מה ההבדל בין מוטיבציה יחסית למוטיבציה מוחלטת?

כדי להבין מהי מוטיבציה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של חשיבה ותפיסה לגבי כל דבר בחיים: חשיבה יחסית וחשיבה מוחלטת. המושג "מוחלט" מתייחס למצב של מאה אחוז, ללא שום ספק וללא שום תנאי. המושג "יחסי" מתאר מצב שבו הדברים הם פחות ממאה אחוז, הם לא מוחלטים, ותמיד אפשר לראות אותם מכמה זוויות שונות.

לדוגמה, כשאדם חושב שהוא רוצה משהו באופן מוחלט, אם הוא יבחן את הרצון שלו עד הסוף וישאל "האם אני בטוח באופן מוחלט שאני רוצה את זה?", הוא יראה שבסופו של דבר הרצון מתפרק, מאבד משמעות או משתנה. אם אדם בטוח באופן מוחלט שהוא רוצה משהו, או בטוח באופן מוחלט שהוא לא רוצה משהו, המחשבה הזו הופכת ללא רלוונטית. ככל שמצמידים למשהו את המושג "באופן מוחלט", כך הוא מתפרק ומאבד את משמעותו.

מדוע חשיבה מוחלטת מפרקת את המחשבה והרצון?

אליעד מסביר בעזרת דוגמה: אם מישהו אומר "אני רוצה לראות טלוויזיה", והוא ישאל את עצמו האם הוא בטוח באופן מוחלט ברצון הזה, התשובה תמיד תוביל לספק. כי הרצון או המחשבה אינם יכולים להיות נכונים במאה אחוז בכל מצב ובכל זמן. מכאן נובע שכאשר מצמידים למחשבה או לרצון את המילה "מוחלט", הדבר מאבד את משמעותו ומתבטל.

אם נרחיב זאת לדוגמה של אהבה, כשאדם אוהב מישהו אחד באופן מוחלט, הוא אוהב אותו במאה אחוז, ללא שום ספק או תנאי. אך אם אותו אדם יאהב את כולם באופן מוחלט, אז כבר לא תהיה משמעות לאהבה שלו לאדם הספציפי. כאשר אהבה או כל רגש אחר הופכים למוחלטים, הם מאבדים את המשמעות הייחודית שלהם.

כיצד החשיבה היחסית מחזקת את המחשבות ואת הרצון?

מנגד, אם אדם משתמש בחשיבה יחסית, הוא תמיד ימצא זווית כלשהי שתיתן לרצון או למחשבה שלו תוקף ויציבות. למשל, גם המחשבה השגויה ביותר בעולם יכולה להיראות נכונה מזווית ראייה כלשהי באופן יחסי. כשאנשים נאחזים בחשיבה יחסית, הם יכולים לחזק את המחשבות שלהם, את הרצונות שלהם ואת האמונה שלהם בדברים.

כיצד ניתן להשתמש בחשיבה מוחלטת ובחשיבה יחסית כדי לשלוט במוטיבציה וברצונות?

אליעד מתאר כיצד ניתן ליישם את שני סוגי החשיבה באופן מעשי:

• כשרוצים להחליש רצון, פחד, מחשבה או פעולה כלשהי - אפשר להצמיד אליהם את החשיבה המוחלטת. ברגע שמכניסים "מוחלט", הרצון מתערער, כי תמיד אפשר למצוא סיבה למה הרצון לא יכול להיות מוחלט.
• כשרוצים לחזק רצון או ליצור מוטיבציה - משתמשים בחשיבה יחסית. אפשר להגיד "אני רוצה את זה באופן יחסי", ואז תמיד אפשר למצוא סיבה כלשהי שתעודד את הרצון ואת המוטיבציה.

למשל, אם אדם רוצה ללכת לחדר כושר אבל לא מוצא מוטיבציה כי הוא חושב שהוא רוצה לעשות ספורט רק אם זה נותן תועלת מוחלטת, הוא לא יתחיל לעשות ספורט. אם הוא יחשוב על כך באופן יחסי - שגם אם התועלת היא חלקית או לא מושלמת, עדיין שווה לעשות את הפעילות - הוא יוכל להניע את עצמו לפעולה.

כיצד ליצור מוטיבציה לפעולות שאנו חוששים מהן, כמו להתחיל עם מישהו או לגשת לראיון עבודה?

כאן מסביר אליעד דוגמה מעשית נוספת: אדם שרוצה להתחיל עם מישהי אבל מפחד מדחייה, אם הוא יצפה שהיא תרצה אותו באופן מוחלט, הוא לעולם לא יתחיל איתה, כי שום דבר לא מובטח במאה אחוז. אם הוא יחשוב באופן יחסי, שזה בסדר גם אם הוא יקבל תשובה שלילית, כי...