מה הקשר בין פיתוח החשיבה לבין עניין בכל נושא?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו כיצד אפשר לפתח את השכל ולהיות חכמים יותר, תוך הדגשה שכל נושא יכול להיות מעניין ומשמעותי אם ניגשים אליו מתוך רצון להבין ולחקור אותו לעומק. לטענתו, כדי לפתח את החשיבה, יש צורך לנסות להבין את מהות הדברים, גם אם הנושא המדובר נראה לכאורה לא חשוב או לא מעניין. הוא מדגיש שהסיבה לכך שאנשים רבים לא מתעניינים בנושא מסוים, היא מפני שהם לא מבינים איך הוא יכול לתרום להם או לגרום להם להרגיש טוב.

הדוגמה המרכזית שאליעד כהן נותן היא של בחורה שטוענת שהיא אינה מתעניינת במה שהוא אומר, אך למעשה מה שקורה הוא שהיא פשוט לא מבינה כיצד התוכן שלו יכול להשפיע עליה או לשפר את איכות חייה. הוא מבהיר שלכל אדם יש מטרה בסיסית להרגיש טוב, וכאשר משהו לא נתפס כתורם לכך, הוא הופך ל"לא מעניין". אליעד מחדד את הנקודה בעזרת ניתוח של סיטואציה פוליטית לדוגמה, כאשר הוא מתאר כיצד אנשים שונים מגיבים לנאום פוליטי - חלקם מוצאים בו עניין וחלקם לא, בהתאם לאופן שבו הם רואים את השפעתו האפשרית עליהם.

איך לנתח סיטואציות כדי לפתח את השכל?

אליעד מסביר שכדי לפתח את החשיבה, יש להתייחס לכל סיטואציה כאל הזדמנות לניתוח שכלי. המטרה היא לא בהכרח הנושא עצמו (כגון פוליטיקה או כל תחום אחר), אלא עצם הפעולה של החשיבה על הסיטואציה. הוא מציע לקחת נושא כלשהו, "לטחון" אותו ולנתח אותו מכל הזוויות האפשריות עד שמוצאים בו דבר חדש. פעולה זו, הוא מדגיש, מפתחת את יכולת החשיבה ומסייעת לאדם להבין טוב יותר את עצמו ואת העולם.

כדוגמה, אליעד מנתח את התגובות לנאום פוליטי של בוז'י הרצוג לעומת בנימין נתניהו (ביבי). הוא מתעמק בשאלה כיצד משפט מסוים שנאמר על ידי פוליטיקאי יכול להיתפס על ידי קהלים שונים - האם הוא יתרון או חיסרון? הניתוח מתמקד בשאלות כמו "למי הוא מנסה לפנות?" ו"האם האופן שבו הוא בוחר להציג את הדברים אכן עוזר לו או פוגע בו?". מתוך הניתוח הזה ניתן ללמוד כיצד לחשוב לעומק ולא להתייחס באופן שטחי לסיטואציות, גם אם הן נראות חסרות משמעות לכאורה.

האם יש תועלת אמיתית בניתוח דברים שנראים לא חשובים?

אליעד כהן מדגיש שהמשמעות הגדולה של ניתוח סיטואציות "חסרות משמעות" לכאורה, היא באימון של השכל לראות מעבר ל"מובן מאליו". הוא מסביר שכאשר אדם מנתח סיטואציה טריוויאלית, כמו אמירה בנאום פוליטי או מצב פשוט מהחיים היומיומיים, הוא מאלץ את עצמו להפעיל את השכל ולראות היבטים שהוא בדרך כלל מתעלם מהם. כך האדם לומד להבין את המהות שמאחורי כל פעולה, אמירה או אירוע, ומפתח את היכולת לראות פרטים ומורכבויות חדשים.

אליעד משתמש בדימוי של תחרות קרוספיט כדי להמחיש את הרעיון הזה. הוא מסביר שבתחרות כזו המשתתפים לא יודעים מראש איזה תרגילים הם יצטרכו לבצע, ובכך מתגלה היכולת האמיתית שלהם להתמודד עם דברים בלתי צפויים. באופן דומה, כאשר אדם מפתח את החשיבה שלו, הוא אמור להיות מסוגל להתמודד עם ניתוח סיטואציות חדשות ובלתי צפויות ביעילות, גם אם הן לא שייכות לתחומים שהוא מתעניין בהם בדרך כלל. הוא מדגיש שזו הדרך לבדוק אם יש לאדם שכל אמיתי או רק "דיקלום" של ידע מוכר.

מדוע חשוב לנתח סיטואציות בצורה שכלית ואובייקטיבית?

אליעד כהן טוען שכאשר מנתחים נושא כלשהו, חייבים להיצמד לאמת ולא לניתוח מוטה. הוא מציין שאם אדם מנתח דברים בצורה אובייקטיבית ואמיתית, לא משנה מה הנושא, הוא יוכל לראות את התמונה המלאה ולהסיק מסקנות מדויקות יותר. לדבריו, אנשים רבים נוטים להיצמד לתשובות מוכנות מראש ולדקלם ידע שכבר ידוע להם, במקום לבחון את הסיטואציה מחדש מנקודת מבט אובייקטיבית ופתוחה.

הוא מציע להסתכל על כל משפט וכל פרט בסיטואציה ולשאול "האם זה באמת יתרון או חיסרון?", "למי זה מועיל?", "האם יש עוד זווית להסתכל על זה?". על ידי כך, האדם משפר את היכולת השכלית שלו והופך את החשיבה לתהליך דינמי וחי, ולא רק לשינון של מידע.

מהי התועלת של פיתוח השכל בחיי היומיום?

אליעד כהן מציין שהתועלת בפיתוח השכל היא יכולת טובה יותר להתמודד עם החיים. הוא מסביר שככל שהאדם יפתח יותר את יכולת החשיבה שלו, כך הוא יוכל להתנהל בצורה חכמה יותר בסיטואציות שונות בחיי היומיום, כמו גם בהגשמת מטרות רחבות יותר כמו הקמת עסק או אפילו בניית חללית. החשיבה המפותחת מאפשרת לאדם לקחת החלטות מדויקות יותר, להבין אנשים טוב יותר, ולהגיב בצורה נכונה למצבים מורכבים או חדשים.

בסיכום דבריו, אליעד מבהיר שהמשימה העיקרית בפיתוח השכל היא ההתעקשות על ניתוח שכלי, עמוק ואובייקטיבי, של כל דבר - בין אם הוא מעניין במבט ראשון ובין אם לאו. כך האדם רוכש מיומנות חשיבתית אמיתית ולא רק מצטט ידע מוכר מראש.