האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו?

אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה.

מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום?

אליעד מציג את השאלה מדוע לאדם אכפת אם בעברו הרחוק הוא היה חיידק, או איך התפתחה האנושות. לטענתו, עצם הידיעה שבני האדם התפתחו מחיידקים לא בהכרח מוסיפה מידע שמשנה את החוויה האישית והרגשית של האדם. הוא נותן דוגמא לכך שאם יוכח לך היום באופן חד - משמעי שהגעת מחיידק קדום, הדבר לא באמת ישנה את הדרך שבה אתה חווה רגשות בהווה.

אליעד מדגיש שלמרות שבני אדם מחפשים כל הזמן אינפורמציה נוספת, אין סיבה לחשוב שאינפורמציה זו באמת משנה משהו ברמה החווייתית. למשל, הוא שואל: אם נאמר לך כמה גרגירי חול יש בחדר, האם זה ירגש אותך כמו הגילוי שאתה בא מחיידק? הוא טוען שהסיבה להבדל ברגש היא רק בגלל שהמוח מעניק משמעות שונה למידע הזה.

האם יש הבדל בין בני אדם לבין רובוטים?

במהלך השיחה עולה האנלוגיה של בני אדם כרובוטים משוכללים. אליעד כהן מתייחס לטענה שבני אדם פועלים כמו רובוטים מתוכנתים, ללא בחירה חופשית אמיתית. הוא מדגים זאת באמצעות ניסוי מחשבתי שבו ניתן לבני אדם זרם חשמלי במוח, והם הרגישו שהם החליטו להרים יד מרצונם, אף על פי שההחלטה הגיעה באופן מלאכותי. הוא שואל, כיצד אנחנו יודעים אם הרצונות שלנו באמת מגיעים מתוך בחירה חופשית או מתוך תכנות חיצוני כלשהו?

האם המוח שלנו הוא בסך הכל רובוט מתוחכם?

אליעד משתמש בדוגמאות מרובות סביב רובוטים כדי להדגיש את ההבדל או הדמיון בין בני אדם לרובוטים. הוא מציג דוגמה על אדם שמרגיש כאב פיזי ואינו מסוגל להתעלם ממנו, למרות שהוא יודע שהכאב הוא רק "סיגנל" במוח. לדוגמה, אם אדם סובל מכאבים והוא יודע שזה רק סיגנל, למה הוא ממשיך לאכול יתר על המידה ולא עושה דיאטה? הוא טוען שהסיבה היא בגלל התוכנה הפנימית של האדם, בדיוק כמו רובוט מתוכנת, ולכן אין לו בחירה חופשית מוחלטת לגבי ההתנהגות הזו.

אליעד מסביר שיש לנו נטייה טבעית להרגיש שהרצונות שלנו אמיתיים וחשובים, אך למעשה מדובר רק באותות במוח. הסיבה שהאדם מייחס משמעות וחשיבות לסיגנלים אלה היא שהמוח מעניק להם פרשנות מסוימת.

איך חקירת האבולוציה קשורה לבחירה חופשית ולרגשות שלנו?

אליעד מציע לאדם המתעניין באבולוציה לשאול את עצמו מדוע דווקא התחום הזה מעניין אותו, ולחקור את הרצון עצמו להתעניין בתחום זה. הוא מסביר שאפשר להתעניין באבולוציה מתוך רצון להבין האם קיימת בחירה חופשית, האם יש תודעה אמיתית, או האם הרגשות שלנו הם רק תגובה ביולוגית לסביבה. עם זאת, הוא טוען כי אפשר להגיע לתובנות עמוקות אלה גם בלי להסתמך על האבולוציה או על ידע היסטורי.

מה הקשר בין אבולוציה ובחירה חופשית?

לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, על האדם לנסות לבסס את תפיסתו על טיעונים לוגיים, פנימיים, שאינם תלויים בתצפיות או בזיכרונות, משום שאלה תמיד יכולים להיות מוטעים או חלקיים.

האם ניתן להגיע לידע מוחלט?

אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע...