האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך?

אליעד כהן מסביר את סוגיית ההתפתחות הרוחנית והשאלה המהותית, האם ההתקדמות תלויה באדם עצמו או שהיא לא תלויה בו בכלל. הדיון המרכזי הוא סביב השאלה: "האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?". עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, "מי אני?".

כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: "מי זה שמתקדם? מי עושה את הפעולה? האם זה אני או כוח אחר?". התשובה לשאלה הזו, כפי שאליעד מציין, מתחלקת לשלושה היבטים עיקריים:

• היבט ראשון: ההתקדמות תלויה בך בלבד.
• היבט שני: ההתקדמות אינה תלויה בך כלל.
• היבט שלישי: זה כלל לא משנה אם זה תלוי בך או לא.

אליעד מדגיש כי עצם המודעות והעיסוק בשאלה הזו, דהיינו, "האם להשקיע מאמץ או לא?", הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה לזיהוי עצמי, לקיומו של העצמי ולמידת שליטתו של האדם בתהליך ההתפתחות שלו, היא הצעד האמיתי בדרך אל התפתחות עמוקה יותר.

התהייה "האם להתאמץ?" משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות שלו או שהמציאות פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של האדם אחר תשובה לשאלה "מי אני?".

ההסבר שאליעד נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה "האם להתאמץ?" מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם קיימת בכלל בחירה חופשית? האם האדם שולט במציאות שלו, או שכל מה שקורה לו הוא בעצם בלתי תלוי בו לחלוטין? ההתמודדות עם השאלה הזו, לפי אליעד, היא הכרחית ומהווה נקודת ציון משמעותית בדרך להתקדמות רוחנית אמיתית.

בהסבריו, אליעד לא ממהר להכריע לטובת תשובה אחת בלבד, אלא מציין שהאמת כוללת את שלושת ההיבטים בו זמנית: ההתקדמות תלויה בך, אינה תלויה בך, ובמקביל אין לכך משמעות אמיתית. ההתעסקות בשאלה זו, לפי אליעד, היא המפתח להבנה רחבה ועמוקה יותר של המציאות ושל טבעו של האדם. הוא מדגיש כי כל אחת מהתשובות הללו נכונה ומדויקת מנקודת מבט מסוימת, והבנתן לעומקן מביאה לשחרור והכרה רוחנית גבוהה יותר.

השורה התחתונה של דבריו של אליעד היא שאין תשובה אחת מוחלטת, אלא שהמפתח טמון בעצם ההרהור והחקירה הפנימית שמייצרת השאלה הזו. ההבנה העמוקה של השאלה ושל שלוש האפשרויות הללו, מביאה את האדם להתבוננות חדשה על עצמו ועל המציאות, וכך גם להעמקה בהתפתחות הרוחנית שלו.