1:52:17ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - חלק 1
מהו בעצם חוסר ריכוז ואיך הוא מתבטא?
אליעד כהן מסביר שלרוב, כאשר אומרים "חוסר ריכוז", מתכוונים לכך שהאדם מרגיש לא מרוכז בפעילות שהוא רוצה לבצע באותו רגע, כמו עבודה או שיחה. בפועל, זה מתבטא בכך שאתה יושב בעבודה ומנסה לעבוד, אבל הראש שלך נודד למחשבות אחרות כמו אוכל, בעיות אישיות או סיטואציות בלתי פתורות מהעבר. אליעד מדגיש שאין באמת מצב של "חוסר ריכוז מוחלט", אלא שהריכוז נמצא בדברים אחרים שנתפסים בעיני האדם כחשובים יותר באותו רגע.
מדוע אין באמת חוסר ריכוז מוחלט?
אליעד כהן מדגיש שהמושג "חוסר ריכוז" הוא מטעה. אין באמת מצב של חוסר מוחלט בריכוז, אלא תמיד יש ריכוז - השאלה היא רק במה האדם מתרכז. אם למשל אתה רעב, תתרכז באוכל, אם יש שריפה בבית, כל הריכוז יופנה לשריפה. הוא מציין שזו שאלה של סדר עדיפויות וחשיבות, והריכוז תמיד מופנה למה שנתפס בעיניך כדחוף או משמעותי יותר באותו רגע. לדוגמה, ילדים שנראים "לא מרוכזים בכיתה" פשוט מרוכזים במשהו אחר, כמו הפסקה או חברים, כי זה מעניין אותם יותר.
איך אפשר להתמודד עם מחשבות מטרידות שמפריעות לריכוז?
אליעד מסביר בפירוט על התמודדות עם מחשבות טורדניות. קודם כל, יש להכיר בכך שיש שתי מטרות שמתנגשות - המטרה לעשות עבודה והמטרה לפתור את הבעיה האישית. במקרה כזה, יש שתי דרכים אפשריות:
האם אפשר לכוון את הריכוז לפי רצוננו?
לדברי אליעד, בהחלט אפשר לכוון את הריכוז. הוא מדגים זאת עם דוגמה של שריפה שמסיתה מידית את כל תשומת הלב מהעבודה. האדם יכול להחליט במודע שבשעות מסוימות נושא מסוים חשוב יותר, ולתעדף אותו. אם מישהו מתקשה להצליח בזה, הוא צריך להעריך מחדש את סדר החשיבות ולנסות להבין למה הנושא הזה כל כך קריטי עבורו דווקא באותו רגע. לעיתים, ההבנה הזו מסייעת להקטין את החשיבות או לראות שיש פתרון קל יותר.
איך אפשר ליישם את העקרונות הללו בחיי היומיום?
אליעד ממליץ לעשות סדר ברור כאשר מתרחשת התנגשות בין שתי מטרות, כמו עבודה לעומת בעיה נפשית:
מהי המשמעות העמוקה של מחשבות אובדניות ומדוע התאבדות אינה פתרון?
אליעד מסביר לעומק שמחשבות אובדניות מגיעות מתוך חוסר רצון לחיות ולא באמת מרצון למות. הוא מבהיר שמי שרוצה להתאבד אינו מעוניין באמת למות, אלא רוצה להפסיק להרגיש רע. הוא מדגיש כי התאבדות אינה פתרון, כיוון שהתודעה אינה נעלמת, אלא ממשיכה להתקיים בצורה אחרת. הוא מסביר שהאדם לא יכול להימלט מתחושות לא נעימות באמצעות התאבדות, אלא רק מחליף סוג אחד של סבל בסוג אחר. אליעד מבהיר שהמפתח הוא להבין את הסיבה האמיתית לסבל ולהתמודד איתה, במקום לנסות לברוח ממנה.
איך מגיעים לאהבה עצמית אמיתית?
לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאהבה עצמית אמיתית, האדם צריך קודם כל להבין את מנגנון הרגשות שלו ולחקור פנימה את הרצונות והסיבות שלהם. לדוגמה, אדם שמרגיש רע מכך שאין לו חברים, לא באמת רוצה חברים אלא את ההערכה העצמית שהוא חושב שהחברים יספקו לו. לכן, הצעד הראשון הוא להבין מה בדיוק האדם רוצה, ולבדוק האם קיימות דרכים חלופיות להרגיש את אותה הערכה עצמית בלי להיות תלוי בחברים או בפידבק חיצוני. הוא מדגיש את החשיבות של להיות כנים עם עצמנו לגבי מה שאנחנו באמת רוצים, ולפתח מנגנון פנימי שיאפשר לנו להרגיש טוב בלי תלות בגורמים חיצוניים.
למה אהבה עצמית תלויה בהבנת הטוב והרע שבנו?
אליעד מסביר שאהבה עצמית מבוססת על תפיסת הטוב והרע של האדם כלפי עצמו. ככל שאדם רואה יותר דברים טובים בעצמו, הוא ירגיש יותר אהבה עצמית. אולם, אליעד מדגיש שצריך לבדוק לעומק מה זה בכלל "טוב ורע", כיוון שזו הגדרה סובייקטיבית. הוא ממליץ לעשות רשימה של התכונות או ההתנהגויות הטובות והרעות שאתה מייחס לעצמך, ולבדוק לעומק האם הן באמת טובות או רעות לפי ההגדרה שלך, או שאולי ההגדרה אינה נכונה או מבוססת על תפיסות חברתיות לא מדויקות. רק כאשר האדם מבין בצורה ברורה את מושגי הטוב והרע שלו, הוא יכול להגיע לאהבה עצמית יציבה ואמיתית.
לסיכום:
אליעד כהן מסביר שלרוב, כאשר אומרים "חוסר ריכוז", מתכוונים לכך שהאדם מרגיש לא מרוכז בפעילות שהוא רוצה לבצע באותו רגע, כמו עבודה או שיחה. בפועל, זה מתבטא בכך שאתה יושב בעבודה ומנסה לעבוד, אבל הראש שלך נודד למחשבות אחרות כמו אוכל, בעיות אישיות או סיטואציות בלתי פתורות מהעבר. אליעד מדגיש שאין באמת מצב של "חוסר ריכוז מוחלט", אלא שהריכוז נמצא בדברים אחרים שנתפסים בעיני האדם כחשובים יותר באותו רגע.
מדוע אין באמת חוסר ריכוז מוחלט?
אליעד כהן מדגיש שהמושג "חוסר ריכוז" הוא מטעה. אין באמת מצב של חוסר מוחלט בריכוז, אלא תמיד יש ריכוז - השאלה היא רק במה האדם מתרכז. אם למשל אתה רעב, תתרכז באוכל, אם יש שריפה בבית, כל הריכוז יופנה לשריפה. הוא מציין שזו שאלה של סדר עדיפויות וחשיבות, והריכוז תמיד מופנה למה שנתפס בעיניך כדחוף או משמעותי יותר באותו רגע. לדוגמה, ילדים שנראים "לא מרוכזים בכיתה" פשוט מרוכזים במשהו אחר, כמו הפסקה או חברים, כי זה מעניין אותם יותר.
איך אפשר להתמודד עם מחשבות מטרידות שמפריעות לריכוז?
אליעד מסביר בפירוט על התמודדות עם מחשבות טורדניות. קודם כל, יש להכיר בכך שיש שתי מטרות שמתנגשות - המטרה לעשות עבודה והמטרה לפתור את הבעיה האישית. במקרה כזה, יש שתי דרכים אפשריות:
- לטפל ישירות במחשבה או בבעיה הטורדנית, אם היא מספיק דחופה.
- לדחות את הטיפול ל"זמן אחר", ולהקדיש לו זמן מוגדר כדי שהמוח ירגיש שיש סדר ויפסיק להטריד באמצע העבודה.
האם אפשר לכוון את הריכוז לפי רצוננו?
לדברי אליעד, בהחלט אפשר לכוון את הריכוז. הוא מדגים זאת עם דוגמה של שריפה שמסיתה מידית את כל תשומת הלב מהעבודה. האדם יכול להחליט במודע שבשעות מסוימות נושא מסוים חשוב יותר, ולתעדף אותו. אם מישהו מתקשה להצליח בזה, הוא צריך להעריך מחדש את סדר החשיבות ולנסות להבין למה הנושא הזה כל כך קריטי עבורו דווקא באותו רגע. לעיתים, ההבנה הזו מסייעת להקטין את החשיבות או לראות שיש פתרון קל יותר.
איך אפשר ליישם את העקרונות הללו בחיי היומיום?
אליעד ממליץ לעשות סדר ברור כאשר מתרחשת התנגשות בין שתי מטרות, כמו עבודה לעומת בעיה נפשית:
- לזהות באופן ברור את שני הרצונות ולהבין את ההתנגשות ביניהם.
- לקבל החלטה מודעת לגבי איזה נושא לטפל קודם, ולקבוע זמנים מוגדרים לטיפול בבעיה המשנית.
- לסגור פגישות מנטליות עם עצמך לגבי מתי תטפל בנושא המטריד, כדי להימנע מהמחשבות החוזרות והטורדניות במהלך העבודה.
מהי המשמעות העמוקה של מחשבות אובדניות ומדוע התאבדות אינה פתרון?
אליעד מסביר לעומק שמחשבות אובדניות מגיעות מתוך חוסר רצון לחיות ולא באמת מרצון למות. הוא מבהיר שמי שרוצה להתאבד אינו מעוניין באמת למות, אלא רוצה להפסיק להרגיש רע. הוא מדגיש כי התאבדות אינה פתרון, כיוון שהתודעה אינה נעלמת, אלא ממשיכה להתקיים בצורה אחרת. הוא מסביר שהאדם לא יכול להימלט מתחושות לא נעימות באמצעות התאבדות, אלא רק מחליף סוג אחד של סבל בסוג אחר. אליעד מבהיר שהמפתח הוא להבין את הסיבה האמיתית לסבל ולהתמודד איתה, במקום לנסות לברוח ממנה.
איך מגיעים לאהבה עצמית אמיתית?
לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאהבה עצמית אמיתית, האדם צריך קודם כל להבין את מנגנון הרגשות שלו ולחקור פנימה את הרצונות והסיבות שלהם. לדוגמה, אדם שמרגיש רע מכך שאין לו חברים, לא באמת רוצה חברים אלא את ההערכה העצמית שהוא חושב שהחברים יספקו לו. לכן, הצעד הראשון הוא להבין מה בדיוק האדם רוצה, ולבדוק האם קיימות דרכים חלופיות להרגיש את אותה הערכה עצמית בלי להיות תלוי בחברים או בפידבק חיצוני. הוא מדגיש את החשיבות של להיות כנים עם עצמנו לגבי מה שאנחנו באמת רוצים, ולפתח מנגנון פנימי שיאפשר לנו להרגיש טוב בלי תלות בגורמים חיצוניים.
למה אהבה עצמית תלויה בהבנת הטוב והרע שבנו?
אליעד מסביר שאהבה עצמית מבוססת על תפיסת הטוב והרע של האדם כלפי עצמו. ככל שאדם רואה יותר דברים טובים בעצמו, הוא ירגיש יותר אהבה עצמית. אולם, אליעד מדגיש שצריך לבדוק לעומק מה זה בכלל "טוב ורע", כיוון שזו הגדרה סובייקטיבית. הוא ממליץ לעשות רשימה של התכונות או ההתנהגויות הטובות והרעות שאתה מייחס לעצמך, ולבדוק לעומק האם הן באמת טובות או רעות לפי ההגדרה שלך, או שאולי ההגדרה אינה נכונה או מבוססת על תפיסות חברתיות לא מדויקות. רק כאשר האדם מבין בצורה ברורה את מושגי הטוב והרע שלו, הוא יכול להגיע לאהבה עצמית יציבה ואמיתית.
לסיכום:
- אין חוסר ריכוז אמיתי - תמיד יש ריכוז במשהו.
- הריכוז נקבע לפי סדר העדיפויות של האדם.
- חשוב להחליט באופן מודע על מה להתמקד ומתי.
- התאבדות אינה פתרון, כי התודעה ממשיכה להתקיים.
- אהבה עצמית אמיתית דורשת הבנה עמוקה של הרגשות והמניעים הפנימיים שלנו.
- יש להבין לעומק את מושגי הטוב והרע האישיים כדי להגיע להערכה עצמית יציבה.
- ניהול זמן והצבת סדרי עדיפויות
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות
- איך לפתח אהבה עצמית?
- מה לעשות כשיש מחשבות אובדניות?
- העצמת מוטיבציה בעבודה
מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז?
שאלה: מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז?
תשובה: קודם כל חשוב להבין מה בכלל אומר "חוסר ריכוז". בפועל, יש פה הרגשה שאתה רוצה לעשות דברים בחיים שלך, כמו לדוגמה לעבוד או לדבר עם אנשים, אבל אתה מרגיש שהראש שלך בכלל לא נמצא פה. אתה מרגיש שאתה לא מרוכז בשום דבר, שאתה מפוזר במחשבות. בפועל, כאשר אומרים "חוסר ריכוז", לרוב מתכוונים שהריכוז לא מופנה למקום שבו היינו רוצים שהוא יהיה, כמו עבודה או שיחה עם מישהו.
שאלה: אז איך זה באמת נראה? איך מתבטא חוסר הריכוז?
תשובה: לדוגמה, אתה יושב בעבודה, רוצה לעבוד, אבל הראש שלך מטייל בכל מיני מחשבות שלא קשורות לעבודה. אתה מדבר עם מישהו, והוא מדבר אליך, אבל אתה מרגיש שאתה לא באמת מקשיב. אתה מסתובב במחשבות אחרות, והתחושה היא שאתה לא מצליח להישאר נוכח וערני למה שקורה מולך.
למה אין באמת "חוסר" ריכוז אלא ריכוז במשהו אחר?
שאלה: אבל למה זה קורה?
תשובה: הרבה אנשים חושבים שיש להם בעיה של חוסר ריכוז, אבל למעשה הם תמיד מרוכזים במשהו. זה לא שאין ריכוז, אלא שיש ריכוז בדבר אחר. לדוגמה, אם מישהו אמור להיות מרוכז בעבודה, אבל הוא רעב, אז בעצם הראש שלו מרוכז באוכל. אין פה באמת "חוסר ריכוז" מוחלט, אלא הפניית הריכוז למקום אחר.
שאלה: אז למה קוראים לזה חוסר ריכוז?
תשובה: כי בעיני האדם שנמצא במצב כזה, הוא לא מרוכז בדבר שהוא אמור לעשות באותו רגע, למשל בעבודה. אבל אם נבדוק לעומק, נגלה שהוא בעצם כן מרוכז, אלא שהריכוז שלו הולך למה שכרגע יותר חשוב לו. אולי זו מחשבה על אוכל, אולי מחשבה על בעיה אחרת שמטרידה אותו.
שאלה: אבל לפעמים הבעיה לא פשוטה כמו רעב. יש מצבים נפשיים שמקשים על הריכוז, ויש שאלות שאי אפשר לפתור בקלות, ואז קשה מאוד להתעלם מהן ולהתרכז.
תשובה: כאן חשוב להגדיר את השאלה טוב. אם יש בעיה נפשית או מחשבות מטרידות שמושכות אותך, השאלה היא כבר לא "למה אני לא מרוכז בעבודה?" אלא "איך אני פותר את המחשבות שמציקות לי?". זאת אומרת, במקום להגיד "יש לי חוסר ריכוז", נאמר "יש לי מחשבות שמעסיקות אותי ולא נותנות לי להתרכז".
איך עובד מנגנון הריכוז ולמה חשוב להבין את סדרי העדיפויות?
שאלה: אז אם אני מבין נכון, הבן אדם תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לו באותו רגע?
תשובה: בדיוק. אם כרגע תפרוץ שריפה בבית, כל הריכוז שלך מיד יעבור לשריפה. זה לא שאתה לא מצליח לחשוב על משהו אחר, אלא שאתה מתמקד בדבר שנתפס אצלך כיותר חשוב. משמעות הדבר היא שאם אינך מצליח להתרכז בעבודה, כנראה שיש לך משהו שנתפס אצלך כיותר חשוב מהעבודה.
שאלה: ומה זה אומר לגבי מה שמטריד אותי?
תשובה: זה אומר ששתי אפשרויות קיימות:
תשובה: גם אצל ילדים, הם תמיד מרוכזים במשהו. יכול להיות שהילד מעדיף לחשוב על ההפסקה במקום ללמוד בכיתה, כי ההפסקה נתפסת אצלו כיותר מעניינת. זה לא בהכרח "חוסר קשב", אלא עניין של מה יותר מעניין וחשוב בעיני הילד. אם המורה טוען שלילד יש בעיית קשב וריכוז, לעתים זה יכול להיות שהמורה עצמו לא רואה שהילד דווקא כן מרוכז, אבל בנושאים אחרים.
איך מתמודדים עם מחשבות מטרידות שלא נפתרות מהר?
שאלה: מה קורה אם המחשבות הטרידו אותי מאז שהייתי קטן, ואני לא באמת יודע איך לפתור אותן?
תשובה: אם אינך יכול כרגע לפתור את הבעיה או אם היא מורכבת ונפשית, יש כמה שלבים:
תשובה: אם אין לך פתרון מיידי, כדאי לפחות להכיר בכך שהדבר מטריד אותך ולטפל בו בהדרגה. אם תתעלם ממנו לגמרי, המחשבות יצוצו באמצע העבודה. לעומת זאת, אם תתכנן זמן לטפל בזה או לחשוב על זה, המוח שלך מרגיש שיש תהליך מסודר, ואז תוכל יותר בקלות לדחות את המחשבות לזמן המיועד.
האם אפשר לכוון את הריכוז כרצוננו?
שאלה: אז בעצם הריכוז שלנו תלוי במה שחשוב לנו, אבל אפשר בכלל לשלוט בזה?
תשובה: כן. אפשר לנתב את הריכוז לפי מה שאתה מחליט שהוא חשוב לך באותו רגע. תחשוב על מצב קיצוני כמו שריפה: המוח "מדלג" אוטומטית לכל מה שמסכן אותך באמת. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להחליט שבשעות מסוימות העבודה היא הכי חשובה, ואת כל הנושאים האחרים אתה מזיז לשעה אחרת, כמו תור ביומן.
שאלה: ואם אני בכל זאת מרגיש שבפועל, אני לא מצליח לדחות את המחשבות?
תשובה: אז כנראה שבתוכך אתה עדיין מרגיש שהמחשבות הללו לא יכולות לחכות, או שהן בוערות יותר מהעבודה. אתה יכול לנסות להעריך מחדש עד כמה באמת הדחיפות שלהן גבוהה. לפעמים, עצם הניסיון להבין "למה זה כל כך חשוב לי עכשיו?" גורם לך לראות שאפשר לדחות את זה, או לראות שהבעיה אולי כן פתירה יותר ממה שחשבת.
איך ליישם את העקרונות בחיי היומיום?
שאלה: מה בדיוק לעשות בפועל מול התנגשות בין מה שאני צריך לעשות (כמו עבודה) לבין מה שאני חושב עליו (בעיה רגשית או שאלה שלא נפתרת)?
תשובה:
תשובה: אז אתה יכול לדחות אותה לזמן מסוים ולהיות שלם עם זה. כמו לקבוע עם עצמך: "בשעה שתיים אטפל בבעיה הזאת". כך המוח שלך מרגיש בטוח ולא צריך להכניס לך כל הזמן מחשבות באמצע העבודה כדי להזכיר לך את הבעיה.
שאלה: איך אפשר לסכם את הנושא הזה של חוסר ריכוז?
תשובה:
שאלה: מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז?
תשובה: קודם כל חשוב להבין מה בכלל אומר "חוסר ריכוז". בפועל, יש פה הרגשה שאתה רוצה לעשות דברים בחיים שלך, כמו לדוגמה לעבוד או לדבר עם אנשים, אבל אתה מרגיש שהראש שלך בכלל לא נמצא פה. אתה מרגיש שאתה לא מרוכז בשום דבר, שאתה מפוזר במחשבות. בפועל, כאשר אומרים "חוסר ריכוז", לרוב מתכוונים שהריכוז לא מופנה למקום שבו היינו רוצים שהוא יהיה, כמו עבודה או שיחה עם מישהו.
שאלה: אז איך זה באמת נראה? איך מתבטא חוסר הריכוז?
תשובה: לדוגמה, אתה יושב בעבודה, רוצה לעבוד, אבל הראש שלך מטייל בכל מיני מחשבות שלא קשורות לעבודה. אתה מדבר עם מישהו, והוא מדבר אליך, אבל אתה מרגיש שאתה לא באמת מקשיב. אתה מסתובב במחשבות אחרות, והתחושה היא שאתה לא מצליח להישאר נוכח וערני למה שקורה מולך.
למה אין באמת "חוסר" ריכוז אלא ריכוז במשהו אחר?
שאלה: אבל למה זה קורה?
תשובה: הרבה אנשים חושבים שיש להם בעיה של חוסר ריכוז, אבל למעשה הם תמיד מרוכזים במשהו. זה לא שאין ריכוז, אלא שיש ריכוז בדבר אחר. לדוגמה, אם מישהו אמור להיות מרוכז בעבודה, אבל הוא רעב, אז בעצם הראש שלו מרוכז באוכל. אין פה באמת "חוסר ריכוז" מוחלט, אלא הפניית הריכוז למקום אחר.
שאלה: אז למה קוראים לזה חוסר ריכוז?
תשובה: כי בעיני האדם שנמצא במצב כזה, הוא לא מרוכז בדבר שהוא אמור לעשות באותו רגע, למשל בעבודה. אבל אם נבדוק לעומק, נגלה שהוא בעצם כן מרוכז, אלא שהריכוז שלו הולך למה שכרגע יותר חשוב לו. אולי זו מחשבה על אוכל, אולי מחשבה על בעיה אחרת שמטרידה אותו.
שאלה: אבל לפעמים הבעיה לא פשוטה כמו רעב. יש מצבים נפשיים שמקשים על הריכוז, ויש שאלות שאי אפשר לפתור בקלות, ואז קשה מאוד להתעלם מהן ולהתרכז.
תשובה: כאן חשוב להגדיר את השאלה טוב. אם יש בעיה נפשית או מחשבות מטרידות שמושכות אותך, השאלה היא כבר לא "למה אני לא מרוכז בעבודה?" אלא "איך אני פותר את המחשבות שמציקות לי?". זאת אומרת, במקום להגיד "יש לי חוסר ריכוז", נאמר "יש לי מחשבות שמעסיקות אותי ולא נותנות לי להתרכז".
איך עובד מנגנון הריכוז ולמה חשוב להבין את סדרי העדיפויות?
שאלה: אז אם אני מבין נכון, הבן אדם תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לו באותו רגע?
תשובה: בדיוק. אם כרגע תפרוץ שריפה בבית, כל הריכוז שלך מיד יעבור לשריפה. זה לא שאתה לא מצליח לחשוב על משהו אחר, אלא שאתה מתמקד בדבר שנתפס אצלך כיותר חשוב. משמעות הדבר היא שאם אינך מצליח להתרכז בעבודה, כנראה שיש לך משהו שנתפס אצלך כיותר חשוב מהעבודה.
שאלה: ומה זה אומר לגבי מה שמטריד אותי?
תשובה: זה אומר ששתי אפשרויות קיימות:
- או שתטפל ותפתור את הבעיה המטרידה אותך, כדי שלא תצוץ במהלך העבודה.
- או שתבין שהבעיה המטרידה לא עד כדי כך חשובה (או שהיא יכולה לחכות), וכך תצליח להתרכז יותר בעבודה.
תשובה: גם אצל ילדים, הם תמיד מרוכזים במשהו. יכול להיות שהילד מעדיף לחשוב על ההפסקה במקום ללמוד בכיתה, כי ההפסקה נתפסת אצלו כיותר מעניינת. זה לא בהכרח "חוסר קשב", אלא עניין של מה יותר מעניין וחשוב בעיני הילד. אם המורה טוען שלילד יש בעיית קשב וריכוז, לעתים זה יכול להיות שהמורה עצמו לא רואה שהילד דווקא כן מרוכז, אבל בנושאים אחרים.
איך מתמודדים עם מחשבות מטרידות שלא נפתרות מהר?
שאלה: מה קורה אם המחשבות הטרידו אותי מאז שהייתי קטן, ואני לא באמת יודע איך לפתור אותן?
תשובה: אם אינך יכול כרגע לפתור את הבעיה או אם היא מורכבת ונפשית, יש כמה שלבים:
- קודם כל, תהיה מודע למה מציק לך. חשוב לזהות את המחשבה בדיוק: מה הנושא שמעורר את חוסר השקט או הלחץ?
- שנית, תבין שיש כאן שני רצונות: רצון אחד להמשיך לעבוד ורצון שני לפתור את הבעיה שמציקה לך.
- אם אתה בוחר להמשיך לעבוד, כדאי לקבוע עם עצמך זמן שבו תתמקד בבעיה. תאמר לעצמך: "ברגע שאסיים את העבודה, אשב ואקדיש זמן לחשוב על הבעיה הזאת".
- אם הבעיה דחופה מאוד ולא סובלת דיחוי, יכול להיות שתצטרך לעצור את העבודה לרגע, לטפל בנושא ורק אז לחזור.
תשובה: אם אין לך פתרון מיידי, כדאי לפחות להכיר בכך שהדבר מטריד אותך ולטפל בו בהדרגה. אם תתעלם ממנו לגמרי, המחשבות יצוצו באמצע העבודה. לעומת זאת, אם תתכנן זמן לטפל בזה או לחשוב על זה, המוח שלך מרגיש שיש תהליך מסודר, ואז תוכל יותר בקלות לדחות את המחשבות לזמן המיועד.
האם אפשר לכוון את הריכוז כרצוננו?
שאלה: אז בעצם הריכוז שלנו תלוי במה שחשוב לנו, אבל אפשר בכלל לשלוט בזה?
תשובה: כן. אפשר לנתב את הריכוז לפי מה שאתה מחליט שהוא חשוב לך באותו רגע. תחשוב על מצב קיצוני כמו שריפה: המוח "מדלג" אוטומטית לכל מה שמסכן אותך באמת. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להחליט שבשעות מסוימות העבודה היא הכי חשובה, ואת כל הנושאים האחרים אתה מזיז לשעה אחרת, כמו תור ביומן.
שאלה: ואם אני בכל זאת מרגיש שבפועל, אני לא מצליח לדחות את המחשבות?
תשובה: אז כנראה שבתוכך אתה עדיין מרגיש שהמחשבות הללו לא יכולות לחכות, או שהן בוערות יותר מהעבודה. אתה יכול לנסות להעריך מחדש עד כמה באמת הדחיפות שלהן גבוהה. לפעמים, עצם הניסיון להבין "למה זה כל כך חשוב לי עכשיו?" גורם לך לראות שאפשר לדחות את זה, או לראות שהבעיה אולי כן פתירה יותר ממה שחשבת.
איך ליישם את העקרונות בחיי היומיום?
שאלה: מה בדיוק לעשות בפועל מול התנגשות בין מה שאני צריך לעשות (כמו עבודה) לבין מה שאני חושב עליו (בעיה רגשית או שאלה שלא נפתרת)?
תשובה:
- תזהה שיש כאן שני רצונות: האחד הוא לסיים את העבודה, והשני הוא לחשוב על הבעיה או לפתור אותה.
- תשאל את עצמך: מה אני רוצה יותר ברגע זה? אם העבודה באמת דחופה וחשובה לך, יתכן שתוכל לתעדף אותה ולהגיד לעצמך שהבעיה תחכה לשעה מוגדרת.
- אם הבעיה הנפשית באמת דחופה מאוד, אולי שווה להקדיש לה זמן מיידי, אפילו אם זה בא על חשבון העבודה, ובלבד שתהיה החלטה מודעת.
- הנקודה היא לבחור באופן מודע. אם אתה לא בוחר, המוח שלך ימשיך לקפוץ בין שני הרצונות, ותהיה לך תחושת סבל של "חוסר ריכוז".
תשובה: אז אתה יכול לדחות אותה לזמן מסוים ולהיות שלם עם זה. כמו לקבוע עם עצמך: "בשעה שתיים אטפל בבעיה הזאת". כך המוח שלך מרגיש בטוח ולא צריך להכניס לך כל הזמן מחשבות באמצע העבודה כדי להזכיר לך את הבעיה.
שאלה: איך אפשר לסכם את הנושא הזה של חוסר ריכוז?
תשובה:
- אין באמת מצב של "חוסר ריכוז" מוחלט. תמיד יש ריכוז במשהו, גם אם לא בדבר שהיינו רוצים להתרכז בו.
- האדם מתמקד תמיד במה שנתפס אצלו כחשוב יותר באותו רגע.
- אם יש דברים שמטרידים אותך, הם ימשכו את הריכוז שלך משום שהם נתפסים כחשובים אצלך, וצריך או לפתור אותם או לדחות אותם במודע.
- במקרה שלא ניתן לפתור את הבעיה מיד, כדאי להגיד לעצמך מתי כן תטפל בה, כדי שהמחשבה לא תרדוף אותך בלי שליטה.
- חשוב להבין את שתי האפשרויות: אם אתה בוחר להתמקד בעבודה, זה אומר שאתה מניח את הבעיה בצד באופן זמני. אם אתה לא מצליח בכך, כנראה שהבעיה עדיין נתפסת אצלך כיותר חשובה, ואז כדאי לטפל בה כמה שניתן.
- לכן, במקום לומר "יש לי בעיית חוסר ריכוז", אפשר להגיד "יש לי נושא שמציק לי או מטריד אותי, ואני רוצה לפתור או לעבד אותו, כי הוא מתנגש כרגע עם משימות אחרות בחיי".
- ניהול זמן והצבת סדרי עדיפויות
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות
- העצמת מוטיבציה בעבודה
- ניהול לחצים והפרעות קשב
- פתרון קונפליקטים פנימיים
שאלה: מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז.
אליעד: אתה שואל מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז. אז בא תסביר לי מהו חוסר ריכוז, ואיך הוא בא לידי ביטוי, זאת למעשה השאלה.
שאלה: חוסר ריכוז בא לידי ביטוי בכך שאתה רוצה לעשות דברים, אתה רוצה לעשות דברים שקשורים לחיים שלך, למשל ללכת לעבודה, אתה צריך להיות מרוכז, וגם מתי שאתה מדבר עם אנשים, ומדברים אליך, ואתה מרגיש שאתה לא נמצא פה. הראש שלך מטייל במחשבות ובכל מיני מקומות ובעצם אתה לא מרוכז במה שאתה צריך לעשות.
אליעד: אז אם תשים לב, זה לא שאתה לא מרוכז, אתה מרוכז בדברים אחרים, אני אתן לך דוגמא, למשל בן אדם שמנסה לעבוד ולא מצליח להתרכז כי הוא חושב על האוכל, זה נקרא שהוא סובל מחוסר ריכוז? לא, נכון שהוא לא מרוכז בעבודה, אבל הוא מרוכז בדבר אחר, עכשיו מה שאני בא לומר, האדם תמיד מרוכז, אין דבר כזה בעיית קשב וריכוז, כי הבן אדם תמיד מרוכז במשהו, אם עכשיו אתה מנסה להתרכז, לדוגמא לעבוד, ואתה מרגיש רעב, אז אתה לא מצליח להתרכז בעבודה כי אתה רעב, אז איך תתמודד עם החוסר ריכוז הזה? פשוט תפתור את הבעיה של הרעב, נכון? פשוט תאמור למה אני לא מרוכז, כי עכשיו אני חושב על האוכל, אז בא נלך לאכול, זה הכל. מה שבעצם אני בא לומר שאם אתה רוצה לעבוד והמחשבות שלך בורחות מה שאתה צריך לעשות זה לשאול את עצמך, למה בעצם אני לא מתרכז בעבודה? תנסה תוך כדי עבודה, כאשר המחשבה שלך בורחת, תשים לב לאן היא ברחה.
שאלה: אבל רעב זה דבר פשוט, כשאתה אומר שאתה רעב אתה הולך לאכול, אבל יש לך לפעמים מחשבות של דברים ושל סיטואציות שלא מתחברות למציאות. שגם לא קל לפתור אותם. ואז כאשר אתה נמצא במצב כזה, אתה בסוג של מלכוד, כי אתה מנסה לעבוד, או להתרכז בדברים שאתה צריך לעשות ומצד שני אתה לא מצליח לעשות את הדברים, כי אתה לא יכול לפתור את זה בראש, יש שאלות שהן לא פתירות ואז אתה לא מצליח להתרכז.
אליעד: תסתכל, קודם כל אני רק רוצה שתבין, שכדי לקבל תשובה צריך לשאול שאלה בצורה נכונה, קודם תבין שזאת לא בעיית חוסר ריכוז, כי אתה כן מרוכז בדברים אחרים, אתה אומר שאם יש לי בעיית חוסר ריכוז בגלל אוכל אפשר לפתור זאת, אבל אם יש חוסר ריכוז בגלל בעיה נפשית אני לא יכול לפתור זאת, אבל זאת לא בעיית חוסר ריכוז, זה פשוט אתה צריך לשאול את השאלה אחרת. להגיד יש לי מחשבות שמטרידות אותי, נושאים שמטרידים אותי, והם עד כדי כך מטרידים אותי שאני לא מצליח להתרכז בעבודה. עכשיו השאלה היא מה לעשות, אתה מבין? כעיקרון הריכוז של האדם הולך לפי החשיבות של הדבר, אם נגיד עכשיו אתה עובד, ויש לך מחשבה שמציקה לך, זאת מחשבה, אבל אם פתאום תהיה שריפה בבית, כל הריכוז שלך ירוץ לשריפה ולברוח, איך זה יכול להיות? אבל קודם היית מרוכז במחשבה, ובעבודה לא הצלחת להתרכז, אז איך זה כשיש שריפה אני מצליח להתרכז, ההסבר הוא שאתה תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לך, אם העבודה הייתה יותר חשובה לך מלפתור את התסבוך הנפשי, אז היית מתרכז בעבודה, פשוט העבודה פחות חשובה לך, האדם תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לו, זה הרעיון, ומה זה אומר בעצם, שקודם כל תבין את זה. אתה תמיד מרוכז במה שיותר חשוב, עכשיו אם העבודה תהיה לך חשובה מספיק, אז אתה תצליח להתרכז בה גם אם יש לך דברים אחרים שמציקים לך, ואם אתה לא מצליח להתרכז, זה אומר שהדברים האחרים יותר חשובים לך, ולכן אתה צריך או להחליט שהם לא חשובים לך, ואז ממילא אתה תתרכז, אם אתה תבין שמה שמציק לך לא באמת חשוב, אז אתה תתרכז בעבודה, ומצד שני או שתפתור את הבעיה, כי אין טריק אחר, הריכוז שלך הולך לאן שיותר חשוב לך. ילד שאומרים שהוא סובל מבעיית חוסר קשב וריכוז, זה לא נכון, הוא פשוט מרוכז בהפסקה, ההפסקה יותר חשובה לו מהלימודים.
יש לך רק שתי אפשרויות או להבין שדבר מסוים יותר חשוב מדבר אחר, שאיכשהו תנסה לשכנע את עצמך שהעבודה יותר חשובה מהבעיה, או לפתור את זה, אין פטנט אחר.
שאלה: אם עכשיו אני חוזר אחורה, כשהייתי ילד, באמת ההפסקה הייתה חשובה לי יותר מהלימודים, זאת אומרת שכול הזמן שלא הייתי מרוכז בלימודים זה לא עניין אותי.
אליעד: רצית לדעת מה קורה בים, מה אכפת לך מהלימודים. לא באמת סבלת מבעיית קשב וריכוז.
שאלה: הם טענו שסבלתי מבעיית קשב וריכוז.
אליעד: מי שאמר לך זאת היה טיפש, זה הכל. זה אומר שהוא סבל מבעיית קשב וריכוז, הוא לא הבין מה קורה איתך, המורה עצמו סובל מבעיית קשב וריכוז, כי הוא רואה את הילד מתרכז בהפסקה. הילד יושב מולו בשיעור, ומקשקש, אם המורה היה מרוכז, אז המורה היה אומר, רגע הילד הזה הוא לא באמת לא מרוכז, הוא מרוכז במשהו אחר, כי הלימודים לא מעניינים אותו, אז בא נבדוק מה לעשות, אבל בגלל שהמורה לא מרוכז, הוא אומר לילד הזה יש בעיית ריכוז, למעשה אין לו בעיית ריכוז הוא מרוכז על משהו אחר. מאוד פשוט, האדם תמיד מרוכז, השאלה היא על מה, והתשובה שהוא מרוכז במה שחשוב לו.
שאלה: זאת אומרת שריכוז תמיד יש, והשאלה היא על מה.
אליעד: תמיד יש ריכוז.
שאלה: הבעיה היא רמת החשיבות?
אליעד: זו לא בעיה. המנגנון האנושי עובד ככה, זאת לא בעיה, ככה זה עובד
אמרתי לך, אתה עובד והמחשבות שלך בורחות, אבל אם תהיה שריפה תוך שנייה אחת אתה תראה שאתה מתרכז
שאלה: אבל אם יש לך מחשבות שעוברות בראש, שאין לי ממש שליטה על זה, אני לא שולט במחשבות.
אליעד: תראה אתה שואל עכשיו שאלה שכלית. אתה שואל איך אני אדע בשכל שלי מה יותר חשוב? השאלה היא שכלית איך אני אדע? והתשובה היא רגשית. איך תדע? לפי מה שאתה חושב עליו. אני אתן לך קו מחשבה. אתה יכול לדעת מה יותר חשוב לך לפי מה שאתה מרגיש. אם אתה עובד ותוך כדי, אתה חושב על משהו אחר, זה סימן שזה יותר חשוב לך, מאוד פשוט. יכול להיות שהוא לא צריך להיות חשוב לך, זאת שאלה אחרת. אתה אומר, האם באמת מה שחשוב בעיני באמת צריך להיות חשוב בעיני או לא? זאת שאלה אחרת. יש פה שתי שאלות, קודם כל אתה צריך לדעת שמה שהכי חשוב לך כרגע זה מה שאתה חושב עליו עכשיו.
שאלה: זה מאוד מבלבל, כי המחשבות שעוברות לי כרגע בראש זה לא דברים כל כך טובים.
אליעד: כי חשוב לך לפתור אותם.
שאלה: אך מצד שני אם אני יעשה את מה שעובר לי בראש זה לא כל כך טוב.
אליעד: זה לא משנה, אתה כרגע רוצה לחשוב על משהו מסוים, זה לא עניין של טוב ורע, אם אתה כרגע חושב על איזו בעיה, זה אומר שכרגע, חשוב לך לפתור את הבעיה הזאת. זאת הכוונה, לא שחשוב לך לעשות אותה. למשל כרגע אתה מדבר איתי וחושב על המשכנתא נניח, זאת אומרת שכרגע מאוד חשוב לך לפתור את בעיית המשכנתא, אם בן אדם ישן בלילה וחולם חלום, ותוך כדי החלום הוא חולם על כל מיני דברים, על מה הא חולם? על מה שחשוב לו. תבין קודם כל, הבן אדם לא יכול לשקר את עצמו, כי בסוף בסוף אתה יכול עד מחר להגיד העבודה חשובה לי ולא חשוב לי לפתור את התסבוכת, אבל תכלס זה כן קופץ לך בראש, למה? כי זה יותר חשוב לך, כי לא סגרת את זה, ואתה רוצה לסגור את זה.
שאלה: אז האם למעשה צריך להשקיע את כל האנרגיה שלך בלפתור את הבעיה?
אליעד: אתה לא צריך כלום, קודם כל תבין.
שאלה: כי לא תמיד יש לך פתרון לבעיה, אולי אתה כן חושב על הבעיה, אבל אין לך מושג מה לעשות.
אליעד: זה משהו אחר, רק שתבין שאין פה בעיה של קשב וריכוז, יש פה בעיה, שיש משהו שמציק לך, ואתה צריך לפתור אותה אם אתה רוצה.
אתה חייב להבין אותי, בפועל פנית אלי כי לא הצלחת להתרכז בעבודה, אבל תבין שזאת לא בעיית ריכוז בעבודה, יש בעיה שצריך לפתור אותה.
בן אדם שבא אלי ואומר לי שהוא לא מצליח לעבוד כי הוא רעב, הוא פנה אלי כי הוא לא מצליח להתרכז בעבודה, אבל הבעיה היא כי הוא רעב, השאלה העיקרית היא איך פותרים את הרעב, לא איך מתרכזים בעבודה
להתרכז זה פחות חשוב, מה שאתה צריך לעשות זה לנסות תוך כדי עבודה, או שעכשיו תחשוב מה מציק לך, ולהתמודד אם זה, אין טריק אחר.
עכשיו אם אתה רוצה אני יכול לתת לך עוד כיוון מחשבה, בא נגיד שעכשיו אין לך אפשרות לפתור את הבעיה, אז יש רעיון כזה, קודם כל אתה צריך להיות מודע לעצמך, להבין על מה אתה חושב, נגיד אני חושב עכשיו על הנושא הזה וגם יש לי את העבודה, תשאל את עצמך למה אני עובד? אתה רוצה לעבוד, וגם חושב על הדבר השני, ויש התנגשות, יכול להיות שאולי ייקח לך שנה למצוא פיתרון, יש לך שני רצונות, זה נקרא התנגשות בין רצונות.
שאלה: מחשבות זה רצון?
אליעד: זה ביטוי של רצון.
שאלה: אז אם לא היה לי את הרצון הזה לא הייתי חושב?
אליעד: אם לא היה לך רצון לחשוב על זה, לא היית חושב. אתה חושב על חייזרים עם חולצות ירוקות? לא, למה? כי אתה לא רוצה לחשוב על זה.
מה שאתה צריך לעשות, זה לנסות קודם כל להבין את הדברים, רק להבין, קודם תבין שיש לך פה שני רצונות, רצון אחד להתרכז בעבודה, ורצון שני לחשוב מה קרה לך שהיית ילד, שני רצונות. יכול להיות שאם תתרכז בעבודה תפתור את הבעיה בעוד 15 דקות ואולי בעוד שלוש שנים, זה לא משנה עכשיו כמה זמן לוקח לפתור את הבעיה, מה שמשנה זה מה אתה רוצה.
אתה צריך לשאול את עצמך מה אני רוצה יותר, אם לא ברור לך מה אתה רוצה יותר, אז אתה סובל מההתנגשות, אתה אומר אני רוצה גם את זה וגם את זה, וזה לא מסתדר.
שאלה: ומה יקרה אם אני אבין מה אני רוצה?
אליעד: אם תבין מה אתה רוצה יותר, אתה פשוט תחשוב עליו וזהו ולא תהיה לך בעיה. אם יהיה ברור לך במאה אחוז שבשעה עשר עד אחד עשרה את רוצה לחשוב על העבודה יותר מאשר אתה רוצה לפתור את הבעיה, אז היית חושב על העבודה?
שאלה: זאת אומרת שאני יכול לנתב את המחשבות שלי, עם מה שאני רוצה באותו רגע?
אליעד: כן, כמו שריפה. נגיד שיש שריפה, אתה מתרכז בשריפה וכשהיא נגמרת אתה חוזר לחיים, נכון? למה? כי בשעה עשר וחצי שיש שריפה, הכי חשוב זה שריפה, לפי אותו רגע, אתה יכול להגיד, אני מאוד רוצה לפתור את הבעיה הזאת, אבל כרגע אני רוצה לעבוד, עכשיו אם אתה לא מודע למה שקורה בתוכך, אז אתה כל הזמן מבולבל. אתה אומר, רגע, רגע, אני עכשיו רוצה לעבוד, עכשיו יש לי פה גם לחשוב על התסבוכת הרגשית שלי. אתה צריך לומר לעצמך, יש לי תסבוכת רגשית כזאת וכזאת, האם אני רוצה עכשיו לפתור אותה במקום העבודה או שאני רוצה לדחות אותה לשעה אחרת, ולחשוב עליה עד מחר, תעשה את זה מסודר. תבין אם יש לך בעיה רגשית שאתה לא מתמודד איתה, היא תמיד תמשיך להציק לך, אין פה פטנטים, היא תמיד תמשיך להציק, לכן אם אתה מתעלם ממנה, אז מתי תחשוב עליה? תוך כדי עבודה, זה כמו שאתה כל היום עובד ומישהו צריך לדבר איתך, אז הוא ידבר איתך תוך כדי עבודה, אבל אם אתה אומר לו, תקשיב תתקשר אלי בשעה שתיים, כשאסיים לעבוד, אז הוא ידבר איתך בשעה שתיים. הכל לפי החשיבות. אתה צריך להחליט מה חשוב לי, אם זה מספיק חשוב אז תתרכז בזה במקום העבודה, ואם זה לא כל כך חשוב ואולי זה סובל דיחוי, אז תחליט אני כרגע רוצה להתרכז בזה, ובשעה שתיים כשאני מסיים תשים לך פתק אני רוצה לחשוב על הבעיה הזאת, מה לעשות איתה? זה כמו פגישה ביומן, כמו לקוח, שהוא מנסה לפנות אליך ואתה לא עונה לו ואז הוא כל הזמן מציק לך בטלפונים, אתה פשוט צריך לקבוע בשעה זו וזו. הבנת את הנושא? מה הבנת?
אליעד: אתה שואל מה עושים עם בעיה של חוסר ריכוז. אז בא תסביר לי מהו חוסר ריכוז, ואיך הוא בא לידי ביטוי, זאת למעשה השאלה.
שאלה: חוסר ריכוז בא לידי ביטוי בכך שאתה רוצה לעשות דברים, אתה רוצה לעשות דברים שקשורים לחיים שלך, למשל ללכת לעבודה, אתה צריך להיות מרוכז, וגם מתי שאתה מדבר עם אנשים, ומדברים אליך, ואתה מרגיש שאתה לא נמצא פה. הראש שלך מטייל במחשבות ובכל מיני מקומות ובעצם אתה לא מרוכז במה שאתה צריך לעשות.
אליעד: אז אם תשים לב, זה לא שאתה לא מרוכז, אתה מרוכז בדברים אחרים, אני אתן לך דוגמא, למשל בן אדם שמנסה לעבוד ולא מצליח להתרכז כי הוא חושב על האוכל, זה נקרא שהוא סובל מחוסר ריכוז? לא, נכון שהוא לא מרוכז בעבודה, אבל הוא מרוכז בדבר אחר, עכשיו מה שאני בא לומר, האדם תמיד מרוכז, אין דבר כזה בעיית קשב וריכוז, כי הבן אדם תמיד מרוכז במשהו, אם עכשיו אתה מנסה להתרכז, לדוגמא לעבוד, ואתה מרגיש רעב, אז אתה לא מצליח להתרכז בעבודה כי אתה רעב, אז איך תתמודד עם החוסר ריכוז הזה? פשוט תפתור את הבעיה של הרעב, נכון? פשוט תאמור למה אני לא מרוכז, כי עכשיו אני חושב על האוכל, אז בא נלך לאכול, זה הכל. מה שבעצם אני בא לומר שאם אתה רוצה לעבוד והמחשבות שלך בורחות מה שאתה צריך לעשות זה לשאול את עצמך, למה בעצם אני לא מתרכז בעבודה? תנסה תוך כדי עבודה, כאשר המחשבה שלך בורחת, תשים לב לאן היא ברחה.
שאלה: אבל רעב זה דבר פשוט, כשאתה אומר שאתה רעב אתה הולך לאכול, אבל יש לך לפעמים מחשבות של דברים ושל סיטואציות שלא מתחברות למציאות. שגם לא קל לפתור אותם. ואז כאשר אתה נמצא במצב כזה, אתה בסוג של מלכוד, כי אתה מנסה לעבוד, או להתרכז בדברים שאתה צריך לעשות ומצד שני אתה לא מצליח לעשות את הדברים, כי אתה לא יכול לפתור את זה בראש, יש שאלות שהן לא פתירות ואז אתה לא מצליח להתרכז.
אליעד: תסתכל, קודם כל אני רק רוצה שתבין, שכדי לקבל תשובה צריך לשאול שאלה בצורה נכונה, קודם תבין שזאת לא בעיית חוסר ריכוז, כי אתה כן מרוכז בדברים אחרים, אתה אומר שאם יש לי בעיית חוסר ריכוז בגלל אוכל אפשר לפתור זאת, אבל אם יש חוסר ריכוז בגלל בעיה נפשית אני לא יכול לפתור זאת, אבל זאת לא בעיית חוסר ריכוז, זה פשוט אתה צריך לשאול את השאלה אחרת. להגיד יש לי מחשבות שמטרידות אותי, נושאים שמטרידים אותי, והם עד כדי כך מטרידים אותי שאני לא מצליח להתרכז בעבודה. עכשיו השאלה היא מה לעשות, אתה מבין? כעיקרון הריכוז של האדם הולך לפי החשיבות של הדבר, אם נגיד עכשיו אתה עובד, ויש לך מחשבה שמציקה לך, זאת מחשבה, אבל אם פתאום תהיה שריפה בבית, כל הריכוז שלך ירוץ לשריפה ולברוח, איך זה יכול להיות? אבל קודם היית מרוכז במחשבה, ובעבודה לא הצלחת להתרכז, אז איך זה כשיש שריפה אני מצליח להתרכז, ההסבר הוא שאתה תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לך, אם העבודה הייתה יותר חשובה לך מלפתור את התסבוך הנפשי, אז היית מתרכז בעבודה, פשוט העבודה פחות חשובה לך, האדם תמיד מתרכז במה שיותר חשוב לו, זה הרעיון, ומה זה אומר בעצם, שקודם כל תבין את זה. אתה תמיד מרוכז במה שיותר חשוב, עכשיו אם העבודה תהיה לך חשובה מספיק, אז אתה תצליח להתרכז בה גם אם יש לך דברים אחרים שמציקים לך, ואם אתה לא מצליח להתרכז, זה אומר שהדברים האחרים יותר חשובים לך, ולכן אתה צריך או להחליט שהם לא חשובים לך, ואז ממילא אתה תתרכז, אם אתה תבין שמה שמציק לך לא באמת חשוב, אז אתה תתרכז בעבודה, ומצד שני או שתפתור את הבעיה, כי אין טריק אחר, הריכוז שלך הולך לאן שיותר חשוב לך. ילד שאומרים שהוא סובל מבעיית חוסר קשב וריכוז, זה לא נכון, הוא פשוט מרוכז בהפסקה, ההפסקה יותר חשובה לו מהלימודים.
יש לך רק שתי אפשרויות או להבין שדבר מסוים יותר חשוב מדבר אחר, שאיכשהו תנסה לשכנע את עצמך שהעבודה יותר חשובה מהבעיה, או לפתור את זה, אין פטנט אחר.
שאלה: אם עכשיו אני חוזר אחורה, כשהייתי ילד, באמת ההפסקה הייתה חשובה לי יותר מהלימודים, זאת אומרת שכול הזמן שלא הייתי מרוכז בלימודים זה לא עניין אותי.
אליעד: רצית לדעת מה קורה בים, מה אכפת לך מהלימודים. לא באמת סבלת מבעיית קשב וריכוז.
שאלה: הם טענו שסבלתי מבעיית קשב וריכוז.
אליעד: מי שאמר לך זאת היה טיפש, זה הכל. זה אומר שהוא סבל מבעיית קשב וריכוז, הוא לא הבין מה קורה איתך, המורה עצמו סובל מבעיית קשב וריכוז, כי הוא רואה את הילד מתרכז בהפסקה. הילד יושב מולו בשיעור, ומקשקש, אם המורה היה מרוכז, אז המורה היה אומר, רגע הילד הזה הוא לא באמת לא מרוכז, הוא מרוכז במשהו אחר, כי הלימודים לא מעניינים אותו, אז בא נבדוק מה לעשות, אבל בגלל שהמורה לא מרוכז, הוא אומר לילד הזה יש בעיית ריכוז, למעשה אין לו בעיית ריכוז הוא מרוכז על משהו אחר. מאוד פשוט, האדם תמיד מרוכז, השאלה היא על מה, והתשובה שהוא מרוכז במה שחשוב לו.
שאלה: זאת אומרת שריכוז תמיד יש, והשאלה היא על מה.
אליעד: תמיד יש ריכוז.
שאלה: הבעיה היא רמת החשיבות?
אליעד: זו לא בעיה. המנגנון האנושי עובד ככה, זאת לא בעיה, ככה זה עובד
אמרתי לך, אתה עובד והמחשבות שלך בורחות, אבל אם תהיה שריפה תוך שנייה אחת אתה תראה שאתה מתרכז
שאלה: אבל אם יש לך מחשבות שעוברות בראש, שאין לי ממש שליטה על זה, אני לא שולט במחשבות.
אליעד: תראה אתה שואל עכשיו שאלה שכלית. אתה שואל איך אני אדע בשכל שלי מה יותר חשוב? השאלה היא שכלית איך אני אדע? והתשובה היא רגשית. איך תדע? לפי מה שאתה חושב עליו. אני אתן לך קו מחשבה. אתה יכול לדעת מה יותר חשוב לך לפי מה שאתה מרגיש. אם אתה עובד ותוך כדי, אתה חושב על משהו אחר, זה סימן שזה יותר חשוב לך, מאוד פשוט. יכול להיות שהוא לא צריך להיות חשוב לך, זאת שאלה אחרת. אתה אומר, האם באמת מה שחשוב בעיני באמת צריך להיות חשוב בעיני או לא? זאת שאלה אחרת. יש פה שתי שאלות, קודם כל אתה צריך לדעת שמה שהכי חשוב לך כרגע זה מה שאתה חושב עליו עכשיו.
שאלה: זה מאוד מבלבל, כי המחשבות שעוברות לי כרגע בראש זה לא דברים כל כך טובים.
אליעד: כי חשוב לך לפתור אותם.
שאלה: אך מצד שני אם אני יעשה את מה שעובר לי בראש זה לא כל כך טוב.
אליעד: זה לא משנה, אתה כרגע רוצה לחשוב על משהו מסוים, זה לא עניין של טוב ורע, אם אתה כרגע חושב על איזו בעיה, זה אומר שכרגע, חשוב לך לפתור את הבעיה הזאת. זאת הכוונה, לא שחשוב לך לעשות אותה. למשל כרגע אתה מדבר איתי וחושב על המשכנתא נניח, זאת אומרת שכרגע מאוד חשוב לך לפתור את בעיית המשכנתא, אם בן אדם ישן בלילה וחולם חלום, ותוך כדי החלום הוא חולם על כל מיני דברים, על מה הא חולם? על מה שחשוב לו. תבין קודם כל, הבן אדם לא יכול לשקר את עצמו, כי בסוף בסוף אתה יכול עד מחר להגיד העבודה חשובה לי ולא חשוב לי לפתור את התסבוכת, אבל תכלס זה כן קופץ לך בראש, למה? כי זה יותר חשוב לך, כי לא סגרת את זה, ואתה רוצה לסגור את זה.
שאלה: אז האם למעשה צריך להשקיע את כל האנרגיה שלך בלפתור את הבעיה?
אליעד: אתה לא צריך כלום, קודם כל תבין.
שאלה: כי לא תמיד יש לך פתרון לבעיה, אולי אתה כן חושב על הבעיה, אבל אין לך מושג מה לעשות.
אליעד: זה משהו אחר, רק שתבין שאין פה בעיה של קשב וריכוז, יש פה בעיה, שיש משהו שמציק לך, ואתה צריך לפתור אותה אם אתה רוצה.
אתה חייב להבין אותי, בפועל פנית אלי כי לא הצלחת להתרכז בעבודה, אבל תבין שזאת לא בעיית ריכוז בעבודה, יש בעיה שצריך לפתור אותה.
בן אדם שבא אלי ואומר לי שהוא לא מצליח לעבוד כי הוא רעב, הוא פנה אלי כי הוא לא מצליח להתרכז בעבודה, אבל הבעיה היא כי הוא רעב, השאלה העיקרית היא איך פותרים את הרעב, לא איך מתרכזים בעבודה
להתרכז זה פחות חשוב, מה שאתה צריך לעשות זה לנסות תוך כדי עבודה, או שעכשיו תחשוב מה מציק לך, ולהתמודד אם זה, אין טריק אחר.
עכשיו אם אתה רוצה אני יכול לתת לך עוד כיוון מחשבה, בא נגיד שעכשיו אין לך אפשרות לפתור את הבעיה, אז יש רעיון כזה, קודם כל אתה צריך להיות מודע לעצמך, להבין על מה אתה חושב, נגיד אני חושב עכשיו על הנושא הזה וגם יש לי את העבודה, תשאל את עצמך למה אני עובד? אתה רוצה לעבוד, וגם חושב על הדבר השני, ויש התנגשות, יכול להיות שאולי ייקח לך שנה למצוא פיתרון, יש לך שני רצונות, זה נקרא התנגשות בין רצונות.
שאלה: מחשבות זה רצון?
אליעד: זה ביטוי של רצון.
שאלה: אז אם לא היה לי את הרצון הזה לא הייתי חושב?
אליעד: אם לא היה לך רצון לחשוב על זה, לא היית חושב. אתה חושב על חייזרים עם חולצות ירוקות? לא, למה? כי אתה לא רוצה לחשוב על זה.
מה שאתה צריך לעשות, זה לנסות קודם כל להבין את הדברים, רק להבין, קודם תבין שיש לך פה שני רצונות, רצון אחד להתרכז בעבודה, ורצון שני לחשוב מה קרה לך שהיית ילד, שני רצונות. יכול להיות שאם תתרכז בעבודה תפתור את הבעיה בעוד 15 דקות ואולי בעוד שלוש שנים, זה לא משנה עכשיו כמה זמן לוקח לפתור את הבעיה, מה שמשנה זה מה אתה רוצה.
אתה צריך לשאול את עצמך מה אני רוצה יותר, אם לא ברור לך מה אתה רוצה יותר, אז אתה סובל מההתנגשות, אתה אומר אני רוצה גם את זה וגם את זה, וזה לא מסתדר.
שאלה: ומה יקרה אם אני אבין מה אני רוצה?
אליעד: אם תבין מה אתה רוצה יותר, אתה פשוט תחשוב עליו וזהו ולא תהיה לך בעיה. אם יהיה ברור לך במאה אחוז שבשעה עשר עד אחד עשרה את רוצה לחשוב על העבודה יותר מאשר אתה רוצה לפתור את הבעיה, אז היית חושב על העבודה?
שאלה: זאת אומרת שאני יכול לנתב את המחשבות שלי, עם מה שאני רוצה באותו רגע?
אליעד: כן, כמו שריפה. נגיד שיש שריפה, אתה מתרכז בשריפה וכשהיא נגמרת אתה חוזר לחיים, נכון? למה? כי בשעה עשר וחצי שיש שריפה, הכי חשוב זה שריפה, לפי אותו רגע, אתה יכול להגיד, אני מאוד רוצה לפתור את הבעיה הזאת, אבל כרגע אני רוצה לעבוד, עכשיו אם אתה לא מודע למה שקורה בתוכך, אז אתה כל הזמן מבולבל. אתה אומר, רגע, רגע, אני עכשיו רוצה לעבוד, עכשיו יש לי פה גם לחשוב על התסבוכת הרגשית שלי. אתה צריך לומר לעצמך, יש לי תסבוכת רגשית כזאת וכזאת, האם אני רוצה עכשיו לפתור אותה במקום העבודה או שאני רוצה לדחות אותה לשעה אחרת, ולחשוב עליה עד מחר, תעשה את זה מסודר. תבין אם יש לך בעיה רגשית שאתה לא מתמודד איתה, היא תמיד תמשיך להציק לך, אין פה פטנטים, היא תמיד תמשיך להציק, לכן אם אתה מתעלם ממנה, אז מתי תחשוב עליה? תוך כדי עבודה, זה כמו שאתה כל היום עובד ומישהו צריך לדבר איתך, אז הוא ידבר איתך תוך כדי עבודה, אבל אם אתה אומר לו, תקשיב תתקשר אלי בשעה שתיים, כשאסיים לעבוד, אז הוא ידבר איתך בשעה שתיים. הכל לפי החשיבות. אתה צריך להחליט מה חשוב לי, אם זה מספיק חשוב אז תתרכז בזה במקום העבודה, ואם זה לא כל כך חשוב ואולי זה סובל דיחוי, אז תחליט אני כרגע רוצה להתרכז בזה, ובשעה שתיים כשאני מסיים תשים לך פתק אני רוצה לחשוב על הבעיה הזאת, מה לעשות איתה? זה כמו פגישה ביומן, כמו לקוח, שהוא מנסה לפנות אליך ואתה לא עונה לו ואז הוא כל הזמן מציק לך בטלפונים, אתה פשוט צריך לקבוע בשעה זו וזו. הבנת את הנושא? מה הבנת?