מהו השקר שבאמירה "אין דבר העומד בפני הרצון"?

אין דבר העומד בפני הרצון - אחד מהשקרים הנפוצים ביותר בעולם, הוא, לכאורה, משפט שמעודד עקשנות והתמדה. אולם, למרות שמילים אלו נשמעות אמיתיות, חשוב להכיר בכך שבמרבית המקרים הן שקריות, לפחות בהקשר של המציאות היומיומית שלנו. הכוונה כאן היא לא בהכרח שאין אמת בכלל מאחורי המשפט, אלא שבפירושו הרגיל והמובן הוא מציג טעות שמובילה אנשים להאמין שהם יכולים להשיג כל דבר שרק ירצו, וזה שקרי. אם נבחן את האמת מאחורי האמירה הזו, נוכל להבין כיצד היא יכולה לגרום לאנשים להרגיש תסכול ואומללות.

מהן הסיסמאות שגורמות לאנשים לסבול?

העולם כיום מלא בסיסמאות מעוררות השראה שמעודדות עקשנות ומאמץ - "אם תרצה מספיק, תוכל להשיג כל דבר", "אם תתאמץ, תצליח", "אין דבר העומד בפני הרצון". אנשים מסוימים נוטים לאחוז באותן אמירות ולחשוב שהן כוחות שמניעים אותם קדימה. אך האמת היא שהסיסמאות הללו נבובות, וגורמות לבעיות. לדוגמה, אדם יכול להתאמץ מאוד כדי להשיג משהו, אך אם הדבר לא אפשרי או אם הוא לא מתאים לו באמת, הוא לא יצליח. הדחף להאמין שמאמצים נוספים יביאו לתוצאה חיובית יכול ליצור סבל גדול, כאשר בסופו של דבר הוא מגלה שהוא לא מצליח למרות כל ההתאמצות.

הבעיה טמונה בכך שאנשים משקרים את עצמם. כאשר הם מנסים להשיג משהו שהם לא יכולים להשיג, הם משקרים לעצמם שאם רק ינסו יותר, יצליחו. זהו שקר מובהק, ומכיוון שלא יצליחו להשיג את מה שהם רוצים, הם חווים תסכול ועצב. לדוגמה, אדם יכול לרצות מאוד לרחף באוויר, אך הוא יגלה שאינו יכול כי הוא לא נושא כנפיים - זהו משהו שהוא לא יכול לשנות, גם אם הוא ינסה להאמין שהוא יכול.

האם באמת אין דבר העומד בפני הרצון?

לצד האמת הברורה כי ישנם דברים שאי אפשר להשיג רק על ידי רצון, יש היבט נוסף שצריך להבין על הרצון האמיתי. אין ספק שהאמירה "אין דבר העומד בפני הרצון" יכולה להיות נכונה בתנאים מאוד מסוימים. אם מדובר ברצון אמיתי ואינסופי, כלומר, ברצון שאין בו חוסרים והוא מלא בעוצמה אין סופית, אז באמת יש אפשרות שאדם יוכל להשיג את כל מה שירצה. רצון אמיתי, במובן הזה, הוא רצון שאינו מעורב עם רצונות אחרים, כך שכל האנרגיה והקשב של האדם ממוקדים אך ורק במטרה אחת.

בהקשר הזה, הרצון האמיתי אינו מוגבל על ידי גבולות פיזיים או מציאותיים, שכן כשאדם מגיע לרמת רצון כזו, הוא מתחבר לעוצמות אינסופיות שמאפשרות לו לשנות את חוקי הפיזיקה ולהשפיע על מציאותו בדרכים שלא היו אפשריות בדרך כלל.

האם סיסמאות אלו מועילות או מזיקות?

סיסמאות כמו "אין דבר העומד בפני הרצון" גורמות לאנשים להרגיש שאין גבולות למה שהם יכולים להשיג, אך יחד עם זאת, הן גם גורמות לאנשים לא להודות בכך שיש דברים שהם לא יכולים לעשות. אדם שמאמין שהכל אפשרי ימצא את עצמו סובל כאשר ייתקל במציאות שאינה נענית לרצונותיו. לדוגמה, אנשים יכולים להאמין שהם יכולים לחיות לנצח או לשנות את הטבע של העולם רק באמצעות רצון, אבל זה לא עובד כך - אנחנו לא יכולים להימנע ממוות או לשנות את חוקי הטבע. כל מי שמאמין במיתוסים כאלה יפול לתוך סבל מיותר כי הוא מאמין שיכולותיו גדולות יותר ממה שהן באמת.

האם יש אמת מאחורי האמירה הזאת?

לסיכום, האמירה "אין דבר העומד בפני הרצון" אינה נכונה מבחינה מעשית עבור רוב האנשים. כמובן, אם אנו מדברים על רצון אמיתי ואינסופי, ייתכן בהחלט שאין דבר העומד בפניו. אך בעולמנו המוגבל, יש הרבה דברים שמגבילים את הרצון, כמו מגבלות פיזיות ורגשיות. אנשים לא יכולים לשלוט בכל מה שקורה סביבם, ולא כל רצון מתממש.

באופן כללי, חשוב להבין שהתפיסה שאין דבר העומד בפני הרצון מובילה לאשליה שדברים יכולים להתממש רק בגלל הרצון, וזה לא תמיד נכון. הרבה פעמים האכזבה נובעת מהאמונה הזו - אנשים מרגישים כישלון כי הם לא מצליחים למרות הרצון החזק שלהם. מה שעליהם להבין הוא שלפעמים עליהם להכיר במגבלותיהם ולקבל את האמת על עצמם, במקום לשקר ולהתעקש על דברים שהם לא יכולים להשיג.

למה האמירה "אין דבר עומד בפני הרצון" נחשבת לשקרית עבור רוב האנשים?

האמירה "אין דבר עומד בפני הרצון" הפכה לאחת הסיסמאות הנפוצות בעולם, ולעתים היא מוצגת כסיסמה מעודדת בסגנון "אם באמת תרצה - תצליח", "אם דמיינת מספיק חזק - אין דבר שלא תשיג". אלא שבפועל, הסיסמה הזאת גורמת לסבל ולתסכול רב. אנשים מנסים לעשות דברים שאינם יכולים, ומאשימים את עצמם בכך ש"לא רצו מספיק", או "לא התאמצו מספיק". במקום להודות באמת שיש דברים שהם פשוט לא יכולים לעשות, הם משקרים לעצמם וחווים תסכול וכאב.

כאשר אדם אינו מצליח, יש שיגידו לו שזו הוכחה לכך שהוא לא רוצה מספיק חזק. אבל אם נעצור לחשוב לרגע: האם באמת אדם יכול לחיות לנצח בכוח הרצון? האם אפשר להיכנס לאש ולא להישרף רק כי "רוצים מספיק חזק"? האם אפשר להפסיק לנשום לתמיד ולא למות? התשובה ברורה - לא. יש חוקים במציאות (כגון חוקי הפיזיקה, הצורך של הגוף לנשום וכו'), וכוח הרצון לבדו לא יכול לשנות אותם.

מעבר לכך, אם נבחן את הסיסמה לעומק, ניווכח כי היא יוצרת קושי נפשי: האדם שואל את עצמו "למה אני לא מאושר עדיין, אם באמת אין דבר שעומד בפני הרצון? למה אני רוצה להרגיש טוב יותר, ובכל זאת לא מצליח?". מתברר שהאמירה גורמת לעוד סבל, כי אדם עשוי לחשוב שמשהו בו דפוק, הוא הרי "רוצה", ובכל זאת לא משיג את מבוקשו, ולכן הוא מניח שהבעיה בו, במקום להבין שחלק מהדברים באמת אינם בהישג ידו.

האם באמת אפשר להתגבר על חוקי המציאות בכוח הרצון?

לטעון שאין דבר שעומד בפני הרצון זה לטעון, למעשה, שהרצון יכול להתגבר על כל מגבלה בעולם, כולל מגבלות הזמן, המוות וחוקי הטבע. אבל המציאות מראה אחרת:

- אדם לא יכול להיכנס לאש ולא להישרף, גם אם ירצה בכל הכוח.

- אדם לא יכול להפסיק לנשום לנצח, גם אם יתאמץ עד קצה גבול היכולת.

- האדם חייב לאכול ולשתות. אם לא יאכל ולא ישתה - גופו יקרוס, בלי קשר לעוצמת הרצון שיש לו.

- איש לא הצליח לחיות לנצח בעזרת כוח הרצון בלבד, וגם מי שמנסה לרוץ מהר כמו ציפור בשמיים או לצלול מתחת למים ללא שום עזרים, מגלה שהוא מוגבל.

הרעיון של "אין דבר העומד בפני הרצון" יוצר לעתים רושם שאפשר לפרוץ את כל הגבולות, אבל בפועל מי שאומר זאת בורח מהודאה באמת - יש גבולות שאי אפשר לעבור אותם, גם אם מאוד רוצים. אדם מפחד להודות שהוא רוצה משהו, אבל לא יכול להשיג אותו, כי זה מכריח אותו להכיר במגבלותיו. במקום זאת הוא משכנע את עצמו ש"עוד לא רציתי מספיק", או "אולי בעתיד אצליח", וכך ממשיך לרדוף אחרי דבר לא אפשרי, רק כדי לחוות עוד סבל כשהוא נכשל.

איך השקר הזה גורם לסבל ולאומללות?

כאשר אדם מנסה לשכנע את עצמו שהוא כן יכול לעשות דבר שאינו בר - השגה עבורו, הוא ממשיך לרצות אותו, למרות שבפועל אין סיכוי אמיתי להשיגו. כך נוצר פער כואב בין הרצון שלו לבין המציאות, והוא חי בתסכול תמידי. במקום להכיר בכך שיש דברים שהם מעבר ליכולתו הנוכחית, או שאינם אפשריים כלל, הוא מנסה עוד ועוד, ומאשימים אותו, או שהוא מאשים את עצמו, בכך שהוא לא רצה מספיק חזק.

דוגמה בולטת היא נושא המוות: גם האנשים שהכי מאמינים ש"אין דבר העומד בפני הרצון" לא הצליחו לבטל את חוקי המוות. בסוף כולם מתים. אדם יכול לרצות מאוד לחיות לנצח, אך הרצון הזה לא ישנה את העובדה שגופו אינו יכול להתקיים ללא סוף. אין טעם להגיד לאותו אדם "אם רק תרצה חזק מספיק, לא תמות", כי זו אשליה שתגרום לו סבל ואכזבה.

דבר דומה קורה גם בהקשר של אושר פנימי: האדם מרגיש שאינו מאושר מספיק, ורוצה להרגיש טוב יותר. אם באמת לא היה דבר העומד בפני הרצון, היה יכול להגיע לאושר מושלם ללא כל פחד או רצון נוסף. בפועל, אדם מגלה שיש בו עדיין חוסר שביעות רצון, וזה מבהיר שיש גבול ליכולת הרצון שלו - לפחות בצורה שבה הוא תופס את המציאות.

מתי באמת אין שום דבר שעומד בפני הרצון?

למרות כל האמור לעיל, יש משמעות עמוקה יותר לאמירה "אין דבר העומד בפני הרצון". המשמעות הזו מתייחסת למה שנקרא "רצון אמיתי" או "רצון אינסופי". רצון כזה אינו מוגבל לרצון רגיל של חיי היומיום, אלא זהו רצון שמשתלט על כל האדם בצורה מוחלטת, כך שאין בתוכו עוד שום רצון אחר שמסיח או מנוגד לו.

ברגע שיש לאדם רצון אינסופי ומוחלט לדבר אחד בלבד, עד כדי כך שהוא מוותר על הכל כולל חייו ונשימתו - אז ייתכן שהוא יגלה אפשרויות אחרות לגמרי במציאות, מעבר לחוקים הרגילים שמוכרים לנו. אבל זהו מצב מיוחד ונדיר, שבו האדם, כביכול, חוצה את גבולות ההיגיון והטבע הרגילים מתוך אחדות מלאה עם רצונו.

יש גם רובד נוסף, עמוק עוד יותר, שלפיו "אין דבר העומד בפני הרצון" מפני שהרצון מתבטל לגמרי כאשר האדם מבין את המציאות עד סופה. אם אדם רואה את השלמות שיש בכל רגע, ומגיע לתפיסה של אחדות כוללת שאין בה הפרדה בין טוב לרע ובין רצוי למצוי - אז ממילא כבר לא נותר רצון שלא הושג. אם אין רצון, אז באמת לא עומד דבר בפני הרצון (כי הוא לא קיים יותר).

בסופו של דבר, יש כאן שני היבטים:

• בהיבט היומיומי הרגיל: יש גבולות במציאות, ואנשים לא מסוגלים לעשות הכל. אדם צריך להיות כנה ולהודות שיש דברים שהוא לא יכול, במקום להמשיך לשקר ולהוסיף לעצמו סבל.
• בהיבט העמוק: אם מגיעים לרצון אינסופי מוחלט או לביטול הרצון דרך הבנה מלאה של המציאות - אז אכן אין שום דבר שעומד בפני הרצון, משום שהוא הופך להיות אחד עם המציאות עצמה, או נעלם לגמרי.

איך יוצאים מהבלבול הזה?

חשוב להבין תחילה שבחיים הרגילים שלנו אנו מוגבלים, וזה טבעי להכיר בגבולות שלנו. זו לא בושה לומר "אני לא יכול לעשות דבר מסוים", ואף משחרר ונעים יותר מהשקר העצמי של "אם רק ארצה מספיק, בטוח אצליח".

במקביל, מי שמעוניין להבין לעומק את העניין יכול לחקור את המציאות ולשאוף לאחדות פנימית אמיתית. במצב של רצון נקי ואינסופי או במצב שאין בכלל רצון (כי הכל טוב כפי שהוא), אז מתבטלת השאלה אם יש דבר שעומד בפני הרצון או לא - כי שם הדברים פועלים על - פי חוקים אחרים, או שהצורך ברצון נעלם לגמרי.

וכמו שנאמר, בסופו של דבר אפשר לסכם:

- הפירוש הפשוט שלפיו "אין דבר עומד בפני הרצון" אומר שאתה משנה את המציאות כרצונך בכל זמן ובכל מצב - הוא לא יותר משטות הגורמת לאנשים סבל ואכזבה.

- לעומת זאת, ברובד העמוק, כאשר הרצון או מתבטל לגמרי או מתמזג לחלוטין עם המציאות, אמירה זו הופכת נכונה בדרך שאינה מובנת בהיגיון הרגיל.

שיהיה לכולם המשך יום שבו האדם לא מרגיש שחסר לו דבר, ושבו אפשר להכיר באומץ במגבלות היומיום, ובמקביל לדעת שיש גם אפשרות עמוקה לגלות שאין באמת הבדל בין הרצון לבין המציאות עצמה.