ובו יתבאר העניין של אחדות וריבוי האמת והשקר. וע"פ פשוטו נראה, כי האמת היא אחת והשקר הוא הרבה. כי כאשר האדם רוצה לומר את האמת, יש לו רק אפשרות אחת מה לומר, אפשרות שתואמת את המציאות. אבל מי שרוצה לשקר, יש לו הרבה אפשרויות מה לשקר. כגון לדוגמה על כלי כסף, שהאמת היא אחת, שהוא כלי כסף, אבל יש הרבה שקרים, כגון שהוא כלי זהב או נחושת וכיו"ב. נמצא אם כן, כי האמת היא אחת, ואין הרבה אמת, אבל שקרים יש הרבה.

ומי שיעמיק יראה, כי כל הנ"ל, הוא עצמו מבוסס על הנחת יסוד שהיא עצמה שקרית. ולמה? כי כל הנ"ל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר היש והאין נפרדים אחד מהשני, אז כאשר האדם מסתכל לדוגמה על כלי כסף, אז האמת היא שיש כאן ישות אחת שהיא כלי כסף, ואין כאן הרבה ישויות אחרות, כגון כלי זהב ונחושת וכיו"ב. וכאשר האדם אומר שיש כאן את מה שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ואין כאן הרבה דברים, אז זהו שקר, של ריבוי אפשרויות.

אבל אם נאמר שהיש והאין הם אחד (כפי מה שהוא באמת, מצד אחדות המציאות), הרי שממילא יש לנו 3 נקודות מבט שונות לגבי עניין הריבוי של האמת והשקר. כי כאשר הכל אחד, אז זה אומר שגם המחשבה שאומרת שהאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, גם היא נכונה. אבל יש גם עוד נקודות מבט נוספות.

כגון לדוגמה נקודת המבט שאומרת שהכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי.

אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה...