בשיחה זו אליעד מסביר מה ההבדל המהותי בין הגישה שלו לבין גישות רוחניות אחרות כמו היהדות, הנצרות או הבודהיזם. כאשר אדם שואל שאלה רוחנית, הוא בעצם מנסה לקבל תשובה שתספק אותו. אבל אליעד טוען ששאלות אינן באמת יכולות לקבל תשובה מוחלטת, מכיוון שהתשובה המוחלטת נמצאת מעבר לתודעה, מעבר לשכל האנושי.
לדוגמה, אדם שואל האם כדאי לקנות ביצים בחנות שמציעה 3 ביצים ב - 10 שקל, או בחנות אחרת שמציעה 4 ביצים ב - 16 שקל. כדי להחליט הוא יבדוק את איכות הביצים, את המרחק לחנות, ואת המחיר. אבל אם האדם מחפש אמת מוחלטת שתספק אותו לתמיד, הוא לעולם לא יגיע לסיפוק אמיתי, כי תמיד יהיו לו שאלות חדשות. תמיד הוא ימצא עוד ספק, ועוד שאלות יצוצו. לכן, אליעד אומר שהאמת המוחלטת אינה משהו שניתן למצוא בתוך המשחק של התודעה והשכל.
למה שאלות אף פעם לא ייעלמו לגמרי?
אליעד מסביר שכל פעם שיש לך שאלה, השאלה קיימת כי קיים בך ספק. אם אתה שואל שאלה כמו "האם יש הבדל בין גישות רוחניות?" או "האם כדאי לעשות משהו?", אתה לעולם לא תמצא תשובה שתמחק את השאלה לחלוטין. התשובה רק תמלא את המקום של השאלה באופן זמני, ולאחר מכן השאלה שוב תצוץ. השאלה היא ביטוי לחוסר מסוים, והחוסר תמיד יתעורר שוב, גם לאחר שתקבל תשובה.
הסיבה לכך היא שהשכל האנושי תמיד יכול להטיל ספק. כל דבר שאתה מאמין שהוא אמיתי, יכול להתברר כשקרי בהמשך. לכן, תמיד יישאר ספק לגבי כל דבר שאתה יודע או חושב שאתה יודע. הספק הזה מייצר אינסוף שאלות חדשות.
מהי הדרך להשתחרר מהלופ של שאלות ותשובות?
אליעד מציע גישה אחרת לגמרי: במקום לחפש תשובות לשאלות שלך, נסה להבין למה בכלל קיימת השאלה. אם אתה מבין לעומק למה אתה שואל, ייתכן שתראה שבכלל אין לך שאלה. הוא נותן דוגמה: אדם שחושב שהוא חולה מחפש תרופה בכל העולם. אבל במקום לתת לו הכוונה לתרופה, כדאי לבדוק אם בכלל הוא חולה. אולי הוא בכלל לא חולה, אלא רק חושב שהוא חולה.
כך גם לגבי השאלות שלך - אל תמהר למצוא להן תשובה, אלא בדוק למה בכלל קיימת אצלך שאלה. כשאתה שואל שאלה, אליעד ממליץ לבדוק את נקודת המוצא של השאלה עצמה, מאיפה היא נובעת. התהליך הזה הוא עמוק יותר ומאפשר להגיע לשורש החוסר, לשורש הרצון לקבל תשובה.
למה אדם שמחפש אמת מוחלטת תמיד יסבול?
אליעד טוען שאם אתה מרגיש מחויב לחפש את האמת המוחלטת, אתה בעצם גוזר על עצמך סבל תמידי. למה? כי אין דבר כזה אמת מוחלטת במציאות האנושית. כל דבר בעולם הזה הוא יחסי, ולכן לעולם לא תוכל להגיע למקום שבו תגיד "הנה, מצאתי את האמת ואין לי יותר ספקות". תמיד יישאר ספק, ותמיד תמשיך לחפש. החיפוש עצמו הוא ביטוי של חוסר, ולכן אם החיפוש מוחלט, גם הסבל יהיה מוחלט.
לדוגמה, אדם שמחפש להיות מאושר באופן מוחלט, ימצא רגעים של אושר אבל לעולם לא יגיע לאושר מוחלט וקבוע. הוא תמיד יחווה רגעים של חוסר ושל רצון בעוד משהו. אליעד מדגיש שאין שום דבר בעולם הזה שהוא מוחלט - הכל יחסי.
איך אפשר לצאת מהסבל של חיפוש האמת?
הדרך היחידה, לפי אליעד, לצאת מהלופ של הסבל, היא להבין שאין שום אמת מוחלטת בעולם היחסי. כאשר אתה באמת מבין שהכל יחסי ואין אמת מוחלטת, אתה יכול להפסיק את החיפוש המוחלט. אתה מבין שכל אמת שתחפש היא תמיד חלקית, יחסית ולא מוחלטת.
הוא אומר, למשל, שהוא עצמו אינו מחפש אמת מוחלטת אלא אמת יחסית. למשל, כאשר הוא מתלבט בין שתי אפשרויות, הוא בוחר את האפשרות שנראית לו הכי טובה יחסית למה שהוא רוצה באותו רגע. הוא אינו שואל מה האמת המוחלטת, כי היא לא קיימת, אלא בוחר לפי מה שהוא רוצה. במילים אחרות, החיפוש הופך לעניין של בחירה, של רצון...
- מהי אמת מוחלטת?
- איך להפסיק לחפש תשובות מוחלטות?
- מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת?
- למה שאלות תמיד חוזרות?
- איך להשתחרר מהסבל שבחיפוש האמת?