האם הרצון רוצה לבטל את עצמו או להתחבר לרצון האלוהי?

אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון של ביטול הרצון והקשר שלו לרצון של אלוהים. השאלה המרכזית שהוא מציג היא האם המטרה היא שהרצון יבטל את עצמו, או שהרצון ישלים את עצמו ויתחבר לביטול הרצון, בצורה שהרצון לא יבוטל לחלוטין אלא יישאר בצורה אחרת. הנקודה שהוא מדגיש היא שהמטרה היא לא באמת לבטל את הרצון באופן מוחלט, אלא לחבר את הרצון למצב שבו הוא מרגיש שלם ומלא, גם תוך כדי הרצון עצמו.

איך מרגישים שלמות תוך כדי רצון?

אליעד מדגיש שהמטרה היא להגיע למצב שבו, אפילו כאשר האדם רוצה דבר מסוים, כמו אוכל, הוא לא מרגיש שחסר לו הדבר שהוא רוצה. כלומר, החוויה של האדם תהיה כזו שהוא יחווה שלמות גם בתוך חוויית הרצון. אליעד נותן דוגמה קונקרטית כדי להמחיש את הרעיון: כשאתה רוצה לאכול, בדרך כלל התחושה היא שחסר לך אוכל, ולכן אתה מרגיש רצון. אבל במצב האידיאלי שעליו מדבר אליעד, אתה תחווה מצב שבו אתה אומנם רוצה לאכול, אך לא מרגיש מחסור באוכל. אתה חווה שלמות גם כאשר קיים הרצון, וזוהי בדיוק ההגדרה של החיבור לרצון האלוהי, שבו אין חוויית חיסרון.

מה ההבדל בין רצון רגיל לבין רצון אלוהי?

אליעד מפרט נקודה נוספת, שלרוב בני האדם חווים את הרצון בצורה דואלית: הרצון שלהם מבוסס על תחושה של חיסרון - "אני רוצה את זה כי חסר לי את זה". לעומת זאת, במצב של רצון אלוהי, האדם מרגיש שהוא רוצה דבר מסוים, אך לא מתוך תחושת מחסור, אלא מתוך תחושה ששני המצבים - עם או בלי הדבר - הם טובים באותה מידה. זו נקודה קריטית שאליעד מדגיש: כשאדם נמצא במצב של רצון אלוהי, הוא לא בוחר במשהו אחד על חשבון משהו אחר, אלא הוא חווה שלמות גם בלי וגם עם הדבר הרצוי.

האם אפשר לרצות בלי תחושת חיסרון?

אליעד מסביר שאכן אפשר לחוות רצון ללא תחושת חיסרון. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה וברורה: כאשר אדם רוצה משהו, בדרך כלל הוא מניח שהמצב שבו הוא נמצא הוא פחות טוב מהמצב שבו יהיה לו את מה שהוא רוצה. אבל במצב של רצון אלוהי, שני המצבים נתפסים כטובים במידה שווה. כך, הרצון כבר לא מבטא חיסרון, אלא הוא פשוט מבטא את הבחירה של האדם במצב מסוים מתוך אפשרויות שכולן נתפסות כטובות ושלמות באותה מידה.

איך נראית החוויה של להיות כמו אלוהים?

אליעד מבהיר שבמצב כזה האדם הופך להיות "כמו אלוהים". הוא מתאר שאלוהים חווה את כל המצבים כטובים באותה מידה, ולכן גם כאשר אלוהים כביכול רוצה משהו מסוים, הוא לא מרגיש חיסרון. הרצון שלו נובע מתוך שלמות מלאה. כשאדם מגיע למצב הזה, הוא נמצא בחוויה של שלמות, גם כשהוא רוצה וגם כשהוא לא רוצה דבר מסוים. אליעד נותן את הדוגמה הבאה: אדם שיכול להרגיש שהוא רוצה שני דברים סותרים לכאורה, אבל עדיין לחוות ששניהם טובים באותה המידה, זוהי חוויית השלמות והאלוהות שאליעד מתאר.

האם ביטול הרצון משמעותו לא לרצות שום דבר?

אליעד מחדד נקודה חשובה: המטרה של "ביטול הרצון" אינה להפוך לאדם שלא רוצה כלום, אלא לשנות את מהות הרצון. המטרה היא שהרצון עצמו לא יבטא חיסרון, אלא יהיה ביטוי של שלמות פנימית. כלומר, זה לא מצב של אי - רצון, אלא מצב שבו האדם חווה את המציאות כשלמה בכל רגע נתון. אליעד מדגיש שהחוויה הזו של ביטול הרצון היא חוויה שונה מאוד מהחוויה הרגילה של בני האדם, אשר בדרך כלל חווים רצון מתוך חיסרון בלבד.

כיצד הרצון הופך מרצון חסר לרצון שלם?

אליעד חוזר ומבהיר שהדרך להפוך את הרצון מ"רצון חסר" ל"רצון שלם" היא בכך שהאדם יכיר את המציאות לעומקה, עד שהוא יבין ששני המצבים - עם ובלי הדבר הרצוי - טובים באותה מידה בדיוק. ההבנה הזו הופכת את הרצון למשהו אחר לגמרי, כי אז האדם לא באמת חסר כלום גם כשהוא רוצה דבר מסוים.

לסיכום, אליעד כהן מסביר שהמטרה של ביטול הרצון אינה היעדר רצון מוחלט, אלא להפוך את הרצון למשהו שהוא ביטוי של שלמות פנימית. המצב הזה, שבו האדם רוצה בלי להרגיש שחסר לו דבר, הוא בדיוק המצב שאליו מתכוון אליעד כשהוא מדבר על להיות עם "הרצון של אלוהים".