לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות
למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש?
אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד כשהוא כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי לרכוש ידע. השאלה מתעוררת מתוך תחושה שאם הידע הזה הוא כל כך טוב וחשוב, מדוע הוא לא נמצא אצלנו מלידה?
כדי להסביר זאת, אליעד נותן דוגמאות מוחשיות:
אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה:
אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך:
אליעד מתאר תרחיש בו אם היית יודע הכל מראש, למעשה היית משותק לחלוטין, ללא יכולת לזוז או לעשות דבר:
אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא פרדוקסלי:
אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד כשהוא כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי לרכוש ידע. השאלה מתעוררת מתוך תחושה שאם הידע הזה הוא כל כך טוב וחשוב, מדוע הוא לא נמצא אצלנו מלידה?
כדי להסביר זאת, אליעד נותן דוגמאות מוחשיות:
- לשאול מדוע לא המציאו את החשמל כבר לפני 3000 שנה או למה החשמל לא צומח ישירות על עצים - זאת שאלה זהה במהותה לשאלה מדוע אנחנו לא נולדים עם ידע מלא.
- לשאול מדוע העץ לא מניב פירות ישירות מתוך האדמה, בלי צורך להמתין לצמיחתו, זו דוגמה נוספת לאותו עיקרון - לכל מצב קיים יתרון וחיסרון, ואין מצב שהוא מוחלט וטוב באופן אבסולוטי.
- מדוע לא יכולים להיות כל הדברים של החורף גם בקיץ? כי לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו.
אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה:
- לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף המידע. הם נעולים בתוך הידיעה שלהם וקשה להם להיות יצירתיים ולחשוב מחדש. לעומתם, מתחילים הם פתוחים יותר וגמישים יותר, יש להם יתרון בחדשנות.
- אי - הידיעה יוצרת התפתחות. ללא אי - הידיעה לא היה שום תהליך, שום סקרנות ושום עניין. האדם מתקדם בזכות הספקות, השאלות והחיפוש אחרי תשובות.
- אם בן אדם היה יודע הכל מראש, הוא היה מגיע לחוסר פעולה מוחלט - לא היה לו למה לשאוף ולא היה לו מניע לעשות דבר. הדוגמה של אליעד היא שאם היינו יודעים מראש את כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול.
אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך:
- הוא מדגים זאת דרך דוגמת החשמל: בעבר היו מדליקים אש כדי ליצור אור, כיום מדליקים חשמל. האם בעבר היה יותר טוב או פחות טוב? לא - פשוט הצורה השתנתה, אך כמות הבעיות נשארה זהה.
- גם לגבי מצב של מחלה - אדם החולה אינו רוצה להיות חולה, אך אליעד אומר שגם במצב זה קיים יתרון מסוים, אפילו אם קשה לראותו. לעיתים האדם פשוט לא מודע ליתרונות שקיימים במצבו.
אליעד מתאר תרחיש בו אם היית יודע הכל מראש, למעשה היית משותק לחלוטין, ללא יכולת לזוז או לעשות דבר:
- לדוגמה, אם היית מבין את כל הצדדים של סכסוך מסוים באופן מוחלט - היית מבין את השיקולים של שני הצדדים באופן מלא ולא היית יכול להכריע או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק.
- דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים.
אליעד מסביר שהרצון לדעת הכל הוא פרדוקסלי:
- מצד אחד האדם רוצה להגיע לידע מוחלט, להיות הכי חזק והכי חכם. מצד שני, אם הוא באמת היה מגיע למצב...
- למה אנחנו לא יודעים הכל מראש?
- מה היתרונות של אי - ידיעה?
- האם ידיעה מוחלטת אפשרית?
- האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר?
- נפרדות או אחדות?
- האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט?
050-3331-331