... המדינה האסלאמית, המלחמה בטרור, פגיעה בחפים מפשע, לא לרחם על חפים מפשע, להילחם ברע, לא לוקחים שבויים, המלחמה ברע, איך לא להרגיש רע? מוסריות, רחמנות, אכזריות מדוע דאעש מצליחים להשתלט למרות ... התחיל כקבוצה קטנה. הסיבה המרכזית להצלחתם אינה קשורה למספר הלוחמים או לכמות הנשק שיש להם. הוא מסביר שברמה הטקטית, דאעש מצליחים כי אין להם שום בעיה מוסרית או מצפונית לפגוע בחפים מפשע. בעוד שצבאות אחרים, כמו הצבא הישראלי למשל, מוגבלים על ידי כללי מוסר ואסטרטגיה של מניעת פגיעה בחפים מפשע, דאעש אינם רואים בחפים מפשע מושג אמיתי או בעייתי, ולכן הם פועלים ללא מגבלות. מה משמעות המושג חפים מפשע במלחמה ובחיים? חפים מפשע מוגדרים כאנשים שלא עשו שום דבר רע. ברגע שאדם נלחם ברע, הוא נדרש לפעמים לפגוע גם באנשים כאלו, מפני שהרע, כמו דאעש, מסתתר בתוכם. אליעד משתמש בדוגמה של לחימה צבאית: כשצבא רגיל רוצה לפגוע באויב, הוא ימנע מפעולות שיפגעו גם באנשים שלא קשורים למלחמה, בעוד דאעש לא יתחשב בכך. אם יש 100 לוחמי דאעש בתוך שכונה עם אנשים חפים מפשע, צבא רגיל יתקשה לפעול כנגדם, כי הוא מוגבל מוסרית ולא ירצה לפגוע בחפים מפשע. דאעש, לעומת זאת, יתקפו בלי שום התלבטות. איך קשור הקונספט של דאעש למלחמה פנימית בנפש האדם? אליעד מסביר שהקונספט של דאעש רלוונטי מאוד גם לאדם הפרטי ולמלחמה הפנימית שמתחוללת בו בין טוב ורע. כאשר האדם מתמודד עם פחדים, ... נעלמת. אלא שהאדם נאחז ברצונות מסוימים שמעניקים לו תחושה טובה, ולכן אינו מוכן להרוג אותם, למרות שהם מחזיקים את החרדה שלו כבת ערובה. לכן, בדומה למצב צבאי, האדם נמנע מלהרוג חפים מפשע (הרצונות הטובים), ולכן אינו מסוגל לנצח את הרע שבו לחלוטין. כיצד הימנעות מפגיעה בחפים מפשע פוגעת ביכולת

... צוק איתן, המלחמה בטרור, הגנה או התקפה, כיפת ברזל, מבצע חומת מגן, הסכם השלום, ביבי נתניהו, עמיר פרץ, מדינת ישראל, מבצע שובו בנים, ארגוני טרור, מבצע עמוד ענן, מבצע עופרת יצוקה מה היתרונות ... מערכת כיפת ברזל, לפי אליעד כהן, הוא ההגנה הפיזית שהיא מעניקה לאזרחי מדינת ישראל מפני רקטות וטילים המשוגרים לעברם על ידי ארגוני טרור, כמו חמאס. היתרון מתבטא בכך שהתושבים יכולים להמשיך לנהל חיים נורמליים יחסית, גם בזמן מלחמה, כיוון שרוב הטילים מיורטים ואינם פוגעים ישירות ... כיפת ברזל פעילה, היא מאפשרת לצד השני להמשיך לירות ללא חשש מתגובה חזקה של ישראל, מכיוון שהנזק מופחת לכאורה. הוא מדגיש שדווקא ... העדר פתרון ארוך טווח: המערכת אינה נותנת פתרון לסכסוך ואינה מונעת את סבבי הלחימה הבאים, אלא רק מאפשרת הקלה זמנית שמובילה להמשך הקונפליקט ללא סוף ברור. האם מערכת כיפת ברזל מעודדת מלחמה נוספת? אליעד כהן טוען שמערכת כיפת ברזל למעשה מעודדת את המשך המלחמות והסבבים הביטחוניים בין ישראל לארגוני הטרור. הוא משתמש בדוגמה ואומר כי אם לא הייתה מערכת כזו, הלחץ בישראל להגיע להסכם שלום או לפתוח במלחמה גדולה ומכריעה היה הרבה יותר משמעותי. כיפת ברזל מפחיתה את תחושת הלחץ והדחיפות, ולכן היא גורמת למדינת ישראל לספוג את ההתקפות ולנקוט בעיקר בצעדי התגוננות ... לא יכולה להוביל לניצחון אמיתי. הוא מדגים זאת באמצעות משל מהאיגרוף: כדי לנצח בזירה, חייבים לתקוף ולפגוע ביריב, ולא רק לדעת ... הגנה בלבד שמייצגת מערכת כיפת ברזל מונעת למעשה ניצחון אמיתי על האויב. מדוע ישראל אינה מחסלת את חמאס באופן מוחלט? אליעד מסביר שישראל אינה מחסלת את חמאס מכמה סיבות: חשש מתגובה ... ארגון קיצוני וחזק עוד יותר במקומו. חוסר רצון לקחת את הסיכון הכרוך במבצע צבאי רחב - היקף, שבו יהיו נפגעים רבים. כתוצאה מכך, ישראל מנהלת מלחמות מוגבלות שלא משיגות פתרון סופי או שלום, ומובילות לסבבי לחימה חוזרים ונשנים. מה ההיגיון במלחמות וסבבי הלחימה של ישראל בעזה? אליעד כהן משווה את המצב לסיפור על אדם שנענש שלוש פעמים: אכל דג מקולקל, חטף מכות, ובסוף גם שילם קנס. הוא טוען שישראל נוהגת בדיוק כך: גם סופגת התקפות, גם פוגעת ... אמיתי. מה ההשפעה של קיומה של מערכת הגנה כמו כיפת ברזל על המשך הסכסוך הישראלי - פלסטיני? לפי אליעד, עצם קיומה של מערכת הגנה כמו כיפת ברזל מפחיתה את הלחץ הישראלי לסיים את הסכסוך באופן סופי. הוא מדגים את המצב עם משל על צפרדע שמבשלים במים שהתחממו בהדרגה. ישראל, לטענתו, מתרגלת לספוג מכות ולהגן על עצמה במקום ...

... בשורש הבעיה, לטפל בסימפטומים, גישות טיפוליות, המלחמה בחמאס, איך לפתור בעיות? איך לוודא שבעיה לא תחזור על עצמה? איך לשנות הרגלים? המלחמה בטרור , הפסקת אש זמנית, למה הבעיה חוזרת על עצמה? פוליטיקה למה בעיות חוזרות על עצמן למרות הטיפול? ... רבות לכך: דוגמה ממכת מצרים: אלוהים ביקש מפרעה לשלוח את בני ישראל, אך פרעה סירב. במקום לפתור את הבעיה מיד, פרעה חיכה שיתחילו המכות, ולאחר מכן גם חווה פיצויים כספיים והרס המדינה ... יותר נזק מאשר תועלת. דוגמה פוליטית מובהקת היא הסכסוך בין ישראל לחמאס. אליעד כהן מדגים כיצד ישראל שוב ושוב מתעלמת מהשורש האמיתי של הבעיה - הסכסוך עצמו - ובמקום זאת מנסה להתמודד עם סימפטומים כגון עפיפוני תבערה, רקטות או מנהרות טרור. כך הבעיה חוזרת ומחריפה שוב ושוב, כאשר כל הפסקת אש היא בעצם זמן התארגנות של חמאס לסבב הבא, בו הם חוזרים עם ... חדשות, כמו יונים חמושות או פיתוחים יצירתיים אחרים של טרור. מדוע אנשים ומדינות מחכים לרגע האחרון לטפל בבעיה? אליעד מסביר שאנשים וגם מדינות נוטים לחכות שהבעיה תחמיר לפני שהם מוכנים לפעול. הם אומרים לעצמם מה, בגלל עפיפון נצא למלחמה?, ומחכים עד שהמצב יחמיר עד כדי הרס מוחלט של שדות, פגיעות בנפש ורכוש. רק אז הם מוכנים לפעול, אבל בשלב זה הנזק ... מיד. הוא ממחיש זאת בעזרת דוגמאות של התדרדרות ביטחונית בין ישראל לחמאס, כאשר כל דחייה בטיפול מעמיקה את הנזק המצטבר ומגדילה את מחיר התגובה בעתיד. מה ניתן ללמוד מטעויות של אחרים? ... של אחרים כהזדמנות ללמוד משהו על עצמנו. הדוגמה של חמאס וישראל נראית לנו טיפשית, אך הוא מציין כי כל אדם עושה זאת ברמה האישית שלו. אנשים מתעלמים מבעיות קטנות כמו חרדה או מחשבה ...

... כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות ... ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק. הוא מדגים זאת באמצעות הדיון על עונש מוות למחבלים. הסיבה המרכזית שהמדינה לא מטילה עונש מוות על מחבלים היא הפחד מתגובה קשה יותר של האויב, כמו חטיפת חיילים והגברת הטרור. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להסביר ... נובע מחשש שדברים יחמירו אם יעזו לפעול בצורה חד - משמעית. לדברי אליעד כהן, במצב הזה, המדינה פועלת באופן חצי - לב, ולכן הבעיה ממשיכה. הפתרון לדעתו הוא להחליט באופן מוחלט - או ללכת לשלום מלא או למלחמה מוחלטת, אך לא להישאר באמצע, ...

... לנחישות, למה לא להיות לפלף? מוטיבציה להיות אכזרי, מוטיבציה איך לנצח את הכל, המלחמה בסבל, המלחמה בטרור, איך לנצח את ביבי? איך להתמודד עם ... כזו ירגיש כי המחשבה הטורדנית מנהלת אותו ושהיא מטרידה אותו. הוא מנסה להיפטר ממנה, אך ללא הצלחה. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אנשים מנסים להיפטר מבנימין נתניהו, אך לא מצליחים, בדיוק כמו שלא מצליחים להיפטר מהחרדות או ממחשבות טורדניות. הוא שואל למה זה קורה, ומסביר שזו בעצם אותה סיבה, ולכן יש קשר בין הטרור לבין החרדות והמחשבות הטורדניות. מה הקשר בין טרור למחשבות טורדניות? כשהוא מדבר על טרור, אליעד מתאר כיצד הדרך להילחם בטרור היא באמצעות טרור חזק יותר. הוא טוען שטרור מנצחים בטרור חזק ואכזרי יותר, ואין מקום לשחק עם טרור בדרכים רכות - לא ניתן לנהל איתו משא ומתן. על פי אליעד, אם הטרור פוגע באזרחים, יש להשמיד אותו ללא רחמים. כאשר הוא מבצע את ההשוואה הזאת, הוא עובר להסביר כיצד זה מתקשר למחשבות טורדניות: גם כשיש מחשבה טורדנית לא הגיונית, הדרך להילחם בה היא לא בדרך הגיונית, אלא בצורה ... המחשבה הטורדנית לא תישבר אם תנסה להבין אותה או להתווכח איתה, אלא אם תיכנס בה בצורה טוטלית. המחשבה משחקת עם האדם בצורה מלוכלכת, ולכן הוא צריך להילחם בה בצורה לא הגיונית. המטרה היא להשמיד את המחשבה ללא רחמים - בדיוק כמו עם טרור. איך נלחמים במחשבות טורדניות? כדי להילחם במחשבות טורדניות, אליעד מציע לשחק ... עליה יותר טוב. הדרך היחידה להיפטר ממנה היא על ידי פעולה קיצונית, כנגד המחשבה עצמה. אליעד מביא את הדוגמה של פחד לא הגיוני מבננות ומסביר שהדרך להילחם בזה היא לא להיות נעים ולא להישאר ... אלא לפעול בצורה אכזרית להיכנס במחשבה עצמה ולשלול אותה. אם המחשבה אומרת תפחד, אתה תעשה בדיוק את ההפך ותמלא את הבית בנוגע למחשבה. מה הקשר לבנימין נתניהו? לאחר שדיבר על הדרך לנצח את המחשבות הטורדניות, אליעד מסביר את הקשר לבנימין נתניהו. הוא טוען שזו הסיבה שביבי לא מצליחים ... אליעד משווה את זה לניהול המדינה ומסביר שביבי לא מוכן לוותר, הוא עושה הכל, כל מה שהוא יכול כדי להישאר בשלטון - בין אם זה על גבול החוקיות או מוסריות. מי שנגדו לא משחק בצורה כזו, הם לא נכנסים לעובי הקורה או לא מבצעים את כל הצעדים האפשריים. אם אתה רוצה להדיח את ביבי, אתה צריך לשחק את המשחק שלו פי אלף. ... משקר, תשקר יותר ממנו, אם הוא נאבק, תיאבק פי אלף. השורה התחתונה היא שאתה לא יכול לשחק בצורה נקייה נגד מישהו ששחק בצורה מלוכלכת - אותו הדבר עם טרור או מחשבות טורדניות. איך להתמודד עם המחשבות הטורדניות בחיים האישיים? אליעד מציין שכשיש לך מחשבה טורדנית, אובססיה או פחד לא הגיוני, הדרך להתמודד היא להילחם בזה בצורה קיצונית. הוא מסביר שחשוב ... אלא תילחם בה. אל תיתן לה לנהל אותך, אלא תעצור אותה באכזריות ובצורה חסרת רחמים. בסופו של דבר, אליעד אומר שצריך להיות נחוש, טוטלי, חסר רחמים כדי להילחם במחשבות טורדניות ובפחדים לא הגיוניים. זו הדרך לנצח את החרדות, את ההפרעות הנפשיות ואת הבעיות שלא מצליחים להיפטר מהן. איך להתמודד עם אובססיה טורדנית כפייתית? איך לנצח את מצח הנחש? מהו מצח הרצון?

... אזרחים, רצח גורג פלויד, אלאור אזריה, עונש מוות למחבלים, המלחמה בטרור, אלימות המשטרה, הפעלת כוח, מדינת משטרה, אלימות שוטרים נגד אזרחים, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, קורבנות אלימות משטרתית מה גורם לאזרחים להזדהות עם אלימות ... את פעולתו של החייל. אליעד מוסיף שהעובדה שהמחבל ביצע פשע או פיגוע קודם לכן מגבירה את ההזדהות. עם זאת, הוא מדגיש שיש להבדיל בין השאלה האם מגיע למחבל עונש מוות לבין השאלה האם החייל עצמו היה צריך לקבל החלטה כזו באופן עצמאי ולבצע את ... בכך שהציבור ירצה להחמיר את הענישה נגד עבריינים, מחבלים ופושעים, כולל הענקת סמכויות רחבות יותר לשוטרים וחיילים להגן על עצמם, גם באמצעות אלימות פיזית. לדוגמה, אם אזרח מסכן את השוטר או את החייל, ראוי שיהיה להם הכוח והסמכות להפעיל כוח פיזי ... בהם חובה על שוטר או חייל להשתמש בכוח פיזי כדי למנוע פשע או להגן על עצמו ועל הציבור, יש גבול ברור: ברגע שהחשוד כבר מנוטרל, כמו במקרה של גורג פלויד שהשוטר המשיך לדרוך על צווארו לאחר שכבר לא התנגד, הפעלת אלימות נוספת היא פסולה ובלתי ... האזרחים שבוחרים בפוליטיקאים חלשים ולא מיישמים חוקים נגד טרור באופן חד - משמעי וברור. הוא מוסיף כי אם העם רוצה חוקים חזקים יותר נגד עבריינים ומחבלים, הוא צריך לבחור מחוקקים מתאימים לכך, במקום להאשים שופטים או משטרה שאינם מיישמים את ... מדגיש כי שימוש בכוח הוא לגיטימי רק לצורך הגנה או מניעת פשע. כל שימוש בכוח מעבר למינימום הנדרש, כמו המשך הכאת אדם שכבר מנוטרל, הוא אסור מוסרית ומסוכן חברתית. הוא מזהיר שכל הצדקה לאלימות כזו עלולה להוביל לתרבות של לקיחת החוק לידיים, מה שיגרום לאנרכיה ולאובדן שליטה. הדרך הנכונה לדעתו היא החמרת הענישה במסגרת החוק ... אלימות משטרתית כלפי אזרחים האם מגיע למחבלים עונש מוות? כיצד להילחם בטרור? מה הגבול לשימוש בכוח על ידי שוטרים? מדוע אסור לשוטרים לקחת את החוק לידיים? רצח גורג פלויד פרשת אלאור אזריה ...

... את החטופים? למה כן לשחרר את החטופים? למה פוליטיקאים יעדיפו לשחרר את החטופים על פני אפשרויות אחרות? נוהל חניבעל, בני ערובה, המלחמה בטרור וכאן נסביר שיקולים בעד ונגד שחרור החטופים. ולמה פוליטיקאים ישראלים יעדיפו לשחרר את החטופים על פני להמשיך את הלחימה? כי בכל אפשרות שנבחר יש יתרון וחיסרון. ואם חושבים על המיקרו ברמת הפרט, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. ולכן צריך לעשות הכל כולל ... שיותר, ומאחר שברור לכל אחד שאם ניתן לאויב את מה שהוא רוצה, הרי שזה מגדיל באופן דרמאטי את הסיכוי לכך שייפגעו עוד יותר אנשים חפים מפשע, הרי שמצד המאקרו, עדיף שלא לשחרר את החטופים, אלא אך ורק בכוח עד שהאויב יתחנן על חייו שנסכים לקבל את החטופים, או שלא. אבל בטוח נכון, שהשמדת ... הכלל והמאקרו עדיף להשמיד את החמאס בכל מחיר, גם במחיר של האפשרות לאובדן החטופים, כמו בנוהל חניבעל. אז למה בעצם שפוליטיקאים ישראלים יעדיפו לשחרר חטופים עפ אפשרויות אחרות? והתשובה לכך היא, בגלל שבדרך כלל פוליטיקאי קודם כל דואג לעצמו ברמה האישית ולא למדינה. ומאחר ... אותו, כדי שלא נפגע בחטופים. אז האויב עשוי בטווח הקצר והמיידי, להרוג עוד X חטופים, כדי להפעיל עלינו לחץ פסיכולוגי כחלק מטרור פסיכולוגי וכחלק מלוחמה פסיכולוגית שהוא מפעיל כנגדנו. מסר שאומר, אומנם פגעתי בך, אבל אם תפגע בי, המצב יהיה עוד יותר גרוע. כי לא רק שהרגתי ... שהם עדיין בחיים. וזה כמובן נזק שיכול להיות כאן ועכשיו בטווח הקצר והמיידי. אבל כמובן יש את המחיר בטווח הרחוק, שכניעה לטרור, תגרום לעוד יותר סבל בטווח הבינוני רחוק. אבל הסיכון לכך שהפוליטיקאי יואשם בהחלטה שגויה, בעקבות זה שהוא כן שחרר את החטופים, הסיכון לכך הוא ... שהנזק שנגרם משחרור החטופים בדרך של הסכמה ולא בכח בדרך של השמדה שהחמאס מתחנן לשחרר את החטופים, ברור לכולם שזה ניצחון לטרור. אבל הנזק הנובע מכך הוא לא מיידי, אלא הוא בטווח היותר בינוני ארוך ובנוסף, הנזק העתידי, יהיה יותר קל לתרץ אותו ולתלות אותו בגורמים אחרים ...

... את כל האמת בפנים, אגרסיביות, התחזות, הזהרו מן הצבועים, אלימות, תוקפנות, ערסיות, תקשורת בין אישית, צבא האמת של שי חי, צבא האמת של אנשי השקר, התנהגות של ערסים מהי האסטרטגיה של אנשים שמתחזים לאנשי מוסר וצדק? אליעד כהן מסביר שיש סוג של אנשים שמטרתם להיראות מוסריים וערכיים כלפי חוץ. הוא מתאר את האסטרטגיה שלהם, שכרוכה במניפולציות מתוחכמות: אנשים אלו מקשיבים לשיחות ולוויכוחים בין אנשים אחרים, מחפשים מיד למי הדעה שהושמעה ... המיסים. אליעד מביא דוגמה קיצונית במיוחד: היינו צריכים להרוג את היטלר כשהיה ילד. מצד אחד, זה נשמע מוסרי כי זה היה מונע נזק עצום לעולם, אך מצד שני, הילד לא עשה עדיין דבר רע. כך, כל עמדה מוסרית היא מורכבת וניתן למצוא בה גם צדדים לא מוסריים או בעייתיים. אפילו כשמדובר במחבל מתאבד שמתכנן להתפוצץ, גם אז ניתן לשאול מדוע לחסלו ולא רק למנוע את הפיגוע. כלומר, תמיד יש מורכבות מוסרית. מה המשמעות של הסיפור על שני הדגים? אליעד מספר סיפור על שני חברים שחלקו ביניהם שני דגים, אחד גדול ואחד קטן. החבר הראשון לקח את הדג הגדול לעצמו והשאיר את הקטן ... מישהו שנפגע מכל דעה או מעשה, והוא מדגים זאת בצורה קיצונית: אם אדם מוחא כפיים, ניתן להאשים אותו בפגיעה בחיידקים. אם הוא עובד הרבה, יגידו לו שהוא מגזים וצריך לנוח. אם הוא נח, יאשימו אותו שהוא עצלן וצריך לעבוד. לא משנה מה יעשה האדם, תמיד מישהו יוכל לבוא ולהאשים אותו בפגיעה כלשהי, בין אם באופן מגוחך ובין אם באופן רציני. מהי המניפולציה הבסיסית של מי שמגן על החלשים? אליעד מסביר שמניפולציה נפוצה במיוחד היא להציג את עצמך כמי שמגן על החלש, אך בפועל להשתמש בתוקפנות כנגד התוקף. במצב כזה, האדם שמתחזה כאילו הוא מוסרי ואנושי בעצם משתמש באותה שיטה שהוא מגנה: הוא תוקף את מי שלכאורה תקף אדם אחר, וכך הופך בעצמו לתוקפן. כלומר, הוא מצביע על צביעותם של אנשים שמנסים להצטייר כאבירים מוסריים , אך בעצם הם עצמם תוקפניים ואלימים. מה צריך לעשות כדי לא ליפול למניפולציה כזו? אליעד ממליץ לשים לב כששני אנשים מתווכחים, תמיד לשאול את השאלה את מי זה דופק? ... ותקשורת בין - אישית. מה המסקנה שאליעד כהן רוצה שניקח? המסקנה של אליעד היא שלא קיים אדם שמסוגל להיות מוסרי לחלוטין בלי לפגוע באף אחד. עלינו להיזהר במיוחד מאנשים שמציגים עצמם כצדיקים גדולים או מגני החלשים, משום שלעיתים קרובות מדובר במניפולטורים שנוקטים בדיוק באותם ...

... חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא , אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, ... זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען שעשה פשע בעקבות המשחק, יהיה לגיטימי לשאול אם המשחק אכן גרם לו לפעול כך. אותו עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה ... שמקבל הציבור החרדי, שמבקש תקציבים מהמדינה על לימוד תורה, וטוען כי כאשר הציבור מתנשא, הביקורת כלפיו תהיה יותר חריפה, במיוחד כאשר מישהו מהציבור החרדי מבצע פשע. האם יש מנגנון פיקוח אפקטיבי על לימודי החרדים? אליעד שואל מדוע אין מנגנון פיקוח על לימודי החרדים, למרות שהם ... הוא רואה בכך מקור לאנטגוניזם כלפי הציבור החרדי. לסיכום אליעד כהן סבור כי הביקורת על החרדים ובפרט על הדת היהודית מוצדקת כאשר מדובר במעשים אלימים או בפשעים שנעשים על רקע דתי. הוא מדגיש כי אם הדת מספקת לגיטימציה לאלימות, יש להדגיש זאת כאשר היא מהווה מניע למעשה אלימות. ... בין הרוב החרדי, שלא מעודד אלימות, לבין המיעוט הקיצוני שעשוי להוות בעיה של אפליה או תמיכה בשתיקה. האם הדת היהודית מעודדת רצח? האם מוצדק להדגיש חרדיות של פושעים? מהי חרדופוביה? האם החרדים באמת נגד אלימות? מדוע חרדים לא מתגייסים לצבא? האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? אליעד כהן דן בשאלה האם זה מוצדק להדגיש שהרוצח הוא חרדי, לאחר מקרה שבו אדם ... לכך בטענה שזה הסתה נגדם. אליעד מסביר כי השאלה המרכזית היא מה האמת מאחורי ההקשר שנוצר בין החרדיות לבין הרצח. האם נכון להדגיש שאדם הוא חרדי כאשר הוא מבצע פשע? אליעד מביא דוגמה שאם אדם מראשון לציון יבצע פיגוע, אף אחד לא יטען שזו תופעה של כל תושבי ראשון לציון, אלא אם כן ... אם קיימת קבוצת אנשים שקשורה לאידאולוגיה מסוימת, ובמסגרת האידאולוגיה הזאת יש עידוד לאלימות, אז יש היגיון בהדגשת השייכות לאותה קבוצה כשמישהו מחבריה מבצע פשע. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד מדגים זאת באמצעות התנך, שבו מצד אחד נאמר לא תרצח, אך באותו ... לי), אז חובה להדגיש שהוא דתי, כי במקרה כזה הדת באמת מהווה מניע לרצח. אליעד מסביר זאת עם דוגמה של משחק מחשב (כמו GTA) שמעודד לכאורה אלימות. אם מישהו יבצע פשע ויטען שעשה זאת בגלל משחק מחשב, זה לגיטימי לבדוק את הקשר הזה ולהטיל מגבלות על המשחק. כך גם ביחס לדת, אם הדת מעודדת ... מסביר כי הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים כיוון שהחרדים מתיימרים להיות טובים יותר משאר האוכלוסייה. הם טוענים שהלימוד שלהם הוא זה שמגן על עם ישראל, והם אף מקבלים על כך תקציבים מהמדינה. ברגע שמישהו מתנשא ואומר שהוא יותר טוב מאחרים, אז באופן טבעי הוא יהיה נתון לביקורת חריפה יותר, וכך כאשר חרדי מבצע פשע, הביקורת כלפיו תהיה גדולה יותר מאשר על חילוני רגיל. אליעד מוסיף דוגמה לגבי גיוס חרדים, שהחרדים זועמים כאשר מבקרים ... על אחרים, מה שמוביל ליותר אנטגוניזם כלפיהם. לסיכום: אליעד כהן מסביר כי הביקורת על החרדים ועל הדת מוצדקת אם וכאשר היא קשורה ישירות למעשים האלימים או לפשעים שבוצעו על רקע דתי. הוא מסביר שכאשר הדת מהווה מניע או נותנת לגיטימציה לאלימות, יש להדגיש זאת ולציין את הקשר בין הפשע לבין הזהות החרדית. האם הדת היהודית מעודדת רצח? האם מוצדק להדגיש חרדיות של פושעים? מהי חרדופוביה? האם החרדים באמת נגד אלימות? מדוע חרדים לא מתגייסים לצבא?

... דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילוניים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילוניים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילוניים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד ... אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה מוחשית: אדם ... רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה ... לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין ... או אי נוחות לגבי המעשה. למה חרדים שלא משרתים בצבא מעוררים יותר כעס מחילונים שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילוניים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר בקרב הציבור. אליעד כהן מבהיר שההבדל המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ילדיו לא לשרת. הוא מרגיש שזה מגיע לו מתוקף היותו דתי או חרדי, ובכך יוצר ... רק שאינו מתבייש אלא אף מתגאה בכך שהוא פועל בהתאם לערכים שלכאורה מצדיקים את מעשיו, ולכן הציבור כועס עליו יותר. מדוע העבירה של אדם דתי נתפסת כצביעות? נקודה מרכזית שאליעד כהן מדגיש בהרצאתו היא שהפושע הדתי נתפס כחמור יותר בגלל הצביעות המובנית שבמעשה שלו. הדתי מציג עצמו כאדם רוחני, מוסרי, ובעל ערכים גבוהים יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר מאשר אדם שמעולם לא הציג עצמו בצורה כזו. הוא מתאר זאת בעזרת ... מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר ב