... לדבר, מה שאתה רוצה יש לך. כשאני מדבר על הלא קיים, הם תופסים את זה על האין המוחלט, אבל בסוף אין הבדל בין יש לאין . שאלה: איך אתה יכול להכחיש את החוויה הישירה? אליעד: אני לא יכול להכחיש ולכן מחויב שאני אסבול. הוא שואל, איך אני ...

מאמץ הנאה - ממה נובע מאמץ? איך להתאמץ כמה שפחות? איך לחסוך מאמץ מיותר? ובו יתבאר העניין של מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר. איך נוצר מאמץ? ואיך לחסוך במאמץ? ועוד. ומי שיתבונן על עניין המאמץ, יראה, כי כדי לחסוך במאמץ, לשם כך על האדם למצוא דרכים יעילות יותר וקלות יותר להשיג את המטרות שלו. ככל שהדרך קלה יותר לביצוע, כך היא כרוכה בפחות מאמץ. יחד עם זאת, לפעמים האדם לא מוצא דרך קצרה יותר להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך אפשר להקטין את המאמץ, גם כאשר לא מוצאים דרך אחרת קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ, נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ . והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם ככ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... ואיך אפשר למצוא ...

מאמץ. ממה נובע? מי אינו צריך להתאמץ? איך ליהנות ממאמץ? מאמצים. מאמץ = עבודה קשה ברגע מסוים שאמורה להשיג תכלית אחרת ברגע אחר. מאמץ נוצר רק כאשר האדם אינו יודע כיצד להשיג את אותו הדבר ללא מאמץ. האדם רוצה להשיג תכלית כלשהי. אם הוא אינו יודע איך להשיג אותה בקלות, אז הוא צריך להתאמץ . מי אינו צריך להתאמץ? תשובה: מי שיודע איך להשיג את התכלית בקלות. ידיעה חוסכת מאמץ. מאמץ = מאבק בין שני גורמים. הגורם המתאמץ אל מול המציאות. חוסר התאמה = מאמץ. אם הכל עובד חלק בהרמוניה, אין צורך במאמץ. כיצד אפשר להגיע למצב של אין מאמץ? תשובה: על ידי ידיעה. ידיעה = האדם מבין בדיוק את האלטרנטיבות שלו ובצורה מלאה. ידיעה = האדם מבין בדיוק מה הוא רוצה בסוף ולא מתאמץ להשיג את מה שאינו רוצה. ידיעה = הבנת כל התהליך כולו, החל מרגע העשייה עד השגת התכלית הסופית. כאשר מבינים את התהליך כולו בשלמות, זה מאפשר לחסוך מאמץ . מי שרוצה לא להתאמץ, עליו לחקור בשכלו ולגלות את התכלית הסופית של המאמץ. התכלית הסופית = התכלית הסופית של כל התכליות. לכל פעולה יש תכלית. לכל תכלית גם יש תכלית. על האדם לדעת ולזכור תמיד את התכלית הסופית של כל מעשיו. כאשר האדם מבין מהי התכלית הסופית, עליו לחקור גם אותה. לחקור את התכלית הסופית = לנסות להבין מה מונע ממנה להתקיים כבר ברגע הזה כפי שהוא. לדוגמה: האדם מבין שהתכלית הסופית שלו היא להרגיש הנאה. על האדם לשאול את עצמו, מה מונע ממנו ליהנות באותה רמת הנאה שתהיה לו בסוף, כבר ברגע הזה. על האדם לחקור מה מונע ממנו את ההנאה המלאה ברגע ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה כלל, שאז כמובן לא שייך שהוא ייהנה ממנה כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם ... הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען

... או לא צריך, האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים ... אך הוא לא צריך לאכול, אלא בוחר לאכול כי הוא רוצה למלא את הצורך הזה. זה שינוי קטן אך מהותי בתפיסה: האדם לא צריך שום דבר, אלא רק מעדיף או רוצה לעשות דברים מסוימים. מדוע אנשים מרגישים שהם צריכים להבין ... שיסבירו לו מה עליו לעשות, כי הוא חושב שצריך להבין משהו חדש כדי להרגיש טוב או כדי להשיג מטרה מסוימת. אבל האמת, על פי אליעד, היא שהאדם לא באמת חייב להבין דבר. זו רק העדפה שלו. הצורך בהבנה הוא לא חובה אובייקטיבית אלא רצון סובייקטיבי של האדם עצמו. הוא נותן דוגמה מעשית: אם האדם רוצה להשיג מטרה כלשהי במהירות, הוא מאמין שהוא צריך להתאמץ ולהבין אותה. אך למעשה, ההתאמצות הזו היא בחירה אינדיבידואלית ולא חובה אבסולוטית. אליעד מדגיש שההתאמצות כאן היא מנטלית, אינטלקטואלית, ולא פיזית, ולכן האדם יכול פשוט לבחור האם הוא מתאמץ או לא. אם המטרה חשובה לאדם מספיק, הוא יעדיף להתאמץ, אבל הוא עדיין לא צריך לעשות זאת במובן של הכרח אובייקטיבי. האם צריך הוא רק הרגל מחשבתי? אליעד ממחיש את רעיון ... אז ברור שהאדם ירוץ ויפרוץ את הדלת כי הוא צריך לברוח, אבל גם כאן זה עדיין לא באמת הכרח מוחלט. אליעד אומר לאדם שכעיקרון, גם אם יש שריפה, הוא לא צריך לברוח. זו החלטה שהוא מקבל בהתאם להעדפות שלו, כי הוא מעדיף לחיות ולא להישרף. זה נשמע אולי קיצוני, אך אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להבהיר את הנקודה הפילוסופית שלו בצורה חדה ... מלחיץ. כיצד ההבנה של לא צריך מפחיתה את הסבל? אליעד מדגיש שהבנת התפיסה הזו יכולה להפחית משמעותית את הסבל בחיים. הוא מסביר שכל סבל מגיע מהאמונה שיש משהו שצריך להיות אחרת ממה שהוא עכשיו. ברגע שהאדם מבין ... או שזו רק בחירה מוסתרת. כאשר האדם מתרגל להבחין בכך, הוא משוחרר מתחושת ההכרח ומתחיל לחיות את חייו מתוך בחירה חופשית ואמיתית יותר. אליעד מדגיש שאפשר לקחת את הדברים האלה ברצינות ולחוות שינוי עמוק ומשמעותי באופן שבו האדם חווה את עצמו ואת חייו. האם באמת צריך להתאמץ? איך להשתחרר מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה ...

... ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת ... שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואז על ידי זה, האדם חווה את השלמות. כי מנקודת מבט אחת, כל ההנאות שיש בעולם, הן כולן סבל. כי כל ... שהאדם נהנה מאכילה ושתייה וכיוב, שאז האדם לא נהנה מעצם האכילה עצמה, כי זאת פעולה שהיא חסרת כל משמעות במקרה הטוב, והיא יכולה להיחשב למאמץ מיותר שנועד להשיג תכלית אחרת, אם מסתכלים על האכילה או על כל פעולה אחרת, בעין אמיתית. וכאשר האדם אוכל, ההנאה שלו, היא לא מעצם האכילה עצמה, אלא מעצם החוויה ... האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל. ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם אחר? כי לכל טעם, יש משמעות אחרת עבור האדם. ויש טעם אחד, שהוא מזכיר לאדם חוויה טובה כלשהי, ויש טעם אחר שמזכיר לאדם חוויה אחרת שלילית כלשהי. והאדם נהנה מהחוויה ... שהאדם האדם מרגיש יותר, שהדבר מגיע לו. ויש גם, את הצד המנוגד. כי לאלוהים מגיע לקבל את הכל, ללא כל מאמץ, כי הכל שלו. ולכן, לפעמים האדם לא רוצה להתאמץ, והאדם נהנה יותר לקבל מתנה, כי הוא חווה יותר, את זה שהוא אלוהים, שמשיג את הכל ללא כל מאמץ וכולי. וכאשר האדם מקבל איזה סכום של כסף, אז האדם נהנה מהכסף, כפי כמה שהוא חווה שהאושר שלו, תלוי בכסף שאותו הוא קיבל. וככל שהאדם מקבל ... שהוא מצליח תמיד, ואז האדם נהנה יותר. ונמצא אם כן, כי יש שורש אחד לכל ההנאות. כי כל דבר יש לו שורש ומהות פנימית. דהיינו, שיש חוקיות שלפיה פועלת ההנאה של האדם. והחוק הוא, שככל שהאדם קרוב יותר לחוויה של שלמות אלוהית, דהיינו, שהאדם חווה טוב ... רוחניות, משום שהן כולן ממלאות אצל האדם צורך רוחני לחוות שלמות. ובלי הצורך והרצון הזה, לא הייתה שום משמעות רגשית לאדם, לשום דבר שהוא. כי כל ההנאות שבעולם, הן כגוף ללא נשמה, אם אין לאדם את החוויה של מילוי החיסרון שמלובשת באותו הדבר. והרצון ... וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא ... אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם חושבת רק על דבר אחד בלבד, דבר שהוא חסר כל משמעות, כי הרי אין שום דבר שנפרד ממנו, דהיינו, כלום שום דבר, וכאשר האדם חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, ... גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד ... שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך לא הנאה מוגדרת. כי אי אפשר ... דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל המחשבה, כי אין אפשרות לחשוב על שום ... הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. ... לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של המציאות, באותה הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של השכל ... היא מצומצמת, דהיינו, גוף וגשמיות. אלא, ששלמות ההנאה היא, כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש. שאז, הצורה ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ...

... רוחנית, תלוי בך או לא תלוי בך, האם להתאמץ, התקדמות רוחנית, במי זה תלוי, בחירה חופשית האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך? אליעד כהן מסביר את סוגיית ההתפתחות הרוחנית והשאלה המהותית, האם ההתקדמות תלויה באדם עצמו או שהיא לא תלויה בו בכלל. הדיון המרכזי הוא סביב השאלה: האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?. עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: מי זה שמתקדם? מי עושה את הפעולה? האם זה אני או כוח אחר?. התשובה לשאלה הזו, כפי שאליעד מציין, מתחלקת לשלושה ... שלישי: זה כלל לא משנה אם זה תלוי בך או לא. אליעד מדגיש כי עצם המודעות והעיסוק בשאלה הזו, דהיינו, האם להשקיע מאמץ או לא?, הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה לזיהוי עצמי, לקיומו של העצמי ולמידת שליטתו של האדם בתהליך ההתפתחות שלו, היא הצעד האמיתי בדרך אל התפתחות עמוקה יותר. התהייה האם להתאמץ? משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות שלו או שהמציאות פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של האדם אחר תשובה לשאלה מי אני?. ההסבר שאליעד נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה האם להתאמץ? מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם קיימת בכלל בחירה חופשית? ... מה שקורה לו הוא בעצם בלתי תלוי בו לחלוטין? ההתמודדות עם השאלה הזו, לפי אליעד, היא הכרחית ומהווה נקודת ציון משמעותית בדרך להתקדמות רוחנית אמיתית. בהסבריו, אליעד לא ממהר להכריע לטובת תשובה אחת בלבד, אלא מציין שהאמת כוללת את שלושת ההיבטים בו זמנית: ההתקדמות תלויה בך, אינה תלויה בך, ובמקביל אין לכך משמעות אמיתית. ההתעסקות בשאלה זו, לפי אליעד, היא המפתח להבנה רחבה ועמוקה יותר של המציאות ושל טבעו של האדם. הוא מדגיש כי כל ... והבנתן לעומקן מביאה לשחרור והכרה רוחנית גבוהה יותר. השורה התחתונה של דבריו של אליעד היא שאין תשובה אחת מוחלטת, אלא שהמפתח טמון בעצם ההרהור והחקירה הפנימית שמייצרת השאלה הזו. ההבנה העמוקה של השאלה ושל שלוש האפשרויות ... להתבוננות חדשה על עצמו ועל המציאות, וכך גם להעמקה בהתפתחות הרוחנית שלו. האם התפתחות רוחנית תלויה בי? האם להתאמץ כדי להתקדם רוחנית? האם קיימת בחירה חופשית בהתפתחות רוחנית? איך להתקדם רוחנית? מי אני באמת? ...

... כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי לרכוש ידע. השאלה מתעוררת מתוך תחושה שאם הידע הזה הוא כל כך טוב וחשוב, מדוע הוא לא נמצא אצלנו מלידה? כדי להסביר זאת, אליעד נותן ... על עצים - זאת שאלה זהה במהותה לשאלה מדוע אנחנו לא נולדים עם ידע מלא. לשאול מדוע העץ לא מניב פירות ישירות מתוך האדמה, בלי צורך להמתין לצמיחתו, זו דוגמה נוספת לאותו ... יתרון וחיסרון, ואין מצב שהוא מוחלט וטוב באופן אבסולוטי. מדוע לא יכולים להיות כל הדברים של החורף גם בקיץ? כי לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ... הוא היה מגיע לחוסר פעולה מוחלט - לא היה לו למה לשאוף ולא היה לו מניע לעשות דבר. הדוגמה של אליעד היא שאם היינו יודעים מראש את כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו ... יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך: הוא מדגים זאת דרך דוגמת החשמל: בעבר היו מדליקים אש כדי ליצור אור, כיום ... הצדדים של סכסוך מסוים באופן מוחלט - היית מבין את השיקולים של שני הצדדים באופן מלא ולא היית יכול להכריע או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק. דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. ... נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם אנחנו באמת רוצים לדעת הכל? אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא פרדוקסלי: מצד אחד האדם רוצה להגיע לידע מוחלט, להיות הכי חזק והכי חכם. מצד שני, אם הוא באמת היה מגיע למצב כזה, לא היה לו שום עניין להמשיך במשחק. למשל, אדם שנהנה מאיגרוף רוצה להיות חזק מאוד, אבל אם הוא היה מגיע למצב בו הוא מנצח בקלות כל מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין בהם עדיפות אמיתית למצב מסוים על פני האחר. הוא מסביר שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי אם אנחנו ... נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב ... התפיסה שלנו. אנחנו חיים בתוך משחק של ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט? ...

... לחלוטין את החוויה של האחדות. הוא מסביר שאם המציאות כולה התחילה מתוך מצב של אחדות מוחלטת, וממנה נוצר מצב של נפרדות שבו אנו חיים כעת, אז ברור שגם אדם שכבר חווה את האחדות יכול לחזור אל הנפרדות ולשכוח לגמרי את האחדות שהייתה לו ... שגם אם האדם כבר הגיע למצב המושלם מבחינתו, הוא בהכרח יחזור לנפרדות שוב. למה להתאמץ להגיע לאחדות אם בכל מקרה חוזרים לנפרדות? עולה השאלה מדוע בכלל כדאי לאדם להתאמץ להשיג את מצב האחדות אם ידוע מראש שהוא עתיד לשכוח את הכל ולחזור לנפרדות? אליעד עונה על כך בעזרת דוגמה פשוטה של אוכל: כשאדם רעב, הוא אוכל למרות ... האחדות - היא עדיין הדבר הטוב ביותר שניתן לחוות ברגע הנוכחי. מדוע בני אדם משקיעים מאמץ כדי להרגיש טוב? אליעד מדגיש שכל אדם בעולם מתאמץ באופן תמידי כדי להרגיש טוב יותר. בין אם הוא עובד קשה, מתאמץ, משקיע זמן או אנרגיה - כל הפעולות האלו נועדו לגרום לו להרגיש טוב יותר. לכן, אם כבר האדם מתאמץ, כדאי לו להשקיע את המאמצים האלה במשהו שיביא לו את התחושה הטובה ביותר האפשרית - שהיא חוויית האחדות. אליעד מציג טענה בסיסית: אם ישנה דרך לחוות את הטוב המקסימלי, האדם תמיד ... על כך שיש משהו שמניע את המעבר הזה מהאחדות אל הנפרדות, גם אם אינו הגיוני. האם המאמץ להגיע לאחדות הוא חסר טעם אם חוזרים לנפרדות? אליעד עונה בבירור על השאלה הזו - עצם הידיעה שהחוויה של האחדות היא הדבר הטוב ביותר שניתן לחוות ברגע הנוכחי, הופכת את כל המאמץ לכדאי. הדוגמה שהוא נותן היא של אדם שמתאמץ מאוד להשיג כסף, ואחר כך זורק אותו. האדם יכול לתהות למה בכלל עבד כל כך קשה אם הוא בסוף זורק את מה שהשיג? אבל הנקודה היא שבאותו רגע שבו השיג את הדבר הוא חש את ההנאה המקסימלית, וההנאה הזו מצדיקה את המאמץ גם אם לאחר מכן האדם יוותר עליה. אליעד מסכם שהחוויה של האחדות שווה כל מאמץ וכל השקעה, אפילו אם יודעים בוודאות מוחלטת שהחוויה הזו זמנית בלבד, מכיוון שבאותו רגע שבו נמצאים באחדות, זו התחושה הטובה ביותר שאדם יכול לחוות. מהי חוויית האחדות? האם אפשר לשכוח את האחדות? למה אלוהים ברא את העולם? מה הטעם בחוויות זמניות? למה להשקיע מאמץ בחוויית האחדות? האם הנפרדות היא הכרחית? ...

... עצמי? הרעיון המרכזי בהרצאה של אליעד כהן מתחיל מכתבה בערוץ 10, שבה מנכלים יורדים לשטח ועובדים לצד העובדים שלהם. המטרה הראשונית היא לבדוק מדוע המנכל, לכאורה חזק ומרוויח, יורד לשטח ומתקרב לעובדים החלשים לכאורה. בהתחלה מתעוררת ביקורת על הצביעות ... לעובד משכורת גבוהה מדי, הוא עשוי להפסיק לעבוד כי יש לו כבר מספיק כסף. מצד שני, אם נותנים לו מעט מדי, הוא לא ירצה להתאמץ. ולכן, המנכל שומר את העובדים במצב מתמיד של חוסר מסוים, כדי שיהיה להם רצון להמשיך לעבוד. באופן דומה, האגו שומר את האדם בתחושת ... להתפתח. למה למרות הכל קשה לאנשים להיות מרוצים? אליעד מסביר שאם האדם יקבל כל מה שהוא רוצה, הרצון עצמו (האגו) יאבד משמעות, ולכן תמיד נשאר פער מסוים בין הרצוי למצוי, שמאפשר את קיומו של הרצון. באופן דומה, מנהלים משמרים את העובדים במצב בו הם תמיד רוצים יותר, כדי לשמור על המוטיבציה שלהם. מצד שני, העובד סובל, כי הוא אף פעם לא מסופק לגמרי. מה המשמעות של להכיר את הבעיות מקרוב? אליעד מציע פתרון לארגונים ואנשים: אם אתה רוצה לפתור בעיות - תרד לעומק הבעיה. תחקור אותה מקרוב, אל ... באופן מלא לכל הבעיות בתוכה. ולכן, כאלוהים אתה לא יכול לברוח לשום מקום אחר, כי הכל שלך והכל באחריותך. מצד אחד זה חופש מוחלט, מצד שני אחריות אינסופית. איך לנהל עובדים נכון? מה זה להיות מלך או עבד? כיצד להגדיל הכנסות בארגון? מה הקשר בין שכר ...