למה משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל?

אליעד כהן מסביר מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל על פי התפיסה העמוקה של רבי נחמן מברסלב. לפי ההסבר בתורה, משה רבנו נענש כיוון שהיכה בסלע במקום לדבר אליו, ולכן לא זכה להיכנס לארץ ישראל. אליעד מעמיק את ההבנה הזו ומסביר שמבחינה רוחנית, הכניסה לארץ ישראל מסמלת השגת האושר המוחלט והשלמות המלאה, האחדות עם המציאות. משה רבנו חשב בטעות שמגיע לו להיכנס לארץ ישראל בזכות מעשיו הטובים ומצוותיו הרבות. לפי אליעד, זו הייתה הטעות הקריטית שלו. משה רבנו התבסס על הזכויות שלו במקום להבין שעליו לבקש מהקדוש ברוך הוא את הזכות להיכנס במתנת חינם, בלי להסתמך על שום זכות אישית. כלומר, הוא היה צריך להבין באופן עמוק שלא מגיע לו כלום.

כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה: נניח שפרעה, שהוא רשע, היה מבקש להיכנס לארץ, הוא היה מתחנן ומודה שאין לו שום זכות כלל. דווקא משה, שהיה מנהיג וצדיק, חשב שיש לו זכות להיכנס, וזו הייתה טעותו. כי כל עוד האדם חושב שמגיע לו משהו בזכות מעשיו, הוא לא יכול להגיע לשלמות המוחלטת. לפי אליעד, רק מי שמבין שאין לו שום זכות אמיתית לקבל את השלמות, יכול לקבל אותה באמת.

מה זה באמת לבקש במתנת חינם?

אליעד כהן מסביר לעומק את המושג "מתנת חינם", על פי רבי נחמן בליקוטי מוהרן. הוא אומר שמתנת חינם היא מצב שבו האדם מבין ומרגיש בלב שלם שלא מגיע לו שום דבר, לא משנה כמה התאמצת או עשית טוב. האדם צריך להגיע לתודעה פנימית אמיתית שהוא כלום, שלא מגיע לו כלום, וכל מה שיקבל הוא רק בגדר נס ומתנה ללא סיבה. רק אז הוא יוכל להגיע אל האושר המוחלט, אל השלמות והאחדות עם המציאות.

אליעד מדגים זאת בכך שאדם מנסה להתאמץ מאוד להבין את המציאות ולהגיע להארה רוחנית, אבל בפועל הוא כמו בובה שמופעלת על ידי המציאות עצמה. הוא משווה זאת להצגה של בובות, שבהן בובה לא יכולה לבקש שכר גבוה יותר על כך שהיא "התאמצה" בהצגה, כי כל המאמץ שלה הוא למעשה של מי שהפעיל אותה. כך גם האדם לא יכול לדרוש פרס או הישג על מאמציו הרוחניים, כי בפועל המציאות היא שמפעילה אותו. עצם ההבנה העמוקה הזו שאתה כלום, שהכל נעשה דרכך ולא באמת על ידך, היא בדיוק הנקודה שמאפשרת לך להפוך להיות המציאות עצמה.

מה הקשר בין סיפור הסרט "אנסטסיה" לבין הגילוי העצמי של האדם?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת מהסרט "אנסטסיה", שבה אישה צעירה, אנסטסיה, לא זוכרת שהיא בעצם נכדת המלכה. בסרט, זוג נוכלים מנסה לזייף את זהותה ולהתחזות לנכדת המלכה כדי לזכות בפרס כספי גדול. כאשר מנסים לשכנע את אנסטסיה שתשתתף בתרמית, היא מסרבת בטענה שהיא לא הנכדה האמיתית. אך אז שואלים אותה, "איך את יודעת שאת לא אנסטסיה? הרי את לא יודעת מי את באמת, את לא זוכרת מי את, אז אולי את כן אנסטסיה?". כך למעשה היא נאלצת להכיר בכך שהיא באמת לא יודעת מי היא. בסופו של דבר, מתברר שהיא אכן אנסטסיה האמיתית, כשהיא נזכרת בפרט שרק היא הייתה יכולה לדעת.

המסר שאליעד כהן מעביר דרך הסיפור הזה הוא שגם האדם אינו יודע מי הוא באמת. אולי הוא בעצם אלוהים, והוא פשוט לא יודע זאת. האדם לא יודע איך הוא...