מצויינות בעבודה, עובדים מצטיינים, מצויינות עובדים, איך לגרום לעובדים שלך להיות עובדים מצויינים? איך לגרום לעובדים שלך לעבוד יותר טוב? מצויינות בעסקים, איך לגרום למישהו לפתח את השכל? הכשרת עובדים, השקעה בעובדים, איך להשקיע בעובדים? איך לגרום לעובדים שלך להיות עובדים מצוינים? כדי לגרום לעובדים שלך להיות עובדים מצוינים ולעבוד בצורה מושלמת, יש נטייה להתמקד בכלים כמו מתן בונוסים, הכשרה מקצועית או הטבות שונות. אך הדבר המרכזי הוא לפתח אצלם יכולת חשיבה גבוהה. עובד עם יותר שכל ויכולת ניתוח לומד מהר יותר, יוזם, שואל שאלות ומשיג ידע נוסף באופן עצמאי, מבלי להזדקק להכוונה מתמדת. למה חשוב לפתח את החשיבה של העובדים? מצוינות בעבודה, עובדים מצטיינים ומצוינות עובדים תלויים בראש ובראשונה ברמת החשיבה שלהם. עובד עם חשיבה חדה יודע לפתור בעיות בכוחות עצמו, לאתגר את עצמו ולחפש דרכים להשתפר. לעומת זאת, עובד עם פחות יכולת ניתוח עלול לבצע טעויות חוזרות, גם אם יש לו מספיק ידע או ניסיון, פשוט משום שחסר לו הכלי להבין לעומק מה באמת נדרש ממנו. כיצד אפשר לעודד מצוינות דרך פיתוח החשיבה? במקום רק להעביר ידע תיאורטי או להעניק תגמול כספי, יש להשקיע בהכשרת עובדים באופן שכולל פיתוח מוחשי של החשיבה. בכל שיחה שוטפת איתם יש ללמד אותם כיצד לגשת לבעיות, כיצד לנתח סיטואציות מורכבות וכיצד לשאול את השאלות הנכונות. המטרה היא להעניק לעובד זריקה של שכל , כלומר, לבנות בו יכולת חשיבה שתשמש אותו בכל משימה ותהליך בעסק. איך מיישמים את הרעיון בפועל? כדי לגרום לעובד לפתח את השכל שלו, יש להתייחס לכל אינטראקציה איתו כהזדמנות ללמידה, לשאול אותו שאלות פתוחות שמאתגרות את דרך החשיבה שלו. להראות לו כיצד ניתן ללמוד מתחום אחד וליישם זאת על תחום אחר. לעודד אותו לחקור נושאים חדשים ולשאול שאלות על מה שלא ברור לו. להסביר לו כיצד להשתמש בכלים לניתוח מצבים לפני שהוא ניגש לביצוע משימה. מדוע השיטה הזו אפקטיבית במיוחד בעסקים? מצוינות בעסקים תלויה בגישה של העובדים לתפקידם וביכולת שלהם לחדש ולשפר. ברגע שעובד מבין כיצד לחשוב בצורה עצמאית, הוא לא נשאר בגבולות ההוראות שניתנו לו אלא לוקח אחריות, לומד ומפתח פתרונות בעצמו. כך, פיתוח חשיבה לא רק משפר את התפקוד היומיומי, אלא בונה מצוינות מתמשכת שמובילה להתייעלות ארגונית ולהגדלת התפוקה לאורך זמן. מה עוד אפשר ללמוד כדי לפתח את העובדים? אם רוצים להעמיק בנושא הכשרת עובדים, השקעה בעובדים, פיתוח חשיבה אצל עובדים והפיכתם למצטיינים, ניתן לחפש מידע נוסף באמצעות ביטויים כמו איך לגרום למישהו לפתח את השכל או איך לגרום לעובדים שלך לעבוד יותר טוב. מוטיבציה לעובדים לגרום לעובדים לעבוד יותר טוב עובד מצויין פיתוח עובדים פיתוח חשיבה לעובדים התייעלות ארגונית איך לגרום לעובדים להצטיין? איך לגרום לעובדים שלך להיות עובדים מצוינים? כדי לגרום לעובדים שלך להיות מצוינים ולעבוד בצורה מושלמת, יש נטייה להתמקד בכלים כמו מתן בונוסים, הכשרה מקצועית או הטבות שונות. אך הדבר המרכזי הוא לפתח אצלם יכולת חשיבה גבוהה. עובד עם יותר שכל ויכולת ניתוח לומד מהר יותר, יוזם, שואל שאלות ומשיג ידע נוסף באופן עצמאי, מבלי להזדקק להכוונה מתמדת. למה חשוב לפתח את החשיבה של העובדים? מצוינות בעבודה, עובדים מצטיינים ומצוינות עובדים תלויים בראש ובראשונה ברמת החשיבה שלהם. עובד עם חשיבה חדה יודע לפתור בעיות בכוחות עצמו, לאתגר את עצמו ולחפש דרכים להשתפר. לעומת זאת, עובד עם פחות יכולת ניתוח עלול לבצע טעויות חוזרות, גם אם יש לו מספיק ידע או ניסיון, פשוט משום שחסר לו הכלי להבין לעומק מה באמת נדרש ממנו. כיצד אפשר לעודד מצוינות דרך פיתוח החשיבה? במקום רק להעביר ידע תיאורטי או להעניק תגמול כספי, יש להשקיע בהכשרת עובדים באופן שכולל פיתוח מוחשי של החשיבה. בכל שיחה שוטפת איתם יש ללמד אותם כיצד לגשת לבעיות, כיצד לנתח סיטואציות מורכבות וכיצד לשאול את השאלות הנכונות. המטרה היא להעניק לעובד זריקה של שכל , כלומר, לבנות בו יכולת חשיבה שתשמש אותו בכל משימה ותהליך בעסק. איך מיישמים את הרעיון בפועל? כדי לגרום לעובד לפתח את השכל שלו, יש להתייחס לכל אינטראקציה איתו כהזדמנות ללמידה, לשאול אותו שאלות פתוחות שמאתגרות את דרך החשיבה שלו. להראות לו כיצד ניתן ללמוד מתחום אחד וליישם זאת על תחום אחר. לעודד אותו לחקור נושאים חדשים ולשאול שאלות על מה שלא ברור לו. להסביר לו כיצד להשתמש בכלים לניתוח מצבים לפני שהוא ניגש לביצוע משימה. מדוע השיטה הזו אפקטיבית במיוחד בעסקים? מצוינות בעסקים תלויה בגישה של העובדים לתפקידם וביכולת שלהם לחדש ולשפר. ברגע שעובד מבין כיצד לחשוב בצורה עצמאית, הוא לא נשאר בגבולות ההוראות שניתנו לו אלא לוקח אחריות, לומד ומפתח פתרונות בעצמו. כך, פיתוח חשיבה לא רק משפר את התפקוד היומיומי, אלא בונה מצוינות מתמשכת שמובילה להתייעלות ארגונית ולהגדלת התפוקה לאורך זמן. מה עוד אפשר ללמוד כדי לפתח את העובדים? אם רוצים להעמיק בנושא הכשרת עובדים, השקעה בעובדים, פיתוח חשיבה אצל עובדים והפיכתם למצטיינים, ניתן לחפש מידע נוסף באמצעות ביטויים כמו איך לגרום למישהו לפתח את השכל או איך לגרום לעובדים שלך לעבוד יותר טוב. איך לגרום למישהו להיות יותר חכם? איך לגרום לעובדים שלך לעבוד יותר טוב? איך להשקיע בעובדים באופן שיגרום להם להצטיין? מוטיבציה לעובדים לגרום לעובדים לעבוד יותר טוב עובד מצוין פיתוח עובדים פיתוח חשיבה לעובדים התייעלות ארגונית איך לגרום לעובדים להצטיין? איך ללמד את העובדים לחשוב? איך לגרום לעובדים שלך להיות טובים כמוך? מוטיבציה לעובדים, לגרום לעובדים לעבוד יותר טוב, עובד מצויין, פיתוח עובדים, פיתוח חשיבה לעובדים, לפתח את החשיבה של העובדים, התייעלות ארגונית, איך לגרום לעובדים להצטיין? איך ללמד את העובדים לחשוב? איך לגרום לעובדים שלך להיות טובים כמוך?

ניהול משא ומתן, איך לדעת מה מישהו רוצה? איך לקרוא מחשבות במשא ומתן? לשאול מישהו מה הוא רוצה, התאמת רצונות במשא ומתן, איך לסגור עסקה בקלות? איתור צרכי הלקוח, איך לסגור עסקאות? טעויות בניהול במשא ומתן, איך לגרום למישהו לסגור עסקה? איך לדעת מה האדם השני באמת רוצה במשא ומתן? כשמנהלים משא ומתן, השאלה המרכזית שעולה היא כיצד לזהות בדיוק מה הצד השני רוצה. הדרך הפשוטה והישירה ביותר להבין זאת, לפי אליעד, היא פשוט לשאול אותו באופן גלוי וישיר, מה אתה באמת רוצה?, מה יש לך בראש?, מה החזון שלך?, אם הכל היה תלוי רק בך, מה היית רוצה?. שאלות אלו מאפשרות לאדם השני להביע את רצונותיו האמיתיים, בלי מגבלות או חשש. למה אנשים מהססים כשהם נשאלים על רצונם במשא ומתן? אף על פי ששאילת שאלות ישירות היא השיטה הפשוטה ביותר, לעיתים היא עלולה לגרום לצד השני להיסוס או בלבול. כששואלים מישהו מה הוא באמת רוצה, הוא יכול להתחיל לגמגם, להיסגר או להתקשות לבטא בדיוק את רצונותיו. לכן, קיימת מיומנות מיוחדת וחשובה, לדעת כיצד לגרום לצד השני להרגיש בנוח ולהסביר לנו בפירוט מה בדיוק הוא רוצה, ללא פחד או חשש מתגובה שלילית. באילו מצבים נכון לשאול אדם ישירות על רצונותיו? קיימים מצבים ברורים שבהם כדאי לשאול ישירות את הצד השני על רצונותיו, למשל, כאשר חשוב לנו להבין את צרכי הצד השני כדי להתאים לו הצעה מדויקת. לדוגמה, כשאנו מגייסים עובד לתפקיד מסוים, חשוב לוודא שהעובד רוצה בדיוק את התפקיד שאנחנו מציעים, כדי שלא תהיה אי , התאמה בין הציפיות של העובד לתפקיד. כאשר אנו רוצים לוודא שהדרישות של הצד השני מתאימות לצרכים שלנו, כדי שנוכל להחליט אם העסקה או השותפות אכן משתלמת לנו. באילו מצבים אסור לשאול ישירות מה האדם השני רוצה? למרות היתרונות של השאלה הישירה, קיימים מצבים שבהם לשאול מה אתה רוצה? זו טעות גדולה, כאשר לצד השני עדיין אין עמדה מגובשת וברורה. אם נשאל אותו ישירות, יש סיכון שהוא ייאלץ לגבש עמדה במקום וינעל על רצון מסוים. כתוצאה מכך, יהיה קשה מאוד לשנות את דעתו מאוחר יותר, גם אם הצעה אחרת הייתה עדיפה עבורו. כאשר אנחנו כבר יודעים בדיוק מה אנו רוצים לתת לו, ועדיף לנו להוביל אותו לחשוב שהוא עצמו בחר במה שאנו מציעים. במקרים כאלה, אם נשאל אותו ישירות, אנו עלולים לגרום לו להגיד רצונות מנוגדים או שונים לחלוטין מההצעה שלנו, מה שיפגע בסיכויים שלנו לסגור את העסקה. מה הסיכון הגדול בשאלה ישירה מדי במשא ומתן? כשאדם מבטא במפורש את הרצון שלו, הוא נוטה להיאחז בו בחוזקה רבה יותר. ברגע שהוא אמר בצורה מפורשת מה בדיוק הוא רוצה, יהיה קשה להזיז אותו מהעמדה שלו. אם הרצון שהביע מנוגד להצעה שלנו, כל המשא ומתן יכול להיתקע. לכן, אם רוצים לסגור עסקה בצורה חלקה וקלה, חשוב להיזהר ולא תמיד לשאול את השאלה מה אתה רוצה? ישירות מדי. איך לגרום לאדם להרגיש שהוא בחר בעצמו את מה שאנחנו רוצים? לפעמים כדאי לגרום לאדם השני לחשוב ולהרגיש שהוא הגיע להחלטה בעצמו. במקום לשאול אותו ישירות מה הוא רוצה, אפשר להציע הצעות בצורה עקיפה או לכוון את השיחה כך שהוא בעצמו יאמר את הרצון שאנחנו רוצים שיבחר בו. בשיטה זו, הוא לא רק יסכים עם ההצעה שלנו אלא גם ירגיש שהוא בחר אותה באופן עצמאי, וכך יהיה קל יותר לסגור את העסקה. לסיכום, מתי להשתמש בשאלה ישירה במשא ומתן ומתי להימנע ממנה? שאלת המפתח מה אתה רוצה? היא כלי עוצמתי במשא ומתן. היא מאפשרת לקבל מידע ברור על רצונות הצד השני, אך השימוש בה חייב להיות חכם ומדוד. לפעמים עדיף לא לשאול ישירות, אלא לכוון את האדם השני בצורה עקיפה, כך שהוא עצמו יבחר במה שאנחנו רוצים להציע לו. לדעת מתי להשתמש בשאלה הישירה ומתי להימנע ממנה, היא המיומנות שתאפשר לכם לסגור עסקאות בקלות, בצורה מהירה ואפקטיבית יותר. ניהול משא ומתן איך לסגור עסקאות בקלות איך לקרוא מחשבות במשא ומתן איתור צרכי הלקוח טעויות במשא ומתן

איתור צרכי הלקוח , מה זה צרכי הלקוח? מה הלקוח צריך? מה זה אומר לאתר את צרכי הלקוח? למה לאתר את צרכי הלקוח? איך לאתר את צרכי הלקוח? איך לא לאתר את צרכי הלקוח? טעויות של אנשי מכירות? איך אסור לאתר את צרכי הלקוח? איך לא להכשיל עסקה? מהם הצרכים של הלקוח? , חלק 3 ואיך לאתר את צרכי הלקוח? כאן זה חלק יותר מורכב. כי את צרכי הלקוח אפשרי לאתר במגוון רחב של צורות ודרכים. כאשר לכל דרך יש יתרונות וחסרונות וגם רמות קושי שונות. והדרך הפשוטה ביותר לאתר את צרכי הלקוח, היא כמובן לשאול את הלקוח באופן פשוט וישיר, מה אתה צריך? מה אתה מחפש? וכיוב. במילים אחרות, לאתר את צרכי הלקוח, באמצעות זה ששואלים את הלקוח בצורה ישירה ופשוטה, מה אתה צריך? לשיטה הזאת יש כמובן יתרון, בגלל שהיא פשוטה וברורה. אבל יש לה גם כל מיני חסרונות. חיסרון אחד לדוגמה בלשאול את הלקוח מה הוא צריך, היא בכך שהרבה פעמים הלקוח חושש מכך שמנסים לרמות אותו ומנסים למכור לו משהו שהוא לא באמת צריך וכולי. והרבה פעמים הלקוח לא באמת יספר לנו מה באמת הצרכים שלו, בגלל שהוא חושש מכך שאיש המכירות ישתמש במידע שהלקוח מסר לו, כדי למכור ללקוח מוצר שלא באמת מתאים לו וכיוב. או במילים אחרות, זה בעייתי לאתר את צרכי הלקוח רק באמצעות לשאול את הלקוח בצורה ישירה מה הוא צריך, משום שהלקוח עצמו לא תמיד ירצה לחשוף בפני איש המכירות את הצרכים שלו כלקוח. אז איך לפתור את הבעיה הזאת? זה כמובן אפשרי באמצעות יצירת אמון עם הלקוח, שזה כמובן נושא אחר שהסברתי עליו במקומות אחרים, לגבי איך ליצור אמון עם לקוח וכולי. כמו כן, הלקוח עצמו לא תמיד מבין מה בדיוק הוא צריך. הלקוח עצמו לא תמיד מודע לכל השיקולים שלו ולכל המחשבות והספקות שלו, לגבי רכישת המוצר. והתופעה הזאת מאוד נפוצה כמובן, בגלל שרוב ככל האנשים לא באמת מודעים לעצמם במאה אחוז, אף אחד לא באמת מבין את עצמו ואת תת המודע שלו במאה אחוז, ואף אחד לא באמת כנה עם עצמו במאה אחוז להבין במאה אחוז מה באמת הוא רוצה וצריך בתת המודע שלו. כך שגם זו סיבה לכך שלא כדאי לסמוך אך ורק על המידע שמתקבל מהלקוח, לגבי הצרכים של הלקוח. אז אם לא נשאל את הלקוח מה הוא צריך ואם לא נסמוך על מה שהלקוח אומר לגבי מה שהוא צריך, איך בעצם נוכל לדעת מה הצרכים של הלקוח? כאן התשובה היא פשוטה ומורכבת. התשובה לכך היא שכדי לאתר את צרכי הלקוח בצורה עקיפה בלי לשאול את הלקוח מה הוא צריך וכדי לדעת מה הלקוח באמת צריך, גם בלי קשר למה שהלקוח אומר שהוא צריך וגם בלי לסמוך על מה שהלקוח אומר, לשם כך צריך את היכולת להסיק דבר מתוך דבר. וזה כמובן תהליך ויכולת נרכשת, שבה לוקחים את המידע שידוע לנו על הלקוח, גם באמצעות מה שהלקוח אומר לנו על מה שהוא צריך וגם באופן כללי ממה שאנחנו יודעים על הלקוח, לדוגמה איך שהוא נראה נשמע וכיוב, ומכך עלינו להסיק מה הלקוח צריך רוצה וכולי. ויש כאן כמובן גם עניין של ניסיון וגם עניין של היגיון וכמובן גם עניין של יכולת חשיבה וכולי. מה שבטוח נכון זה, שצריכים לדעת שאי אפשר לסמוך במאה אחוז על מה שהלקוח אומר לנו שהוא צריך וגם אם כן היה אפשר לסמוך על מה שהלקוח אומר לגבי מה שהוא צריך, לא בטוח בכלל שאנחנו רוצים לחקור את הלקוח לגבי מה שהוא צריך, כי אולי זה יגרום ללקוח להרגיש רע, כי הוא לא בהכרח רוצה להרגיש בחקירה וכולי. ולכן בשורה התחתונה, איש מכירות צריך לדעת לאתר את צרכי הלקוח, גם בצורה עקיפה וגם בלי לשאול את הלקוח יותר מידי שאלות ישירות וכולי.

איך להיות יותר חכם? איך לגלות שאתה טועה? איך לא לנצח בוויכוח? איך לא להיות נצחן? איך לעזור לאנשים לתקן אותך? איך לצאת חכם ולא לצאת צודק? איך תהיה חכם ואל תהיה צודק? ווכחנות, הנצחנות אינה סובלת את האמת, איך לא להתנצח? בירור האמת, איך לנהל דיונים? ניהול דיונים אם אתה רוצה להיות חכם ולא רק לצאת צודק, ואם אתה באמת רוצה לדעת מה האמת ולא רק לחשוב שאתה יודע מה האמת ולא רק שכולם יסכימו איתך שאתה צודק, אז כאשר אתה מתווכח עם מישהו על משהו, עליך לנסות להגדיל את הסיכוי לכך שהוא יתקן אותך ויעזור לך להבין האם והיכן אתה טועה. ואת זה אפשרי לעשות על ידי זה שכאשר אתה מדבר, תנסה לדבר בשפה יחסית ובצורה של חוסר ביטחון ושל היסוס, כדי להגדיל את הסיכוי שינסו לתקן אותך גם אם בצדק או בטעות. לדוגמה, תשתמש הרבה במילים של, לדעתי, אם הבנתי נכון, לפי מה שהבנתי, נראה לי, יכול להיות ש, יש אפשרות ש, אם אני לא טועה וכיוב. דבר בצורה של בן אדם חסר ביטחון שמהסס ושלא בטוח בעצמו. כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהצד השני ירגיש בנוח לתקן אותך ולנסות לעזור לך לראות האם והיכן אתה טועה. כי מי שמדבר במוחלטות ובביטחון עצמי, מגדיל את הסיכוי לכך שלא ירצו לתקן אותו, כי אנשים בדרך כלל מעדיפים לא להיכנס לוויכוח. וכך כמובן זה מגדיל את הסיכוי שתצא צודק אבל לא חכם.

פיתוח החשיבה בדרך קלה, פיתוח השכל בדרך קלה, איך לפתח את המוח בקלות? הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, ניתוח טקסטים, ניתוח משפטים, תחביר עברי, כושר התבטאות בכתב, כושר התבטאות בעל פה, איך לפתח כושר שכנוע? איך לפתח יכולת הבנה? איך ללמוד לשכנע? איך לנתח טקסט? איך לנתח משפט? איך להבין דברים? איך להבין טקסטים? איך לקרוא מחשבות? איך להבין דבר מתוך דבר? וכאן אתן תרגיל מאוד פשוט מאוד בסיסי ומאוד קל, שמי שיעשה אותו הרבה פעמים לאורך זמן, החשיבה שלו תתפתח בצורה מאוד דרמטית בהמון מובנים. כי כולם רוצים לפתח את השכל, אבל צריכים למצוא את התרגיל הפשוט ביותר והקל ביותר לביצוע, כדי לפתח את השכל. מה התרגיל? והתרגיל הוא, ניתוח משפטים, ניתוח טקסטים. דהיינו, קח משפט כלשהו, בין כמה מילים, זה יכול להיות משפט מתוך איזו כתבה, זה יכול להיות משפט ששמעת מישהו, וזה יכול גם להיות משפט שאתה ממציא. לדוגמה משפט פשוט וקצר כגון, אני רוצה ללכת לישון. והתרגיל שעליך לעשות, הוא לנסות להבין על כל מילה במשפט, על איזו שאלה המילה עונה? איך כל מילה משפיעה על המשמעות של המשפט? לדוגמה, ניקח את המשפט הנל שיש בו 4 מילים, המשפט אני רוצה ללכת לישון. עכשיו נשמיט ממנו את המילה ה 1 ונקבל את המשפט רוצה ללכת לישון. עכשיו ננסה להבין מה המשמעות של המשפט, בלי המילה הראשונה, המילה אני. או במילים אחרות, על איזו שאלה עונה המילה אני שנמצאת במשפט? והתשובה היא, שהמילה אני עונה על השאלה מי זה שרוצה ללכת לישון. המילה אני עונה על השאלה מי. כי בלי המילה אני לא נוכל לדעת מי זה שרוצה ללכת לישון. עכשיו ניקח שוב את המשפט ונשמיט ממנו את המילה ה 2 שלו, ונקבל את המשפט אני ללכת לישון. ועכשיו ננסה להבין את המשפט כמו שהוא, וננסה להבין האם בכלל יש משמעות למשפט הנל כמו שהוא? אילו משמעויות יכולות להיות למשפט הנל? אילו מילים אפשרי להשלים במשפט הנל. לדוגמה אני מתכנן ללכת לישון אני מסרב ללכת לישון אני צריך ללכת לישון אני חייב ללכת לישון אני לא בטוח אם כדאי לי ללכת לישון אני חשבתי ללכת לישון וכיוב. אז בעצם על איזו שאלה עונה המילה ה 2 רוצה במשפט? והתשובה היא שהמילה עונה על השאלה מה הייחס ביני לבין ללכת לישון? והתשובה היא רוצה, יש לי רצון ללכת לישון. עכשיו ניקח שוב את המשפט ונשמיט ממנו את המילה ה 3 שלו, ונקבל את המשפט אני רוצה לישון. ועכשיו ננסה להבין את המשפט כמו שהוא, וננסה להבין האם בכלל יש משמעות למשפט הנל כמו שהוא? אילו משמעויות יכולות להיות למשפט הנל? ונראה כי למשפט הזה בהחלט שיש משמעות כמו שהוא, אני רוצה לישון. אז בעצם האם ואיזו משמעות הוסיפה לנו המילה ללכת? האם יש הבדל בין ללכת לישון לבין לישון? או שהמילה ללכת מיותרת לחלוטין ולא מוסיפה שום משמעות כלשהי למשפט? וכאן כל אחד יכול לתת את המשמעות האישית שלו, להבדל שהוא מוצא בין לישון לבין ללכת לישון. לדוגמה, ללכת לישון יכול לבטא תהליך שקורה לפני שישנים, אולי לדוגמה התארגנות לשינה או פעולות כלשהן שמטרתן היא לישון. ועכשיו ניקח שוב את המשפט ונשמיט ממנו את המילה ה 4 שלו? ונקבל את המשפט אני רוצה ללכת . ועכשיו ננסה להבין את המשפט כמו שהוא, וננסה להבין האם בכלל יש משמעות למשפט הנל כמו שהוא? אילו משמעויות יכולות להיות למשפט הנל? אילו מילים אפשרי להשלים במשפט הנל. לדוגמה אני רוצה ללכת לאכול אני רוצה ללכת לטייל וכיוב. וזה בעצם אומר, שהמילה לישון עונה על השאלה, מה אני רוצה ללכת לעשות? תשובה, לישון אז נסכם, אני רוצה ללכת לישון. אני עונה על השאלה, מי רוצה ללכת לישון? תשובה, אני. רוצה עונה על השאלה, מה הייחס שלי ל איך אני מתייחס ל ללכת לישון? תשובה רוצה. ללכת עונה על השאלה, מה בדיוק אני רוצה בנוגע ללישון? תשובה, ללכת לישון להתארגן לישון לעשות פעולות שמטרתן לישון. לישון עונה על השאלה, מה אני רוצה ללכת לעשות? תשובה, לישון. עד כאן היה ניתוח בסיסי של המשפט הבסיסי אני רוצה ללכת לישון. בדרך הזו צריך ואפשר וכדאי לנתח משפטים, קצרים ארוכים מורכבים פשוטים וכיוב. כאשר הניתוח הוא לנסות לענות על השאלה, על איזו שאלה עונה המילה X שבמשפט? כל מילה שבמשפט, איזו משמעות היא מוסיפה למשפט? איך כל מילה משנה את המשמעות של המשפט? איזה מילים נוספות היה ניתן לומר את המשפט, כדי לתת לו משמעות זהה או משמעות שונה? אולי מילים נרדפות כלשהן? האם באמת יש להן את אותה המשמעות? דרכים נוספות לביצוע התרגיל והתרגיל הזה של לנתח משפטים, ניתן לעשות אותו בעוד דרכים יותר מורכבות ויותר מתקדמות. לדוגמה, במקום בכל פעם להסיר מילה 1 מהמשפט, ניתן להסיר 2 מילים מהמשפט, ואז לבדוק איך זה משפיע על המשמעות של המשפט? אפשרי גם לנסות לשנות את סדר המילים במשפט, ולחקור איך הסדר של המילים, משפיע על המשמעות של המשפט? אפשרי גם לנסות להחליף להוסיף מילות קישור, ולראות איך זה משפיע על המשפט. לדוגמה לעשות שינויים עם מילים כגון רק כל תמיד אף פעם מתישהו כל הזמן איפשהו בכל מקום כולם חלק מ באופן יחסי יותר פחות הרבה קצת וכיוב. ולראות איך כל מילה משפיעה על המשמעות של המשפט. אפשרי גם לחקור שימוש במילים מורכבות, כגון, שימוש בהא הידיעה (he.wikipedia.org wiki הא_הידיעה), לדוגמה ההבדל בין בית לבין הבית וכיוב. או הבדל בין שימוש במילה בבית בניקוד של פתח קמץ באות ב הראשונה, או בניקוד של שווא נח וכיוב. דהיינו, מצבים שבהם בתוך מילה אחת מסתתרות לפעמים כמה מילים או שהניקוד וההגיה של המילה, משפיעה על המשמעות של המשפט, לדוגמה בגלל שימוש ב ה הידיעה וכיוב. איך התרגיל הזה יעזור לי? והתרגיל הזה מצד אחד אולי נראה תרגיל מאוד פשוט ומאוד בסיסי ומאוד קל לביצוע, אבל התועלת שלו גדולה מאוד מאוד. ולפעמים ניתן לקבל תוצאה גדולה מאוד, מפעולה קטנה ביותר ופשוטה ביותר. והמטרה של התרגיל היא, לגרום למוח של הבן אדם, לשים לב לכל מילה, לכל אות, לכל פרט, לכל דבר קטן שקורה סביבו. ומי שיתרגל את התרגיל הנל המון ולאורך זמן, הוא יראה שפתאום, הוא, מבין דברים הרבה יותר מהר, מצליח לקרוא טקסטים ולהבין אותם הרבה יותר מהר, מצליח לקרוא מחשבות של אנשים ולשים לב לתת מודע ולמידע שאנשים מסתירים או מבטאים בלי שהם שמים לכך לב (טעות פרוידיאנית). התרגיל הזה יעזור לבן אדם גם לדעת לבטא את עצמו בצורה יותר נכונה, לדעת לשכנע אנשים יותר טוב, לדעת להסביר דברים יותר טוב, להצליח להבין דברים יותר מורכבים יותר מהר וכיוב. כמו כן אזכיר שמי שרוצה לדעת לעשות משהו בצורה מאוד מהירה, עליו לנסות לעשות את אותו הדבר בצורה מאוד מאוד מאוד איטית, כמה שיותר איטי יותר טוב. אם אתה רוצה לדעת לשלוט במשהו ולהיות מסוגל לעשות אותו בצורה מאוד מהירה... תעשה אותו המון פעמים בצורה איטית כמה שיותר איטית יותר טוב. האם באמת יש משמעות לכל מילה? אז האם באמת יש משמעות לכל מילה? האם באמת מי שאמר את המשפט התכוון לכל מילה שנאמרה? תשובה, לא בהכרח, אבל הרבה פעמים כן. יכול להיות שיש מילים שנאמרו בצורה אקראית, אבל בדרך כלל יש משמעות לכל מילה ולכל צורת התבטאות. כמו כן יש גם אנשים שעושים טעות פרוידיאנית, דהיינו, אומרים בטעות משהו שהם לא רצו להגיד אותו, כי הוא מבטא משהו מתת המודע שלהם ובטעות הוא נפלט להם החוצה. והרבה אנשים יכולים לבטא את אותו המשפט ולהסביר את אותו הרעיון, במילים שונות ובדרכים שונות. כאשר בכל פעם האדם גם בלי שהוא שם לב, הוא משנה לפעמים מילה ספציפית, בגלל משמעות ספציפית, אפילו בלי שהוא עצמו שם אליה לב. ואפשרי לדוגמה לנתח נאומים של ביבי נאומים של פוליטיקאים וכיוב, ולשים לב לאיך כל מילה משפיעה על תת המודע של אלו ששומעים אותה. ויש אנשים שהמקצוע שלהם הוא כתיבת נאומים והם אמורים לנסות בכל מילה להשפיע על מי ששומע את הנאום וכולי. אז כן, בדרך כלל יש משמעות לכל מילה שנאמרת, יש משמעות לסדר של המילים ויש משמעות לפסיקים במשפט. יש משמעות גם להיכן שהדובר עוצר לנשום בין מילה למילה ויש משמעות גם להבעות הפנים של מי שמדבר איתך, ביחס לכל מילה בתוך המשפט. יש משמעות להכל. וככל שבן אדם יותר חכם באופן כללי, ככה יש יותר משמעות לכל מילה שהוא אומר, כי הוא כנראה שם לב לכל מילה שהוא אומר באופן מכוון. וככל שבן אדם פחות חכם, ככה יתכן שהוא פחות שם לב לצלילים שהוא מוציא מהפה שלו. איך לדעת אם אני מנתח נכון את הטקסט? אז איך אפשרי לדעת האם אני מנתח נכון את הטקסט או שאני סתם ממציא פירושים לא נכונים? התשובה היא, שלא באמת אפשרי לדעת האם ועד כמה הניתוח שלך נכון. אבל עדיין כדאי לך לבצע את התרגיל, כי הוא מרגיל את המוח שלך, לנסות לשים לב לכל מילה ולכל פרט הכי קטן בכל תהליך ובכל דבר שקורה סביבך. איך לשים לב לכל מילה שאני אומר? אז איך בזמן אמת אפשרי לשים לב לכל מילה שאתה עצמך אומר? והתשובה לכך היא, שככל שבן אדם נהיה יותר חכם, ככה המחשבה שלו מהירה הרבה יותר מהדיבור שלו. ואז יש לו יותר זמן לסדר את המילים שהוא רוצה להגיד. אבל יש אנשים שהמחשבה שלהם יותר איטית, ואז הם מדברים יותר מהר ממה שהם חושבים, ואז ממילא הדיבור שלהם הרבה פחות מדוייק, כי הוא הרבה פחות מתוכנן מראש, ביחס לקצב החשיבה שלהם. ואיך להיות יותר חכם בכללי? יש לזה אין סוף דרכים וכולי. אבל כן אפשרי שבן אדם יעשה סימולציה של מה שהוא רוצה להגיד ושישים לב לכל מילה שהוא אומר, מה היא מבטאת ומה בדיוק הוא רוצה לומר. בן אדם יכול להקליט את עצמו או לכתוב לעצמו את מה שהוא רוצה לומר? או את מה שהוא מדבר עם מישהו, ולנסות לשים לב לכל מילה שנאמרת וככה להגדיל את הסיכוי שבזמן אמת הוא יבטא את עצמו יותר נכון ביחס למה שהוא רוצה לומר. האם זה יכול לגרום לכך שאדבר יותר לאט? אז האם זה יכול לגרום לכך שקצב הדיבור שלך יהיה יותר איטי ושתדבר יותר לאט? כן. אבל זה מה שיש וזה ישתפר עם הזמן. אם אתה רוצה לדייק, עליך לעשות את הדבר יותר לאט, או לתרגל אותו המון פעמים לפני שאתה עושה אותו. זאת הדרך להיות מסוגל לעשות דברים הרבה יותר מהר. מה השלבים הבאים שאפשרי לפתח את התרגיל הזה? אז השלב הראשון הוא להבין את המשפט כפשוטו, לשים לב לכל מילה ולכל משמעות של כל מילה ולכל מה שנאמר ולהבין מה אמרו. השלב הבא יכול להיות, לנסות להבין על כל מילה, האם היא עובדה או פירוש? ומי אמר שהיא נכונה. כי כל רעיון מורכב מעובדות ופירושים. וצריכים לעבור על כל מילה ולנסות להבין, האם ועד כמה היא מתארת עובדה או שהיא מתארת פירוש. והשלב הבא יכול להיות גם הנושא של ניתוח סיבתיות. דהיינו, לקחת את המשפט שנאמר ולנסות להפוך אותו לרעיון של סיבה ותוצאה. ולנסות לבצע עליו ניתוח סיבתיות? בדרכים שהסברתי המון פעמים. איך לנתח מחשבות של עצמך? התועלת המרכזית מכל התרגול הזה, יהיה היכולת של האדם להתחיל לשים לב למחשבות שלו עצמו. כי המוח מריץ כל מיני מחשבות. ובן אדם צריך להיות מסוגל לנתח את המחשבות של עצמו ולנסות לשים לב למסרים שהתת מודע שלו ושהמוח שלו אומר לו. ולשים לב לכל מילה האם ועד כמה היא נכונה וכולי סיכום קח משפטים פשוטים קצרים וכולי ותנסה לנתח אותם בצורה הבסיסית ביותר, של על איזו שאלה עונה כל מילה? איך כל מילה משפיעה על המשמעות של המשפט? מכאן, השמים הם הגבול...

ליטקוד, LeetCode Solution, איך לפתור שאלות ב LeetCode? ראיונות קוד, תרגול ליטקוד, מדעי המחשב, תכנות מחשבים, לעבוד בהייטק, ראיון טכני, שאלות חשיבה, איך לפתור בעיות מורכבות? איך לפתח את המוח? איך להתכונן לראיון עבודה בהייטק? תרגול שאלות ליטקוד כהכנה לראיון, איך להיות מתכנת מחשבים? לעבוד בפיתוח תוכנה, איך למצוא מה בטוח נכון? ללמוד לנתח תהליכים, איך ללמוד לתכנת? איך ללמוד לכתוב קוד? כתיבת קוד, לפתור חידות היגיון, איך להבין חוקיות? איך למצוא חוקיות? אז מה זה ליטקוד LeetCode? ליטקוד, זה שם של אתר אינטרנט, שמציג שאלות מראיונות עבודה למשרות של פיתוח תוכנה ותכנות. בעיות שונות בכתיבת קוד וכיוב. לפי רמות קושי נושאים וכולי. בעולם המתכנתים מקובל לומר ש מי שמלטקד לא מפחד. דהיינו, מי שרגיל לפתור שאלות ליטקוד, לא מפחד מראיונות עבודה. בפועל אנשים שרוצים לעבוד בהייטק במשרות של פיתוח, בדרך כלל הם יתרגלו שאלות ליטקוד, כדי להתכונן לראיונות עבודה. למה לפתור שאלות ליטקוד? 1 , כי זה יגרום לך להיות יותר חכם וזה יעזור לך בכל תחומי החיים. 2 , כי זה כיף לאמץ את המוח וזאת הנאה שכלית שמי שיש לו שכל אז יודע שזה כיף לאתגר את המוח, כי יש לזה טעם של שכל (פילוסופיה אהבת החוכמה). 3 , אם אתה מחפש עבודה בהייטק, אז זה יעזור לך להתקבל לעבודה הנחשקת. וכמובן שזה יעזור לך גם לשרוד את העבודה ולא רק להתקבל אליה. אבל זה כבר כפועל יוצא של זה שיש לך יותר שכל. בנוסף חשוב מאוד לציין, כי שאלות ליטקוד, הן הזדמנות לפתח את החשיבה באופן מדוייק. ויש להן יתרון על פני מאמץ שכלי בתחומים אחרים. כי בליטקוד, יש בעיות מוגדרות וספציפיות, עם מערכת שבודקת בדיוק את הפתרון שלך, האם באמת הוא עובד וכמה הוא יעיל וכולי. ואז זה מגדיל את הסיכוי, שאתה לא בטעות תחשוב שאתה חכם, אלא באמת תהיה חכם. וזה תודות למנגנון הבדיקה של 0 או 1, שבודק בדיוק האם פתרת נכון או שלא. מה זה אומר לפתור בעיה בליטקוד? אז כשבאים לפתור בעיה בליטקוד, יש כמה עקרונות שהמערכת בודקת. 1 , האם פתרנו את הבעיה שהוצגה. 2 , האם ומהי היעילות אלגוריתמית, דהיינו, מהי היעילות (סיבוכיות זמן הריצה) של הפתרון שפתרנו את הבעיה. דהיינו, כמה פעולות היינו צריכים לבצע, ביחס לכמות המידע שנתנו לנו לנתח (עע מה זה זמן ריצה). וגם מהי היעילות של משאבי המחשב משאבי הזיכרון (סיבוכיות מקום) שהשתמשנו בהם כדי לפתור את הבעיה. מה זה אומר שפתרנו את השאלה? אז לפתור את השאלה, אפשרי באופן חלקי או באופן מלא. וזה כמובן בלי קשר ליעילות של הפתרון. ולפתור שאלה באופן חלקי, זה אומר שהפתרון אכן יפתור מצבים מסויימים של השאלה. אבל פתרון מלא של השאלה, הוא רק כאשר הפתרון שהצענו לפתור את השאלה, יפתור אותה בכל המצבים האפשריים שהאתר LeetCode יבדוק את הפתרון שלנו. כי בצוות של האתר ליטקוד, יש אנשים שלוקחים פתרונות של אנשים ומנסים להקריס את הפתרונות האלו בכל מיני מקרה קצה כאלו ואחרים. ולפתור את השאלה מבחינת ליטקוד, זה רק כאשר הפתרון שלנו עובר את כל מצבי הבדיקה TestCase שהם הגדירו לבדוק את הפתרון שלנו. או במילים אחרות, זאת לא רק חוכמה לדעת לפתור שאלות בליטקוד, אלא זאת גם חוכמה להבין איך לפתור את השאלה בכל מצב אפשרי. וזאת גם חוכמה להבין על כל פתרון, האם ובאילו מצבים הוא לא יפתור את השאלה. דהיינו, להבדיל בין פתרון אפשרי, שרק אפשרי שהוא יעבוד בחלק מהמקרים, לבין פתרון מחויב, שמחויב שהוא יעבוד בכל המקרים. ואחרי שמצאנו פתרון שעובד בכל המקרים האפשריים, עכשיו האתר יבדוק, האם יש דרך יותר יעילה עם פחות פעולות (סיבוכיות זמן ריצה) ופחות משאבי מערכת, שפותרת את הבעיה. מהו השלב הראשון בלפתור שאלות בליטקוד? השלב הראשון כמובן, הוא להבין את השאלה. כדאי מאוד להבין בדיוק מה שאלו אותנו ולא לרוץ לפתור את השאלה. כי זה מגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לטעות. וככל שלבן אדם יותר רע מכך שהוא מרגיש לא מספיק חכם, ככה הוא פחות ירצה להבין את השאלה וככה כנראה שהוא יתן תשובה לא נכונה וככה כנראה שהוא עוד יותר ירגיש לא חכם וחוזר חלילה. לכן, שלב ראשון, נסה להבין את השאלה. מה לעשות עם שאלות שאינן מובנות? לנסות להבין אותן. חלק מהקושי בלפתור שאלות ליטקוד, הוא להבין את השאלות. כי גם לדעת לשאול שאלות בצורה ברורה, גם את זה צריך לדעת. ולא תמיד כותב השאלה, יודע לשאול את השאלה בצורה ברורה. אבל כמובן שזאת בעיה שלך ולא של השואל. כי בעולם האמיתי, הרבה פעמים תקבל בעיות לא ברורות וצריך מאמץ להבין את השאלה ואת הבעיה, לא פחות מאשר להבין איך לפתור את השאלה. לכן, תתאמץ להבין את השאלה, גם אם היא לא ברורה. ואם אתה בראיון עבודה ונתקל בשאלה שלא ברורה לך, אז תסביר בקול למראיין, מה כן ברור לך מהשאלה ומה לא ברור לך ומה האפשרויות שאתה רואה להבין את השאלה ומה הפתרונות האפשריים לכל אחד מהפירושים האפשריים שיש לך לשאלה. כי בראיון, מנסים בעיקר להבין איך אתה רגיל לחשוב. כמובן שבאתר ליטקוד זה לא יעבוד, אלא תצטרך להריץ פתרון והאתר יגיד לך אם לדעתו עברת את כל מקרי הבדיקה שלו או לא, בלי קשר לאם הבנת את השאלה או לא. איך לפתור שאלת LeetCode אחרי שנראה לך שהבנת אותה? לפתור באופן מילולי ולא תכנותי כאשר באים לפתור שאלת ליטקוד באתר ליטקוד, יש לנו כמה אתגרים לעבור. 1 , להבין את השאלה. 2 , להבין את הפתרון באופן כללי. 3 , לכתוב, להריץ ולבדוק את הפתרון במערכת של האתר ליטקוד. ואני אסביר, הרבה מתכנים חושבים, שהשלב הבא אחרי שמבינים שאלת ליטקוד, זה להתחיל לקודד או להתחיל לחשוב על איזה קוד יודע לבצע את הפתרון שהם רוצים לבצע. והתהליך הזה הוא מורכב מכמה חלקים. חלק 1 , הוא להבין את הלוגיקה של הפתרון שרוצים לכתוב. חלק 2 , הוא לדעת איך לכתוב את הלוגיקה הזאת בשפת התכנות שאנחנו רוצים לכתוב בה את הפתרון. כי הרבה פעמים המגבלה של המתכנת, היא שהוא חושב דרך השפה שהוא מנסה לתכנת בה ולא בצורה מופשטת וכללית יותר. ונכון שבסוף צריך איכשהו לקודד את הפתרון בשפה כלשהי עם מגבלות כלשהן, אבל כאשר מנסים למצוא פתרון לשאלת ליטקוד, צריכים לחשוב באופן מופשט, בלי שום אילוץ של שפה כלשהי. דהיינו, דמיין שיש לך שפת תכנות, שבה המחשב עושה בדיוק את כל מה שאתה אומר לו לעשות. אבל אך ורק את מה שאתה אומר לו לעשות, בדיוק, לא פחות ולא יותר. כל מה שתגיד לו לעשות הוא יעשה, בלי הגבלות של שפה. אם זה היה המצב, מה ואיך היית פותר את הבעיה באמצעות הרובוט? רק כמובן שעליך לזכור, שהרובוט הוא מטומטם והוא לא יודע לחשוב בכלל. לכן אתה לא יכול להגיד לרובוט הנחיות מורכבות כגון תמיין לי את הרשימה. כי הוא לא יודע מה ואיך למיין. לצורך העניין תדמיין שיש לך עבד שיודע להבין את הפקודות שלך ועושה את כל מה שתגיד לו. אבל הוא לא יודע לחשוב ולא יודע להבין כלום ושום דבר, אלא רק את הפעולות הבסיסיות ביותר שאינן דורשות חשיבה כלשהי. האם אתה יודע איך להסביר לאותו עבד איך לפתור את הבעיה? אם לא, אז כמובן שלא תדע איך לפתור אותה בשפת קוד כלשהי. עכשיו נסה לחשוב שאתה משלם לעבד שלך כסף על כל דקה שהוא עובד, על כל טיפת זיעה שהוא מזיע ועל כל מאמץ שהוא מתאמץ. האם ואיך היית חוסך את הפעולות שלו ואת המאמץ שלו? זה המפתח להבין איך לייעל את הפתרון. או במילים אחרות, נסה לחשוב על הפתרון, בצורה שאינה תלוית שפה כלשהי. נסה למצוא ילד, תסביר לו את השאלה, ואת הפעולות שהוא צריך לעשות כדי לפתור את השאלה. הילד לא יודע לחשוב על מה שלא הסברת לו, אבל בהנחה שהוא יעשה בדיוק את מה שתסביר לו, האם הוא יצליח לפתור את הבעיה? ועכשיו נסביר יותר לעומק על תהליכים בפתרון שאלות ליטקוד לחלק לחלקים אז יש כאן כמה עקרונות, העיקרון המרכזי הוא, לדעת לחלק לחלקים כל חלק מהשאלה שמוצגת לך. דהיינו, נניח שאומרים לך למצוא בחדר חתול לבן. אז יש כאן כמה תהליכים, 1 , לדעת לזהות חתול. 2 , לדעת לזהות צבע לבן. 3 , לדעת לזהות חתול לבן. אם תנסה למצוא חתול לבן, בלי שאתה יודע לזהות צבע לבן או חתול, כנראה שתהיה בבעיה. זה נקרא לחלק לחלקים ואני אנסה לתת דוגמאות בהמשך לפתרון בעיות אמיתיות מ LeetCode. ואחרי שחילקת את השאלה לחלקים, קח כל חלק בפני עצמו ותנסה לפתור אותו בפני עצמו. ואם לא הצלחת, נסה שוב לחלק אותו לחלקים יותר קטנים. ובמהות, נסה לראות את השאלה הגדולה, כאוסף של שאלות קטנות שמחוברות אחת לשניה. למצוא את החלק הפשוט ביותר והקטן ביותר כאשר אתה מחלק לחלקים, בדרך כלל יעזור קודם כל לנסות לפתור את המקרה הפשוט ביותר והקטן ביותר. לדוגמה, נניח שאומרים לך למיין מערך של N איברים. המקרה הפשוט ביותר, הוא למיין מערך של איבר 1. המקרה היותר מורכב, הוא של 2 איברים. אחר כך של 3 איברים וכן הלאה, עד למקרה הכללי של N איברים. ומהות האמירה שלי היא, שכדי לפתור שאלות מורכבות, תנסה להיות מטומטם ותנסה ללכת למקרה הכי פשוט שאתה יכול להעלות על דעתך ולפתור קודם כל אותו. את המקרה הפשוט ביותר שאתה מסוגל למצוא. או במילים אחרות, נסה למצוא את החלק הקטן ביותר והפשוט ביותר שאתה מסוגל למצוא ותתחיל ממנו. מה בטוח נכון אחרי שאנחנו מחלקים את השאלה לחלקים שונים ומשונים, עכשיו עלינו לשאול, האם בין כל השאלות הקטנות שעומדות בפנינו, האם יש שאלה שאנחנו חושבים שיש לנו תשובה לשאלה הזאת, אבל שהתשובה הזאת נכונה במאה אחוז? האם יש לנו מקרה פשוט ביותר, שהפתרון שלו הוא בטוח נכון לדעתינו? חפש את מה שנראה לך בטוח נכון. או את מה שנראה לך ביותר סיכוי להיות בטוח נכון. לאחר מכן לאט לאט, שאר החלקים יפתרו מעצמם. כי מה שלא בטוח נכון, תלוי בגורמים קטנים, שהם לכשעצמם בטוח נכונים. איך לדעת מה בטוח נכון? איך למצוא את החלק הקטן שהוא בטוח נכון? תשובה, לפני שמנסים למצוא מה בטוח נכון, צריכים לנסות להבין באופן כללי את החוקיות של התהליך שאנחנו מנסים לפתור אותו באופן כללי, כמו שניתן לראות בדוגמאות שאני אביא בהמשך. או במילים אחרות, קודם כל לנסות להבין את החוקיות של התהליך שאנחנו מנסים לפתור ורק אחר כך לנסות להבין מה בטוח נכון. איך להבין חוקיות של תהליך? צריכים לקחת את התהליך ולחלק אותו לחלקים הכי קטנים, לתהליכים הכי פשוטים ולנסות למצוא חוקיות כלשהי, דברים שחוזרים על עצמם, במקרים הכי פשוטים, הכי קלים. ככה מוצאים חוקיות של דברים. וכאשר באים למצוא חוקיות של דברים, צריכים לחשוב קודם כל על המקרים הפשוטים ביותר והנפוצים ביותר והקלים ביותר. דהיינו, לא לנסות להבין את החוקיות בכל המקרים האפשריים או בכל מקרי הקצה וכיוב. אלא כן צריכים למצוא חוקיות כלשהי במקרים הפשוטים ביותר, במקרים הקלים ביותר, הנפוצים ביותר. ורק אחר כך לנסות ללטש את החוקיות לנוסחה יותר מדוייקת. וחוקיות פירושה, דברים שחוזרים על עצמם, דפוסים שחוזרים על עצמם. ושוב, כפי שניתן לראות בדוגמאות שאני אביא בהמשך. אז, אני חוזר ומדגיש, רק אחרי שמוצאים חוקיות של המקרים הפשוטים ביותר, רק אז לנסות למצוא חוקיות של מקרים יותר מורכבים. ואז אחרי שמבינים את החוקיות של התהליך, אז לנסות למצוא את המקרה הפשוט ביותר שבטוח נכון, בהתאם לחוקיות שמצאנו אותה קודם לכן. ומה לעשות אם אין שום דבר שהוא בטוח נכון? אז עלינו לחפש משהו שהוא יותר נכון מדברים אחרים ולהתחיל ממנו. דהיינו, בטוח נכון פירושו, שאנחנו בטוחים שבמקרה X, התשובה היא A. אבל אם אין שום דבר שהוא בטוח נכון בצורה הזאת, אולי יש משהו שהוא בטוח נכון יותר מדברים אחרים. דהיינו, לדוגמה שיש מקרה X שבטוח נכון שהתשובה שלו היא A או B. וזה יותר בטוח ממקרה Y שהתשובה שלו היא A או B או C. ובמקרה כזה, נעדיף להתחיל מלנסות להבין את X ולא את Y. כי X יותר בטוח מאשר Y. דהיינו, במקום לחפש מה בטוח נכון, נחפש מה יותר בטוח. נחפש את נקודת הוודאות היחסית שאנחנו יכולים למצוא. פתרון שעובד בכל מצב כאשר יש לך נוסחה לפתרון כלשהו, שאל את עצמך, האם אתה בטוח במאה אחוז שתמיד בכל קלט שתקבל, תמיד הנוסחה שלך תעבוד? אתה באמת בטוח בזה? האם זה בהכרח נכון? למה זה בהכרח יעבוד לא משנה מה? כך, תוכל לאתר מקרי קצה שבהם הקוד שלך לא יעבוד. וככה תתקרב לפתרון הכללי שעובד תמיד. יעילות זמן ריצה סיבוכיות זמן ריצה וכמובן לפני שאתה מנסה לפתור את השאלה בדרך היעילה ביותר או לפני שאתה מנסה לייעל את פתרון השאלה, קודם כל תנסה לפתור את השאלה בצורה כלשהי, גם אם היא לא יעילה. כי יותר קל לפתור שאלות בצורה לא יעילה מאשר בצורה הכי יעילה. ולכן צריכים להתחיל בצורה קלה, דהיינו, לפתור את השאלות בצורה כלשהי, לפני שמנסים לייעל את התהליך. איך לייעל זמן ריצה? בעיקרון יעול זמן הריצה, מתבצע באמצעות שינוי בלוגיקה של הפתרון. ובמהות של ההתייעלות, זה לנסות לעבור על התהליך הלא יעיל כולו מהתחלה עד הסוף ועל כל פעולה, לשאול, האם אני חושב שיש אפשרות לחסוך איכשהו את הפעולה הזאת? מה הפעולה הזאת מנסה להשיג? אולי יש דרך יותר קצרה להשיג את אותה התכלית של הפעולה? אולי ניתן להסיק דבר מתוך דבר? אולי ניתן לעשות סימן כלשהו שיחסוך לנו פעולות כלשהן? במהות, נסה לעבור פעולה פעולה בפני עצמה. נסה להבין את תכליתה ואולי יש דרך לדלג עליה איכשהו? אולי ניתן להסיק אותה ממשהו אחר? האם ואולי יש פעולות שחוזרות על עצמן? האם יש פעולות שמרגישות לך מיותרות, נסה לחסוך אותן. לסיכום שלב 1 , תהיה בטוח שהבנת את השאלה שלב 2 , נסה לפתור את השאלה בלי קשר לשפת תכנות כלשהי שלב 3 , תחלק את השאלה לחלקים, כמה שיותר קטנים שלב 4 , נסה למצוא את החלק הקטן ביותר ואת השאלה הפשוטה ביותר שאתה יכול למצוא שלב 5 , נסה להבין באופן כללי את החוקיות של התהליך שאותו אתה מנסה לפצח שלב 6 , נסה לחפש משהו שהוא בטוח נכון נסה לחפש מצב שאתה חושב שיש לך אליו פתרון כלשהו שהוא בטוח נכון שלב 7 , נסה לפתור את השאלה בדרך כלשהי, גם אם היא לא יעילה שלב 8 , נסה להבין האם הפתרון שלך עובד בכל המקרים שלב 9 , נסה לייעל את התהליך, באמצעות לייתר פעולות מיותרות וכיוב בהצלחה

4 תשובות לשאלה מהי משמעות החיים, 4 תשובות לשאלות פילוסופיות, 4 תשובות לשאלות קיומיות, 4 תשובות לשאלה למה אני חי, 4 תשובות לשאלה למה אני קיים, 4 תשובות לשאלה למה העולם קיים, איך להתמודד עם שאלות קיומיות? איך להתמודד עם שאלות פילוסופיות? איך להתמודד עם שאלות משמעות החיים? שאלה קיומית, שאלות מהחלל הפנוי, למצוא תשובות לשאלות מהחלל הפנוי, תשובות יחסיות, תשובות מוחלטות, תשובה יחסית, תשובה מוחלטת, איך לצאת מהחלל הפנוי? שאלות שבאות מהחלל הפנוי וכאן נסביר מהן 4 האפשרויות העומדות בפני האדם ששואל את עצמו שאלות קיומיות, שאלות בסגנון של, מהי משמעות החיים, למה אני חי? למה אני קיים? מה היעוד שלי בחיים וכיוב? שאלות שונות שניתן להגדיר אותן כשאלות קיומיות שאלות פילוסופיות שאלות משמעות החיים וכולי. ונסביר איך למצוא תשובות לשאלות שאין להן תשובה, ואיך לענות לשאלה שאין לה תשובה, והאם באמת יש תשובה לשאלות קיומיות ועוד. אז ברמת העיקרון, יש 4 דרכים איך להתמודד עם שאלות קיומיות. אפשרות 1 , היא לתקוף את הצורך בשאלה עצמה. דהיינו, במקום לנסות לענות על השאלה ובמקום לנסות לנתח את השאלה, במקום זה לתקוף את הצורך בשאלה עצמה. דהיינו, לחקור למה יש לך את השאלות הקיומיות. לדוגמה לשאול, למה זה משנה לי למה אני חי? מה אכפת לי למה אני חי? למה אני רוצה לדעת למה העולם קיים? מה באמת עומד מאחורי השאלה מהי משמעות החיים? מה יצא לי מזה שאני אחקור למה אני חי? כאשר חקירה כזאת אמורה להפוך ללא משנה את השאלה הקיומית. והיא אמורה לגרום לבן אדם להפסיק לשאול את השאלה הקיומית. כי מצד האמת, הסיבה שבן אדם שואל שאלות קיומיות, היא בגלל שיש משהו שלא טוב לו בחיים. דהיינו, שהמציאות נגד רצונו במשהו. כי מי שהמציאות כרצונו, טוב לו והוא לא שואל שאלות פילוסופיות. וכל השאלות הקיומיות של האדם, הן ביטוי לזה שלא טוב לו. וברגע שהאדם מוצא מה לא טוב לו והוא מטפל במה שלא טוב לו, הוא מפסיק לשאול שאלות קיומיות. עד כאן אפשרות 1 להתמודד עם שאלות קיומיות, באמצעות חקירת סיבת השאלה של השאלה הקיומית והסטת המוח של הבן אדם, מהשאלה הקיומית אל שאלות אחרות, שהן יותר אמיתיות עבור השואל עצמו. אפשרות 2 , היא למצוא תשובות לשאלות הקיומיות ולהסתפק בתשובות יחסיות. דהיינו, כן למצוא תשובה לשאלה הקיומית, אבל להסתפק בתשובה יחסית לשאלה הקיומית. לדוגמה, שאלה, למה אני קיים? תשובה, בשביל העולם הבא, כדי למלא את רצון אלוהים, כדי לתקן את המציאות וכיוב. שאלות בעיקרון תשובות שעונות לשאלות קיומיות. אבל התשובות האלו הן תשובות יחסיות אך אינן תשובות מוחלטות. כי תשובה יחסית פירושה, תשובה שניתן לשאול עליה שאלות נוספות. ותשובה מוחלטת פירושה, תשובה שלא ניתן לשאול עליה שאלות נוספות. וכל השאלות הקיומיות, על כל תשובה שלהן, ניתן להמשיך לשאול עוד שאלות קיומיות. לדוגמה על השאלה למה קורה X אפשרי לענות בגלל Y. אבל תמיד אפשרי להמשיך לשאול מהי הסיבה של Y למה קורה Y עצמו וכך הלאה עד אין סוף. דהיינו, על כל סיבה וכל תשובה, אפשרי להמשיך לשאול שאלות נוספות. ולכן כל התשובות האלו, אינן מוחלטות. אבל רוב האנשים, או שהם לא שואלים את השאלות האלו, דהיינו, אפשרות 1, או שהם שואלים את השאלות האלו ומסתפקים בתשובות יחסיות, כנל, דהיינו, אפשרות 2. ויש גם את אפשרות 3 , שהיא להמשיך לחקור את השאלות האלו ואז להיות בטוח במאה אחוז שאין תשובה מוחלטת ותשובה סופית לשאלות האלו. ואז אצל רוב ככל האנשים, כאשר בן אדם בטוח שאין תשובה לשאלה, ושגם אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה, אז הוא מפסיק לשאול את השאלה. כי אם אין תשובה אין שאלה. דהיינו, האפשרות ה 3 היא להיות בטוח בוודאות שאין תשובה שמספקת אותך, לשאלות הקיומיות ושגם לא תוכל למצוא תשובה לשאלות האלו. דהיינו, להגיע לרמת וודאות מוחלטת, שאין אפשרות למצוא תשובה לשאלות הקיומיות שאלות שבאות מהחלל הפנוי. ואז כאשר המוח בטוח שאין אפשרות למצוא תשובה, אז המוח מפסיק לשאול את השאלה. אבל יש גם אפשרות 4 , שהיא לפתח את המוח לרמת שכל על אנושי ברמה כזאת ששום בן אנוש אף פעם ולעולמי עולמים לא יוכל להגיע לרמת דיוק מחשבתי יותר גדולה מהשכל שתגיע אליו. בשלמות שאין שלמות אחריה. ובנקודת המבט הזו, הבן אדם מטיל ספק בכל דבר שעובר במוחו, ובודק מה האמת על כל דבר. עד שהוא מגיע לאי ידיעה מוחלטת, שבה המוח של האדם מפסיק להבדיל בין יש לאין, ואז כשהאדם לא מבדיל בין יש לאין, אז האדם לא יודע כלום. ואז כשהאדם לא יודע כלום ושום דבר, אז ממילא אין לו שום שאלה בשום נושא. כי כל השאלות, הן רק בשכל. וכשאין שכל, אין שאלות. ובאפשרות 4 , אחרי שהאדם חוזר לשכל שלו וחוזר להיות מודע לעצמו, כי הביטול הוא ברצוא ושוב, אז נשאר לו רשימו מהביטול לאין סוף. ואז האדם עצמו יש לו את כל ה 4 אפשרויות בו זמנית. דהיינו, שבסופו של דבר, ביום יום, גם מי שהגיע לאפשרות רביעית, של ביטול לאין סוף, בפועל הוא גם לפעמים מסיח את דעתו מהשאלות האלו, גם לפעמים מסתפק בתשובות יחסיות, גם לפעמים מבין שאין תשובה מוחלטת וגם לפעמים זוכר שאין בכלל שאלה וכולי. וההמלצה שלי היא, להתחיל דווקא באפשרות 1 , דהיינו, שהאדם יחקור למה בכלל הוא רוצה לחקור ולדעת מהי משמעות החיים וכולי. כי זאת נקודת האמת של האדם ועל האדם להיצמד לנקודת האמת של עצמו לפני שהוא חוקר שאלות פילוסופיות. ועל האדם תמיד ללכת עם האמת של עצמו ואם האמת של עצמו היא שהאמת לא באמת מעניינת אותו אלא מעניין אותו להרגיש טוב וכיוב, הרי שעל האדם לעשות את זה ולהתמקד ב איך להרגיש טוב ולא בשאלות פילוסופיות של חקר האמת וכיוב. ורק אחרי שבן אדם באמת עושה את זה, רק אז הוא יכול לעבור לשלב 2 של חקר השאלות האלו, ממקום אחר לגמרי... ורק אחר כך הוא מגיע לשלב 3 ובסוף לשלב 4 וכולי.

כסף , מיינדסט לכסף, 2 שיטות להיות עשיר, 2 שיטות לעשות הרבה כסף, במה כדאי לי לעבוד? בחירת הזדמנות עסקית, איך לבחור מקום עבודה? שיקולים בבחירת מקום עבודה, איך להיות מסוגל לעשות הרבה כסף? איך להתעשר? איפה להשקיע את הכסף שלך? הגדלת יכולת ההשתכרות שלך, שיפור היכולת לעשות כסף, להשקיע כסף בבורסה, להשקיע בשוק ההון, הכנסה פאסיבית, בחירת מקום עבודה, בחירת מסלול קריירה, אוטומציה ושוק העבודה, מקצועות העתיד, פחד מפיטורים, איך להתכונן לברבור שחור? וכאן ניתן נקודת מבט למי שרוצה לעשות כסף, במה עליו להתמקד. ובעיקרון יש 2 דברים שבהם יכול להתמקד מי שרוצה לעשות כסף. דבר 1 , הוא להתמקד בלעשות כמה שיותר כסף. דבר 2 , הוא להתמקד בהגדלת היכולת שלך לעשות יותר כסף. ואני אחדד, יש אפשרות אחת להתמקד בלהגדיל את כמות הכסף שיש לך. ויש אפשרות נוספת להגדיל את היכולת שלך להרוויח כסף. ואלו 2 דברים שונים. ואני אסביר את ההבדל ביניהם. באפשרות הראשונה האדם כל הזמן מתמקד בלהגדיל את כמות הכסף שיש לו. שזה אומר שבפועל האדם עושה פעולות שתכליתן לגרום לכך שיהיה לו יותר כסף באמצעות ביצוע הפעולה שהוא עושה. לדוגמה בן אדם שהולך לעבוד, יהיה לו יותר כסף בזכות העבודה. או לדוגמה בן אדם שמחפש את העבודה שבה הוא ירוויח הכי הרבה כסף, בן אדם כזה עושה את זה, כדי להגדיל את כמות הכסף שיש לו. או לדוגמה להשקיע כסף בבורסה ולהשקיע בשוק ההון, תכלית הפעולות האלו, היא להגדיל את כמות הכסף שלך. והיתרון של השיטה הזאת שבה האדם מתמקד בכך שיהיה לו כמה שיותר כסף, היא בכך שזה מגדיל את הסיכוי לכך שיהיה לו כסף בפועל. אאכ הוא יפסיד אותו באיזו השקעה לא נכונה וכיוב. ויתרון נוסף של השיטה הזאת, הוא שהשיטה הזאת די פשוטה להבנה וליישום. היא בעצם אומרת, תעשה את מה שיכניס לך יותר כסף, תשקיע איפה שיהיה לך יותר כסף. אבל צריכים לדעת, שהגישה של האדם שמתמקד בלעשות יותר כסף בדרך הנל, יש בה גם חיסרון. והוא, שצריכים לעשות הפרדה בין כמות הכסף שיש לך, לבין היכולת שלך לעשות כסף. כי אלו שני דברים שונים. ניקח לדוגמה בן אדם שממלא לוטו ובמקרה הוא גם זכה בלוטו. עכשיו, נניח שיקרה משהו בלתי צפוי והוא יפסיד את כל הכסף שלו. עכשיו נשאל, האם זה שהיה לו X מיליונים בבנק, האם זה מגדיל את היכולת שלו כרגע כשאין לו כסף, לעשות את המיליונים האלו מחדש? מה היכולת של אותו האדם להרוויח כסף? והתשובה היא, שזה שיש לך הרבה כסף, זה לא בהכרח מגדיל את היכולת שלך להרוויח כסף. כגון לדוגמה כנל, אם זכית בלוטו, זה לא אומר שהיכולת שלך לעשות כסף גדלה. אומנם יש לך יותר כסף, אבל היכולת שלך לעשות כסף, לא בהכרח גדלה. עכשיו ניתן דוגמה נוספת. נניח בן אדם שמשקיע כסף בבורסה ועושה כסף, הרבה כסף. ונניח שיקרה משהו בלתי צפוי והוא יפסיד את הכסף שלו. מה היכולת של אותו האדם לעשות כסף חדש מ 0? מה היכולת של האדם להרוויח כסף? תשובה, לא בטוח שיש לאותו משקיע בבורסה, את היכולת לעשות הרבה כסף, כרגע, כשאין לו כסף. וניתן דוגמה נוספת. נניח שני אנשים, אחד עובד במשכורת חודשית של 30 אלף כל חודש, בתור סבל שמעביר דירות. האדם השני לעומתו, עובד במשכורת חודשית של 15 אלף בחודש, בתור מתכנת מחשבים מתחיל. עכשיו, נניח שאחרי שנה של עבודה, פיטרו את שניהם, ונניח שעכשיו שניהם מחפשים עבודה. עכשיו נשאל, מי היכולת שלו לעשות כסף, גדלה במהלך שנת העבודה שלו? תשובה, של המתכנת מתחיל. כי במהלך השנה הוא כנראה למד דברים חדשים וכיום השווי שלו בשוק העבודה, גדול משל אותו אדם שעבד בתור מעביר דירות, שכרגע אולי כבר בכלל לא צריך אותו, כי הוא התבגר, או כי כבר חלק משוק העבודה שלו, עבר לאוטומציה ממוחשבת כלשהי וכיוב. במילים אחרות, יש מיינדסט לכסף שאומר, במקום להתמקד בכמה כסף יש לך, תתמקד בכמה כסף אתה מסוגל לעשות בכמה שפחות מאמץ. דהיינו, אל תנסה להתמקד רק ובעיקר בכך שיהיה לך כמה שיותר כסף בפועל, אלא תתמקד בלהגדיל את היכולת שלך לעשות כסף. שזה אומר, שברגע שיש לך הזדמנות עסקית, תנסה לבחון אותה, לא רק דרך כמה כסף אולי תרוויח כאן, אלא גם דרך השאלה, האם ואיך וכמה ההזדמנות העסקית הזאת מגדילה את היכולת שלך לעשות עוד כסף כבן אדם, בלי קשר לכמה כסף שהיא תכניס לך או תפסיד לך בפועל. דהיינו, נניח לדוגמה שיש לך כמה אפשרויות בחירה, היכן לעבוד. שאל את עצמך, באיזה מקום היכולת שלך לעשות יותר כסף לשעה, היכולת שלך לעשות כסף חודשי, לעשות כסף בכמה שפחות מאמץ, באיזה מקום עבודה היכולת הזאת שלך תגדל? היכן ובאיזה מקום עבודה, השווי שלך בשוק, יגדל? באיזה מסלול קריירה בעוד כמה שנים תוכל להרוויח בשעה, מה שמישהו אחר מרוויח בחודש עבודה שלם? כי אם אתה רוצה להגדיל את ההון שלך ולעשות יותר כסף, מומלץ לך לא רק לחשוב על איך כרגע אתה גורם לכך שיהיה לך יותר כסף בבנק, אלא כדאי לך לחשוב גם על איך אתה מגדיל את היכולת שלך לעשות כסף בעתיד. כי הכל יכול לקרות. ויכול להיות ששוק ההון ושהבורסה תיפול ויכול להיות שתעשה טעות אנוש ושתפסיד הרבה כסף. ויכול להיות שיפטרו אותך מסיבות שונות ויכול להיות מיתון ומשבר כלכלי. ויכולה להיות קורונה או מלחמה כלשהי. ויכול לקרות אסון כלשהו. ובאופן כללי, העולם עובר לאוטומציה של כל מה שאפשר. דהיינו, המחשבים והרובוטים מחליפים את בני האדם. וברמת העיקרון, כל דבר שרובוט יכול לעשות אותו, בסוף הרובוט יעשה אותו במקום הבן אדם. וזה רק עניין של זמן, עד שיותר ויותר אנשים יאבדו את מקומות העבודה שלהם, לטובות רובוטים ומחשבים. וזה תלוי בעד כמה העבודה שלך קשה לביצוע, באמצעות רובוט. וככל שיותר קל להסביר למחשב מה אתה עושה וככל שהעבודה שלך פחות מורכבת, ככה גדל הסיכוי שלך לאבד את העבודה שלך לטובת רובוט, שאין לו טעויות אנוש ושהוא לא לוקח חופשת מחלה ושהוא עובד 24 שעות ביום בלי להתעייף. ובעתיד תהיה עבודה, רק למי שהוא יותר חכם מהמחשב. דהיינו, רק מי שעוסק בלגרום למחשבים להחליף בני אדם, רק לו תהיה עבודה. כי כל מקצועות העתיד, יעסקו באיך הרובוטים והמחשבים יכולים להחליף את בני האדם. וככל שתהיה יותר חכם, כך יש לך יותר סיכוי שהמחשב לא יוכל לפטר אותך. ולכן המיינדסט היותר נכון לכסף, הוא לחשוב על הגדלת היכולת שלך לעשות כסף בעתיד. דהיינו, תשאל את עצמך איך אני מגדיל את השווי של השעה שלי, איך אני מגדיל את השווי של החודשית שלי, איך אני מגדיל את השווי שלי. כי בסוף בחודש יש X שעות עבודה אפשריות. ותנסה להבין, איך אתה במספר יותר קטן של שעות, יכול לעשות הרבה יותר כסף. וכל עסק וכל הזדמנות עסקית שאתה בוחן אותה, אל תבחן אותה רק דרך הסיכוי שלה לגרום לך לעשות יותר כסף בטווח הקצר, אלא גם דרך היכולת שלה להגדיל את היכולת שלך לעשות הרבה יותר כסף בעתיד. והשקעה בשוק ההון, היא לדוגמה לא ממש מגדילה את היכולת שלך לעשות הרבה יותר כסף בעתיד. דהיינו, עקומת הלמידה היא לא גבוה לאורך זמן. כי יש בהתחלה עקומת למידה אולי קצת גדולה, דהיינו, שאולי צריכים ללמוד קצת מידע בסיסי כזה או אחר כדי לנסות לעשות כסף בבורסה, אבל לאורך זמן בדרך כלל עקומת הלמידה יורדת. דהיינו, לא צריכים ללמוד יותר מידי מידע חדש. ואני אדייק, גם אם כל הזמן צריכים לנתח מידע חדש, כגון לדוגמה דוחות כספיים של חברות, הרי שהמידע הזה ברובו הוא חד פעמי ביכולת להשתמש בו. כי ניתוח המידע של חברה X, הוא לא מגדיל את היכולת שלך לעשות כסף בעתיד, בניתוח של חברות אחרות. וגם אם מה שאני אומר לא מדויק במאה אחוז, אני מנסה לומר שצריכים לבחון את הדרך לעשות כסף, גם דרך כמות הלמידה והמחקר שמצריכה השיטה. וגם את סוגי המידע צריך לחלק, בין לימוד מידע שמשמש אותך לצורך זמני בלבד של מה שאתה צריך באותו הרגע, כגון הסבל שמעביר דירות, שצריך בכל פעם מחדש לנסות להבין איך להוריד את המקרר מהבית למעלית, ושגם הוא צובר ידע וניסיון עם הזמן, לבין מי שהעבודה שלו דורשת המון מחקר, שלאורך העבודה, כל מחקר מבוסס על המחקר הקודם. דהיינו, תשאף לכך שהעבודה שלך תדרוש תהליך רצוף של המון למידה. ולא סתם למידה, אלא למידה של הקדמות, שכל אחת מהן מקדמת אותך אל השלב הבא שלך בשוק העבודה. דהיינו, שאתה צובר מידע, שישמש אותך לאורך זמן גם בעתיד ולא רק מידע חד פעמי. למרות שבפועל, כנל, גם מי שעוסק בניקיון רצפה, צובר מידע שיעזור לו לאורך זמן, באיך לנקות את הרצפה. אבל ברמת העיקרון כמות המידע שנצברת שמגדילה את השווי שוק שלך, היא שונה ממקצוע למקצוע. כי בסוף, לאורך זמן, כדי לעשות כסף, הרבה כסף ולא רק 10% תשואה בממוצע בשוק ההון וכיוב, לשם כך צריכים להגדיל את הביקוש שלך ביחס להיצע שלך. דהיינו, להגדיל את היכולת שלך לייצר ערך אמיתי לאנשים אמיתיים שירצו לתת לך כסף בתמורה למה שאתה יודע לספק להם. דהיינו, אם כל יום תשאל את עצמך, איך אני מגדיל את היכולת שלי לספק ערך לעולם, ערך שאנשים בעולם צריכים, ערך שאין הרבה אנשים שיכולים לספק אותו, ערך שכמה שיותר אנשים צריכים אותו ושכמה שפחות אנשים יכולים לספק אותו, אם תשאל את עצמך את השאלה הזאת, ותפעל להגדיל את היכולת שלך לספק לעולם ערך, הרי שלאורך זמן אתה מגדיל את היתרון התחרותי שלך על פני כל שאר האנשים ולאורך זמן, תעשה הרבה יותר כסף מכך אחד אחר. לסיכום, אל תתמקד רק בלעשות כסף, אלא גם ובעיקר באיך להגדיל את היכולת שלך לעשות הרבה מאוד כסף, גם אם יקרה אסון, גם אם תאבד את הכל, גם אם תעבור מדינה, גם אם לא תדע את השפה, גם אם יקרה ברבור שחור וכולי. ומי שייקח את זה עוד כמה צעדים קדימה, יגיע לשאלה של איך להגדיל את היכולת להרגיש טוב, גם בלי להיות תלוי בכסף. שזה כמובן תלוי בפיתוח השכל, בהבנת הרצון וכולי. וזה כבר עניין אחר...

קבלה עצמית, איך לקבל את זה שאתה טיפש? איך לקבל את זה שאתה מטומטם? איך לקבל את עצמך עושה טעויות? איך לא להאשים את עצמך על טעויות? הלקאה עצמית על טעויות, שנאה עצמית על טעויות, כעס עצמי על טעויות, איך לסלוח לעצמי על טעויות? סליחה עצמית, איך לסלוח לעצמך על טעויות? האשמה עצמית, התנהגות טיפשות, למה אני טיפש? למה אני מטומטם? איך לקבל את עצמך בכל מצב? איך לאהוב את עצמי בכל מצב? איך לקבל מחשבה טורדנית? איך לקבל התנהגות אובססיבית? איך לקבל התמכרות כפייתית? וכאן נסביר איך בן אדם יכול לסלוח לעצמו על טעויות שהוא עושה ועל שטויות שהוא עושה ועל כך שהוא מבין שהוא מתנהג בטמטום. כי לבן אדם נורמאלי, יש מערכת של שיפוטיות עצמית, שהבן אדם שופט את עצמו לטוב ולרע. ולכל בן אדם יש מטרות וערכים. וכאשר בין אדם עושה פעולות שמקדמות אותו למטרות שלו, וכאשר בן אדם פועל בצורה שהוא חושב שהיא התנהגות חכמה, אז בן אדם מעריך את עצמו. אבל כאשר בן אדם עושה טעות, או כאשר בן אדם פועל בדרך כלשהי, שהוא עצמו חושב שהוא מטומטם וטיפש. דהיינו, שהבן אדם פועל מתוך טמטום וטיפשות, אז בן אדם כועס על עצמו ומלקה את עצמו. וזה יכול לקרות בדברים הכי פשוטים של יום יום, כגון בן אדם שיש לו איזו התמכרות טיפשית שהבן אדם לא מצליח להתגבר עליה. או בן אדם שיש לו איזו מחשבה טורדנית או איזו התנהגות אובססיבית או איזו התמכרות כפייתית כלשהי שהוא מנסה להיפטר ממנה, אבל הבן אדם לא מצליח. והבן אדם במערכת השיפוטיות העצמית שלו, הוא שופט את עצמו כאילו הוא מטומטם וטיפש, בגלל ההתנהגות הטיפשית שלו. שהוא עצמו מבין שהוא חושב כמו מטומטם ומתנהג כמו טיפש וכולי. והשאלה היא, איך בן אדם יכול לקבל את עצמו בלי תנאים ואיך לאהוב את עצמך בלי תנאים ואיך לא להאשים את עצמך בלי תנאים ואיך לא לכעוס על עצמך בלי תנאים וכולי? ויש בזה המון היבטים, אבל כאן נסביר את נקודת המבט הבאה והיא, שמצד האמת, המחשבה שמשהו מסוים הוא חכם ומשהו אחר הוא טיפשי, זאת עצמה מחשבה טיפשית. כי מי שהוא עוד יותר חכם, הוא מבין שמצד האמת הוא לא באמת טיפש. כי מצד האמת מי שיש לו שכל ויחקור כל דבר עד הסוף, הוא לא באמת ידע שמשהו מסוים יותר טוב ויותר נכון ויותר חכם, ממשהו אחר. ולכן המחשבה שאומרת לך, שאתה טיפש, היא עצמה טיפשית. דהיינו, למרות שהיא נכונה בכל מיני מובנים, דהיינו, למרות שהמחשבה שאומרת לך שאתה טיפש, למרות שהיא נכונה מנקודת מבט שאומרת שמה שאתה עושה זה טיפשי ושיותר חכם לעשות אחרת, הרי שמנקודת מבט מוחלטת, אי אפשר באמת להוכיח שמה שאתה עושה זה טיפשי. כי מנקודת מבט מוחלטת, הכל הגיוני באותה המידה. והגיוני לעשות ולרצות כך, כמו שהגיוני לעשות אחרת. במילים אחרות, המחשבה שאומרת לך שאתה טיפש, היא נכונה רק ביחס לנקודת מבט שאומרת שמה שאתה עושה זה טיפשי ולא ראוי וכולי. אבל אם תפתח את השכל שלך ותחקור את הדברים עד הסוף באמת, אתה לא באמת תוכל להוכיח שמשהו אחד יותר טוב ממשהו אחר וכולי. לסיכום, אחת הדרכים של האדם לקבל את עצמו על כך שהוא פועל בטיפשות בעיני עצמו, היא באמצעות זה שהאדם לומד לפתח את השכל שלו עוד יותר ולהבין מה ההיגיון שיש במה שהוא עושה ולמה המחשבה שהוא חושב שהוא טיפש, למה היא עצמה לא בהכרח נכונה. ומי שהוא באמת חכם, הוא יודע שהוא בוחר לחשוב מה חוכמה ומה טיפשות. אבל מצד האמת, אין הבדל בין חוכמה לטיפשות וכולי. לסיכום, זה גם טיפשי לחשוב שאתה טיפש. ואם תהיה עוד יותר חכם, תקבל את זה שאתה פועל בטיפשות.

איך להשיג מטרות? איך לעשות כסף גדול? האם להשוות מחירים? טעויות בהשגת מטרות, תעדוף שגוי בהשגת מטרות, למה חשוב לתעדף נכון? איך להצליח לעשות כסף גדול? איך לא להפסיד כסף גדול? הקצאת משאבים בצורה נכונה, חלוקת משאבים, איך לתעדף משאבים? כמות מוגבלת של משאבים, תעדוף משאבים מוגבלים, קביעת סדר עדיפויות, קביעת סולם עדיפות, לקבוע סדר עדיפויות, השוואת מחירים, איך לחסוך כסף? לעשות כסף קטן, לחשוב בגדול, לא לחשוב בקטן, להגדיל ראש, צרכנות חכמה, צרכנות נבונה וכאן נדבר על אחת הטעויות של אנשים שרוצים להשיג מטרה מסוימת, והיא שהם עושים את הכל כדי להשיג את המטרה שהם רוצים להשיג, ובגלל זה הם לא משיגים את המטרה שלהם. ואני אסביר. נניח שבן אדם החליט שהוא רוצה לעשות כסף. ונניח שהוא מחליט מעכשיו, כל פעולה ופעולה שהוא עושה, לנסות למקסם אותה, כדי שיהיה לו כמה שיותר כסף. דהיינו, בכל פעולה שהוא עושה, לעשות אותה בצורה שתשיג לו הכי הרבה כסף בטווח הקצר רחוק וכולי. עכשיו, לכאורה זאת הדרך הנכונה להשיג את המטרה. דהיינו, לכאורה הדרך הנכונה להשיג את המטרה לעשות כסף, היא באמצעות זה שכל פעולה שעושים, צריכים לשים לב שהיא מקדמת אותך להשיג כסף. אלא מה, שצורת החשיבה הזאת, תגרום לך לא להצליח לעשות כסף, להפסיד כסף וכולי. ולמה? כי יש משהו שצריכים תמיד לזכור, והוא שיש לך משאבים מוגבלים, כמות המשאבים העומדת לרשותך, היא מוגבלת. ומאחר שיש לך כמות מוגבלת של משאבים, הרי שעליך לדעת לתעדף את הפעולות שלך. ועליך לדעת, שהקצאת משאבים למשהו אחד, תבוא על חשבון הקצאת משאבים למשהו אחר. דהיינו, כדי להשיג מטרה לדוגמה של להרוויח כסף, צריך לשם כך לעשות פעולות שיגרמו לכך שיהיה לך יותר כסף. וכל פעולה, דורשת משאבים מסוימים. דהיינו, אין שום אפשרות לעשות פעולה כלשהי, בלי שום מאמץ כלשהו. כל פעולה, דורשת משאב כלשהו. לדוגמה, נניח שאתה רוכש משהו, ואתה עושה פעולה פשוטה של השוואת מחירים, כדי לחסוך כסף. לכאורה פעולה מאוד פשוטה. אלא מה, שהפעולה הזאת דורשת ממך משאבים כלשהם. דורשת ריכוז, תשומת לב, זמן וכיוב. ולכל דבר יש מחיר. דהיינו, כמות יכולת הריכוז שלך וכמות יכולת תשומת הלב שלך וכמות יכולת ההקשבה שלך וכמות העצבים שלך וכולי, הדברים האלו מוגבלים. ומאחר שהיכולות שלך מוגבלות, זה בעצם אומר, שאם אתה תשקיע משאבים בלעשות השוואת מחירים, הרי שזה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר, שגם הוא יכול להשפיע על כמה כסף יהיה לך. דהיינו, במשך היום יש המון פעולות שאתה עושה ויכול לעשות שיכולות להשפיע על כמות הכסף שיש לך. כמו כן יש הרבה פעולות שאתה בכלל לא עושה ולא מגיע אליהן, כי אין לך אליהן זמן, יכולת תשומת לב וכולי, שגם הן יכולות להשפיע על כמות הכסף שיש לך. ועליך לדעת, שכמות המשאבים הנפשיים שלך, מוגבלת. ואתה צריך לדעת, היכן להשקיע את משאבי הזמן, הקשב, והריכוז שלך. נניח לדוגמה שאתה צריך לעשות השוואת מחירים של 100 מוצרים. ואתה יודע שאתה יכול לעשות השוואה רק של 10 מוצרים מתוכם ולא של 100. אז איזה מוצרים הכי כדאי לעשות בהם השוואת מחירים? תשובה, במוצרים שבהם אתה חושב שההשוואה שלך, אולי תחסוך לך הכי הרבה כסף. כי המשאבים מוגבלים. ואם תשקיע משאבים בלחסוך שקל 1, אולי זה יבוא על חשבון הריכוז שלך להרוויח 100 שקלים. ולפעמים האדם משקיע המון משאבים, איך לחסוך 100 שח ומפספס הזדמנות להרוויח 100,000 שח. ולא תמיד רואים את זה בצורה ישירה. אבל יתכן שאם לדוגמה היית מפסיק להשקיע משאבים בלחסוך כסף קטן, אולי היה לך את הזמן והריכוז, לפתח את המוח לעשות כסף גדול. ואתן דוגמה נוספת, נניח שהבן אדם יודע שבמשך השבוע הקרוב, הוא צריך לעשות כמה תהליכי משא ומתן מורכבים. והאדם מבין, שכל תהליך משא ומתן, דורש משאבים. משאבים של ריכוז, של תשומת לב, לכל מילה שאתה אומר, משאבים של מהירות מחשבה, חדות מחשבה וכולי. אז אותו אדם צריך לדעת, מה כמות המשאבים הנפשיים העומדת לרשותו. והוא צריך לדעת כבר בהתחלת השבוע, שאם הוא יקדיש יותר מידי משאבים לעשות משא ומתן על כסף קטן, יתכן שלא יהיה לו את הקשב ותשומת הלב והריכוז בהמשך השבוע, לעשות משא ומתן על כסף גדול. או ניקח לדוגמה בן אדם שרוצה להתאמן ולהעלות מסת שריר. ואז הוא משקיע המון משאבים בשרירים קטנים, שיתכן והם גורמים לו לעייפות כללית, כך שאין לו אחר כך כוח להתאמן על השרירים הגדולים שלו. או בן אדם שמשקיע המון משאבים בלעשות פעולות קטנות באופן מדויק בכל תחום ואז זה בא לו בסופו של דבר, על חשבון השגת המטרה הגדולה יותר, שהוא רוצה להשיג אותה. כי הוא מתעסק בטפל ולא בעיקר. ומה המהות של העצה? המהות היא, שזה שפעולה מסוימת מביאה לך תועלת, זה לא אומר שאתה אמור לעשות אותה, כדי להשיג את אותה המטרה שלך. כי לכל פעולה יש עלות. והעלות לבצע פעולה אחת שמביאה תועלת, היא תמיד על חשבון לבצע פעולה אחרת שגם היא מביאה תועלת. והחוכמה היא, לדעת לזהות את כל הפעולות שאתה יכול לעשות כדי להשיג את המטרה שלך. לדעת להבין מה המשאבים שכל פעולה דורשת. ומה כמות המשאבים העומדת לרשותך. ואז בהתאם לזה לדעת לתעדף את המשאבים שלך ולהגדיר סדר עדיפויות, היכן להשקיע את המשאבים שלך. כי לפעמים צריך לא לעשות פעולה שתקדם אותך, כדי שיהיו לך משאבים לעשות פעולה אחרת שהיא תקדם אותך יותר. ולכן לדוגמה, אם אתה רוצה לעשות כסף גדול, תתמקד בלעשות כסף גדול ואל תתמקד בלהשקיע משאבים בלעשות כסף קטן. כי כמות המשאבים מוגבלת וכולי. לסיכום, תנסה לשים לב, שהרצון שלך להשיג את המטרות שלך, שהוא לא דופק אותך ולא מקשה עליך להשיג את המטרות שלך. כי גם פעולות שכן מקדמות אותך אל המטרה, אם אתה לא עושה להן תעדוף נכון, הרי שהן מרחיקות אותך מהשגת המטרה שלך, באמצעות פעולות אחרות שיקדמו אותך עוד יותר למטרה שלך. לכן חשוב לדעת לעשות תעדוף נכון ולקבוע סדר עדיפויות נכון.