ליקוטי מוהרן ח"ב ב, לימוד ליקוטי מוהרן, רבי נחמן מברסלב, איך ללמוד ליקוטי מוהרן? שיעור בליקוטי מוהרן, להבין ליקוטי מוהרן, איך לומדים ליקוטי מוהרן? פירוש לליקוטי מוהרן, חלק 1
איך ללמוד את ליקוטי מוהרן לפי אליעד כהן?
בשיעור מעמיק זה מסביר אליעד כהן כיצד יש ללמוד את הספר "ליקוטי מוהרן" של רבי נחמן מברסלב, תוך שהוא מדגים ומסביר את הדרך שבה רבי נחמן מחבר בין נושאים שונים באמצעות מושגים מופשטים, ומראה כיצד כל מושג קשור לרעיונות עמוקים נוספים. בשיעור נדונו הרעיונות העיקריים המופיעים בתורה ח' א', הקשורים בחג החנוכה ובמושג "הודאה", והדרך שבה רבי נחמן משתמש במושגים האלה כדי לחבר בין עניינים שונים ולחשוף את מהותם הפנימית.
מהי משמעות ההודאה על פי ליקוטי מוהרן?
אליעד מסביר כי רבי נחמן מדבר על חג חנוכה כימים של הודאה, בהתבסס על הפסוק "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל". רבי נחמן לוקח את המושג של "הודאה", וקושר אותו ל"שעשוע עולם הבא", וטוען שעיקר שעשוע העולם הבא הוא לדעת את הבורא. בשלב זה, אליעד מציין סוג של מניפולציה שרבי נחמן עושה, כאשר הוא מחבר בין "להודות" לבין "להכיר". לדבריו, "להודות" פירושו להודות על משהו, אך "להכיר" הוא לדעת או להבין. אליעד מדגיש את ההבדל, שכן ניתן להודות בלי לדעת לעומק, ואפשר לדעת בלי להודות.
לדוגמה, ניתן להגיד לאלוהים "אני מודה לך", גם אם לא מבינים אותו כלל, ולהפך - להכיר את הבורא לעומק ולא להודות כלל. אבל רבי נחמן מנסה להראות שככל שאדם מכיר את הבורא טוב יותר, הוא קרוב אליו יותר. הידיעה וההכרה הופכות את האדם לסמוך על הבורא, שכן האדם באופן טבעי סומך על מי שהוא מכיר.
כיצד קשורה ההודאה לידיעת הבורא בעולם הבא?
אליעד מרחיב שרבי נחמן בעצם קושר בין מושג ההודאה של חג חנוכה לעולם הבא, וטוען כי בעולם הבא כולם יודו כי אז יידעו שהכל טוב. הדגש שרבי נחמן שם כאן הוא על "לדעת" - כי מי שיודע את הבורא, מבין שהכל לטובה, ולכן הוא מודה. אך אליעד מציין שההודאה היא דווקא עדות לחיסרון, שכן אתה אומר תודה רק כשאתה מרגיש שחסר לך משהו. כאשר הכל מושלם ואין שום חיסרון, אין אפילו צורך להודות, כי אין על מה. במצב אידאלי של עולם הבא, הכל מושלם ואחד, ואין בכלל מקום להודאה רגילה.
מה הקשר בין הודאה, עולם הבא והלכות?
בשלב זה, רבי נחמן עובר לדבר על "הלכות", ומסביר שאלו בעצם חוקי העולם. אדם שמצליח להבין את ההלכות ולחדש בהן, כאילו זוכה לטעום מהשעשוע של עולם הבא. חידוש שכלי הוא בעצם טעימה מהידיעה וההבנה של העולם הבא, ולכן ההלכה, בתור חידוש שכלי, מקשרת את האדם לשעשוע של העולם הבא.
אליעד מסביר זאת בשתי פרספקטיבות:
רבי נחמן ממשיך ומראה שההודאה גם היא "בחינת הלכה", בכך שהדברים הולכים כסדר. כאשר לאדם יש צרה, כל הדמים (האנרגיות) מתרכזים בלב, והלב נותן את העצה, שהיא התהליך של "ללכת", כלומר, ההלכות הן היכולת לצאת מהצמצום ולהגיע לסדר. לכן, כשאדם ניצל מצרה הוא מביא קורבן תודה, כי בעצם הוא הצליח לזרום מחדש (הלכה מלשון הליכה), ולחזור למצב של סדר ושלמות.
כיצד הדיבור הופך לאמת?
רבי נחמן מוסיף שההודאה, שהיא בחינת הלכה, היא זו שמאירה את "אור האמת" בתוך הדיבור. כלומר, כשהאדם זוכה להבין את האמת האבסולוטית - שאין באמת הבדל בין דבר להפוכו, כי בשורש המציאות הכל אחד - הוא מתחיל לדבר באמת. האמת הזו מתבטאת בתוך עולם הדיבור, שהוא...
בשיעור מעמיק זה מסביר אליעד כהן כיצד יש ללמוד את הספר "ליקוטי מוהרן" של רבי נחמן מברסלב, תוך שהוא מדגים ומסביר את הדרך שבה רבי נחמן מחבר בין נושאים שונים באמצעות מושגים מופשטים, ומראה כיצד כל מושג קשור לרעיונות עמוקים נוספים. בשיעור נדונו הרעיונות העיקריים המופיעים בתורה ח' א', הקשורים בחג החנוכה ובמושג "הודאה", והדרך שבה רבי נחמן משתמש במושגים האלה כדי לחבר בין עניינים שונים ולחשוף את מהותם הפנימית.
מהי משמעות ההודאה על פי ליקוטי מוהרן?
אליעד מסביר כי רבי נחמן מדבר על חג חנוכה כימים של הודאה, בהתבסס על הפסוק "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל". רבי נחמן לוקח את המושג של "הודאה", וקושר אותו ל"שעשוע עולם הבא", וטוען שעיקר שעשוע העולם הבא הוא לדעת את הבורא. בשלב זה, אליעד מציין סוג של מניפולציה שרבי נחמן עושה, כאשר הוא מחבר בין "להודות" לבין "להכיר". לדבריו, "להודות" פירושו להודות על משהו, אך "להכיר" הוא לדעת או להבין. אליעד מדגיש את ההבדל, שכן ניתן להודות בלי לדעת לעומק, ואפשר לדעת בלי להודות.
לדוגמה, ניתן להגיד לאלוהים "אני מודה לך", גם אם לא מבינים אותו כלל, ולהפך - להכיר את הבורא לעומק ולא להודות כלל. אבל רבי נחמן מנסה להראות שככל שאדם מכיר את הבורא טוב יותר, הוא קרוב אליו יותר. הידיעה וההכרה הופכות את האדם לסמוך על הבורא, שכן האדם באופן טבעי סומך על מי שהוא מכיר.
כיצד קשורה ההודאה לידיעת הבורא בעולם הבא?
אליעד מרחיב שרבי נחמן בעצם קושר בין מושג ההודאה של חג חנוכה לעולם הבא, וטוען כי בעולם הבא כולם יודו כי אז יידעו שהכל טוב. הדגש שרבי נחמן שם כאן הוא על "לדעת" - כי מי שיודע את הבורא, מבין שהכל לטובה, ולכן הוא מודה. אך אליעד מציין שההודאה היא דווקא עדות לחיסרון, שכן אתה אומר תודה רק כשאתה מרגיש שחסר לך משהו. כאשר הכל מושלם ואין שום חיסרון, אין אפילו צורך להודות, כי אין על מה. במצב אידאלי של עולם הבא, הכל מושלם ואחד, ואין בכלל מקום להודאה רגילה.
מה הקשר בין הודאה, עולם הבא והלכות?
בשלב זה, רבי נחמן עובר לדבר על "הלכות", ומסביר שאלו בעצם חוקי העולם. אדם שמצליח להבין את ההלכות ולחדש בהן, כאילו זוכה לטעום מהשעשוע של עולם הבא. חידוש שכלי הוא בעצם טעימה מהידיעה וההבנה של העולם הבא, ולכן ההלכה, בתור חידוש שכלי, מקשרת את האדם לשעשוע של העולם הבא.
אליעד מסביר זאת בשתי פרספקטיבות:
- האחת, שאדם לומד תורה, ובאופן טבעי זוכה להתחדש ולהבין בה דברים חדשים.
- השנייה, אדם שכבר מבין הכל ועדיין מצליח להמשיך ולחדש, כאילו נוגע באינסוף, כי הוא מצליח לראות כיצד המציאות נוצרת בכל פעם מחדש.
רבי נחמן ממשיך ומראה שההודאה גם היא "בחינת הלכה", בכך שהדברים הולכים כסדר. כאשר לאדם יש צרה, כל הדמים (האנרגיות) מתרכזים בלב, והלב נותן את העצה, שהיא התהליך של "ללכת", כלומר, ההלכות הן היכולת לצאת מהצמצום ולהגיע לסדר. לכן, כשאדם ניצל מצרה הוא מביא קורבן תודה, כי בעצם הוא הצליח לזרום מחדש (הלכה מלשון הליכה), ולחזור למצב של סדר ושלמות.
כיצד הדיבור הופך לאמת?
רבי נחמן מוסיף שההודאה, שהיא בחינת הלכה, היא זו שמאירה את "אור האמת" בתוך הדיבור. כלומר, כשהאדם זוכה להבין את האמת האבסולוטית - שאין באמת הבדל בין דבר להפוכו, כי בשורש המציאות הכל אחד - הוא מתחיל לדבר באמת. האמת הזו מתבטאת בתוך עולם הדיבור, שהוא...
- איך ללמוד ליקוטי מוהרן?
- מהי הודאה לפי רבי נחמן?
- מה הקשר בין חסד להודאה?
- מה זה לשון הקודש?
- מה הקשר בין חנוכה להלכות?
- מה הקשר בין עולם הבא לדעת?
- איך יוצאים מצמצום להודאה?