🖨איך לשכנע מישהו ללכת לטיפול? איך לשכנע מישהו ללכת לטפל בעצמו? איך לשכנע מישהו ללכת לפסיכולוג? איך לשכנע מישהו לקבל עזרה? איך לשכנע חולה נפש לקבל טיפול? איך לשכנע מישהו לקבל טיפול? איך להביא אדם לטיפול? כיצד מביאים אדם לטיפול? איך לשכנע מישהו לטפל בעצמו? לא מוכן ללכת לטיפול, מתנגד ללכת לטיפול, נגד טיפול, לא רוצה טיפול, מתנגד לקבל עזרה, מסרב לקבל עזרהוכאן אבאר, איך באפשרותך לשכנע מישהו ללכת לטיפול אישי / ללכת לטפל בעצמו? כי יש הרבה מאוד מקרים, שבהם אתה מכיר מישהו שנראה לך שהוא סובל מבעיה כלשהי שמצריכה טיפול, דהיינו, שלדעתך כדאי שהאדם ילך לטיפול רגשי / טיפול אישי וכיו"ב, אבל האדם עצמו נמצא בהכחשה מוחלטת לכך, והוא לא מכיר בכך שהוא צריך או רוצה טיפול. והשאלה היא, איך לשכנע מישהו ללכת לטיפול?
והתשובה לכך היא, שאם ברצונך לשכנע מישהו ללכת לטיפול, עליך לשאול את עצמך, למה לדעתך אותו אדם, לא רוצה ללכת לטיפול. ובד"כ התשובה תהיה, משום שאותו אדם לא מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה. כי ללכת לטיפול, זה אומר בעצם להכיר בכך שיש בעיה. והאדם לא רוצה להכיר בכך, שיש לו בעיה שמצריכה טיפול, ולכן הוא מסרב ומתנגד לרעיון של ללכת לטיפול.
ונמצא אם כן, כי יש לנו 2 אפשרויות איך לגרום למישהו ללכת לטיפול. 1 - על ידי זה שנעזור לו להכיר בכך שיש לו בעיה. 2 - על ידי זה שנגרום לכך שהוא לא יחשוב שהוא הולך לטיפול בגלל שיש לו בעיה, אלא שהוא הולך לטיפול לא בגלל שיש לו איזה בעיה. דהיינו, שנשנה אצלו את ההתניה בראש שאומרת, שהליכה לטיפול, הרי היא כהודאה בבעיה.
אז איך לגרום למישהו להיות מוכן להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: ראשית כל נשאל, למה בן אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה? תשובה: 1 - משום שהוא באמת חושב שאין לו בעיה. 2 - משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע להכיר בכך שיש לו בעיה.
אז איך לגרום למישהו לחשוב שבאמת יש לו בעיה, מהצד שהוא באמת חושב שאין לו בעיה? וכאן אתן תשובה כללית שהיא בד"כ עובדת. והיא, שעליך לשדר לבן אדם השני, שיש לו בעיה יחסית ולא בעיה מוחלטת. ובעיה מוחלטת פירושה, שמצבו של האדם השני הוא רק רע. ובעיה יחסית פירושה, שמצבו של האדם השני הוא גם רע.
דהיינו, אם לדוגמה הבן אדם עצבני והוא לא מכיר בכך שיש לו בעיה. אז אם תשדר לו שיש לו בעיה, שעצבנות זה רע וכולי... אז ככל שתקצין יותר את הדעה שלך שיש לו בעיה, ככה הוא יותר עלול להתחפר בדעה של עצמו, שאין לו בעיה. אבל אם תגיד לו שיש לו בעיה יחסית, דהיינו, שזה נכון שזה גם לגיטימי להיות עצבני, אבל זה גם בעיה, יהיה לו הרבה יותר קל להתחבר לזה.
והלוגיקה היא, שמצד האמת, כל דבר יש בו חיסרון ויתרון. ולכן, אם תאמר למישהו שמה שהוא עושה זה רק רע, יהיה לו הרבה יותר קשה להסכים איתך מצד האמת, כי זה באמת לא נכון. אבל אם תטען שמה שהאדם השני עושה, הוא גם רע, אז מצד האמת זה תמיד נכון, כי בכל דבר יש איזה חיסרון, ויהיה לו הרבה יותר קל להסכים איתך.
וכמובן שגם בהיבט הזה של איך לגרום למישהו לחשוב שיש לו בעיה, גם כאן יש כל מיני דרכים ושיטות, איך להעביר מסרים ולשתול מחשבות. אבל בחרתי להציג כאן, את הפתרון הכללי, שאומר, שיותר קל להסכים, ש - גם יש בעיה, מאשר, ש - רק יש בעיה.
ויש גם את הצד השני, והוא, שהאדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה, משום שהוא חושב שזה יעשה לו רע, להכיר בכך שיש לו בעיה. אז מה עושים במקרה כזה? אז במקרה כזה צריך להבין, למה אותו אדם לא רוצה להכיר בכך שיש לו בעיה.
וזה יכול להיות משום לדוגמה שהוא מפחד לחשוב על עצמו מחשבות שליליות, אם הוא יכיר בכך שיש לו בעיה שמצריכה טיפול. או לדוגמה שהוא מפחד שהוא לא יצליח לפתור את הבעיה ולכן הוא מעדיף לא להכיר בה מלכתחילה. וצריך לדעת ולנסות להבין, ממה בדיוק הוא חושש, שיקרה לו אם הוא יודה שיש לו בעיה. ובהתאם לזה, צריך לדעת איזה פתרון להתאים למצב, באמצעות העברת מסרים תת הכרתיים.
ועד כאן הסברתי, איך להתמודד עם ההיבט של לגרום לאדם השני להכיר בכך שיש לו בעיה. אבל יש גם את ההיבט הנוסף, שהוא, לגרום לאדם השני להגיע לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה, אלא מסיבה אחרת, שאינה מכריחה אותו להכיר בכך שיש לו בעיה. ואיך עושים את זה?!
אז פתרון אפשרי אחד לדוגמה, הוא שמסובבים את הבעיה, עליך, על זה שרוצה שהאדם השני ילך לטיפול. ומבקשים מהאדם שרוצים שילך לטיפול, לעזור לך ולהגיע לטיפול, כעוזר לך. לדוגמה: נניח אדם כעסן שרוצים שילך לטיפול, אבל הוא לא מכיר בכך שהוא צריך טיפול. במקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להציג את הדברים בצורה הבאה, והיא: שאתה עצמך יש לך בעיה רגשית, עם זה שאתה רואה את האדם השני כועס ועצבני. ושאתה עצמך הולך לטיפול. ושהמטפל ביקש שיביאו גם את האדם העצבני, כדי שיהיה אפשרי להיעזר בו, לעזור לך עצמך, איך לא להילחץ מהאדם העצבני.
או לדוגמה אדם סכיזופרן פרנואיד, שלא מכיר בכך שהוא כזה ושרוצים לגרום לו לבוא לטיפול, שאפשרי להציג את הדבר, כך שאתה הולך לטיפול שיעזור לך להבין אותו, את הסכיזופרן, ושלצורך הטיפול צריך אותו, את האדם הסכיזופרן פרנואיד, כדי לעזור לך להבין אותו.
וכאן כמובן יש כמה מניפולציות. 1 - שאנחנו משדרים לאדם השני שהוא לא בא לטיפול עבור עצמו, אלא הוא בא לטיפול, לא בגלל שיש לו בעיה כלשהי. 2 - אנחנו מפתים אותו באמצעות נתינת והתניית כוח. שאנחנו אומרים לו שאנחנו צריכים...
פיתוח השכל לטיפול בהפרעות נפשיות, איך לפתור הפרעות נפשיות קשות ללא פתרון? איך לטפל בבעיות ללא פתרון? מה לעשות כששום טיפול לא עובד? מה לעשות כשאין פתרון? איך לפתח את השכל? משחקי חשיבה, איך לטפל במחלות נפשיות? טיפול בהפרעת אישיותפיתוח השכל לטיפול בהפרעות נפשיות, איך לפתור הפרעות נפשיות קשות ללא פתרון? איך לטפל בבעיות ללא פתרון? מה לעשות כששום טיפול לא עובד? מה לעשות כשאין פתרון? איך לפתח את השכל? משחקי חשיבה, איך לטפל במחלות נפשיות? טיפול בהפרעת אישיותפיתוח השכל לטיפול בהפרעות נפשיות, איך לפתור הפרעות נפשיות קשות ללא פתרון? איך לטפל בבעיות ללא פתרון? מה לעשות כששום טיפול לא עובד? מה לעשות כשאין פתרון? איך לפתח את השכל? משחקי חשיבה, איך לטפל במחלות נפשיות? טיפול בהפרעת אישיות איך לפתח את השכל לטיפול בהפרעות נפשיות? ההרצאה עוסקת בהתמודדות עם הפרעות נפשיות שונות, כגון התמכרויות, דיכאון, חרדה, מחשבות אורדניות, נטיות אובדניות והפרעות אישיות. אליעד כהן מתאר את המאבק של אנשים אלו, שניסו המון שיטות טיפול ולא הצליחו להיפטר מהבעיה הנפשית שלהם. השאלה המרכזית שעולה היא: מה עוד ניתן לעשות כששום טיפול לא עובד? ההמלצה של אליעד היא לפתח את השכל, ולהתמקד בשכל כגורם מרכזי שיכול לעזור להתמודד עם כל בעיה נפשית. הוא מציין כי מדובר בשריר שצריך לאמן אותו, וכל אדם יכול לפתח את השכל כדי להקל על עצמו בהתגברות על בעיות נפשיות. מה זה אומר לפתח את השכל? אליעד מדגיש שהפיתוח של השכל הוא תהליך שמצריך פעילויות שמאתגרות את המחשבה בצורה ... בש המשחקים הללו דורשים חשיבה אסטרטגית ומאמץ שכלי, ואליעד טוען כי ככל שנאמן את השכל, הוא יתחזק ויעזור לפתור בעיות נפשיות בצורה טובה יותר. הוא מציין גם שש - בש כמשחק שדורש לא רק מזל, אלא גם תכנון אסטרטגי ויכולת חישוב, ולכן הוא מהווה כלי טוב לפיתוח השכל. למה לפתח את השכל עוזר לפתרון בעיות נפשיות? אליעד מסביר כי ככל שלאנשים יש יותר שכל, הם יכולים להתמודד עם בעיות בצורה יותר יעילה. פיתוח השכל עוזר להבין את הרגשות בצורה בהירה יותר ולפתור את הבעיות הנפשיות בצורה מושכלת. השכל מסייע להבין את הרגשות ולשלוט בהם, מה שמוביל לפתרון בעיות רגשיות ונפשיות בצורה מעמיקה יותר. איך זה עובד? הפתרון לפעמים עשוי להיות שכלי. אליעד מציין כי בעיה נפשית קשה יכולה להתפרש ולפתור על ידי חיזוק השכל, מה שמוביל להבנה טובה יותר של הרגש. הוא לא נכנס לוויכוחים ... נפרדים, והם משפיעים אחד על השני. ההמלצה של אליעד היא שחיזוק השכל יכול להקל על פתרון כל בעיה, כולל בעיות נפשיות ורגשיות. גם אם יש לאדם התמכרות, דיכאון או חרדה - פיתוח השכל יכול לעזור להילחם בהן בצורה אפקטיבית. מה ... פעילויות אלו עשויות לשפר את כושר החשיבה ולהקל על ההתמודדות עם מצבים רגשיים ונפשיים קשים. פיתוח השכל משחקי חשיבה הפרעות נפשיות טיפול בהפרעת אישיות איך להתמודד עם חרדה? איך לפתח את השכל לטיפול בהפרעות נפשיות? במהלך ההרצאה אליעד מדבר על אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מסוגים שונים, כמו התמכרויות, מחשבות אורדניות, נטיות אובדניות, דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות ועוד. הוא מתאר את המאבק של אנשים אלו שניסו אין ספור שיטות טיפול, אך עדיין לא הצליחו להיפטר מהבעיה הנפשית שלהם. השאלה שעולה היא: מה עוד ניתן לעשות כששום טיפול לא עובד? ההמלצה שלו היא לפתח את השכל, תוך הדגשה שיש דבר אחד שיכול לעזור להתמודד עם כל בעיה נפשית - לפתח את השכל. אליעד מסביר שמדובר בשריר שצריך לאמן, ובעצם כל אדם יכול לפתח אותו כדי להקל על עצמו בהתגברות על בעיות נפשיות. מה זה אומר לפתח את השכל? אליעד מציין שפעילויות כמו לימוד שפות חדשות או צפייה בטלוויזיה לא תורמות לפיתוח ... המשחקים הללו דורשים מאמץ שכלי, ואליעד טוען כי ככל שנאמן את השכל, הוא יהיה חד יותר ויכול לעזור בפתרון בעיות נפשיות. מדובר לא רק במשחקי חשיבה מובהקים, אלא גם בכל פעילות שמאתגרת את החשיבה, אפילו משחקים כמו שש - בש שדורשים אסטרטגיה ויכולת חישוב. למה לפתח את השכל עוזר לפתרון בעיות נפשיות? הסיבה לכך שחשוב לפתח את השכל היא שהשכל משפיע ישירות על היכולת לפתור בעיות, כולל בעיות נפשיות ורגשיות. ככל שיש לאדם יותר שכל, הוא יכול להתמודד עם בעיות בצורה יותר יעילה. אליעד מדגיש שמי שיש לו יותר שכל, יש לו גם יכולת להבין את רגשותיו בצורה בהירה יותר, ולפתור את הבעיות הנפשיות בצורה מושכלת. איך זה עובד? הפתרון יכול להיות שכלי. כלומר, לפעמים בעיה נפשית קשה נפתרת על ידי פיתוח השכל, שמוביל להבנה טובה יותר של הרגש, ושל הדרך שבה ניתן לשלוט בו. אליעד ... ההמלצה הבסיסית של אליעד היא שברגע שתחזק את השכל שלך, יהיה לך הרבה יותר קל לפתור כל בעיה, כולל בעיות נפשיות ורגשיות. גם אם יש לך התמכרות, דיכאון או חרדה - פיתוח השכל יכול להיות הדרך להילחם בהן. מה עושים ... הללו עשויות לשפר את התפיסה השכלית שלך ולהקל עליך להילחם במצבים רגשיים או נפשיים קשים. פיתוח השכל משחקי חשיבה הפרעות נפשיות טיפול בהפרעת אישיות איך להתמודד עם חרדה
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיהפסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה לא הגיוני. אליעד מדגיש כי השיטה הנהוגה כיום היא לעיתים שגויה במהותה, משום שהיא מניחה שאין היגיון בבעיות נפשיות, במקום לחפש את ההיגיון הפנימי שיש תמיד בכל מצב. מדוע אנשים אומרים אין פתרון כאשר הם נתקלים בבעיה נפשית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנטייה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים לקבוע שלבעיות מסוימות אין פתרון, כאשר בפועל הם פשוט לא הצליחו למצוא אותו. לפי אליעד, כשאדם טוען שאין ... פתרון גורמת לייאוש ולהשלמה עם המציאות, בעוד שהאמירה עד כה לא מצאתי פתרון פותחת אפשרות להמשך חיפוש ולהתקדמות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - ... עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות הנפשיות עומדת השאלה למה אני חי?. אנשים רבים מגיעים לשאלות קיומיות עמוקות כמו: למה אני קיים? למה יש לי חיסרון ... פתרון. אליעד מסביר שיש דרך לצאת מהבעיה הזו - על ידי שינוי יסודי של החשיבה. האם קיים פתרון אמיתי לבעיות נפשיות, ואיך מוצאים אותו? הנקודה המרכזית של אליעד כהן היא שהאדם יכול למצוא פתרון לכל בעיה נפשית, רק אם הוא יהיה מוכן לחפש פתרונות לא הגיוניים. הוא מציע גישה שבה האדם פותח את עצמו לפתרונות חדשים ... - הוא יישאר רעב. אבל אם הוא יישאר פתוח, הוא ימשיך לחפש ולבסוף ימצא אוכל. באופן דומה, אדם שסובל מבעיה נפשית צריך להישאר פתוח ולחפש תמיד עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם תחת הגדרות אבחוניות ולהגיד שאין פתרון למצבו. האם יש פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני?
סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשיסכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשי מה הקשר בין סכיזופרניה, פיצול אישיות והפרעה דיסוציאטיבית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהסבר מפורט ומעמיק על סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והפרעות נפשיות נוספות. במהלך ההרצאה הוצגו הסברים מפורטים, דוגמאות ואנלוגיות שהדגישו את ההבדלים והקשרים בין ההפרעות השונות, תוך הצעת גישות חדשות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבעיות אלה. האם פיצול אישיות הוא סוג של בחירה אישית? אליעד כהן טוען שהבסיס לכל הפרעות האישיות הוא סוג של בחירה פנימית שהאדם עושה, במודע או שלא במודע. הוא מסביר שכאשר אדם סובל מהפרעה כמו פיצול ... חיצונית אמיתית לבין מצבים מומצאים, ומכך ניתן להסיק שהוא אינו לגמרי מנותק מעצמו, גם במצב של דיסוציאציה. מדוע הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי לא תמיד אפקטיבי? אליעד טוען שהבעיה המרכזית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים היא שהם בעצמם לא יודעים כיצד לטפל באמת במטופלים. לדבריו, הפסיכיאטר או הפסיכולוג שמתיימר לאבחן בעיה נפשית או מחלה בעצם מתאר בעיה שקיימת אצלו עצמו. לטענתו, רוב הפסיכיאטרים אינם מצליחים להבין באמת את המנגנון הפנימי של המטופל, ולכן הם נכשלים פעמים רבות בטיפול. אליעד מסביר שהפתרון האמיתי ... לוקח על עצמו, ולגרום לו להבין את המחיר שהוא משלם על הוויתור על זהותו האמיתית. מה הקשר בין סכיזופרניה והפרעות נפשיות לבין אנשים נורמליים? אליעד כהן מסביר שאין הבדל מהותי בין אדם נורמלי לבין אדם שמאובחן עם סכיזופרניה או פיצול ... הנורמלי עובר בין זהויות או מצבים נפשיים שונים כמו כעס, עצב, פחד ושמחה, אבל הוא לא מתייחס לכך כאל בעיה נפשית או פיצול. לכן הטיפול שהוא מציע רלוונטי לכל האנשים, כיוון שביסודו זה אותו מנגנון פסיכולוגי. האם ההפרעה הנפשית היא בעצם בחירה של האדם? אליעד טוען באופן חד משמעי שכל הפרעה נפשית, סכיזופרניה או דיסוציאציה, היא למעשה סוג של בחירה שהאדם עושה, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. כשהאדם ...
הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיונייםהפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניה פרנואידית, חרדה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, חרדות לא הגיוניות, פחדים לא הגיוניים כי לפעמים יש לאדם ... פחד לא הגיוני. דהיינו, שהאדם חווה חרדה ופחד, מדבר כלשהו שנראה לאדם שלא הגיוני לפחד ממנו. וחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים ודומיהם, טועים בהבנה שלהם את עניין הפחדים והחרדות האלו. כי כאשר אדם הולך לפסיכולוג / פסיכיאטר עם בעיות של חרדה לא הגיונית, בדכ בסופו של דבר, התשובה שהוא מקבל היא, שהוא סובל מהפרעת אישיות. כגון סכיזופרניה פרנואידית / הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב, שאר השמות והכינויים שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים, נותנים למצבים האלו. והאמת צריכה להיאמר, והיא, שאין דבר כזה חרדות לא הגיוניות ואין דבר כזה פחדים לא הגיוניים. ואין דבר כזה פרנויות ופוביות והפרעות אישיות לא הגיוניות. כי הכל הגיוני לגמרי, למי שמבין את ההיגיון, של הדבר שנראה כלא הגיוני. כי חלק מהפסיכולוגיה / פסיכיאטריה לדוגמה, היא לא מבינה את ההיגיון של האנשים המשוגעים. ואז מקטלגים אותם כמשוגעים. והפסיכולוגיה שלא מבינה את השכל ההגיוני שיש בחרדה הלא הגיונית של האדם, היא מגדירה שהאדם סובל מהפרעת אישיות וכיוב. למרות שבאמת, הפרעת האישיות האמיתית, היא זו של הפסיכולוג / פסיכיאטר, שהוא מבין שהוא לא מבין את ההיגיון שבשיגעון של החרדה הלא הגיונית. והפסיכולוג בשיגעון שלו חושב, שאם הוא לא ... של דבר כלשהו, אז כנראה שהדבר הזה הוא משוגע ולא הגיוני. וזה למרות, שההיגיון הפשוט אומר, שאם הפסיכולוג / פסיכיאטר לא מבין משהו, אז זה אומר רק דבר אחד, והוא שאותו הפסיכולוג / פסיכיאטר, באותו הרגע, לא מבין את אותו הדבר. אבל זה לחלוטין לא אומר, שאכן באמת יש לאדם איזו הפרעת אישיות פרנואידית וכיוב. והרעיון הוא, שמצד האמת, כל פרנויה / פוביה / פחד / חרדה / חשש, לכולם יש הסבר ... עצמה, גם אותה צריך לחזק בדרכים שונות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והמסר: אין דבר כזה הפרעת אישיות פרנואידית / חרדה לא הגיונית / פחד לא הגיוני / פוביה לא הגיונית / סכיזופרניה פרנואידית וכל כיוב. לכל ...
שמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדיםשמיעת קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים ... מעצמו אחריות, ולומר, שזה מישהו אחר שמדבר איתו. ואחד הדברים החשובים ביותר, בהתמודדות עם סכיזופרניה אצל ילדים ובהתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית של ילדים, זה, להחזיר את האחריות האישית, לילד. דהיינו,, בכל פעם שהילד אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, ... הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיוב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיוב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד ... אחרת. והאמת היא, שהילד בסך הכל מדבר על המחשבות השונות שיש בתוכו, ושהוא לא יודע איך להתמודד איתם. וכל פסיכיאטר / פסיכולוג שיאמר שהילד / האדם הוא משוגע, ושהילד / האדם סובל מהפרעת אישיות גבולית / סכיזופרניה פרנואידית וכיוב, הרי שהמשמעות של זה היא, שאותו פסיכיאטר / פסיכולוג, פשוט לא מבין ולא יודע להבין את הנפש של אותו האדם. ולכן הפסיכיאטר מסיר מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי ... לעשות X. וכך בצורה מדורגת, החזרנו את האחריות המלאה לאדם. ובסיכומו של דבר, שמיעת קולות בראש, היא לא מחלה פסיכיאטרית, והיא לא הפרעה נפשית. אלא היא תהליך טבעי שיש אצל כל אדם. שבו, עולות בתוכו מחשבות כאלו ואחרות מסיבות כאלו ואחרות. והאדם שלא ... זר. והאדם צריך לזכור, שיש לו בחירה חופשית, האם להקשיב לקולות שיש לו בראש או שלא. ובמקום לפנות לטיפול פסיכיאטרי, שיקטלג את האדם כמשוגע... במקום זה רצוי מאוד לפנות לאיש מקצוע אמיתי, שבאמת מבין מה עובר על הנפש של ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?