איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשנות רצונות ולשלוט בהם, ובעיקר איך אפשר לשכנע את עצמך לרצות משהו באופן מוחלט, גם אם בפועל אתה לא מרגיש רצון כזה כרגע.

אליעד פותח בהסבר כללי על שני סוגים עיקריים של רצונות:

• רצון סיבתי
  
  - רצון שנובע מסיבה כלשהי, למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך.
• רצון פשוט (רצון מחויב)
  
  - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה.

האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט?

אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם הרצונות הפשוטים ביותר עדיין תלויים באמונה פנימית מאוד חזקה. אם תיקח רצון פשוט לכאורה ותנסה לחקור אותו לעומק, בסופו של דבר תוכל להגיע להבנה שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת, גם אם לא מודעת לך.

למשל, אם אדם אומר "אני רוצה להרגיש טוב, פשוט כי ככה אני רוצה, " אפשר להתחיל לאתגר אותו בשאלה - "אולי אתה רוצה להרגיש רע? למה לא?" האדם יענה שזה לא הגיוני, וכאן בדיוק הטכניקה של אליעד נכנסת לפעולה: כאשר רצון הוא "פשוט", כלומר, ללא סיבות חיצוניות, יש צורך לענות לו בצורה לא הגיונית - פשוט להתעקש בצורה הפוכה: "אני רוצה להרגיש רע." מה שיקרה הוא אחד משניים:

• או שתחשוף שהרצון הפשוט לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת.
• או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש טוב או רע.

איך להשתמש בטכניקת ההיפוך לשכנוע עצמי?

אם יש לך רצון שאתה רוצה לשכנע את עצמך להאמין בו, למשל "אני רוצה לרצות לעשות כסף סתם כך, ללא סיבות, " הדרך היא להתעמת עם המחשבה ההפוכה. המוח אומר לך: "למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה?" ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: "ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ככה אני רוצה."

בהתחלה זה ייראה מוזר או לא טבעי, אך אם תחזור על כך מספיק פעמים, המוח עשוי לקבל את האמונה הזאת כרצון פשוט, ללא צורך בהסברים נוספים.

מה הקשר בין רצונות לבין נטל ההוכחה בוויכוחים?

אליעד משתמש במושג "נטל ההוכחה" כדי להסביר כיצד לנצח בוויכוחים פנימיים וחיצוניים. בכל ויכוח ישנן שתי עמדות מנוגדות. כאשר אדם רוצה להוכיח צד מסוים, הוא חייב לשים את נטל ההוכחה על הצד השני. לדוגמה, אם אדם לא רוצה לעשות משהו, הוא יכול לומר "אני לא עושה את זה, תוכיח לי למה אני צריך, " ובכך להעביר את נטל ההוכחה לצד השני.

אותו עיקרון נכון גם בשכנוע עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך "אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, " אתה יכול להשיב לה: "תוכיחי לי למה לא." על ידי כך, אתה מעביר את חובת ההוכחה אליה, והיא נחלשת מכיוון שאינה יכולה לספק הוכחות מוצקות נגד רצון פשוט ואבסולוטי.

האם יש רצונות מחויבים באמת?

אליעד מסביר שהרצון היחידי שהוא באמת מחויב, הוא הרצון הראשוני ביותר להבדיל בין טוב לרע. כל יתר הרצונות האחרים, גם אם הם נראים פשוטים ואבסולוטיים, מבוססים למעשה על אמונות פנימיות עמוקות. גם הרצון "לא לסבול כאב, " שנראה מאוד בסיסי, נשען על אמונה פנימית ש"כאב הוא רע." אם תחקור את האמונה הזאת, תוכל אפילו לערער עליה.

מה...