האם יש משמעות לחיים? האם יש אמת מוחלטת? אין משמעות לחיים, יש משמעות לחיים, איך לחפש את האמת? איך לצאת מהשכל? איך השכל חושב? איך השכל מבדיל? אין הבדל בין יש לאין
האם יש משמעות לחיים, או שאין משמעות בכלל?
אליעד כהן דן בשאלה המרכזית האם לחיים יש משמעות, או שאין משמעות כלל, ואיך אפשר לגשת לשאלה הזאת בדרך שונה. הוא מסביר שאנשים שונים מחפשים תשובות בדרכים שונות - יש אנשים שמחפשים את האמת, יש אנשים שמחפשים אושר, ויש גם אנשים שמחפשים רק לשם החיפוש עצמו.
אליעד מתאר את הדינמיקה הזו בעזרת דוגמאות ברורות. למשל, יש אנשים שרואים אחרים מחפשים את האמת, אך לא מבינים מדוע הם עושים זאת. מבחינתם, אם אפילו מישהו ימצא את האמת, לא ברור להם מה יצא לו מכך. לעומת זאת, יש אנשים שחושבים שאם ימצאו את האמת, כל הבעיות בחייהם יפתרו. אבל אליעד מדגיש שגם אם ימצאו אמת כלשהי, הם יגלו שהיא לא נותנת פתרון אמיתי ומוחלט לכל בעיותיהם.
למה אנשים מחפשים בכלל את האמת?
אליעד מסביר שהסיבה שאנשים מחפשים את האמת היא שהם חושבים שכשיגלו את האמת, יהיה להם טוב יותר. הם מאמינים שהידיעה של האמת תיצור עבורם נחת, שלווה, ופתרון לכל הקונפליקטים. אבל אליעד מחדד שאפילו אם האדם ימצא את האמת, ייתכן שיגלה שהיא לא מספקת את מה שחשב שיקבל ממנה.
מהי בכלל "האמת" שאנשים מחפשים?
אליעד מפרט שלפי ההגדרה הפשוטה ביותר, "האמת" היא משהו שאין לו היפך. כלומר, אמת מוחלטת היא רעיון שאי אפשר בכלל לחשוב את ההפך שלו. הוא מביא דוגמה: כאשר מישהו אומר "יש לי עשר אצבעות", הוא מרגיש בנוח, ולכן המשפט מרגיש לו אמת. אם יגיד "יש לי עשרים אצבעות", הוא ירגיש אי - נוחות, ולכן המשפט ירגיש כשקר. זאת התחושה שמבדילה אמת משקר. אליעד מדגיש כי אנשים מנסים לחפש את אותה תחושה של "אמת", כי התחושה הזאת גורמת להם להרגיש נוח וללא קונפליקט פנימי.
האם ניתן לדעת בוודאות מהי האמת?
לפי אליעד, האדם יכול לבדוק אם משהו הוא אמת בכך שיבדוק האם הוא מרגיש איתו נוח לחלוטין, ללא שום קונפליקט. אבל הוא מציע פרספקטיבה נוספת: לשאול לא רק "האם זה נכון?" אלא גם "מי אמר שזה נכון?". עליך לבדוק את הנחות היסוד שלך עד הסוף. למשל, אתה מניח שיש הבדל בין יש משמעות לאין משמעות. אך מי אמר שיש בכלל הבדל כזה?
אליעד מדגיש כי אם תחקור לעומק, תגלה שאין באמת דרך להבדיל בין שני הצדדים - בין "יש משמעות" ל"אין משמעות". הוא ממליץ להגיע לפרספקטיבה שבה אתה לא יודע להבחין בין "משנה" לבין "לא משנה". מצב זה אינו תוצאה של ייאוש או אדישות, אלא של ראיית האמת העמוקה יותר, לפיה שני הצדדים אינם באמת נפרדים.
כיצד ניתן לבדוק את ההבדלים בין יש לאין?
אליעד מסביר שכדי לבדוק באמת את ההבדלים, עליך קודם כל להפסיק לסמוך על החושים או על המחשבות בלבד. החושים יכולים להגיד לך שיש כאן משהו או שאין, אך החושים עצמם אינם מסוגלים לשלול לגמרי את ההפך. למשל, גם אם אתה בטוח שיש לך חמש אצבעות, זו עדיין רק תחושה או תפיסה. מי אמר שהתחושה שלך נכונה? לכן עליך להטיל ספק במחשבה שאומרת שיש בכלל הבדל בין "יש משמעות" ל"אין משמעות".
מה הכוונה ב"לא לדעת כלום"?
אליעד אומר שישנה פרספקטיבה שלישית, שבה אינך יודע אם בכלל יש או אין משמעות, לא בגלל שאין לזה משמעות אלא משום שאתה לא יודע אפילו אם יש הבדל בין שני המצבים. לא מדובר במקום שבו החלטת שאין משמעות, אלא במצב שאתה פשוט לא יודע כלום - זהו מצב שמעבר לכל קונפליקט ולכל ויכוח פנימי. זה מקום שבו אתה חי ללא מודעות, ללא בחירה, באופן דומה לפעולה של רובוט. ברובד הזה, אתה פשוט לא מבדיל בין כן ולא, בין טוב לרע, או בין אמת לשקר.
למה קשה להגיע למצב של "לא יודע כלום"?...
אליעד כהן דן בשאלה המרכזית האם לחיים יש משמעות, או שאין משמעות כלל, ואיך אפשר לגשת לשאלה הזאת בדרך שונה. הוא מסביר שאנשים שונים מחפשים תשובות בדרכים שונות - יש אנשים שמחפשים את האמת, יש אנשים שמחפשים אושר, ויש גם אנשים שמחפשים רק לשם החיפוש עצמו.
אליעד מתאר את הדינמיקה הזו בעזרת דוגמאות ברורות. למשל, יש אנשים שרואים אחרים מחפשים את האמת, אך לא מבינים מדוע הם עושים זאת. מבחינתם, אם אפילו מישהו ימצא את האמת, לא ברור להם מה יצא לו מכך. לעומת זאת, יש אנשים שחושבים שאם ימצאו את האמת, כל הבעיות בחייהם יפתרו. אבל אליעד מדגיש שגם אם ימצאו אמת כלשהי, הם יגלו שהיא לא נותנת פתרון אמיתי ומוחלט לכל בעיותיהם.
למה אנשים מחפשים בכלל את האמת?
אליעד מסביר שהסיבה שאנשים מחפשים את האמת היא שהם חושבים שכשיגלו את האמת, יהיה להם טוב יותר. הם מאמינים שהידיעה של האמת תיצור עבורם נחת, שלווה, ופתרון לכל הקונפליקטים. אבל אליעד מחדד שאפילו אם האדם ימצא את האמת, ייתכן שיגלה שהיא לא מספקת את מה שחשב שיקבל ממנה.
מהי בכלל "האמת" שאנשים מחפשים?
אליעד מפרט שלפי ההגדרה הפשוטה ביותר, "האמת" היא משהו שאין לו היפך. כלומר, אמת מוחלטת היא רעיון שאי אפשר בכלל לחשוב את ההפך שלו. הוא מביא דוגמה: כאשר מישהו אומר "יש לי עשר אצבעות", הוא מרגיש בנוח, ולכן המשפט מרגיש לו אמת. אם יגיד "יש לי עשרים אצבעות", הוא ירגיש אי - נוחות, ולכן המשפט ירגיש כשקר. זאת התחושה שמבדילה אמת משקר. אליעד מדגיש כי אנשים מנסים לחפש את אותה תחושה של "אמת", כי התחושה הזאת גורמת להם להרגיש נוח וללא קונפליקט פנימי.
האם ניתן לדעת בוודאות מהי האמת?
לפי אליעד, האדם יכול לבדוק אם משהו הוא אמת בכך שיבדוק האם הוא מרגיש איתו נוח לחלוטין, ללא שום קונפליקט. אבל הוא מציע פרספקטיבה נוספת: לשאול לא רק "האם זה נכון?" אלא גם "מי אמר שזה נכון?". עליך לבדוק את הנחות היסוד שלך עד הסוף. למשל, אתה מניח שיש הבדל בין יש משמעות לאין משמעות. אך מי אמר שיש בכלל הבדל כזה?
אליעד מדגיש כי אם תחקור לעומק, תגלה שאין באמת דרך להבדיל בין שני הצדדים - בין "יש משמעות" ל"אין משמעות". הוא ממליץ להגיע לפרספקטיבה שבה אתה לא יודע להבחין בין "משנה" לבין "לא משנה". מצב זה אינו תוצאה של ייאוש או אדישות, אלא של ראיית האמת העמוקה יותר, לפיה שני הצדדים אינם באמת נפרדים.
כיצד ניתן לבדוק את ההבדלים בין יש לאין?
אליעד מסביר שכדי לבדוק באמת את ההבדלים, עליך קודם כל להפסיק לסמוך על החושים או על המחשבות בלבד. החושים יכולים להגיד לך שיש כאן משהו או שאין, אך החושים עצמם אינם מסוגלים לשלול לגמרי את ההפך. למשל, גם אם אתה בטוח שיש לך חמש אצבעות, זו עדיין רק תחושה או תפיסה. מי אמר שהתחושה שלך נכונה? לכן עליך להטיל ספק במחשבה שאומרת שיש בכלל הבדל בין "יש משמעות" ל"אין משמעות".
מה הכוונה ב"לא לדעת כלום"?
אליעד אומר שישנה פרספקטיבה שלישית, שבה אינך יודע אם בכלל יש או אין משמעות, לא בגלל שאין לזה משמעות אלא משום שאתה לא יודע אפילו אם יש הבדל בין שני המצבים. לא מדובר במקום שבו החלטת שאין משמעות, אלא במצב שאתה פשוט לא יודע כלום - זהו מצב שמעבר לכל קונפליקט ולכל ויכוח פנימי. זה מקום שבו אתה חי ללא מודעות, ללא בחירה, באופן דומה לפעולה של רובוט. ברובד הזה, אתה פשוט לא מבדיל בין כן ולא, בין טוב לרע, או בין אמת לשקר.
למה קשה להגיע למצב של "לא יודע כלום"?...
- האם יש משמעות לחיים?
- מהי אמת מוחלטת?
- איך לצאת מהשכל?
- האם יש הבדל בין יש לאין?
- איך לחפש את האמת?
- האם באמת אפשר לדעת משהו בוודאות?
- למה אנשים מחפשים את האמת?