אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה?
אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות.
אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד חזק, האם הרצון הזה יגרום לו להשיג את הדבר, או להיפך, דווקא יכשיל אותו? אליעד מסביר שאין באמת נוסחה מוחלטת לעניין. לעיתים הרצון החזק יכול להוביל להצלחה, כי הוא יוצר מוטיבציה גבוהה שגוברת על הפחדים והקשיים, ולעיתים הרצון החזק גורם בדיוק להפך - מלחיץ ומשתק. לפי אליעד, רק בדיעבד אפשר למצוא חוקיות ולהגיד "זה קרה בגלל סיבה מסוימת", אך מראש לא ניתן לדעת אם הרצון יוביל להצלחה או לכישלון.
מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר?
אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה.
הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי הזיכרון עצמו הוא רק מחשבה עכשווית, ולא הוכחה חד משמעית לכך שהאירוע קרה בעבר. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא חלום: כאשר אדם חולם, הוא יכול לזכור בחלום אירועים ומצבים שלא באמת התרחשו. בחלום אדם עשוי לפגוש אנשים שמעולם לא הכיר במציאות, ובכל זאת, בחלום הוא בטוח שהוא מכיר אותם ויש לו זיכרונות מהם. זה מוכיח שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה.
האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי?
אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי.
הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של "במאי המציאות". האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו.
כיצד דמיון מודרך משפיע על ההצלחה והאם יש חוקיות בנושא?
אליעד מתייחס לנושא של דמיון מודרך ולהשפעתו על השגת מטרות בחיים. הוא מסביר שאין באמת נוסחה או חוקיות שיכולה לנבא מראש האם הדמיון המודרך יוביל להצלחה או לא. הוא מביא דוגמה של אדם שמנסה למכור מוצר או להתחיל שיחה עם בחורה - אם הוא רוצה זאת מאוד, קיימות שלוש אפשרויות:
אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות.
אחת השאלות שאליעד מעלה היא לגבי הרצון האנושי - מה קורה כאשר אדם רוצה משהו מאוד חזק, האם הרצון הזה יגרום לו להשיג את הדבר, או להיפך, דווקא יכשיל אותו? אליעד מסביר שאין באמת נוסחה מוחלטת לעניין. לעיתים הרצון החזק יכול להוביל להצלחה, כי הוא יוצר מוטיבציה גבוהה שגוברת על הפחדים והקשיים, ולעיתים הרצון החזק גורם בדיוק להפך - מלחיץ ומשתק. לפי אליעד, רק בדיעבד אפשר למצוא חוקיות ולהגיד "זה קרה בגלל סיבה מסוימת", אך מראש לא ניתן לדעת אם הרצון יוביל להצלחה או לכישלון.
מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר?
אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי הדמות קראה אותו, אך למעשה, המציאות היא אחרת לחלוטין - האנימטור הוא זה שהחליט מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה.
הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו יכול להיות בטוח שזו אכן המציאות, כי הזיכרון עצמו הוא רק מחשבה עכשווית, ולא הוכחה חד משמעית לכך שהאירוע קרה בעבר. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא חלום: כאשר אדם חולם, הוא יכול לזכור בחלום אירועים ומצבים שלא באמת התרחשו. בחלום אדם עשוי לפגוש אנשים שמעולם לא הכיר במציאות, ובכל זאת, בחלום הוא בטוח שהוא מכיר אותם ויש לו זיכרונות מהם. זה מוכיח שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה.
האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי?
אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי.
הוא טוען שהמציאות מתנהגת באופן דומה לסרט מצויר: מה שקובע את הפריים הבא הוא לא מה שקרה בפריים הקודם, אלא הרצון וההחלטה של "במאי המציאות". האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו.
כיצד דמיון מודרך משפיע על ההצלחה והאם יש חוקיות בנושא?
אליעד מתייחס לנושא של דמיון מודרך ולהשפעתו על השגת מטרות בחיים. הוא מסביר שאין באמת נוסחה או חוקיות שיכולה לנבא מראש האם הדמיון המודרך יוביל להצלחה או לא. הוא מביא דוגמה של אדם שמנסה למכור מוצר או להתחיל שיחה עם בחורה - אם הוא רוצה זאת מאוד, קיימות שלוש אפשרויות:
- להפחית את הרצון שלו כדי להפחית את הלחץ וכך להצליח.
- להגביר עוד יותר את הרצון כדי להתגבר על הפחד מהכישלון.
- לשנות את המציאות כך שהרצון שלו לא יהיה תלוי בתוצאות המיידיות.
- האם הכל אקראי?
- האם יש סיבתיות בעולם?
- דמיון מודרך והשגת מטרות
- איך לחזות את העתיד?
- בחירה חופשית או דטרמיניזם?
050-3331-331