איך נוצרת מחשבה ואיך אפשר לדעת מה המחשבה הראשונה?

אליעד כהן דן בשאלה עמוקה ופילוסופית: כיצד באה מחשבה לעולם, מהו מקורן של המחשבות והרגשות, ומה עומד בבסיס הרצונות שלנו? השאלה המרכזית היא איך נוצרת המחשבה הראשונה. כל מחשבה שאדם חושב נובעת ממחשבות קודמות. לדוגמה, כשאדם חושב על "שולחן", הוא חייב שיהיו לו כבר מושגים מוקדמים וידע מסוים שמאפשר לו להבין מהו שולחן. אם לא היה לאדם שום ידע קודם, המילה "שולחן" לא הייתה בעלת משמעות עבורו, והוא לא היה מסוגל לחשוב את המחשבה הזו.

האם אפשר לספור את המחשבות שלנו?

אליעד מסביר שכאשר אנו חושבים מחשבה מסוימת, אפשר לנסות ולמנות את כל המחשבות הקודמות שהובילו לאותה מחשבה. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו "הנה שולחן", כדי לומר זאת הוא היה חייב לחשוב קודם על הרבה דברים נוספים: מהו שולחן, מה משמעות המושג שולחן, למה הוא משמש, וכדומה. אם נפרק את רגע המחשבה הבודד הזה לחלקים קטנים יותר, נגלה שכל חלק מוביל למחשבה נוספת, וכך ניתן להמשיך ללא סוף. מכאן עולה הפרדוקס - אם כל מחשבה דורשת מחשבות קודמות, אז מה הייתה המחשבה הראשונה?

האם יכולה להיות מחשבה אחת בלי מחשבות אחרות?

אליעד מבהיר כי אם ננסה למצוא מחשבה אחת שהיא בסיסית לחלוטין ולא נשענת על מחשבות קודמות, ניתקל בבעיה. כל מחשבה מתבססת על מחשבות אחרות, ומחשבה בלי מחשבות אחרות היא חסרת משמעות לחלוטתין. למשל, אם ניקח את המושג "אוכל", המילה הזו אינה קיימת בפני עצמה, היא קיימת רק בהשוואה למילים אחרות כמו "שובע" או "רעב". כשמבקשים לתאר מושג בסיסי בלי להשתמש במושגים אחרים, תמיד מגיעים למבוי סתום. לכן מחשבה אחת בפני עצמה, בלי להתבסס על מחשבות אחרות, אינה אפשרית. זה מוביל למסקנה שאין מחשבה עצמאית לחלוטין.

איך נוצר הרצון הראשון או הרגש הראשון?

אותה בעיה קיימת גם לגבי רצונות ורגשות. אם ננסה לדמיין רצון מסוים כמו "רצון לאכול", הוא תמיד נשען על רצון אחר שקדם לו. אדם רוצה לאכול כי הוא לא רוצה להיות רעב, ולמה הוא לא רוצה להיות רעב? כי יש לו רצון להרגיש טוב. וכך כל רצון נשען על רצונות אחרים. דבר זה נכון גם לרגשות. למשל, אם אדם חווה שמחה, השמחה שלו מקבלת משמעות רק דרך רגשות אחרים כמו עצב או תסכול. אם לאדם לא היו כלל רגשות אחרים, אז רגש השמחה לא היה בעל שום משמעות עבורו.

מה הפרדוקס במחשבה הראשונה?

אליעד מציין כי הפרדוקס הוא שכדי שתהיה מחשבה, היא חייבת להתבסס על מחשבות אחרות, אך אם נלך אחורה עד המחשבה הראשונה שהייתה אי פעם, נמצא שאין לה על מה להתבסס. אם היא מתבססת על מחשבות קודמות לה, אז היא אינה הראשונה. ואם היא לא מתבססת על מחשבות קודמות, אז היא חסרת משמעות לגמרי. הדבר דומה לאדם שמוצא שעון בחדר ריק ושואל: "איך הגיע השעון לכאן?" אין אפשרות הגיונית שמכלום יופיע שעון. באותה צורה, אין אפשרות הגיונית שמכלום תופיע מחשבה. עם זאת, מחשבות אכן קיימות, ואנו חושבים אותן בכל רגע נתון, למרות שהדבר בלתי אפשרי להבנה שכלית.

האם קיימת מחשבה יחידה או שהיא תמיד מפוצלת?

אליעד מסביר כי לכאורה האדם יכול לחשוב מחשבה אחת בלבד בכל רגע נתון, אך בפועל כל מחשבה מכילה בתוכה מחשבות נוספות רבות. גם מחשבה...