11:30האם הכל תלוי בהגדרות? האם זה שחור או לבן? האם אין תשובות מוחלטות? האם הכל יחסי? האם הכל בעיני המתבונן? האם למטבע יש שני צדדים? האם יש תשובות מוחלטות? הנחות היסוד של השאלה, שאלות טיפשיות, שאלות לא נכונות
האם הכל באמת תלוי בהגדרות?
אליעד כהן מסביר בשיחה זו, שכאשר אדם שואל שאלה ומבקש תשובה חד - משמעית, לעיתים הוא מקבל תשובה שזה "תלוי". למשל, השאלה האם הכוס מלאה או ריקה, ניתן לענות שהיא חצי מלאה או חצי ריקה, תלוי בפרספקטיבה. אבל כאשר השואל מתעקש שהוא רוצה תשובה ברורה של "שחור או לבן", עולה הטענה שהתשובה "תלוי" מבוססת בעצמה על הנחות יסוד מסוימות. כלומר, לומר שהתשובה תלויה בהגדרה, פירושו שישנן הנחות יסוד מסוימות הקובעות את התשובה מלכתחילה.
האם התשובה "הכל יחסי" היא תמיד נכונה?
אליעד מסביר שכאשר אדם אומר שהתשובה תלויה בהיבטים או בפרספקטיבות שונות, הוא צריך לשאול את עצמו האם הוא בטוח במאה אחוז שאין היבט אחר שהוא לא מודע לו, היבט שיכול להכריע את השאלה בצורה מוחלטת. לדוגמה, אדם שמסתכל על בקבוק חצי מלא במים יכול לחשוב שהתשובה תלויה בזווית הראייה שלו. אבל אליעד מציג דוגמה נגדית, שאולי הבקבוק עשוי בצורה מיוחדת עם בועות אוויר שנראות כמו מים, ולכן בכלל אין בו מים. במילים אחרות, התשובה "תלוי" לא תמיד נכונה, כי ייתכן ויש גורם שלישי שיכול להכריע את התשובה בצורה חד - משמעית, אם רק יתגלה.
האם תמיד יש עוד אפשרות שטרם חשבנו עליה?
אליעד מדגיש כי האדם נוטה להסתפק בתשובה "הכל יחסי" או "תלוי" בגלל הנוחות שלה. קל יותר לאדם להניח שהכל יחסי, מאשר להמשיך ולחפש גורם נסתר נוסף שיכריע את התשובה באופן מוחלט. כך הוא נותן דוגמה עם השאלה האם יש בחירה חופשית או לא. אפשר לענות "תלוי איך מגדירים", אבל ייתכן ויש תשובה מוחלטת אחת, שרק אם נחקור מספיק עמוק נגלה אותה. כלומר, לומר שהכל יחסי עשוי להיות סוג של בריחה מחיפוש עמוק יותר אחר תשובה אמיתית וחד - משמעית.
מה הכוונה "שחור או לבן" לעומת "יחסי"?
אליעד מתאר מצב בו אדם מבקש תשובה חד - משמעית לשאלה מסוימת, כגון האם חפץ מסוים ייפול למטה או למעלה. אם האדם יענה "תלוי אם אתה בכדור הארץ או בירח", זו תשובה חלקית בלבד. כי ייתכן שיש נוסחה מדויקת וברורה המכריעה את הכיוון בצורה חד - משמעית, ללא תלות בנקודת מבט יחסית. לכן, אדם המבקש תשובה מוחלטת לא תמיד טועה, אלא הוא למעשה מבקש לוודא שאין עוד גורמים שטרם נלקחו בחשבון.
האם קיימות שאלות טיפשיות או לא נכונות?
אליעד מציין כי לפעמים השאלה עצמה בנויה על הנחות יסוד שגויות או חסרות. למשל, כאשר שואלים אם הכוס מלאה או ריקה, מניחים מראש שיש בתוכה נוזל או אוויר בלבד. אך כפי שהוצג קודם, ייתכן ויש חומר אחר או מצב אחר שלא נלקח בחשבון כלל. מכאן ניתן לומר שהשאלה עצמה אינה תמיד מדויקת או נכונה, והשואל צריך לבדוק לעומק את ההנחות שעליהן מבוססת השאלה שלו.
האם אפשר להיות בטוחים במאה אחוז שאין תשובה מוחלטת?
אליעד מדגיש את חשיבות הזהירות כשמישהו אומר "הכל יחסי". עליו לשאול את עצמו האם הוא בטוח לחלוטין שאין שום היבט נוסף שיפתור את הסוגיה. כלומר, כאשר אומרים "אין תשובה מוחלטת", יש לבדוק היטב שאכן לא קיימת פרספקטיבה נוספת שממנה דווקא כן אפשר להכריע את השאלה באופן חד וברור. לפעמים האדם ממהר מדי להגיע למסקנה שהכל תלוי, בגלל חוסר רצון או יכולת להמשיך ולחקור לעומק.
האם ניתן להוכיח בוודאות שאין תשובה חד - משמעית?
לפי אליעד, כאשר אדם מתעקש לקבל תשובה חד - משמעית, הוא למעשה אומר: "תוכיח לי שאין תשובה חד - משמעית". הדרישה שלו לגיטימית, כי אם לא ניתן להוכיח שאין עוד פרספקטיבות או היבטים, אז אולי יש דווקא תשובה מוחלטת לשאלה. לכן, כאשר מישהו אומר "תלוי", הוא צריך להיות מסוגל גם להוכיח באופן מוחלט שאין היבטים אחרים נוספים שטרם נבדקו או נלקחו בחשבון.
סיכום נקודות עיקריות בשיחה:
אליעד כהן מסביר בשיחה זו, שכאשר אדם שואל שאלה ומבקש תשובה חד - משמעית, לעיתים הוא מקבל תשובה שזה "תלוי". למשל, השאלה האם הכוס מלאה או ריקה, ניתן לענות שהיא חצי מלאה או חצי ריקה, תלוי בפרספקטיבה. אבל כאשר השואל מתעקש שהוא רוצה תשובה ברורה של "שחור או לבן", עולה הטענה שהתשובה "תלוי" מבוססת בעצמה על הנחות יסוד מסוימות. כלומר, לומר שהתשובה תלויה בהגדרה, פירושו שישנן הנחות יסוד מסוימות הקובעות את התשובה מלכתחילה.
האם התשובה "הכל יחסי" היא תמיד נכונה?
אליעד מסביר שכאשר אדם אומר שהתשובה תלויה בהיבטים או בפרספקטיבות שונות, הוא צריך לשאול את עצמו האם הוא בטוח במאה אחוז שאין היבט אחר שהוא לא מודע לו, היבט שיכול להכריע את השאלה בצורה מוחלטת. לדוגמה, אדם שמסתכל על בקבוק חצי מלא במים יכול לחשוב שהתשובה תלויה בזווית הראייה שלו. אבל אליעד מציג דוגמה נגדית, שאולי הבקבוק עשוי בצורה מיוחדת עם בועות אוויר שנראות כמו מים, ולכן בכלל אין בו מים. במילים אחרות, התשובה "תלוי" לא תמיד נכונה, כי ייתכן ויש גורם שלישי שיכול להכריע את התשובה בצורה חד - משמעית, אם רק יתגלה.
האם תמיד יש עוד אפשרות שטרם חשבנו עליה?
אליעד מדגיש כי האדם נוטה להסתפק בתשובה "הכל יחסי" או "תלוי" בגלל הנוחות שלה. קל יותר לאדם להניח שהכל יחסי, מאשר להמשיך ולחפש גורם נסתר נוסף שיכריע את התשובה באופן מוחלט. כך הוא נותן דוגמה עם השאלה האם יש בחירה חופשית או לא. אפשר לענות "תלוי איך מגדירים", אבל ייתכן ויש תשובה מוחלטת אחת, שרק אם נחקור מספיק עמוק נגלה אותה. כלומר, לומר שהכל יחסי עשוי להיות סוג של בריחה מחיפוש עמוק יותר אחר תשובה אמיתית וחד - משמעית.
מה הכוונה "שחור או לבן" לעומת "יחסי"?
אליעד מתאר מצב בו אדם מבקש תשובה חד - משמעית לשאלה מסוימת, כגון האם חפץ מסוים ייפול למטה או למעלה. אם האדם יענה "תלוי אם אתה בכדור הארץ או בירח", זו תשובה חלקית בלבד. כי ייתכן שיש נוסחה מדויקת וברורה המכריעה את הכיוון בצורה חד - משמעית, ללא תלות בנקודת מבט יחסית. לכן, אדם המבקש תשובה מוחלטת לא תמיד טועה, אלא הוא למעשה מבקש לוודא שאין עוד גורמים שטרם נלקחו בחשבון.
האם קיימות שאלות טיפשיות או לא נכונות?
אליעד מציין כי לפעמים השאלה עצמה בנויה על הנחות יסוד שגויות או חסרות. למשל, כאשר שואלים אם הכוס מלאה או ריקה, מניחים מראש שיש בתוכה נוזל או אוויר בלבד. אך כפי שהוצג קודם, ייתכן ויש חומר אחר או מצב אחר שלא נלקח בחשבון כלל. מכאן ניתן לומר שהשאלה עצמה אינה תמיד מדויקת או נכונה, והשואל צריך לבדוק לעומק את ההנחות שעליהן מבוססת השאלה שלו.
האם אפשר להיות בטוחים במאה אחוז שאין תשובה מוחלטת?
אליעד מדגיש את חשיבות הזהירות כשמישהו אומר "הכל יחסי". עליו לשאול את עצמו האם הוא בטוח לחלוטין שאין שום היבט נוסף שיפתור את הסוגיה. כלומר, כאשר אומרים "אין תשובה מוחלטת", יש לבדוק היטב שאכן לא קיימת פרספקטיבה נוספת שממנה דווקא כן אפשר להכריע את השאלה באופן חד וברור. לפעמים האדם ממהר מדי להגיע למסקנה שהכל תלוי, בגלל חוסר רצון או יכולת להמשיך ולחקור לעומק.
האם ניתן להוכיח בוודאות שאין תשובה חד - משמעית?
לפי אליעד, כאשר אדם מתעקש לקבל תשובה חד - משמעית, הוא למעשה אומר: "תוכיח לי שאין תשובה חד - משמעית". הדרישה שלו לגיטימית, כי אם לא ניתן להוכיח שאין עוד פרספקטיבות או היבטים, אז אולי יש דווקא תשובה מוחלטת לשאלה. לכן, כאשר מישהו אומר "תלוי", הוא צריך להיות מסוגל גם להוכיח באופן מוחלט שאין היבטים אחרים נוספים שטרם נבדקו או נלקחו בחשבון.
סיכום נקודות עיקריות בשיחה:
- כאשר אומרים "תלוי", מסתמכים על הנחות יסוד מסוימות.
- חשוב לבדוק האם קיימים היבטים נוספים שלא נלקחו בחשבון.
- התשובה "תלוי" עלולה להיות תשובה חלקית ולא מדויקת.
- השאלה עצמה עשויה להיות מבוססת על הנחות יסוד מוטעות.
- יש לחקור לעומק כדי לוודא שאין פרספקטיבה מוחלטת יותר.
- הדרישה לתשובה חד - משמעית היא ניסיון לוודא שאין פרספקטיבות נסתרות.
- האם הכל יחסי?
- האם יש תשובות מוחלטות?
- האם הכל תלוי בהגדרה?
- שאלות טיפשיות ולא נכונות
- תשובות של שחור או לבן
- האם תמיד יש עוד היבטים?