קונפליקט בקבוצה, דינמיקה קבוצתית, איך לבחור בין כמה אנשים בלי שאף אחד יפגע? מיומנויות חברתיות, איך לבצע בחירה בין אנשים בלי לריב עם אף אחד? התנהגות בקבוצה, דילמת האסיר, בחירתה של סופי, אסטרטגיות תורת המשחקים, פסיכולוגיה חברתית
איך לבחור בין כמה אנשים בלי לפגוע באף אחד?
כאשר אדם נמצא במצב בו עליו לבחור בין כמה אנשים מבלי לפגוע באף אחד, נוצרת דילמה. דוגמה נפוצה היא מצב שבו יש צורך להחליט את מי מדיחים מתכנית ריאליטי, את מי מקדמים בעבודה, או את מי יש לגרש או להשאיר בקבוצה מסוימת. במצבים כאלה, קיים חשש שהבחירה תיצור אויבים ותוביל לנקמנות, משום שאנשים יפרשו את הבחירה כמשהו אישי או כהבעת העדפה ברורה ומכוונת.
השאלה היא האם קיימת דרך אמיתית לבצע בחירה מבלי להסתכסך או ליצור קונפליקט. התשובה של אליעד כהן לשאלה זו היא חד - משמעית: בהחלט כן, וניתן להשיג זאת באמצעות בחירה אקראית.
מדוע בחירה סיבתית מובילה לקונפליקט?
כאשר אדם מבצע בחירה סיבתית, הוא כביכול מצהיר: "אני בוחר באדם הזה כי יש לי סיבה לכך." המשמעות של בחירה מודעת וסיבתית היא שאחרים מתחילים לנסות לפרש מדוע נבחר דווקא אותו האדם. הם עלולים לחשוב שהבחירה נובעת משנאה, מחוסר אכפתיות, מרצון לפגוע, או פשוט מאפליה והעדפה אישית. הדבר יוצר מיד מתיחות וקונפליקט בתוך הקבוצה, כי האדם הנבחר ירגיש פגוע באופן אישי, וגם אחרים יכולים להיעלב או לחוש שהבחירה הייתה מוטה ולא הוגנת.
איך בחירה אקראית פותרת את הבעיה?
אליעד כהן מסביר כי הדרך האפקטיבית ביותר למנוע מצב כזה היא על ידי ביצוע בחירה אקראית. ברגע שהבחירה היא אקראית, נמנע כל ניסיון לפרש את הבחירה כסוג של העדפה אישית, והמתח מתפוגג. כאשר הבחירה מתבצעת באופן אקראי, אף אחד לא יכול לבוא בתלונות או להאשים אותך כי הבחירה כלל לא נעשתה מתוך רצון או מחשבה אישית. במצב זה, למעשה, אף אדם לא אמור להיפגע או להתייחס לכך באופן אישי, כי כולם מבינים שלא הייתה כאן שום כוונת זדון או העדפה.
דוגמאות לדרכים שונות לבצע בחירה אקראית
יש מגוון רחב של שיטות שניתן להשתמש בהן כדי ליצור מצב שבו הבחירה תיראה אקראית לחלוטין. להלן כמה דוגמאות מפורטות שמציג אליעד:
מניפולציה אפשרית בבחירה אקראית
למרות זאת, אליעד גם מציין את האפשרות שהבחירה האקראית יכולה להיות מניפולטיבית. לדוגמה, אדם יכול בכוונה לרשום שם של מישהו יותר פעמים כדי להגדיל את הסיכוי שייבחר, או אפילו להכריז על תוצאה שונה מזו שיצאה בפועל. אף על פי שזוהי אפשרות קיימת, אליעד ממליץ להימנע ממנה אם המטרה היא באמת להימנע מסכסוכים וקונפליקטים.
מה היתרון הגדול של בחירה אקראית?
היתרון המשמעותי של הבחירה האקראית, מלבד מניעת הקונפליקט האישי, הוא הפיכתך לאסטרטג טוב יותר. במצב שבו מופעל עליך לחץ חיצוני לבצע בחירה בין אנשים במטרה לסכסך ביניכם, הבחירה האקראית "מקלקלת" לאדם שיצר את הסיטואציה את הכוונה המקורית שלו. כלומר, אם מישהו מנסה לגרום לך להסתכסך עם אנשים אחרים, הוא נכשל, משום שבחירתך לא מאפשרת שום פרשנות אישית שלילית.
לסיכום, על פי אליעד כהן, הבחירה האקראית היא האמצעי הטוב ביותר והפשוט ביותר למנוע קונפליקט בקבוצה, לשמור על יחסים חברתיים טובים, ולהימנע מהאשמות ומסכסוכים מיותרים.
כאשר אדם נמצא במצב בו עליו לבחור בין כמה אנשים מבלי לפגוע באף אחד, נוצרת דילמה. דוגמה נפוצה היא מצב שבו יש צורך להחליט את מי מדיחים מתכנית ריאליטי, את מי מקדמים בעבודה, או את מי יש לגרש או להשאיר בקבוצה מסוימת. במצבים כאלה, קיים חשש שהבחירה תיצור אויבים ותוביל לנקמנות, משום שאנשים יפרשו את הבחירה כמשהו אישי או כהבעת העדפה ברורה ומכוונת.
השאלה היא האם קיימת דרך אמיתית לבצע בחירה מבלי להסתכסך או ליצור קונפליקט. התשובה של אליעד כהן לשאלה זו היא חד - משמעית: בהחלט כן, וניתן להשיג זאת באמצעות בחירה אקראית.
מדוע בחירה סיבתית מובילה לקונפליקט?
כאשר אדם מבצע בחירה סיבתית, הוא כביכול מצהיר: "אני בוחר באדם הזה כי יש לי סיבה לכך." המשמעות של בחירה מודעת וסיבתית היא שאחרים מתחילים לנסות לפרש מדוע נבחר דווקא אותו האדם. הם עלולים לחשוב שהבחירה נובעת משנאה, מחוסר אכפתיות, מרצון לפגוע, או פשוט מאפליה והעדפה אישית. הדבר יוצר מיד מתיחות וקונפליקט בתוך הקבוצה, כי האדם הנבחר ירגיש פגוע באופן אישי, וגם אחרים יכולים להיעלב או לחוש שהבחירה הייתה מוטה ולא הוגנת.
איך בחירה אקראית פותרת את הבעיה?
אליעד כהן מסביר כי הדרך האפקטיבית ביותר למנוע מצב כזה היא על ידי ביצוע בחירה אקראית. ברגע שהבחירה היא אקראית, נמנע כל ניסיון לפרש את הבחירה כסוג של העדפה אישית, והמתח מתפוגג. כאשר הבחירה מתבצעת באופן אקראי, אף אחד לא יכול לבוא בתלונות או להאשים אותך כי הבחירה כלל לא נעשתה מתוך רצון או מחשבה אישית. במצב זה, למעשה, אף אדם לא אמור להיפגע או להתייחס לכך באופן אישי, כי כולם מבינים שלא הייתה כאן שום כוונת זדון או העדפה.
דוגמאות לדרכים שונות לבצע בחירה אקראית
יש מגוון רחב של שיטות שניתן להשתמש בהן כדי ליצור מצב שבו הבחירה תיראה אקראית לחלוטין. להלן כמה דוגמאות מפורטות שמציג אליעד:
- אפשר לרשום את שמות האנשים על פתקים ולהוציא פתק באקראיות. אפילו אין חשיבות אמיתית אם באמת זו הגרלה או לא, כל עוד האנשים מאמינים שהיא התבצעה באופן אקראי.
- אפשר לבצע הגרלה באמצעות משחקי ילדים, כמו "אינדנדינו" או "איצו פאלי". זה יוצר תחושה קלה ובלתי אישית לחלוטין.
- אפשר לבקש מהאנשים לבחור מספר, ומי שמתקרב למספר מסוים ייבחר באופן אוטומטי. גם כאן הבחירה נראית בלתי מכוונת ואקראית לחלוטין.
- אפשר אפילו פשוט ללכת ישר ולומר שהאדם הראשון בו אתה נתקל יהיה זה שנבחר.
מניפולציה אפשרית בבחירה אקראית
למרות זאת, אליעד גם מציין את האפשרות שהבחירה האקראית יכולה להיות מניפולטיבית. לדוגמה, אדם יכול בכוונה לרשום שם של מישהו יותר פעמים כדי להגדיל את הסיכוי שייבחר, או אפילו להכריז על תוצאה שונה מזו שיצאה בפועל. אף על פי שזוהי אפשרות קיימת, אליעד ממליץ להימנע ממנה אם המטרה היא באמת להימנע מסכסוכים וקונפליקטים.
מה היתרון הגדול של בחירה אקראית?
היתרון המשמעותי של הבחירה האקראית, מלבד מניעת הקונפליקט האישי, הוא הפיכתך לאסטרטג טוב יותר. במצב שבו מופעל עליך לחץ חיצוני לבצע בחירה בין אנשים במטרה לסכסך ביניכם, הבחירה האקראית "מקלקלת" לאדם שיצר את הסיטואציה את הכוונה המקורית שלו. כלומר, אם מישהו מנסה לגרום לך להסתכסך עם אנשים אחרים, הוא נכשל, משום שבחירתך לא מאפשרת שום פרשנות אישית שלילית.
לסיכום, על פי אליעד כהן, הבחירה האקראית היא האמצעי הטוב ביותר והפשוט ביותר למנוע קונפליקט בקבוצה, לשמור על יחסים חברתיים טובים, ולהימנע מהאשמות ומסכסוכים מיותרים.
- איך לבצע בחירה אקראית בקבוצה?
- איך לא לריב עם אנשים?
- מניעת קונפליקטים חברתיים
- דינמיקה קבוצתית
- איך לא לפגוע ברגשות אחרים?
- מיומנויות חברתיות
- תורת המשחקים בקבוצה