10:22לעשות טוב - מהי אשליית הצלת העולם מהטיפשות של הרע?
האם באמת אפשר להציל את העולם מהרע ומהטיפשות?
אנשים רבים חושבים שהמטרה בחיים היא לעשות טוב, לעזור לאחרים, ולהציל את העולם מהרע שקיים בו. אך אליעד כהן מסביר כי הרעיון הזה הוא דמיון אחד גדול ושגוי. מדוע? משום שלא משנה כמה טוב אדם יעשה, הרע תמיד ימשיך להתקיים בעולם. הרע והטוב קיימים בצורה מהותית והם תמיד יהיו נוכחים, ולכן כל ניסיון מוחלט למחוק את הרע הוא חסר משמעות, מאחר שבמהות הדברים, הרע לעולם לא ייעלם.
מהו בכלל הטוב שאנחנו רוצים לעשות?
אליעד מסביר שאחד השורשים לבעיה הוא שהאדם כלל אינו יודע להבחין בצורה אובייקטיבית בין טוב לרע. כשאדם חושב שהוא עושה טוב, הוא למעשה עושה את מה שנדמה לו או את מה שהוא מדמיין שטוב, אך אין בכך אמת מוחלטת. אליעד נותן דוגמה לכך באדם שממציא תרופה למחלת הסרטן. לכאורה, זהו מעשה טוב וגדול, אך במבט מעמיק יותר מתברר שהאנשים האלו בכל מקרה ימותו בסוף. אולי מאוחר יותר, אולי בעוד חמש או עשרים שנה, אבל עדיין ימותו. לכן, מהותית, האדם שהמציא את התרופה לא באמת עשה משהו בעל משמעות מוחלטת.
האם באמת טוב יותר לחיות מאשר למות?
אליעד מעלה שאלה נוספת: מי בכלל קבע שזה שהצלת חיים הוא טוב? אולי בכלל המוות טוב יותר מהחיים? אנשים מניחים שהחיים טובים רק כי אין להם באמת מושג למה הם חיים. לכן הם מחליטים באופן שרירותי שהחיים הם ערך חשוב, ובכך משוכנעים שהארכת החיים היא מעשה טוב. אליעד מדגיש שבמציאות שלנו קיימת רוטציה מתמדת של חיים ומוות, ולכן אין שום ודאות אובייקטיבית שהחיים הם טובים יותר מהמוות.
האם חיי נצח יהפכו אנשים למאושרים?
הדוגמה הבאה שאליעד נותן היא המצאת תרופה שתאפשר חיים נצחיים. לכאורה, זהו הפתרון האולטימטיבי. אך גם כאן הוא מבהיר שהאושר של האדם אינו תלוי בבריאות או בעושר, אלא ברמת התסכול שלו מהמציאות. אנשים סובלים בכל מקרה - גם אם הם עשירים, בריאים או מצליחים - לכן חיים נצחיים לא בהכרח יביאו לאושר. האדם צריך להבין שגם אם הוא יצליח לגרום לכולם להרגיש טוב לחלוטין, זה עדיין יהיה דמיון, כי המציאות עצמה מכילה באופן מהותי גם את הטוב וגם את הרע.
מהי אהבה אמיתית של הטוב והרע?
אהבה אמיתית לפי אליעד כהן היא לאהוב את הטוב והרע במידה שווה. הוא מסביר שאדם שחושב שהוא עושה טוב בזה שהוא גורם לאנשים לחייך או להיות מאושרים, למעשה גורם להם סבל, כי הוא מחזק בהם את התפיסה השגויה שהמצב הנוכחי שלהם רע. אליעד נותן דוגמה של אנשים שמבקרים חולים בבית חולים ואומרים להם "תשמח שאתה חי" או "תסתכל על חצי הכוס המלאה". משפטים אלו מחזקים באנשים את האשליה שרע להם באמת, בעוד שלמעשה המצב שלהם כבר טוב. במקום לעודד אותם להבין מדוע מה שנראה להם רע הוא טוב במהותו, הם מחזקים את האשליה שקיים רע שיש להילחם בו.
מהי הדרך האמיתית להפצת טוב בעולם?
הפצת טוב אמיתית לפי אליעד כהן פירושה לאהוב את הרע בדיוק כפי שאוהבים את הטוב, ולא לנסות למחוק את הרע מהעולם. הטעות של אנשים שרוצים להפיץ טוב היא שהם חושבים שהדרך לעשות זאת היא על ידי השמדת הרע, אך זו בדיוק האשליה. להפיץ טוב אמיתי פירושו לקבל ולהבין את קיומו של הרע, ולאהוב אותו באופן שווה.
מהי ההצלה האמיתית שאדם צריך?
אליעד מבהיר כי האדם אינו באמת צריך להציל אחרים, אלא את עצמו מהטיפשות שלו - מהמחשבה השגויה שיש רע ושצריך להציל אחרים. כשהאדם סובל מכך שיש רע בעולם, הוא בעצם מנסה להציל את עצמו מהתפיסה המוטעית שלו עצמו. אדם שבאמת מבין שאין רע במציאות, שאין צורך להציל אף אחד, יכול אחר כך לבחור "להציל את העולם" - אבל הוא יעשה זאת כמשחק בלבד, ולא מתוך אמונה אמיתית בקיומו של הרע. אליעד נותן דוגמה לילד שמשחק בלגו ומדמיין שהוא מציל אנשים. הילד מבין שזה משחק, וכך גם האדם שמבין באמת - העולם אינו זקוק להצלה, כי אין בו בעיה אמיתית.
למה אנשים רוצים בכלל להציל את העולם?
אליעד מסכם שהרצון להציל את העולם ולגרום לו להיות טוב יותר נובע אך ורק מהטיפשות ומהדמיון של האדם, שאינו מבין שאין רע אמיתי. רק כאשר האדם מבין בשלמות שהמציאות כבר מושלמת ושהרע עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהטוב, הוא יכול לראות שכל המאמץ שלו להציל אחרים נבע מאשליה בלבד.
אליעד מסיים באמירה שההצלה האמיתית היא להציל את מי שלא צריך להציל - כלומר, להציל את המציל מעצמו, מהדמיון והאשליה שיש רע שצריך לתקן.
אנשים רבים חושבים שהמטרה בחיים היא לעשות טוב, לעזור לאחרים, ולהציל את העולם מהרע שקיים בו. אך אליעד כהן מסביר כי הרעיון הזה הוא דמיון אחד גדול ושגוי. מדוע? משום שלא משנה כמה טוב אדם יעשה, הרע תמיד ימשיך להתקיים בעולם. הרע והטוב קיימים בצורה מהותית והם תמיד יהיו נוכחים, ולכן כל ניסיון מוחלט למחוק את הרע הוא חסר משמעות, מאחר שבמהות הדברים, הרע לעולם לא ייעלם.
מהו בכלל הטוב שאנחנו רוצים לעשות?
אליעד מסביר שאחד השורשים לבעיה הוא שהאדם כלל אינו יודע להבחין בצורה אובייקטיבית בין טוב לרע. כשאדם חושב שהוא עושה טוב, הוא למעשה עושה את מה שנדמה לו או את מה שהוא מדמיין שטוב, אך אין בכך אמת מוחלטת. אליעד נותן דוגמה לכך באדם שממציא תרופה למחלת הסרטן. לכאורה, זהו מעשה טוב וגדול, אך במבט מעמיק יותר מתברר שהאנשים האלו בכל מקרה ימותו בסוף. אולי מאוחר יותר, אולי בעוד חמש או עשרים שנה, אבל עדיין ימותו. לכן, מהותית, האדם שהמציא את התרופה לא באמת עשה משהו בעל משמעות מוחלטת.
האם באמת טוב יותר לחיות מאשר למות?
אליעד מעלה שאלה נוספת: מי בכלל קבע שזה שהצלת חיים הוא טוב? אולי בכלל המוות טוב יותר מהחיים? אנשים מניחים שהחיים טובים רק כי אין להם באמת מושג למה הם חיים. לכן הם מחליטים באופן שרירותי שהחיים הם ערך חשוב, ובכך משוכנעים שהארכת החיים היא מעשה טוב. אליעד מדגיש שבמציאות שלנו קיימת רוטציה מתמדת של חיים ומוות, ולכן אין שום ודאות אובייקטיבית שהחיים הם טובים יותר מהמוות.
האם חיי נצח יהפכו אנשים למאושרים?
הדוגמה הבאה שאליעד נותן היא המצאת תרופה שתאפשר חיים נצחיים. לכאורה, זהו הפתרון האולטימטיבי. אך גם כאן הוא מבהיר שהאושר של האדם אינו תלוי בבריאות או בעושר, אלא ברמת התסכול שלו מהמציאות. אנשים סובלים בכל מקרה - גם אם הם עשירים, בריאים או מצליחים - לכן חיים נצחיים לא בהכרח יביאו לאושר. האדם צריך להבין שגם אם הוא יצליח לגרום לכולם להרגיש טוב לחלוטין, זה עדיין יהיה דמיון, כי המציאות עצמה מכילה באופן מהותי גם את הטוב וגם את הרע.
מהי אהבה אמיתית של הטוב והרע?
אהבה אמיתית לפי אליעד כהן היא לאהוב את הטוב והרע במידה שווה. הוא מסביר שאדם שחושב שהוא עושה טוב בזה שהוא גורם לאנשים לחייך או להיות מאושרים, למעשה גורם להם סבל, כי הוא מחזק בהם את התפיסה השגויה שהמצב הנוכחי שלהם רע. אליעד נותן דוגמה של אנשים שמבקרים חולים בבית חולים ואומרים להם "תשמח שאתה חי" או "תסתכל על חצי הכוס המלאה". משפטים אלו מחזקים באנשים את האשליה שרע להם באמת, בעוד שלמעשה המצב שלהם כבר טוב. במקום לעודד אותם להבין מדוע מה שנראה להם רע הוא טוב במהותו, הם מחזקים את האשליה שקיים רע שיש להילחם בו.
מהי הדרך האמיתית להפצת טוב בעולם?
הפצת טוב אמיתית לפי אליעד כהן פירושה לאהוב את הרע בדיוק כפי שאוהבים את הטוב, ולא לנסות למחוק את הרע מהעולם. הטעות של אנשים שרוצים להפיץ טוב היא שהם חושבים שהדרך לעשות זאת היא על ידי השמדת הרע, אך זו בדיוק האשליה. להפיץ טוב אמיתי פירושו לקבל ולהבין את קיומו של הרע, ולאהוב אותו באופן שווה.
מהי ההצלה האמיתית שאדם צריך?
אליעד מבהיר כי האדם אינו באמת צריך להציל אחרים, אלא את עצמו מהטיפשות שלו - מהמחשבה השגויה שיש רע ושצריך להציל אחרים. כשהאדם סובל מכך שיש רע בעולם, הוא בעצם מנסה להציל את עצמו מהתפיסה המוטעית שלו עצמו. אדם שבאמת מבין שאין רע במציאות, שאין צורך להציל אף אחד, יכול אחר כך לבחור "להציל את העולם" - אבל הוא יעשה זאת כמשחק בלבד, ולא מתוך אמונה אמיתית בקיומו של הרע. אליעד נותן דוגמה לילד שמשחק בלגו ומדמיין שהוא מציל אנשים. הילד מבין שזה משחק, וכך גם האדם שמבין באמת - העולם אינו זקוק להצלה, כי אין בו בעיה אמיתית.
למה אנשים רוצים בכלל להציל את העולם?
אליעד מסכם שהרצון להציל את העולם ולגרום לו להיות טוב יותר נובע אך ורק מהטיפשות ומהדמיון של האדם, שאינו מבין שאין רע אמיתי. רק כאשר האדם מבין בשלמות שהמציאות כבר מושלמת ושהרע עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהטוב, הוא יכול לראות שכל המאמץ שלו להציל אחרים נבע מאשליה בלבד.
אליעד מסיים באמירה שההצלה האמיתית היא להציל את מי שלא צריך להציל - כלומר, להציל את המציל מעצמו, מהדמיון והאשליה שיש רע שצריך לתקן.
- האם אפשר להציל את העולם?
- מהו טוב ומהו רע?
- האם חיים ארוכים באמת טובים?
- איך לאהוב את הרע?
- למה אנשים רוצים לעזור לאחרים?
- האם יש משמעות אמיתית להצלת חיים?
- מהי אהבה אמיתית?
הפעם אדבר על אנשים שרוצים לעשות טוב ולעזור לעולם.
ויש אנשים שחושבים שהתכלית היא לעזור ולעשות טוב, וגם זה שקר.
האמת היא לא מה שהבן אדם חושב, בכל שקר יש אמת, אבל זה לא מה שאנשים חושבים ומדמיינים.
וצריך לזכור שמצד האמת, לא משנה כמה אדם טוב יעשה בעולם, תמיד ימשיך להיות רע
וזה משום שיש רע בעולם.
וכל מה שאתה עושה, זה משחקי מילים, והטוב והרע קיימים מבחינה מהותית.
מכיוון שלאף אחד לא ברור מה זה טוב ומה זה רע, ממילא לא שייך להגיד שאתה רוצה לעשות טוב.
אתה יכול להגיד שאתה רוצה לעשות את מה שאתה מדמיין שזה טוב, מה שאתה חושב שזה טוב, ואם אתה חושב שזה טוב, אז נדמה לך שזה הטוב ביותר לעשות.
כמו אדם שמצא תרופה למחלה, תרופה נגיד נגד סרטן, הוא בטוח שהוא עשה טובה ענקית לאנושות, אבל מצד האמת הוא לא עשה שום דבר, כי בסופו של דבר הם ימותו, תסתכל מפרספקטיבה רחבה יותר שבסוף הם ימותו.
דבר שני מי בכלל מי החליט שזה שהצלת להם את החיים שלהם זה בכלל טוב? מי החליט?
מי החליט שלחיות זה יותר טוב? אולי למות זה טוב?
אדם אמור שיהיה לו טוב מהחיים וליהנות ושגם לא ישנה לו אם הוא מת או חי.
אבל אדם אין לו מושג למה הוא חי, הוא חושב שהוא חי בשביל לחיות, ואז הוא מחליט שאם הוא הצליח להאריך חיים זה טוב.
אדם יכול לחשוב שלחיות זה יותר טוב, אולי הצד של המוות יותר טוב, הרי בחיים שלנו יש רוטציה
חיים מוות, חיים מוות.
ונניח שהחיים טובים ולחיות זו המטרה ואדם ימציא תרופה שתעזור לאנשים לחיות לנצח?
האם זה טוב?
לא בהכרח, כולם סובלים לפי רמת התסכול שלהם, אם אתה חולה, בריא, עשיר, או עני
זה לא משנה מה מצבך, משנה רמת התסכול שלך, עד כמה אתה מתוסכל מהמציאות.
ואם מישהו המציא תרופה של חיים נצחיים האם אנשים יהיו מאושרים?
אז מה המצאת הגלגל? אם תצליח לגרום לאנשים להרגיש טוב בשלמות, זה הדבר הטוב ביותר בעולם, כי לכאורה מה יותר טוב מכך שכולם ירגישו טוב.
ואך ע ל פי כן בן אדם צריך להבין שאם יצליח לגרום לשינוי פנימי, הוא חי בדמיון אחד גדול כי במציאות שלנו יש גם טוב וגם רע, ולהבין את המציאות בשלמות הוא חייב להבין שבמציאות יש גם טוב וגם רע.
ואם אתה באמת אוהב את העולם, אתה צריך לאהוב גם את הרע וגם את הטוב באותה מידה
אם יש לך אהבה אמיתית לעולם - זה נקרא אהבה אמיתית: לאהוב את הטוב והרע באותה מידה.
אבל אדם שחושב שיש רע פנימי ורוצה לגרום לאנשים לחייך, אתה מאמלל אותם, כי החיים כבר טובים. כי זה שרע לך, זה עצמו טוב.
וזה שאתה גורם לאדם לחייך, עשית רע, במקום להסביר לו שכבר טוב לו, חיזקת לו את המחשבה שרע לו.
כמו שמבקרים חולים בבית חולים, ואומרים לחולה, תשמח שאתה חי, תשמח שאתה חי, או החכמולוגים, אתה עדיין חי, תשמח.
וזה מחזק את המחשבה שיש רע ויש טוב.
ולאהוב ולהבין את הרע, זה להפיץ את הטוב בעולם! זה הפירוש. זה לא יתכן שתרצה להפיץ טוב בעולם ותגיד, נמצא עכשיו את הרע, נשחט אותו ונהרוג אותו וזהו, זה לא להפיץ את הטוב.
אלא לאהוב את הרע בעולם, כמו שאתה אוהב את הטוב, זה הפצת הטוב.
מה אתה כל כך נגד הרע? למה אתה בכלל רוצה לעזור לאנשים?
כמובן שיש בזה עומקים שונים, אך בעקרון, אדם שחושב שהוא רוצה להציל את העולם ושיהיה בעולם יותר טוב למען הפרט למען הכלל, יש אפשרות כזו כמשחק, כמו משחק לגו להציל את העולם.
אף אחד לא צריך להציל אותו, אדם צריך להציל את עצמו מהטיפשות שלו, שנמצאת בתוכו, מהמחשבה שצריך להציל, שגורמת לו ומחזקת לחשוב שבעולם יש רע ושהוא סובל ובגלל זה שהוא סובל בעצמו הוא רוצה להציל את האחרים.
ומי שמבין שהכל טוב, ושאין את מי להציל, עכשיו יש את מי להציל, אבל עכשיו אתה מציל אותם רק כמשחק.
כי אם אדם היה מבין שאין בעולם כל רע, אין את מי להציל.
בשורה תחתונה, זה נובע מדמיון שיש רע.
שיהי לכולם יום של הצלה אמיתית, דהיינו, מצילים את המציל, כלומר, מצילים את מי שלא צריך להציל אותו.
ויש אנשים שחושבים שהתכלית היא לעזור ולעשות טוב, וגם זה שקר.
האמת היא לא מה שהבן אדם חושב, בכל שקר יש אמת, אבל זה לא מה שאנשים חושבים ומדמיינים.
וצריך לזכור שמצד האמת, לא משנה כמה אדם טוב יעשה בעולם, תמיד ימשיך להיות רע
וזה משום שיש רע בעולם.
וכל מה שאתה עושה, זה משחקי מילים, והטוב והרע קיימים מבחינה מהותית.
מכיוון שלאף אחד לא ברור מה זה טוב ומה זה רע, ממילא לא שייך להגיד שאתה רוצה לעשות טוב.
אתה יכול להגיד שאתה רוצה לעשות את מה שאתה מדמיין שזה טוב, מה שאתה חושב שזה טוב, ואם אתה חושב שזה טוב, אז נדמה לך שזה הטוב ביותר לעשות.
כמו אדם שמצא תרופה למחלה, תרופה נגיד נגד סרטן, הוא בטוח שהוא עשה טובה ענקית לאנושות, אבל מצד האמת הוא לא עשה שום דבר, כי בסופו של דבר הם ימותו, תסתכל מפרספקטיבה רחבה יותר שבסוף הם ימותו.
דבר שני מי בכלל מי החליט שזה שהצלת להם את החיים שלהם זה בכלל טוב? מי החליט?
מי החליט שלחיות זה יותר טוב? אולי למות זה טוב?
אדם אמור שיהיה לו טוב מהחיים וליהנות ושגם לא ישנה לו אם הוא מת או חי.
אבל אדם אין לו מושג למה הוא חי, הוא חושב שהוא חי בשביל לחיות, ואז הוא מחליט שאם הוא הצליח להאריך חיים זה טוב.
אדם יכול לחשוב שלחיות זה יותר טוב, אולי הצד של המוות יותר טוב, הרי בחיים שלנו יש רוטציה
חיים מוות, חיים מוות.
ונניח שהחיים טובים ולחיות זו המטרה ואדם ימציא תרופה שתעזור לאנשים לחיות לנצח?
האם זה טוב?
לא בהכרח, כולם סובלים לפי רמת התסכול שלהם, אם אתה חולה, בריא, עשיר, או עני
זה לא משנה מה מצבך, משנה רמת התסכול שלך, עד כמה אתה מתוסכל מהמציאות.
ואם מישהו המציא תרופה של חיים נצחיים האם אנשים יהיו מאושרים?
אז מה המצאת הגלגל? אם תצליח לגרום לאנשים להרגיש טוב בשלמות, זה הדבר הטוב ביותר בעולם, כי לכאורה מה יותר טוב מכך שכולם ירגישו טוב.
ואך ע ל פי כן בן אדם צריך להבין שאם יצליח לגרום לשינוי פנימי, הוא חי בדמיון אחד גדול כי במציאות שלנו יש גם טוב וגם רע, ולהבין את המציאות בשלמות הוא חייב להבין שבמציאות יש גם טוב וגם רע.
ואם אתה באמת אוהב את העולם, אתה צריך לאהוב גם את הרע וגם את הטוב באותה מידה
אם יש לך אהבה אמיתית לעולם - זה נקרא אהבה אמיתית: לאהוב את הטוב והרע באותה מידה.
אבל אדם שחושב שיש רע פנימי ורוצה לגרום לאנשים לחייך, אתה מאמלל אותם, כי החיים כבר טובים. כי זה שרע לך, זה עצמו טוב.
וזה שאתה גורם לאדם לחייך, עשית רע, במקום להסביר לו שכבר טוב לו, חיזקת לו את המחשבה שרע לו.
כמו שמבקרים חולים בבית חולים, ואומרים לחולה, תשמח שאתה חי, תשמח שאתה חי, או החכמולוגים, אתה עדיין חי, תשמח.
וזה מחזק את המחשבה שיש רע ויש טוב.
ולאהוב ולהבין את הרע, זה להפיץ את הטוב בעולם! זה הפירוש. זה לא יתכן שתרצה להפיץ טוב בעולם ותגיד, נמצא עכשיו את הרע, נשחט אותו ונהרוג אותו וזהו, זה לא להפיץ את הטוב.
אלא לאהוב את הרע בעולם, כמו שאתה אוהב את הטוב, זה הפצת הטוב.
מה אתה כל כך נגד הרע? למה אתה בכלל רוצה לעזור לאנשים?
כמובן שיש בזה עומקים שונים, אך בעקרון, אדם שחושב שהוא רוצה להציל את העולם ושיהיה בעולם יותר טוב למען הפרט למען הכלל, יש אפשרות כזו כמשחק, כמו משחק לגו להציל את העולם.
אף אחד לא צריך להציל אותו, אדם צריך להציל את עצמו מהטיפשות שלו, שנמצאת בתוכו, מהמחשבה שצריך להציל, שגורמת לו ומחזקת לחשוב שבעולם יש רע ושהוא סובל ובגלל זה שהוא סובל בעצמו הוא רוצה להציל את האחרים.
ומי שמבין שהכל טוב, ושאין את מי להציל, עכשיו יש את מי להציל, אבל עכשיו אתה מציל אותם רק כמשחק.
כי אם אדם היה מבין שאין בעולם כל רע, אין את מי להציל.
בשורה תחתונה, זה נובע מדמיון שיש רע.
שיהי לכולם יום של הצלה אמיתית, דהיינו, מצילים את המציל, כלומר, מצילים את מי שלא צריך להציל אותו.