אחריות יתר, למה אני אוהבת את הבן שלי? למה אני לוקחת אחריות על מה שמישהו אחר מרגיש? לקחת אחריות על רגשות של מישהו אחר, למה אני מנסה לרצות אחרים? השפעת האהבה למישהו על הרצון שלך שיהיה לו טוב, ניתוח רגש
למה אני לוקחת יותר מדי אחריות על רגשות של אחרים?
אליעד כהן דן בשאלה מדוע אנשים לוקחים אחריות יתר על הרגשות של אחרים. הוא מתייחס למקרה שבו אישה מרגישה שהיא אחראית מדי לתהליכים שקורים אצל חבריה, במיוחד ביחס לבנה. היא טוענת שהיא מנסה לנהל את רגשותיו, לפענח את צרכיו ולגרום לו לפעול לפי מה שנראה לה נכון. אליעד מסביר שהתחושה של אחריות יתר יכולה לנבוע מספק לגבי האם האדם באמת לוקח אחריות מוגזמת, או שהתחושה נובעת מסיבה אחרת. הוא מציע לבדוק את האמת באופן אובייקטיבי: האם התחושה של אחריות יתר מבוססת על כך שאדם באמת מתערב יתר על המידה, או אולי הוא מדמיין זאת מתוך ספק פנימי?
מה ההבדל בין התערבות יתר ללקיחת אחריות מוגזמת?
אליעד כהן מבחין בין "התערבות יתר" לבין "לקיחת אחריות". הוא מסביר שלקיחת אחריות פירושה להאמין שהרגשות או המציאות של מישהו אחר תלויים בך. לדוגמה, אם הילד שלך עצוב, ואת חושבת שהעצבות שלו נגרמה בגללך, זו לקיחת אחריות. לעומת זאת, אם את מנסה לשכנע את הילד לעשות פעולה מסוימת מפני שאת חושבת שזה יעשה לו טוב, זו "התערבות יתר" אך לא בהכרח לקיחת אחריות. במקרה המתואר, האישה התכוונה לומר שהיא מתערבת בחיי בנה בצורה מוגזמת כי היא רוצה שיהיה לו טוב, אבל אליעד מסביר שזו לא בדיוק "לקיחת אחריות", אלא התערבות במטרה לנהל לו את החיים.
מדוע אני מרגישה צורך לגרום לילד שלי שיהיה לו טוב?
אליעד מתעמק בשאלה למה בכלל האדם רוצה שיהיה טוב למישהו שהוא אוהב. הוא מסביר שאנשים חושבים שאם הם אוהבים מישהו, הם חייבים לרצות שיהיה לו טוב. האישה בשיחה מסבירה שהיא מרגישה שעליה לדאוג שבנה יהיה מאושר, וכי זו חובה טבעית עבורה. אליעד שואל מדוע היא חושבת שזה מחויב, ומדוע בכלל היא אוהבת אותו, האם היא אוהבת אותו "סתם ככה", או שיש לה סיבות אחרות.
הוא מציע מספר הסברים:
אליעד כהן מסביר שתחושת המחויבות שיהיה טוב למישהו שאתה אוהב, נובעת מכך שה"אני" שלך מתרחב וכולל בתוכו את האדם האהוב. כשאדם אומר "אני", הוא מתכוון גם לאהוביו, ולכן הוא דואג להם בדיוק כפי שהיה דואג לעצמו. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של היד: אם מישהו צובט לך את היד, אתה דואג כי זו היד שלך, באותו אופן, אם מישהו שאתה אוהב מרגיש רע, אתה דואג כי הוא חלק מה"אני" שלך.
האם ניתן להפסיק לדאוג לילד ולהשתחרר מתחושת האחריות עליו?
אליעד שואל את האישה אם הייתה רוצה להפסיק לגמרי לדאוג לבנה, או שהיא רק רוצה את האפשרות להחליט מתי לדאוג ומתי לא. היא משיבה שהיא הייתה רוצה את האפשרות להחליט...
אליעד כהן דן בשאלה מדוע אנשים לוקחים אחריות יתר על הרגשות של אחרים. הוא מתייחס למקרה שבו אישה מרגישה שהיא אחראית מדי לתהליכים שקורים אצל חבריה, במיוחד ביחס לבנה. היא טוענת שהיא מנסה לנהל את רגשותיו, לפענח את צרכיו ולגרום לו לפעול לפי מה שנראה לה נכון. אליעד מסביר שהתחושה של אחריות יתר יכולה לנבוע מספק לגבי האם האדם באמת לוקח אחריות מוגזמת, או שהתחושה נובעת מסיבה אחרת. הוא מציע לבדוק את האמת באופן אובייקטיבי: האם התחושה של אחריות יתר מבוססת על כך שאדם באמת מתערב יתר על המידה, או אולי הוא מדמיין זאת מתוך ספק פנימי?
מה ההבדל בין התערבות יתר ללקיחת אחריות מוגזמת?
אליעד כהן מבחין בין "התערבות יתר" לבין "לקיחת אחריות". הוא מסביר שלקיחת אחריות פירושה להאמין שהרגשות או המציאות של מישהו אחר תלויים בך. לדוגמה, אם הילד שלך עצוב, ואת חושבת שהעצבות שלו נגרמה בגללך, זו לקיחת אחריות. לעומת זאת, אם את מנסה לשכנע את הילד לעשות פעולה מסוימת מפני שאת חושבת שזה יעשה לו טוב, זו "התערבות יתר" אך לא בהכרח לקיחת אחריות. במקרה המתואר, האישה התכוונה לומר שהיא מתערבת בחיי בנה בצורה מוגזמת כי היא רוצה שיהיה לו טוב, אבל אליעד מסביר שזו לא בדיוק "לקיחת אחריות", אלא התערבות במטרה לנהל לו את החיים.
מדוע אני מרגישה צורך לגרום לילד שלי שיהיה לו טוב?
אליעד מתעמק בשאלה למה בכלל האדם רוצה שיהיה טוב למישהו שהוא אוהב. הוא מסביר שאנשים חושבים שאם הם אוהבים מישהו, הם חייבים לרצות שיהיה לו טוב. האישה בשיחה מסבירה שהיא מרגישה שעליה לדאוג שבנה יהיה מאושר, וכי זו חובה טבעית עבורה. אליעד שואל מדוע היא חושבת שזה מחויב, ומדוע בכלל היא אוהבת אותו, האם היא אוהבת אותו "סתם ככה", או שיש לה סיבות אחרות.
הוא מציע מספר הסברים:
- אולי האהבה לילד נובעת מהזדהות: כשהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא רואה בו חלק מעצמו, ולכן רוצה בטובתו בדיוק כפי שהוא רוצה בטובת עצמו.
- אפשרות אחרת שאליעד מעלה היא שהאם אוהבת את בנה כי זה גורם לה להרגיש טוב בעצמה: היא מרגישה משמעות, סיפוק, תחושה שהיא אמא טובה ומוצלחת.
- הסבר נוסף הוא שייתכן שהאהבה לילד והצורך שיהיה לו טוב הם פשוט עובדות שאין להן הסבר רציונלי. זו תופעה קיימת שאנשים אוהבים ומרגישים אחריות על יקיריהם ללא סיבה מוגדרת.
אליעד כהן מסביר שתחושת המחויבות שיהיה טוב למישהו שאתה אוהב, נובעת מכך שה"אני" שלך מתרחב וכולל בתוכו את האדם האהוב. כשאדם אומר "אני", הוא מתכוון גם לאהוביו, ולכן הוא דואג להם בדיוק כפי שהיה דואג לעצמו. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של היד: אם מישהו צובט לך את היד, אתה דואג כי זו היד שלך, באותו אופן, אם מישהו שאתה אוהב מרגיש רע, אתה דואג כי הוא חלק מה"אני" שלך.
האם ניתן להפסיק לדאוג לילד ולהשתחרר מתחושת האחריות עליו?
אליעד שואל את האישה אם הייתה רוצה להפסיק לגמרי לדאוג לבנה, או שהיא רק רוצה את האפשרות להחליט מתי לדאוג ומתי לא. היא משיבה שהיא הייתה רוצה את האפשרות להחליט...
- למה אני לוקחת אחריות על רגשות של אחרים?
- איך להשתחרר מתחושת אחריות יתר?
- מה הקשר בין אהבה לרצון שיהיה לאחר טוב?
- האם אפשר לאהוב בלי לקחת אחריות?
- מדוע חשוב לי לרצות אחרים?
- מהי התערבות יתר?
- איך להפסיק לדאוג לילדים?
050-3331-331