספק וחוסר הוודאות כמו במשחק. הוא לא חייב לשקר לעצמו שהוא יצליח בוודאות, אלא יכול להודות באמת: הוא אינו יודע מה יקרה, אך יודע שבכל מקרה יהיה לו טוב. במצב כזה, הפעולות בחיים הופכות לחוויה מעניינת ומרגשת ולא לחרדה מתמשכת.

מדוע האמת היא מילת המפתח בדרך לביטחון עצמי?

הדרך להגיע לביטחון עצמי אמיתי מבוססת על האמת. האדם חייב להסתכל בעיניים ולהודות בכך שהוא לא יודע בוודאות מה יקרה בעתיד. אם הוא ישקר לעצמו, הוא רק יגדיל את הסבל שלו ברגעים שבהם המציאות תזכיר לו את חוסר הוודאות. לעומת זאת, כאשר האדם חי באמיתות מוחלטת, הוא יודע שבאופן אמיתי אף אחד אינו יכול להיות בטוח בכלום, אך הוא גם בטוח באותה מידה שהכל טוב, ולכן אינו חווה פחד, חרדה או סבל.

איך השילוב בין ביטחון לחוסר ביטחון יוצר את השלמות?

השלמות נמצאת דווקא בשילוב בין שתי הפרספקטיבות: מצד אחד, הביטחון בכך שהכל טוב תמיד, ומצד שני, חוסר ביטחון מוחלט לגבי אופן הביטוי של הטוב הזה. כך האדם יכול לפעול בעולם בלי פחד אמיתי מכישלון, אך גם בלי להיות משועמם מחוסר אתגר. האדם חווה את החיים כמשחק מרגש שבו כל אפשרות היא חלק מהטוב הכולל של המציאות.

מדוע אנשים שואפים לרכוש ביטחון עצמי?

אנשים רבים שואלים את עצמם כיצד לרכוש ביטחון עצמי, כיוון שהם מבינים שככל שרמת הביטחון העצמי גבוהה יותר, כך גם גדל הסיכוי להשיג מטרות ולהצליח בחיים. כל אדם מציב לעצמו מטרות שונות, והביטחון העצמי משפיע על רמת המוטיבציה והנכונות לבצע פעולות כדי להגיע לאותן מטרות.

כאשר אדם חושש שאינו יכול לבצע משימה מסוימת, עולים אצלו היסוסים, פחדים וספקות לגבי היכולת שלו. במצב כזה הוא עלול להימנע מביצוע המשימה או להתקשות לבצע אותה. לעומת זאת, אם לאדם יש ודאות גבוהה לגבי היכולת שלו לבצע משימה, הוא מבצע אותה בקלות רבה יותר. לדוגמה, אם מבקשים מאדם לעבור דרך קיר עשוי לבנים, הוא בטוח במאה אחוז שאינו יכול, ולכן אפילו לא ינסה לעשות זאת. לעומת זאת, אם מדובר בקיר העשוי מים או חומר אחר שעדיין גורם לו לתהות אם אפשר לעבור, אדם עשוי לפחות לבדוק ולנסות. כך גם בדברים יומיומיים, כמו להביא כוס מים - הפעולה מתבצעת בקלות כי יש לאדם ביטחון מלא שהוא יכול לבצע אותה.

במילים אחרות, כשלאדם יש ודאות גבוהה לגבי יכולתו לבצע משימה, הוא מבצע אותה בלי עיכובים, וכאשר יש ספק או חוסר ביטחון, הביצוע הופך מאתגר יותר או לא יוצא לפועל כלל. מכאן עולה השאלה המתבקשת: איך משיגים ביטחון עצמי?

האם אמונה עצמית והצהרות חיוביות הן פתרון מלא?

יש גישה קלאסית הטוענת שיש לחזור על מנטרות של אמונה עצמית, בסגנון "Fake it till you make it", כלומר, להאמין בכוח המחשבה שאפשר לבצע את הדברים. שיטה זו ממליצה לאדם לדמיין שהוא מסוגל ולהצהיר בפני עצמו שוב ושוב "אני יכול". אולם מתעוררת הבעיה: מה קורה אם אדם מנסה לשכנע את עצמו בדבר שאינו נכון במציאות?

למשל, אדם יכול לשבת שעות ולשכנע את עצמו שהוא מסוגל לעבור דרך קיר בטון. גם אם הצליח לשכנע את עצמו לגמרי, בסופו של דבר כשיקום וינסה - יחטוף מכה. שכנוע עצמי אינו משנה את חוקי המציאות הפיזית. אם באמת אין אפשרות לעבור דרך קיר, האמונה לא תעזור. כך מגלים שהאמונה העצמית היא פתרון שעובד רק בחלק מהמקרים. פתרון אמיתי אמור לעבוד תמיד, ואם מתגלים מצבים בהם אינו מועיל, סימן שזהו לא הפתרון השלם.

כיצד שאלה של ביטחון עצמי קשורה לתפיסת הטוב והרע?

חשוב להבין שמאחורי הרצון לביטחון עצמי עומדת השאיפה להרגיש טוב. אנשים רוצים ביטחון עצמי כדי שיוכלו לפעול ולהשיג מטרות, ומתוך אמונה שכך יחוו יותר הנאה וסיפוק. למעשה, כל אדם פועל כדי להרגיש טוב, ולכן הוא רוצה להיות בטוח שיוכל להשיג את הדברים שיגרמו לו להרגיש טוב.

אבל מה קורה כשאדם אינו בטוח אם יצליח? הוא מתחיל לפחד שאולי לא ישיג את המטרה, ואז יחווה רע. כאן נכנסת התפיסה שאומרת: אם רק יהיה לי ביטחון עצמי, אוכל להתגבר על כל המכשולים ולהרגיש טוב בסוף. אך כל הקונספט הזה נשען על ההנחה שיש הפרש בין "כאן ועכשיו" (שלא בהכרח מספיק טוב) לבין "העתיד" (שאמור להיות טוב יותר). ההפרש הזה הוא שיוצר את הספק והפחד שמא לא נגיע לאותו "טוב" עתידי.

מדוע פתרונות חלקיים אינם מקדמים לביטחון מוחלט?

בשיטות מסוימות מנסים לפתח אמונה חזקה יותר: "אני יכול הכל", "אין שום סיבה שלא אצליח". אמירות כאלו עשויות לספק מוטיבציה רגעית, אבל אינן פותרות את שורש הספק. אם בפועל אדם באמת לא מסוגל לדבר מסוים (כמו לעבור דרך קיר מוצק), אז במוקדם או במאוחר הוא יחזור להטיל ספק בעצמו.

למעשה, אדם שרוצה לפתור את שאלת הביטחון העצמי מהיסוד, צריך להבין מהי הסיבה שהוא בכלל רוצה בטחון עצמי. הסיבה האמיתית היא הרצון להרגיש טוב. אם כך, במקום לשאול "איך אני מתחזק בביטחון עצמי כדי שבסוף ארגיש טוב?", כדאי לברר "איך ארגיש טוב בכל מצב, גם בלי תלות בביטחון העצמי?".

איך פועלת תחושת השלמות ברגע הזה?

האדם לרוב חושב שהרגע הבא יכול להיות טוב יותר מהרגע הנוכחי. הוא מאמין שהדרך להרגיש טוב היא להשיג דברים בעתיד. מכאן נוצר פער בין המציאות העכשווית למציאות שאליה האדם שואף. אלא שהפער הזה מייצר ספקות: האם אפשר בכלל להגיע לשם? האם אצליח? אם לא אצליח - ארגיש רע.

הסתכלות אחרת גורסת שבכל רגע ישנה שלמות כלשהי, ושיש פרספקטיבה שבה הרגע הזה טוב באותה מידה כמו הרגע הבא. לשם המחשת העניין, אפשר לדמות צפייה בסרט. מנקודת המבט החיצונית לצופה, אין באמת טוב ורע, אלא רצף תמונות. בשילוב ההבנה שיש במציאות גם היבט של "אחדות" (שבו אין הבדל מהותי בין הרצון שלי לבין מה שקורה בפועל), אפשר לחוות שבכל רגע יש טוב ייחודי, גם אם הוא נראה "חסר" לפי פרספקטיבה אחת של נפרדות.

כאשר מבינים שכל רצון וכל חיסרון הם חלק מאותו מכלול, מגלים שאפשר להמשיך לרצות ולהשיג דברים, אבל במקביל לזכור ש"כרגע כבר הכל טוב". הרגשת השלמות ברגע הנוכחי אינה שוללת מאדם את הרצון להתקדם ולהשיג מטרות, אלא מאפשרת לו לעשות זאת ללא סבל.

מדוע הספק חיוני לחוויית המשחק בחיים?

לפעמים דווקא חוסר ביטחון עצמי ברמה מסוימת הוא זה שיוצר עניין והנאה, כמו במשחק. אדם שנהנה ממשחק נהנה מכך שאינו בטוח אם ינצח. אילו היה בטוח ב - 100 אחוז שינצח, המשחק היה מאבד עניין. מצד שני, גם אם היה בטוח ב - 100 אחוז שיפסיד, לא היה מנסה לשחק כלל.

הבעיה בחיי היומיום נוצרת כשהאדם אומר: "אם לא אשיג את מטרתי, אהיה אומלל". כלומר, הספק מאיים עליו משום שהוא פוחד מההשלכות הרעות של חוסר הצלחה. אך אם בתוך תוכו היה בטוח שבכל מקרה הכל יהיה טוב, גם אם במציאות החיצונית אינו יודע אם יצליח או ייכשל, הוא היה יכול ליהנות מהתהליך במקום לפחד ממנו.

כיצד אי - הוודאות מתקיימת לצד תחושת הטוב תמיד?

המציאות עצמה לא מבטיחה דבר לאף אחד. אף אדם לא יכול לדעת במאה אחוז מה יקרה ברגע הבא, אפילו בדברים בסיסיים כמו העברת כוס מים מיד ליד. ברמה העקרונית, בכל רגע חוקים יכולים להשתנות, ועדיין רובנו לא חושבים על כך כשאנחנו מבצעים פעולות יומיומיות.

הדחקת חוסר הוודאות מעניקה תחושה רגעית של "הכל מתנהל כרגיל", אך כשהחיים מזכירים לאדם את הספק (למשל, מחלה פתאומית או אירוע לא צפוי), הוא חווה טלטלה עוצמתית. אם האדם זוכר ביומיום ששום דבר אינו ודאי, הוא עשוי לכאורה לחוש חרדה מתמשכת.

אולם, אם במקביל הוא מגיע להבנה עמוקה שהכל טוב ואין באמת הבדל בין "טוב" ו"רע" כפי שהוא מדמיין, חוסר הוודאות כבר לא מאיים. אין כאן ניסיון לשכנע את עצמו "הכל טוב" בלי בסיס, אלא הבנה פנימית עמוקה של המציאות.

איך מתגברים על הפחד שגורם לחוסר ביטחון?

הפחד נובע מהספק: מה יהיה אם לא אשיג את מה שאני רוצה? האם אז אסבול? אבל אם ברור לאדם שבכל מקרה "הכל טוב" (במובן העמוק של המושג), אז נשאר רק ספק טכני אם אשיג או לא אשיג, וזה הופך למשחק. בדיוק כמו במשחק מחשב או במשחק קלפים, הספק יוצר אתגר וריגוש ולאו דווקא פחד או סבל.

כשמתייחסים לחיים כאל משחק, עדיין אפשר להשקיע ולהתאמץ, ועדיין לחוות ריגוש דווקא מפני שלא הכל צפוי מראש. במצב כזה, הביטחון העצמי אינו "אני בטוח שאצליח", אלא "אני בטוח שבכל מקרה אהיה בסדר, גם אם אצליח וגם אם לא".

כיצד אפשר להחזיק בפרספקטיבות סותרות בו - זמנית?

מצד אחד, יש הרצון האישי: להשיג יעדים, להצליח, להתקדם. זו תפיסת הנפרדות. מצד שני, ישנה ההבנה העמוקה שהכל אחד והכל טוב מלכתחילה. שילוב שתי הפרספקטיבות מאפשר להיות שלם עם הרגע הזה, בלי לוותר על הרצון לשנות ולשפר.

אדם יכול להגיד: "אני גם יודע שהמצב הזה טוב בפני עצמו, וגם בוחר לפעול כי יש לי רצון, ויש בכך הנאה ותנועה בחיים". ההנאה אינה תלויה בהכרח בתוצאה הסופית.

מדוע ביטחון עצמי אמיתי פירושו להיות בטוח שהכל טוב?

ביטחון עצמי, על פי ההגדרה הרגילה, נסוב סביב השאלה "האם אני יכול או לא יכול לבצע פעולה?". אך הראינו שאין ודאות מוחלטת בדברים הללו, משום שהמציאות איננה מובטחת לאיש. לעומת זאת, הביטחון שאפשר לפתח הוא הידיעה שהטוב אינו תלוי ביכולת להצליח או להיכשל, כיוון שבפרספקטיבה הרחבה יותר אין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע.

אדם שמתבונן לעומק ומבין את תפיסת האחדות, מבין שבכל מקרה "הכל טוב" והוא מרגיש בטוח תמיד. מנקודת מבט זו, הוא אינו משקר לעצמו שהוא ב - 100 אחוז יכול או לא יכול לבצע משהו, אלא מודה בספק ואומר "איני יודע אם אצליח, אך כן יודע שבכל מקרה לא אפסיד את טוב המציאות". הספק הטכני נשאר, והחיים הופכים למרחב התנסות מרגש ולא לאזור מלא פחדים.

איך ממשיכים לפעול ולהצליח גם ללא תלות מוחלטת בביטחון עצמי?

אחרי שהאדם מפנים שהכל טוב, הוא אינו חייב להפסיק לרצות או לפעול. הרצונות והפעולות נעשים לחלק ממשחק החיים, מקום שבו יש עניין וספק בריא, אבל לא בהכרח פחד כואב. אפשר לרצות להשיג מטרות גדולות יותר, לגלות עד כמה מסוגלים, וכל זאת בלי לפחד מהמכשולים.

כשאדם אינו כבול לפחד מכישלון, הוא יכול לנסות להגשים מטרות גבוהות יותר. גם אם הוא לא בטוח במאה אחוז שיצליח, הוא עושה זאת מתוך בחירה חופשית ומתוך הנאה בדרך. הוא אינו צריך לשכנע את עצמו באופן מלאכותי שיצליח בכל מחיר, כי הוא מבין ששום דבר לא ודאי, אבל כן בטוח שהטוב עמוק יותר מכל תוצאה חיצונית.

למה הסיכום הוא שלא צריכים באמת ביטחון עצמי במובן הרגיל?

לפי ההסבר, לא צריך ביטחון עצמי במובן של "להיות בטוח שאצליח", אלא ביטחון מסוג אחר: להיות בטוח שהכל טוב בכל מצב. הדבר פוטר את האדם מחרדות לגבי העתיד, ומאפשר ליהנות גם מסיטואציות מאתגרות. האדם לא חייב לדמיין הצלחה כשאינו יודע אם באמת יצליח, ולא מוכרח להפוך את חוסר הוודאות לחרדה.

במקום זאת, הוא מבין שחוסר הוודאות הוא חלק מובנה מהמשחק, ושכל ניסיון "לברוח" ממנו באמצעות מנטרות מלאכותיות לא פותר את הבעיה מהשורש. הדבר שמבטיח אושר תמידי אינו הידיעה "ב - 100 אחוז אשיג את כל המטרות", אלא הידיעה שבין אם אשיג ובין אם לא - יש כאן מציאות אחת כוללת, שבה הטוב מתקיים ללא תלות בדבר.

לבסוף, מילת המפתח היא אמת: להסתכל על החיים כפי שהם, להבין שאין ודאות בשום דבר חיצוני, ולהבין שיש נקודת מבט גבוהה יותר שבה הכל טוב באותה מידה. כך האדם חווה שמחה וסיפוק גם כשהוא פועל, גם כשהוא מצליח וגם כשהוא נכשל, משום שבכל מקרה אין איום אמיתי על חוויית הטוב הפנימית שלו.