מדוע האדם מרגיש רע כשהוא צריך לשקר ולהעמיד פנים?

אליעד כהן מסביר שאחד הקשיים המרכזיים שאנשים חווים בחייהם הוא התחושה שהם חייבים להיות שחקנים, כלומר, להעמיד פנים מול אחרים שהכל בסדר, גם כאשר בתוכם הם חשים רע מאוד. אליעד מביא דוגמה של אדם שצריך להגיע לעבודה למרות שמצבו הפנימי רע מאוד, ולכן הוא חייב להעמיד פנים מול הסביבה שהכל תקין. בפועל, לא אכפת לו מהעבודה או מהאנשים סביבו, אבל בכל זאת הוא נאלץ להציג דמות של מישהו שאכפת לו. הדבר הזה יוצר עבורו מתח נפשי כבד, מפני שהוא מרגיש שהוא כל הזמן משקר גם לאחרים וגם לעצמו.

האם להיות שחקן זה בהכרח לשקר?

אליעד מציין שהבעיה נוצרת מכך שהאדם מרגיש שהחיים שלו גרועים, ושהוא חייב להעמיד פנים שהכל טוב כדי לתקשר עם אנשים אחרים. הוא מסביר שלהיות שחקן משמעותו שאתה לא יכול להיות מי שאתה באמת באותו רגע, כי אתה מפחד שאנשים לא יבינו אותך או לא יתקשרו איתך יותר. אך אליעד מבהיר שברמה מסוימת, כל אדם הוא שחקן במידה זו או אחרת, כי כולנו נוטים להסתיר משהו מהסביבה כדי לא ליצור אי נעימות או קונפליקט.

מה גורם לאדם להרגיש רע מהעמדת פנים?

אליעד מפרט כי האדם סובל בעיקר מהסתירה בין התחושה הפנימית האמיתית שלו לבין הדמות שהוא מציג כלפי חוץ. ככל שהפער הזה גדול יותר, כך גדל הקושי, שכן האדם צריך להשקיע אנרגיה נפשית רבה כדי לתחזק את ההעמדת פנים. לדוגמה, אם האדם מרגיש רע מאוד, הוא מתקשה להגיד "בוקר טוב" בחיוך, כי הוא מרגיש שהוא משקר לעצמו ולאחרים. מבחינתו, הוא כביכול בוגד באמת הפנימית שלו, מה שיוצר אצלו מצוקה גדולה.

איך אפשר להתמודד עם הקושי להעמיד פנים?

אליעד מציע מספר דרכים להתמודד עם הקושי הזה. ראשית, הוא מציע לשאול את עצמך האם מה שאתה מרגיש הוא אכן האמת או רק פרשנות סובייקטיבית שלך למצב. למשל, אדם שסובל כי אין לו חברים או עבודה, אומר שהחיים שלו רעים. אך אליעד מבהיר שזו פרשנות ולא אמת מוחלטת, כי תמיד אפשר לראות את המציאות באור אחר. הוא ממליץ להטיל ספק באמונה שלך לגבי עד כמה חייך גרועים, ולהבין שהתחושה של "הכל רע" היא בעצמה סיפור שהאדם מספר לעצמו.

בנוסף, אליעד מסביר שניתן להפחית את תחושת הקושי על ידי הבנת העובדה שלהעמיד פנים במידה מסוימת זה חלק נורמלי מהחיים. אין אדם בעולם שחי ללא שום העמדת פנים או התפשרות מסוימת על אמת פנימית מוחלטת. לכן, במקום לראות את ההעמדת פנים כשקר מוחלט, יש לראותה כצורת תקשורת לגיטימית שמטרתה לאפשר חיים חברתיים תקינים.

האם אפשר לבחור לא להיות שחקן בכלל?

אליעד מבהיר שיש שתי אפשרויות לאדם שנמצא בקונפליקט עם העמדת הפנים: או שיבחר להפסיק להיות שחקן לחלוטה ויסבול מההשלכות החברתיות של זה (בדידות, קושי בתקשורת עם אנשים), או שימשיך להיות שחקן תוך כדי מודעות לכך שזו בחירה שלו. אליעד מציין שאדם חייב להבין שגם הבחירה להיות שחקן היא בחירה שהוא מבצע מתוך רצון או הכרח מסוים, ולא משהו שנכפה עליו באופן מוחלט.

למה האדם כל כך שונא להרגיש שהוא שקרן?

אליעד מדגים את הבעיה דרך דוגמה של אדם שמרגיש רע כי הוריו התעללו בו בילדותו. האדם הזה גדל עם תחושה חזקה שהחיים רעים מאוד, ולכן הוא לא יכול להפסיק לחשוב שהמציאות שלו גרועה. כדי לתקשר עם אחרים הוא צריך להציג דמות חיובית...