איך אפשר לדעת שבאמת רוצים משהו?

בשיחה, אליעד כהן עוסק בשאלות יסוד על הרצון, כשהשאלה המרכזית היא: איך אפשר לדעת שבאמת רוצים משהו? איך אדם יכול לדעת שיש לו רצון אמיתי כלשהו? למשל, אם אדם אומר "אני רוצה בחורה", הוא מניח שיש לו רצון כזה מלכתחילה. אבל, אומר אליעד, עצם ההנחה "אני רוצה" כבר כוללת בתוכה הנחה מוקדמת. כלומר, להגיד "אני רוצה משהו" זה בעצמו סוג של הנחת יסוד שצריך לבדוק אותה. השאלה הנשאלת היא: האם בכלל באמת רוצים משהו, או שזו רק הנחה ראשונית?

האם ייתכן שבעצם לא רוצים כלום?

אליעד כהן מביא דוגמה על אדם שאומר "רע לי בחיים". כששואלים אותו מדוע רע לו, הוא משיב שהוא רוצה משהו שאין לו. אבל האם הוא באמת יודע מה הוא רוצה? ואולי הוא בכלל לא רוצה כלום? כאן אליעד מציע שאלה שונה לחלוטין, ואולי אפילו הפוכה: אולי האדם הזה בעצם לא רוצה שום דבר, והוא רק חושב שהוא רוצה משהו כי הוא מניח זאת מראש?

מה קורה כשמנסים להחליש את הרצון?

אליעד מתאר ניסיון תיאורטי להחליש את הרצון של האדם: אם לא מצליחים לשנות את הרצון או להשיג את מה שרוצים, אולי כדאי בכלל להטיל ספק ברצון עצמו. הוא מדגים זאת באמצעות הטלת ספק בחושים, ואומר שאפשר להטיל ספק גם בתחושה עצמה של "אני רוצה". אם לא מצליחים לשנות את הרצון, אולי עדיף לבדוק אם הרצון עצמו בכלל אמיתי.

מדוע קשה להבין את המצב של "לרצות הכול"?

בהמשך אליעד מסביר שני מצבים קיצוניים של הרצון:

• לרצות הכול
• לא לרצות שום דבר

הוא טוען שהרבה יותר קל להבין את המצב של "לא לרצות שום דבר", כיוון שזה שכל בסיסי יותר, פשוט יותר, השכל של "הכל זה כלום". לעומת זאת, לרצות כל דבר הוא מצב שקשה הרבה יותר להבנה, כי הוא מבוסס על שכל שאומר שהצורה היא מוחלטת מצד עצמה, שהיא מחיה את עצמה. זה שכל גבוה יותר שקשה להבינו.

איך יודעים שאכן רוצים משהו ברגע זה?

אליעד אומר שאנשים חושבים שהם יודעים שהם רוצים משהו כי הם מרגישים רגש של רצון. אבל הוא מעלה שאלה נוספת: איך אתה יודע שאתה באמת מרגיש את מה שאתה חושב שאתה מרגיש? אולי בכלל אינך מרגיש שום דבר, או שאתה מפרש את התחושה לא נכון? אליעד מסביר שכדי להבין באמת את המצב, צריך לחקור פנימה לעומק ולשאול את עצמך שאלות כמו: מהו בכלל רגש? מהו בכלל רצון? ואיך אני יודע שאני חווה אותם כרגע?

האם באמת רוצים משהו ללא סיבה?

אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת כדי להמחיש את העניין: הוא שואל את האדם, "האם הגיוני שתרצה להיות חולה?", התשובה האינסטינקטיבית היא כמובן לא. מדוע? כי אדם מיד שולף סיבות מדוע לא ירצה להיות חולה. מכאן נובע שהרצון תמיד נובע מסיבה ותוצאה. אם הרצון היה בלי סיבה כלל, הרי שהיית רוצה כל דבר, כולל דברים שליליים כמו להיות חולה או להישרף באש. אבל מכיוון שזה לא הגיוני לך לרצות דברים כאלה, ברור שהרצון שלך תמיד מבוסס על סיבה כלשהי.

האם ייתכן שארצה להישרף באש?

כאשר נשאל אליעד, האם ייתכן שאדם ירצה להישרף באש? אליעד מסביר שכדי שאדם ירגיש באמת שהוא רוצה דבר כזה באופן מוחלט, זה חייב להיות מבחינתו הדבר המושלם ביותר, כי כל רצון במהותו הוא לשאוף לשלמות. אבל אז עולה...