יעוץ תעסוקתי, יעוץ קריירה, אימון אישי לחיים, יעוץ לבחירת מסלול לימודים, ללמוד תואר ראשון, להפסיק את הלימודים, בחירת תעסוקה, לא רוצה להמשיך ללמוד, תואר אקדמאי, אימון לקריירה, אימון למימוש עצמי
האם כדאי להמשיך או להפסיק את הלימודים לתואר?
השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה של אליעד כהן היא האם כדאי להמשיך ללמוד את התואר האקדמי או להפסיק אותו, ואיך לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי עתיד תעסוקתי וקריירה. אליעד מסביר שהדילמה מתחילה מכך שאדם מתלבט אם להפסיק את הלימודים מתוך תחושה שהוא לא נהנה או לא מתחבר לתוכן הלימודים, ומצד שני, הוא חושש מההשלכות העתידיות של הפסקת הלימודים.
אליעד מציג בתחילת דבריו שההחלטה יכולה להיות בצורה של הפסקת לימודים זמנית ("הפסקה"), לעומת הפסקה מלאה וקבועה. הוא נותן דוגמה שההבדל בין "חופשה" לבין "הפסקה" הוא משמעותי: חופשה מאפשרת חזרה חלקה ללימודים, אך הפסקת לימודים דורשת להירשם מחדש, להשלים חובות אקדמיות ואפילו לעבור מבחני קבלה מחדש, ולכן היא בעייתית יותר מבחינה מעשית.
האם עדיף להשלים את התואר עכשיו או לדחות לעתיד?
אליעד מדגיש שאם האדם כבר נמצא לקראת סיום התואר, וההשקעה שנותרה היא קטנה יחסית, כדאי לשקול לסיים את התואר, אפילו רק כ"פוליסת ביטוח". הוא נותן דוגמה ואומר, נניח שאתה במרחק של 43 נקודות זכות מסיום התואר, יכול להיות שכדאי לסיים עכשיו מאחר ובעתיד יהיה קשה יותר לחזור ולהשלים זאת. עם זאת, הוא מדגיש כי ההחלטה חייבת להיעשות מתוך הבנה עמוקה לגבי המוטיבציה האמיתית של האדם, ולא רק כי מדובר בצעד שנראה "הגיוני" מבחוץ.
מה הקשר בין מוטיבציה, הנאה ולימודים?
אליעד מדגיש שאם אדם לא נהנה מהלימודים באופן מהותי, עליו לבדוק היטב האם הסיבה היא שהלימודים עצמם קשים או בגלל שיש לו דברים אחרים שמטרידים אותו בחיים. הוא מפרט שאם הקושי הוא אמיתי ועמוק, גם סיום התואר לא יגרום להרגשת סיפוק אמיתית. הוא מביא דוגמה, שמי שלומד ולא נהנה מהלימודים, לא ימצא שמחה אמיתית גם אחרי שהוא מקבל ציון גבוה, מכיוון שההצלחה בציון היא רגעית, והמאמץ והסבל לאורך הלימודים משאירים תחושת החמצה מתמשכת.
אליעד נותן דוגמה וממחיש: אם אדם דוחה תמיד את הלמידה שלו לסוף הסמסטר ולומד בצורה אינטנסיבית רק ברגע האחרון, זה סימן שהוא לא באמת נהנה מהלמידה עצמה, אלא פשוט מכריח את עצמו ללמוד למבחנים כדי לקבל את הציון המיוחל.
האם תואר באמת מבטיח הצלחה בעתיד?
אליעד מסביר שלמרות המחשבה הרווחת שתואר אקדמי נותן ביטחון כלכלי וסטטוס חברתי, המציאות מוכיחה שזו לא בהכרח האמת. הוא מציע להשקיע את האנרגיה ואת המשאבים הנפשיים של האדם במה שהוא באמת אוהב ומרגיש שהוא יכול להצליח בו, במקום בלימודים שלא מביאים לו הנאה וסיפוק.
אליעד משתמש בדוגמה של חברים שסיימו תואר במדעי המחשב - חלקם עובדים במקצוע ונהנים, אך חלק גדול מהם לא נהנים מהעבודה ומתחרטים על כך שסיימו את התואר. הוא ממחיש את החשיבות של לבדוק מראש אם תחום העיסוק באמת מעניין ומושך, ולא לסיים את התואר רק מתוך תקווה או חשש לעתיד.
הוא מדגיש שאם אדם ישקיע בדבר שהוא באמת אוהב לעשות, המוטיבציה והדרייב שלו יאפשרו לו להשיג תוצאות הרבה יותר טובות מאשר השקעה כפויה בלימודים שלא מעניינים אותו.
האם נכון להמשיך בלימודים רק מחשש לא להצליח במשהו אחר...
השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה של אליעד כהן היא האם כדאי להמשיך ללמוד את התואר האקדמי או להפסיק אותו, ואיך לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי עתיד תעסוקתי וקריירה. אליעד מסביר שהדילמה מתחילה מכך שאדם מתלבט אם להפסיק את הלימודים מתוך תחושה שהוא לא נהנה או לא מתחבר לתוכן הלימודים, ומצד שני, הוא חושש מההשלכות העתידיות של הפסקת הלימודים.
אליעד מציג בתחילת דבריו שההחלטה יכולה להיות בצורה של הפסקת לימודים זמנית ("הפסקה"), לעומת הפסקה מלאה וקבועה. הוא נותן דוגמה שההבדל בין "חופשה" לבין "הפסקה" הוא משמעותי: חופשה מאפשרת חזרה חלקה ללימודים, אך הפסקת לימודים דורשת להירשם מחדש, להשלים חובות אקדמיות ואפילו לעבור מבחני קבלה מחדש, ולכן היא בעייתית יותר מבחינה מעשית.
האם עדיף להשלים את התואר עכשיו או לדחות לעתיד?
אליעד מדגיש שאם האדם כבר נמצא לקראת סיום התואר, וההשקעה שנותרה היא קטנה יחסית, כדאי לשקול לסיים את התואר, אפילו רק כ"פוליסת ביטוח". הוא נותן דוגמה ואומר, נניח שאתה במרחק של 43 נקודות זכות מסיום התואר, יכול להיות שכדאי לסיים עכשיו מאחר ובעתיד יהיה קשה יותר לחזור ולהשלים זאת. עם זאת, הוא מדגיש כי ההחלטה חייבת להיעשות מתוך הבנה עמוקה לגבי המוטיבציה האמיתית של האדם, ולא רק כי מדובר בצעד שנראה "הגיוני" מבחוץ.
מה הקשר בין מוטיבציה, הנאה ולימודים?
אליעד מדגיש שאם אדם לא נהנה מהלימודים באופן מהותי, עליו לבדוק היטב האם הסיבה היא שהלימודים עצמם קשים או בגלל שיש לו דברים אחרים שמטרידים אותו בחיים. הוא מפרט שאם הקושי הוא אמיתי ועמוק, גם סיום התואר לא יגרום להרגשת סיפוק אמיתית. הוא מביא דוגמה, שמי שלומד ולא נהנה מהלימודים, לא ימצא שמחה אמיתית גם אחרי שהוא מקבל ציון גבוה, מכיוון שההצלחה בציון היא רגעית, והמאמץ והסבל לאורך הלימודים משאירים תחושת החמצה מתמשכת.
אליעד נותן דוגמה וממחיש: אם אדם דוחה תמיד את הלמידה שלו לסוף הסמסטר ולומד בצורה אינטנסיבית רק ברגע האחרון, זה סימן שהוא לא באמת נהנה מהלמידה עצמה, אלא פשוט מכריח את עצמו ללמוד למבחנים כדי לקבל את הציון המיוחל.
האם תואר באמת מבטיח הצלחה בעתיד?
אליעד מסביר שלמרות המחשבה הרווחת שתואר אקדמי נותן ביטחון כלכלי וסטטוס חברתי, המציאות מוכיחה שזו לא בהכרח האמת. הוא מציע להשקיע את האנרגיה ואת המשאבים הנפשיים של האדם במה שהוא באמת אוהב ומרגיש שהוא יכול להצליח בו, במקום בלימודים שלא מביאים לו הנאה וסיפוק.
אליעד משתמש בדוגמה של חברים שסיימו תואר במדעי המחשב - חלקם עובדים במקצוע ונהנים, אך חלק גדול מהם לא נהנים מהעבודה ומתחרטים על כך שסיימו את התואר. הוא ממחיש את החשיבות של לבדוק מראש אם תחום העיסוק באמת מעניין ומושך, ולא לסיים את התואר רק מתוך תקווה או חשש לעתיד.
הוא מדגיש שאם אדם ישקיע בדבר שהוא באמת אוהב לעשות, המוטיבציה והדרייב שלו יאפשרו לו להשיג תוצאות הרבה יותר טובות מאשר השקעה כפויה בלימודים שלא מעניינים אותו.
האם נכון להמשיך בלימודים רק מחשש לא להצליח במשהו אחר...
- האם להפסיק לימודים באמצע התואר?
- איך לבחור קריירה נכונה?
- לימודי תואר - האם זה משתלם?
- מה לעשות אם אני לא נהנה מהלימודים?
- איך לדעת אם תואר מתאים לי?
- האם תואר ראשון מבטיח הצלחה כלכלית?
050-3331-331