מהי חווית האחדות האמיתית?

חווית האחדות היא נושא עמוק ומורכב שאליעד כהן מסביר במפורט ומחדד את המשמעות שלה באמצעות הסברים ודוגמאות שונות. אנשים רבים מפנטזים להגיע לתחושת אחדות, מצב שבו הם מרגישים שהכל אחד, תחושה של הרמוניה ושלמות. אנשים לעיתים טוענים שהם חוו את האחדות הזו, במיוחד לאחר שימוש בסמים או חוויות מיוחדות אחרות, שבהן הם הרגישו "שהכל אחד", אך אליעד מבהיר שמצב זה אינו אחדות אמיתית. הסיבה היא, שכאשר אדם מתאר ש"חווה" את האחדות, הוא בעצם מעיד על כך שעדיין יש "אני" שחווה חוויה, מה שאומר שיש לפחות שתי ישויות - האדם עצמו והחוויה שחווה, ובכך הוא לא נמצא במצב של אחדות ממשית.

מדוע לא ניתן לומר "חוויתי את האחדות"?

אליעד מסביר כי אדם שנמצא באמת במצב של אחדות, לא יכול לדעת או להרגיש שהוא חווה אותה. באחדות אמיתית האדם אפילו לא מודע לכך שהוא קיים, ואין שום נפרדות - אין "אני" ואין "לא אני". כדי להמחיש זאת הוא נותן דוגמה: אם אדם מדמיין שהוא ציפור, הוא יכול להרגיש כאילו הוא ציפור, אבל הציפור האמיתית לעולם לא תרגיש כמו האדם שמדמיין את החוויה שלה. הציפור פשוט קיימת במצב שלה באופן טבעי, בעוד שהאדם הוא תמיד חיצוני, מדמיין. זה בדיוק ההבדל בין "לדמיין אחדות" לבין להיות באחדות בפועל.

מהו ההבדל בין מצב של "לדמיין אחדות" לאחדות אמיתית?

ההבדל בין דמיון של אחדות לבין אחדות אמיתית הוא תהומי. באחדות אמיתית האדם כלל לא יודע שהוא קיים או שיש מצב אחר. אליעד כהן מדגיש שאם האדם מודע לכך שהוא חווה את האחדות, זה מוכיח בוודאות שהוא אינו באחדות האמיתית. באחדות אין הפרדה בין דברים כמו "ימין ושמאל", "טוב ורע", "אני ולא אני", או "לפני ואחרי". אם יש עדיין את היכולת להבדיל בין מצבים, כמו למשל לומר ש"הכל אחד", זה כבר אומר שיש הבדל - כי האדם מבחין בין "הכל" לבין "אחד", ולכן אינו באמת באחדות מוחלטת.

מדוע האחדות האמיתית נמצאת מעבר לנפרדות?

האחדות האמיתית היא מצב תודעתי שנמצא לפני כל ההגדרות וההבדלים שאנו מכירים במציאות שלנו. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה נוספת: אדם שנמצא במצב ערות, מבין משהו ואז חולם חלום, הוא חולם אותו לפי הזיכרון של מה שהבין כשהיה ער. אבל בזמן החלום עצמו, האדם לא באמת זוכר את ההבנה מהערות, אלא נשאר רק רושם כללי. באופן דומה, במצב של אחדות מוחלטת אין כלל מודעות לעצמך או להפרדה בין דברים, וכשחוזרים מהאחדות לנפרדות, נשאר רק רושם של החוויה.

מה משמעות הביטוי "אילו ידעתיו הייתיו" בקשר לאחדות?

הביטוי "אילו ידעתיו הייתיו" מתייחס לכך שרק אם אתה הופך לדבר עצמו, אתה יכול באמת לדעת אותו. כלומר, כל עוד אתה מדמיין או חושב מבחוץ על הדבר, אתה לא באמת יודע מה הוא הדבר. כך גם לגבי האחדות: אתה לא יכול לדעת מהי אחדות אמיתית כל עוד אתה חיצוני לה או מודע לה. רק כאשר אתה באחדות מוחלטת, ואפילו אינך מודע שאתה קיים, אז ורק אז אתה באמת חווה את האחדות עצמה.

האם ניתן "לעשות" את האחדות?

האחדות האמיתית, אליעד מדגיש, אינה משהו שניתן "לעשות" באופן מודע או מכוון. עצם הרצון או המאמץ "להגיע" לאחדות הוא כבר מעשה של נפרדות, כיוון שזה אומר שיש "אני" שרוצה להגיע למצב כלשהו. האחדות מתרחשת מעצמה, כאשר האדם מתבונן פנימה, שואל שאלות ומזכך את ההבנה שלו לגבי עצמו ולגבי המציאות. התהליך הפנימי של חקירה עצמית והבנה עמוקה מביא באופן ספונטני למצב של אחדות, שבו האדם כבר לא יודע כלל על קיומו ולא מבחין בשום הפרדה או הבדל בין שום דבר לדבר אחר.

כיצד החיים משתנים אחרי שחווים אחדות אמיתית?

כאשר אדם יוצא ממצב האחדות וחוזר לנפרדות הרגילה, הוא נושא עמו רושם עמוק של החוויה שחווה. למרות שהוא לא יכול לתאר או לזכור באופן ברור את החוויה עצמה, נשאר בו הרושם הפנימי של האחדות. האדם הזה חי חיים הרבה יותר טובים ושלמים, מפני שהוא כבר יודע מה זו אחדות אמיתית, אף שרק באופן של רושם ולא מתוך תודעה פעילה בזמן החוויה עצמה.

כיצד יודעים שהחוויה היא לא שלמות?

אליעד מוסיף עיקרון חשוב נוסף: אם יש לאדם התלבטות לגבי משהו, סימן שהדבר הזה הוא לא אמת מוחלטת ולא שלם. כי במצב של אמת מוחלטת אין מקום להתלבטות. באופן דומה, אם אדם מתלבט האם החוויה שחווה היא חוויית אחדות אמיתית, הוא יכול להיות בטוח שזו אינה אחדות אמיתית, כי אילו היה באחדות, לא הייתה עולה בו שום שאלה או ספק.

בסופו של דבר, האדם מגיע לאחדות אמיתית רק מתוך חקירה מתמדת, הזדככות והתבוננות פנימית. וכאשר הוא מגיע לאחדות, החוויה הזו משנה את חייו לחלוטין, גם אם אין ביכולתו לתאר את החוויה עצמה במילים או להבין אותה בצורה נפרדת.