... דברים ברצינות או בקלילות? איך לזרום בחיים? איך לא להיות יותר מידי רגיש? איך להפסיק להיות רגיש? איך לא להיות רציני מיני? איך לא להיות יותר מידי רציני? איך להפסיק להיות רציני? איך לקחת דברים בפרופורציה הנכונה? איך לא להילחץ מדברים? איך להיות יותר קלילה? רצינות או קלילות, להפוך משנה ללא משנה, האם להיות רציני? ...

... עצמית, להיות מודע לעצמך, מהי תודעה עצמי, לדעת מי אתה, לדעת מי אני, התמודדות עם כאב, התמודדות עם סבל, להיות מאושר, חשיבה מוחלטת, להטיל ספק בחושים למה אתה לא יכול לדעת מי אתה באמת? כדי להבין מהי מודעות עצמית ומדוע קשה כל כך לדעת מי אנחנו באמת, אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה להכיר את עצמו באופן מוחלט, הוא נתקל במחסום לוגי מובנה: מי שמודע, לעולם לא יכול להיות מודע לעצמו באופן ... רק את מה שחיצוני לו, אבל לא את עצמו באמת. לדברי אליעד, עצם הידיעה מחייבת שיהיה משהו נפרד ממך שאתה יכול לתפוס. לכן, לעולם לא ניתן להכיר באופן מוחלט את מי שאתה, כי כדי לדעת משהו, חייב להיות דבר שנמצא מחוץ לך. מכאן נובע הפרדוקס ... הוא הטלת ספק. הוא מסביר בפירוט שכאשר יש לאדם מחשבה שגורמת לו לסבל - כמו כואב לי עכשיו - הוא צריך לשאול את עצמו את השאלה האם אני בטוח באופן מוחלט שכואב לי?. אליעד מדגים את התהליך ומסביר שאם אדם מסוגל לדמיין מצב הפוך (כלומר, מצב שבו לא כואב לו), פירוש הדבר שהתחושה אינה מוחלטת, אלא יחסית בלבד. למשל, אם כואבת לאדם הרגל, הוא שואל את עצמו: האם אני בטוח לחלוטין שכואבת לי הרגל ברגע זה? אם הוא מסוגל לדמיין רגע שבו לא כואבת לו הרגל, הוא מבין שהתחושה כואב לי אינה מוחלטת, אלא מבוססת על יחסיות ודמיון. עצם היכולת לדמיין מצב מנוגד מראה שהמחשבה או התחושה אינן אמת מוחלטת אלא פרשנות סובייקטיבית בלבד. מה הכוונה בחשיבה מוחלטת ואיך היא מסייעת להפחית את הסבל? אליעד מדגיש שהמטרה העיקרית של הטלת הספק היא להגיע לחשיבה מוחלטת. חשיבה מוחלטת היא היכולת לבדוק האם הדברים שאנו חווים כמציאות הם מוחלטים או רק נראים לנו כך. הוא ממליץ להתחיל להטיל ספק בדברים קטנים, כמו פירוש ... עלי או שרק נדמה לי?), ומשם להתקדם להטלת ספק בתחושות הפיזיות (האם באמת כואב לי או שאני רק מאמין שכואב לי?). אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע לדרגת חשיבה מוחלטת, הוא מסוגל להבין שכל מה שהוא חווה, גם דברים שנראים לו מוחלטים כמו יש פה שולחן, הם בעצם פרשנויות סובייקטיביות של המציאות, ולא המציאות עצמה. אדם יכול לדמיין בקלות מצב שבו השולחן לא קיים, למשל בחלום. לכן, גם התחושה שהשולחן נמצא היא לא מוחלטת אלא יחסית בלבד. האם לדעת מי אני באמת יעזור להפסיק לסבול? לפי אליעד, אף ... פותרת את בעיית ההזדהות והסבל. לדעת מי אתה באמת, זה לאו דווקא יגרום לך להפסיק להזדהות עם דברים יחסיים. יתכן מצב שבו אדם יודע מי הוא ברמה מוחלטת, ועדיין לא מצליח להימנע מהזדהות עם תחושות יחסיות, וכך ממשיך לסבול. לכן אליעד ממליץ להתמקד פחות בשאלה הגדולה מי אני? ויותר בשאלה המעשית והיעילה: האם אני בטוח באופן מוחלט במה שאני מרגיש או חושב עכשיו?. ההתמקדות בהטלת ספק היא המפתח האמיתי לשחרור מסבל, ולאו דווקא החיפוש אחר זהות מוחלטת. איך נראה תהליך הטלת הספק בפועל? אליעד מפרט את תהליך הטלת הספק ומציע דרך מעשית להתמודדות: הטלת ספק במחשבה: האם אני בטוח באופן מוחלט שכואב לי כרגע? דמיין מצב הפוך: האם אני מסוגל לדמיין את עצמי כרגע ללא הכאב? הכרה שהכאב אינו מוחלט: עצם העובדה שאתה מסוגל לדמיין מצב אחר מראה שהתחושה אינה מוחלטת אלא יחסית. הבנת היחסיות: ההכרה שהמחשבה או התחושה היא פרשנות ולא אמת מוחלטת מפחיתה את הסבל. איך אפשר להשתחרר מהסבל באופן מלא? לסיום, אליעד מבהיר שבסופו של דבר, השחרור המלא מסבל מגיע כאשר האדם מבין שאין אמת מוחלטת במחשבות ובתחושות שלו. ככל שאדם יטיל ספק באופן עמוק יותר בחוויות שלו, כך הוא יהיה חופשי יותר מהזדהות ומסבל. הוא מבהיר שזה תהליך מתמשך, הדרגתי, הדורש מאמץ והתמדה, אבל מוביל בסופו של דבר לתחושת שחרור מוחלטת. איך להפסיק להזדהות עם מחשבות? האם אפשר לדעת מי אני באמת? איך להטיל ספק בתחושות? מהי חשיבה מוחלטת? איך להתמודד עם כאב וסבל? כיצד להיות מאושר באמת? ...

... וחרדות - מהי חשיבה מוחלטת שמבטלת כל פחד או חרדה? ובו יתבאר, כיצד אפשר לא לפחד כלל באופן מוחלט? ומהי חשיבה מוחלטת, שמנטרלת מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ... רע. וכאשר האדם לא רוצה להרגיש רע, אז הוא תמיד יפחד להרגיש רע, כי הרי יש את האפשרות שהוא ירגיש רע, והוא לא רוצה בכך. ורק כאשר האדם לא מבדיל בכלל בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי חשיבה מוחלטת. והכוונה היא, שהאדם חי את חייו בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. כי האדם מלא באמונות מכף רגל ועד ראש. ואמונה, היא כל דבר שהאדם לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שיתבונן יראה, כי האדם מלא באמונות, דהיינו, בדברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי בלבד. וכל אדם שיש לו שכל ושהוא משתמש בשכל שלו ומקשיב לשכל שלו, יש לו אמונות. ולמה? כי גם השכל האנושי, גם הוא עצמו אמונה בלבד. ולמה? כי השכל של האדם, הוא עצמו לא מוחלט. כי השכל עצמו, יש לו את מגבלות התפישה שלו ... יודע על העולם, וכל ההפרדה שהאדם עושה בין טוב לבין רע, הכל נשען על הפרשנות הסובייקטיבית והאישית של האדם בלבד. ואין לאדם שום דרך בעולם לדעת שום דבר בצורה אובייקטיבית ומוחלטת. ודבר נכון בצורה מוחלטת, הוא דבר שאפילו ברמה התיאורטית הוא מוכרח ... אין שום רגש או מחשבה או ידיעה או אמונה כלשהי, אלא יש חוסר רגש מוגדר וחוסר שכל מוגדר וחוסר ידיעה מוגדרת. וכפי שכבר ביארתי את כל זה היטב לעומק, במקומות אחרים. ובכל מקרה, חשיבה מוחלטת, היא חשיבה אובייקטיבית. וחשיבה אובייקטיבית באופן מוחלט, היא חשיבה שאין בה שום הנחות יסוד כלשהן. וכאשר האדם חושב בצורה מוחלטת, דהיינו, חושב בצורה אובייקטיבית בעוצמה מוחלטת, על ידי זה מתבטלות אצל האדם כל הנחות היסוד שלו, ובכלל זה תפישת הטוב והרע של האדם, כי הרי אין שום הנחת יסוד כלשהי, באופן מוחלט. ואז ממילא אין לאדם שום פחדים או חרדות ... ממה שהוא רוצה. והאדם רוצה, את מה שהוא חושב שטוב עבורו, עפ שיקול דעתו והבנתו, מה שהוא מרגיש וכולי. ומי שרוצה להשתחרר מכל הפחדים והחרדות, עליו לחשוב על מה שמפחיד אותו, בחשיבה מוחלטת. דהיינו, האדם צריך לקחת את מה שמפחיד אותו ולשאול את עצמו, האם אני בטוח באופן מוחלט ללא כל ספק אפילו לא הקטן ביותר, שאכן הדבר ... לך שרע לך. ומי שמחליט בסופו של דבר, האם טוב לך או רע לך, זאת אך ורק המציאות, שהיא, לא ממש משנה לה מה אתה חושב ומה ההעדפות האישיות שלך. וככל שהאדם מתחבר יותר לחשיבה המוחלטת, כך הוא פחות חווה את הטוב ואת הרע, וממילא הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע חושב מאמין עושה רוצה מבין מרגיש וכיוב, ובודק, האם ועד כמה כל הדברים האלו, הם אכן מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות שונות, שתפקידן לערער אצל האדם את מה שהוא בטוח בו, ולגרום לו להבין, שכל מה שהוא בטוח בו, זה הכל יחסי וסובייקטיבי בלבד, אך זה לא

מוחלטות, מהי אהבה מוחלטת? מהי שנאה מוחלטת? לאהוב בצורה מוחלטת, לשנוא בצורה מוחלטת, אהבה ושנאה, שנאה ואהבה, לאהוב בלב שלם, לשנוא בלב שלם, אחדות ההפכים, חשיבה מוחלטת מהי אהבה מוחלטת ומהי שנאה מוחלטת? כדי להבין מהי אהבה מוחלטת ומהי שנאה מוחלטת, יש קודם כל להבין את המושג מוחלטות. מוחלטות היא מצב שבו אין שום מקום לספק, אין שום נקודת מבט נוספת, ואין שום אפשרות לחשוב או להרגיש בצורה אחרת. אליעד כהן מסביר את הרעיון הזה באמצעות מושגים הפוכים, כמו אהבה מוחלטת ושנאה מוחלטת. מה זה לאהוב מישהו בצורה מוחלטת? כשאדם אוהב מישהו בצורה מוחלטת ובמאה אחוז, המשמעות היא שהוא כל כך עסוק באותו דבר או באותו אדם שהוא אוהב, עד שאין לו יכולת לחשוב על שום דבר אחר. הוא ... לחשוב על עצמו, משום שכל המחשבה שלו מרוכזת אך ורק בדבר שהוא אוהב. האהבה המוחלטת הזאת גורמת לאדם לאבד את התודעה האישית שלו לחלוטין, כי אם הוא חושב רק על הדבר האחר, הוא כבר לא קיים בתודעה שלו. במילים אחרות, אהבה מוחלטת גורמת לאדם להתבטל, להיעלם, ולהתמזג באופן מלא עם הדבר שאותו הוא אוהב. לדוגמה, כאשר מישהו אוהב את המציאות באופן מוחלט, הוא כל כך עסוק במהות המציאות עד שהוא מפסיק לחשוב על עצמו או על שום ביטוי אחר של המציאות מלבד המהות עצמה. במצב כזה, התודעה שלו נעלמת ומתאחדת עם המציאות עצמה. במילים פשוטות, האדם שאוהב בצורה מוחלטת הופך להיות אחד עם מה שהוא אוהב ולכן מאבד את קיומו הפרטי. המסקנה היא שאהבה מוחלטת מובילה לביטול העצמי ולהתמזגות מלאה עם מושא האהבה. ומהי שנאה מוחלטת? אליעד מסביר ששנאה מוחלטת פועלת בצורה דומה מאוד, אך בכיוון ההפוך. כאשר מישהו שונא משהו או מישהו בצורה מוחלטת, הוא כל כך מתנגד לקיומו של הדבר השנוא, עד שהוא לא יכול לסבול את המחשבה על הקיום של אותו דבר. האדם ששונא בצורה מוחלטת, אינו מסוגל לקבל אפילו את האפשרות שהדבר שהוא שונא יתקיים. במצב כזה, הוא לא מוכן לחשוב על הדבר, לא על שום ביטוי שלו, ... שבה אותו דבר שנוא עדיין קיים. לדוגמה, אם מישהו שונא את המציאות באופן מוחלט, הוא כל כך דוחה את עצם הקיום של המציאות עד כדי כך שהוא לא מסוגל לחשוב על שום דבר שקשור אליה, כולל המחשבה על הקיום שלו עצמו, כי הוא חלק מאותה מציאות. לכן, גם שנאה מוחלטת מביאה בסופו של דבר לביטול מוחלט של הקיום העצמי, בדיוק כמו האהבה המוחלטת. אליעד מדגיש שבין אהבה מוחלטת לשנאה

... לטפל במחשבה שלילית? איך להטיל ספק? איך להיות מאוזן? איך לראות את האמת? לקחת בפרופורציה, איך להירגע? איך לא לחשוב בשחור או לבן? שחור לבן, פרופורציות, מחשבות חיוביות, מחשבות שליליות איך להתמודד עם מחשבות שליליות? איך להטיל ספק ולמצוא פרופורציות? כאשר אדם מתמודד עם מחשבה שלילית, השאלה הראשונה היא כיצד להתמודד איתה ולהפחית את עוצמתה. התשובה לשאלה זו היא להטיל ספק במחשבה עצמה. כלומר, יש לבחון האם המחשבה נכונה או לא, ולבדוק את כל האפשרויות שיכולות להטיל ספק באמיתות המחשבה. מה זה אומר להטיל ספק במחשבה? המשמעות של הטלת ספק במחשבה היא לקחת את המחשבה ולשאול עליה שאלות. לדוגמה, אם אדם חושב אני מפחד שיצחקו עליי או רע לי כי אני לא גבוה, עליו לשאול את עצמו שאלות כמו: האם באמת רע לי?, למה ... אמר שזה נכון?, האם באמת יש מקום שבו העבודה הזו גורמת לי להרגיש חסר ערך?, האם אני באמת חסר ערך בעבודה הזו?. האם יש נוסחה לגילוי כל השאלות? הדרך הטובה ביותר היא לקחת את כל מילות השאלה שיכולות להישאל ולהצמיד אותן למשמעות של המילים שמהן מורכבת המחשבה. אם נבחן את המשפט אני עובד בעבודה שמי שעובד בה הוא חסר ערך, ... שלה עד כדי הפיכתה לגרועה ביותר. אם לדוגמה אדם מרגיש חסר ערך בעבודתו, הוא יכול להקצין את המחשבה ולשאול את עצמו שאלות נוספות כמו: האם אני מרגיש חסר ערך באופן מוחלט?, האם העבודה הזו גורמת לי להרגיש חסר ערך באופן תמידי ומקורי?, האם זה יכול לגרום לי להרגיש חסר ערך יותר ממה שאני מרגיש כעת?. בשלב זה, יש להוסיף שאלות נוספות כמו האם זה יכול להחמיר?, האם יש מצב שזה לא יהיה כל כך גרוע?, עד שהאדם יגיע לפרופורציות המתאימות ויבין שהמצב לא נורא כמו שהוא תיאר אותו בהתחלה. מהו המטרה של הקצנת המחשבה? הקצנת המחשבה נועדה לגרום לאדם להבין שהוא לא תמיד רואה את המצב כפי שהוא באמת, אלא לעיתים במידה מוגזמת בתודעתו. לאחר שהאדם מציג את המחשבה בגרסאות קיצוניות ביותר, הוא יוכל לבדוק אם יש אמת בכך ובכך להכניס את המצב לפרופורציה. המטרה היא לאו דווקא לפתור את הבעיה באופן מוחלט, אלא להציג את המחשבה כפי שהיא באמת, בלי כל הסיפורים וההשלכות המוגזמות שכוללים את הפחדים והחששות המובילים לבעיה. מה השלב הבא לאחר הקצנה? ... כמו האם זה נכון?, האם זה תמיד נכון?, האם זה באמת כך בכל מקום ובכל זמן?, האם זה המצב הכי גרוע שאפשר?. על ידי שלב זה, המחשבה נבדקת שוב ושוב עד שהיא נכנסת לפרופורציות נכונות ומפוקחות יותר. האם יש אנשים שמצליחים להחליש את המחשבות השליליות כך? כן, יש אנשים שמצליחים להחליש את המחשבות השליליות על ידי הצגת המצב ... נורא כמו שהם תיארו אותו בהתחלה. הם יכולים לומר לעצמם, כן, נכון, זה רע, אבל זה לא כל כך גרוע כמו שחשבתי בהתחלה. מה המהות של השיטה הזאת? המהות של השיטה היא להחיל פרופורציות על המחשבה השלילית כך שהאדם לא יחווה אותה כגרועה יותר ממה שהיא באמת. לפעמים המחשבות השליליות מציפות את האדם וגורמות לו להרגיש שאין לו מוצא, אך ... הוא יכול לראות שהמצב הרבה פחות גרוע ממה שהוא חשב. איך להטיל ספק במחשבות שליליות? כיצד להקל על מחשבות שליליות? מהן השאלות שיכולות להטיל ספק במחשבה? איך למצוא פרופורציות למחשבות שליליות? מהי שיטת ההקצנה של מחשבות שליליות? כיצד נבדוק את האמת של המחשבה שלנו? איך לשפר את המחשבות השליליות? עכשיו, השאלה היא כזאת: ... ממנה, מה הוא צריך לעשות? להטיל ספק במחשבה. זה אומר, לבדוק, האם היא נכונה? אולי היא לא נכונה, אולי היא כן נכונה, לבדוק את זה. עכשיו, מזה אומר לבדוק? זה אומר לקחת את המחשבה ולשאול עליה שאלות, לשאול שאלות, האם זה ככה, האם זה ככה, אולי זה ככה? כל מיני שאלות. עכשיו, השאלה היא זה: איך מוצאים את כל ההנחות יסוד, ... איפה? מדוע? סתם, תקע את כל המילים ועד שיוצא שאלות ותגזור מזה שאלות. ש: ועכשיו נבדוק, האם זה תמיד הרגשת ככה? האם עכשיו אתה מרגיש, מי אמר שתרגיש בעתיד? זאת אומרת לקחת עבר, הווה, עתיד. וצריך אולי לחשוב על עוד ממדים שאפשר לחשוב עליהם אליעד: מה עוד יש? תביא לי עוד נוסחה. רגע, מה שהוא אמר, יש בזה היגיון, מה ההיגיון? הוא אמר כזה דבר, ניקח את כל מילות השאלה האפשריות, נצמיד אותן לכל אחת ואחת מהמילים בשאלה, פלוס, לכל אחד ואחד מצירופי המילים בשאלה... ככל שכן... שעליהם אפשר להלביש את השאלה. יש בשאלה X מילים והX מילים האלה, ניתן לגזור מהם משמעויות שונות, לכל משמעות, לכל מילה נביא א כל השאלות, וכל שאלה שהיא הגיונית ברמת התחבירית נשאל אותה ש: בוא נוסיף עכשיו גם את: לכל שאלה יש הנחות יסוד מסוימות, נבדוק את כל ההנחות היסוד של כל שאלה, הוספנו עוד מימד ... דרך שאלות. טוב בא נתקדם, הרעיון הוא כדלקמן, הרעיון הוא כדלקמן: הרעיון אומר שבנאדם צריך את המחשבה השלילית ולעבור מילה מילה ולהקצין אותה. אתחיל אחרת, בנאדם צריך לקחת את המחשבה השלילית ולהקצין אותה כמה שיותר בכל האפשרויות שיש בעולם להקצין אותה עד שלא תהיה אפשרות שהיא תהיה יותר גרועה ממה שהוא תיאר אותה. לדוגמה, ... חסר ערך, אני סובל הכי בעולם מזה שאני מרגיש חסר ערך מהעבודה, רק העבודה גורמת לי להרגיש חסר ערך, בלי העבודה לא הייתי מרגיש חסר ערך, העבודה מאמללת אותי. אתה צריך לקחת את המחשבה השלילית ולספר עליה את הסיפור הכי גרוע שיכול להיות אי פעם ש: לקחת את זה לעשות את זה רק זה? אליעד: רגע, קודם כל לוקח את המחשבה השלילית ומביא עליה את כל השאלות האפשריות, את כל ההקצנות האפשריות. ואז אני אומר לך, ... בגלל זה ש: למה לעשות את זה אבל? אליעד: חכה, אחכ, כמה רע, בא נעבור על הרע, רמה רע? רע לי הכי בעולם, אני לא יכול לשאת את זה. מה אתה מרגיש רע? אני מרגיש חסר אונים מוחלט, חוסר שליטה מוחלטת, אין לי אפשרות למנוע את זה, זה תמיד היה ככה, זה תמיד יהיה ככה, אין אפשרות להציל את המצב. אוקי? הבאנו את הרשימה, זה הכי, יש יותר רע מזה? ... האם באמת אתה בטוח שעשו את זה לרעתך? האם אתה באמת בטוח שרצו שתשתגע? האם באמת אתה עומד להשתגע? האם באמת אין לך ברירה? האם באמת זה? האם באמת זה? ואז, הרע, נכנס לפרופורציה שלו אתה הבנת? תסביר אתה הבנת בשביל מה לעשות את זה? כי ככה מציפים מהצד, מהתת מודע, את כל בנאדם נגיד יתוש עוקץ אותך? בראש שלך כבר אתה רואה את זה ... מרגיש לי כאילו אריה עומד לטרוף אותי, סבבה, ואז אתה מביא את כל הפחדים שלך על הדבר ואז מתחילים לבדוק, רגע, האם זה נכון? האם זה נכון? האם זה נכון? ואז זה נכנס לפרופורציה שלו, זה כאילו בוא תחשוף את כל הדברים הרעים שאתה יכול לחשוב על הדבר ואז נצמצם אותם ונגיע לאמת. מה הבנת? ש: ניקח נגיד עבודה אליעד: כן ש: עבודה רע ... זה תמיד רע? האם באמת גם אחרי שתעבוד יהיה לך רע? גם בעתיד יהיה רע? זה באמת מחויב? עוברים סעיף, סעיף ואז, זה לא כל כך רע זה רק כזה, זה רק פה, זה רק שם ש: נכנס לפרופורציה אליעד: עכשיו אני מחדד, אם בנאדם מראש היה לו רע, הוא היה רואה שזה רע כפי האמת, לא היה צריך לעשות את זה, אבל הבעיה עם בנאדם שרע לו, הוא רואה שזה ... קצת, אבל למה הוא, מה הבעיה? שהוא מלכתחילה העוצמה האמתית היא 10 והוא חושב שזה עוצמה 80 כאילו גם לא בהכרח שהוא מצפה לפתור את הבעיה לגמרי, לפעמים רק להכניס את זה לפרופורציות תראה, תראה את האמת וזהו ...

... חשיבה קטסטרופלית, גישה חרדתית, להוציא דברים מפרופורציה, לראות שחורות, למה אני רואה שחורות? להתכונן לגרוע מכל, למה אני חושב שלילי? לחשוב על הגרוע מכל, למה אני חושב על הגרוע מכל? תיקון ... היא סוג של עיוות חשיבה שבו אדם נוטה לדמיין ולהניח שהמצב הנוכחי יוביל לקטסטרופה. הוא רואה את כל המצב בצורה קיצונית ולרוב רואה את העתיד כמסוכן ומפחיד, מבלי לקחת בחשבון את כל האפשרויות האחרות. לדוגמה, אם אדם שומע על נזילה בביתו, הוא עשוי לחשוב שהולך להיות שיטפון שיביא להרס כל רכושו. אם שוק ... מודעים לאפשרות הגרועה ביותר, הם עלולים להיתפס לא מוכנים. כל זאת, אף על פי שלעתים קרובות המציאות אינה כה גרועה כמו שהיא נתפסת על ידי האדם החושב בצורה כזו. ההיגיון מאחורי חשיבה קטסטרופלית לעיתים, אנשים חושבים בצורה של שחור או לבן, כלומר, הם מאמינים שיש רק שתי אפשרויות קיצוניות: או שהכל בסדר, או ... האמיתיים להתממשות קטסטרופה, להוריד את הפחד מהתוצאה הגרועה, ולנקוט בגישה מאוזנת כלפי המציאות. הטיות חשיבה מסוג חשיבה קטסטרופלית מנגנוני הגנה למה אני לא חושב בהיגיון? למה אני חושב עקום? חשיבה קיצונית דפוסי חשיבה שליליים הפרעות חשיבה חשיבה קטסטרופלית - הבנה, גורמים ופתרונות חשיבה קטסטרופלית היא צורת ... בחשיבה קטסטרופלית, אנשים רבים מחזיקים בה מתוך פחד לא להבחין בסכנה אמיתית. הם חושבים שאם לא יהיו ערים לאפשרות הגרועה ביותר, הם עלולים להיתפס לא מוכנים. ההיגיון הפסיכולוגי מאחורי חשיבה קטסטרופלית לעיתים אנשים נוטים לראות את העולם בגישה של שחור או לבן. לדוגמה, אם בן אדם שולח הודעה לבת זוגו והיא ... הפרעת אישיות עיוותי חשיבה חשיבה קיצונית בעיות נפשיות חוסר איזון רגשי התמודדות עם פחדים הטיות חשיבה מסוג חשיבה קטסטרופלית, מנגנוני הגנה, למה אני לא חושב בהיגיון? למה אני חושב עקום? חשיבה קיצונית, דפוסי חשיבה שליליים, הפרעות חשיבה, הפרעות נפשיות, הטיות חשיבה, אישיות גבולית, פרנויה, סכיזופרניה ... שינוי מחשבות אוטומטיות, דפוס מחשבה שלילי, דפוס חשיבה שלילי, 2 סיבות למה מישהו חושב משהו, יהיה בסדר, יהיה גרוע, יהיה רע, יהיה טוב, הכל לטובה, הכל לרעה, לקחת דברים בפרופורציה, חוסר איזון רגשי, חשיבה מעוותת, Catastrophic Thinking, איך לא לראות שחורות? איך לא לחשוב על הגרוע מכל? איך נוצרת הפרעת אישיות? ...

... עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא ... לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם ... ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, ... יכול לטעון את מה שבא לו. במילים אחרות, מאחר שניתן לבדוק בשטח את העובדות ולדעת בוודאות האם הטענה נכונה או לא, לכן יהיה יותר הגיוני להתייחס לרעיון שלכל השולחנות יש 4 רגליים, כאל השערה בלבד, שאפשרי לבדוק אותה ולראות מה העובדות בשטח. אבל אם מישהו אומר לדעתי לכל השולחנות יש 4 רגליים, זאת טעות ... אובייקטיבית את גלי המוח שלך ובהתאם לזה, קובע האם משהו נוח לך או לא. אבל ברמת העיקרון, מדובר על פירוש. ולכן במקרה כזה, הגיוני לומר בעיני הנעל הזאת נוחה, לדעתי היא נוחה, עבורי היא נוחה, היא נוחה לי וכיוב, שזה בעצם אומר שמדובר על פירוש סובייקטיבי ולא על עובדה אובייקטיבית שכולם אמורים להסכים ... מה העובדה הנכונה, הרי שבמקרה כזה אולי יהיה נכון להתייחס אל הדבר כאל פירוש. אבל אם מדובר על משהו שהוא בר בדיקה, הרי שלא הגיוני להתייחס אליו כאל פירוש. כי הוא עובדה ולא פירוש. לדוגמה מישהו שיגיד, לדעתי יש אריה שיש לו כנפיים של ציפור. האם זה יהיה נכון או לא? תשובה: כשהוא אומר שיש אריה, האם ... מבין שזה ניחוש בלבד, שהסיכוי לצורך העניין, הוא של 1 ל 6 אפשרויות, דהיינו, אם האדם מדבר על משהו כעל ניחוש בלבד, אז אולי הגיוני להגדיר את זה כפירוש. אבל אם מישהו יגיד, שלדעתו, הסיכוי שיצא 1, הוא יותר גבוה, מאשר הסיכוי שיצא כל מספר אחר. הרי שכאן הוא טוען טענה, שאפשרי להוכיח אותה ולבדוק אותה, ... הם פירוש, לדוגמה, האם לדעתך האוכל טעים או לא. האם בעיניך הבית יפה או לא וכיוב. אבל יש דברים שאפשרי לבדוק אותם ולכן לא הגיוני להתייחס אליהם כאל פירוש בלבד. אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה ... שמדובר בעובדה. וכאשר ניתן לבדוק אמיתות של משהו, בצורה של בדיקת עובדות והסקה לוגית, הרי שראוי להתייחס אליו כאל עובדה. ולא הגיוני לקחת משהו שניתן לבדוק אותו לוגית ועובדתית ולומר שהוא רק פירוש. כי עדיף לבדוק את העובדה מאשר להמציא פירושים לא נכונים. דהיינו, אולי כן הגיוני לומר, אני לא יודע מה העובדות, אני לא בטוח שהמסקנות הלוגיות שלי נכונות ולכן לדעתי קורה כך או אחרת. דהיינו, הפירוש שלי הוא X, אבל זה רק בגלל שאני לא מכיר את העובדות ולא בטוח יודע להסיק מסקנות נכון בניתוח של העובדות. אבל לא הגיוני לקחת משהו שאתה לא יודע את כל העובדות ולא יודע להסיק מסקנות לוגיות בצורה נכונה, ואז להמציא איזו עובדה ולהסתתר מאחורי האמירה שזה רק פירוש לדעתי וכיוב. ועוד אוסיף, כי לפעמים רעיון ... כאשר אנחנו באים לבדוק לגבי משהו אם הוא עובדה או פירוש, אז ראשית לזכור שבמובן מסוים, הכל זה רק פירוש, מנקודת המבט של האמת המוחלטת. שמי שיגיע אליה יראה שגם זו לא כל האמת. כי גם המחשבה שאומרת שמנקודת המבט של האמת המוחלטת, שום דבר זה לא עובדה, המחשבה הזאת עצמה, היא עובדה לא נכונה. אבל זה עצמו עוד עניין אחר (דבר והיפוכו). אבל כאן אנחנו מדברים בפשוטם של דברים, שהאדם מנסה להיצמד לאמת בפשוטם של דברים. אז מי שרוצה להבדיל בין עובדה לפירוש, הוא צריך לדעת לקחת את המחשבה שהוא חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. ...

... או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה ... שהמוח שלך עושה, לפי מה שהוא מנתח את מה שהוא רואה ביחס למה שאתה זוכר שראית לפני רגע. ... כדי לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, זה שאתה צריך להבדיל בין ...

... לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי האם אפשר ... עיקריות על כל מידע או תחושה שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב, או שמא הוא רק אפשרי? השאלה האם זה מחויב? בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה את האוכל, צריך להבין שהמשפט הזה מורכב מאלמנטים עם דרגות שונות של וודאות. יש שולחן נשען על החושים, אני ... האוכל נשען על תחושה סובייקטיבית. לדעת שאליעד, רק כאשר האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא אלוהים. איך מדרגים מידע לפי מידת המחויבות שלו? אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להסביר את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר הוא קילל אותי והוא שונא אותי צריך ... גבוהה מאוד לעומת תחושות ורגשות סובייקטיביים כמו החולצה יפה. מה המשמעות של הטלת ספק בחושים ובזיכרון? אליעד כהן מדגים כיצד על האדם להטיל ספק מוחלט גם בחושים וגם בזיכרון שלו. לדוגמה, אדם שאומר אתמול הייתי בבית, או האישה הזו היא אמא שלי, מסתמך על זיכרון או מידע חיצוני שסופק לו, אך האם המידע הזה באמת מחויב ומוחלט? אליעד מראה שלכל דבר יש סיבה כלשהי שבגללה האדם מאמין בו, אך כדי להגיע להבנת האמת המוחלטת, עליו לשאול ולחקור: מי אמר שהזיכרון נכון? אולי הכל אשליה או חלום? אם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים בסיסיים, הוא לעולם לא יגיע להבנה המוחלטת ולא יראה את אלוהים. איך אפשר להבין שבמציאות גם יש וגם אין בו זמנית? אליעד כהן מסביר כי השכל האנושי רגיל לתפיסה שבה או שיש או שאין, או שאני אוהב או שאני שונא, אך אינו יכול לתפוס מציאות שבה שני המצבים קיימים בו זמנית. בהרצאה הוא מדגים כיצד ייתכן שבאופן מוחלט קיימת מציאות שבה יש שולחן ואין שולחן בו זמנית, ומסביר כי כדי להבין זאת, על האדם ללכת צעד אחורה ולראות שההגדרה יש ואין עצמה מבוססת על הנחת יסוד שמגדירה שיש הבדל ... יש שולחן, הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין יש ואין הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ובאותו רגע הוא יכול לראות את אלוהים, כי רק אז הוא משתחרר מכל ההפרדות וההגדרות. כיצד רואים את אלוהים בפועל? לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הדרך לראות את אלוהים בפועל היא תהליך של הטלת ספק תמידית. הטלת ספק מובילה את האדם למצב שבו הוא משיל מעליו את כל ההגדרות הסובייקטיביות, עד למצב של אי ידיעה מוחלטת. כאשר האדם מגיע למצב זה, הוא חווה את האובייקטיביות המוחלטת, שזה אלוהים, כלומר, את הכוח שמניע את כל המציאות. אך, כדי להגיע לשם, חייבים להבין שהכל סובייקטיבי, כולל ההרגשה העצמית וכולל קיומו של האדם עצמו. אז האדם יגיע ...

... ומוחלט, בחיים הכל יחסי, סובייקטיביות, אובייקטיביות, רלטיביזם, אמת יחסית, אמת מוחלטת, הגדרה סובייקטיבית, הגדרה אובייקטיבית מהו הרעיון המרכזי של יחסיות ומוחלטות? ההרצאה עוסקת במושגים של יחסיות ומוחלטות, כשהמטרה היא להבין איך המונחים הללו באים לידי ביטוי בחיי היום - יום ובתפיסת המציאות שלנו. אליעד כהן מציין שברוב הדברים בחיים, הכל יחסי - זה תלוי בנקודת המבט של האדם ובזמן או במקום שבו הוא נמצא. מה משמעות של יחסיות ומוחלטות במציאות היומיומית? ההסבר מתחיל במצבים יומיומיים פשוטים, כמו לדוגמה טמפרטורה. אליעד מסביר כיצד ... כלומר, הטמפרטורה כשלעצמה אינה בעלת משמעות מוחלטת, אלא היא תמיד תלויה בסיטואציה ובנקודת ההשוואה. האם יש מצבים בהם יחסיות יכולה להפוך למוחלטת? בהמשך, אליעד מציין מצבים שבהם היחסיות עשויה להפוך למוחלטת, תלוי בנקודת המבט ובמערכת ההגדרות. לדוגמה, המערכת הגיאומטרית שבה אנחנו מודדים גובה או מרחק יכולה לשמש להגדיר גדול או קטן באופן מוחלט, אם אנחנו מגדירים את התנאים בצורה כזו. אם אנחנו מדברים על טמפרטורה, אנו יכולים לקבוע שמעל 50 מעלות זה חום מסוכן, באופן מוחלט. אך ברוב המקרים, כל דבר נתון יהיה תלוי בהגדרה האישית של מי שמבצע את המדידה. מהו הרלטיביזם ולמה הוא כל ... כמו רבות אחרות, יכולות להיות נכונות באופן מוחלט בהנחות מסוימות, אך כל תוצאה או חוויה שאנחנו חווים יכולים להשתנות אם נשנה את הנחות היסוד. האם כל דבר הוא ... יחסי. אליעד מסביר כי לא כל דבר יכול להיות מוחלט, שכן ההגדרות שלנו הן אלו שמכתיבות את המשמעות של מה שמצוי לפנינו. למשל, אם אדם נמצא בסיטואציה מסוימת שבה ... רואים את העולם. האם הכל באמת נמדד בצורה מוחלטת או סובייקטיבית? הסוגיה המרכזית שקשורה לכל מה שנאמר היא השאלה האם באמת הכל מדוד בצורה מוחלטת. אליעד מציין שכולנו מגדירים את המושגים על פי חוויותינו, ולעיתים זה יכול להוביל להגדרה של עולם בצורה ... אלא של סובייקטיביות. מה זה יחסיות? מה זה מוחלט? מהו רלטיביזם? האם כל דבר יחסי? הגדרה סובייקטיבית מול אובייקטיבית? איך נמדוד חום? ...