הנחות יסוד, איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? מהן הנחות יסוד? סוגי הנחות יסוד, ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד, ניתוח שאלה, האם ניתן להפיק X מ Y כמו שניתן להפיק X מ Z? האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר?
איך לדעת שמצאנו את כל הנחות היסוד?
אליעד כהן מסביר שהשאלה "איך נדע שמצאנו את כל הנחות היסוד?" יכולה להתפרש בכמה דרכים. כשאנו מחפשים הנחות יסוד, המטרה שלנו היא לזהות את כל המחשבות או האמונות שהיו בראשו של האדם לפני ששאל את שאלתו. הוא נותן דוגמה: כשאדם שואל שאלה, הוא מניח דברים מסוימים באופן סמוי. למשל, אם שואלים על מה עומד שולחן, ניתן לומר שהוא עומד על ארבע רגליים. אבל האם זה באמת אומר שמצאנו את כל ההנחות? לא בהכרח. אולי השולחן בכלל תלוי מהתקרה עם חוט שקוף, ולא הרגליים מחזיקות אותו. המשמעות היא שגם אם מצאנו את מה שנראה כמו הסיבה (הרגליים), לא בהכרח גילינו את כל הסיבות האפשריות או הנסתרות. לכן, אליעד מדגיש שחשוב להבדיל בין "מה יכול להעמיד את השולחן" לבין "מה כרגע מחזיק אותו". אלו שתי שאלות שונות, שכל אחת דורשת התייחסות אחרת.
מהן הנחות יסוד ואילו סוגים קיימים?
אליעד מבהיר שהנחות יסוד הן כל המחשבות הסמויות שמובילות אדם לשאול שאלה או לטעון טענה. הוא מציין שלושה סוגים של הנחות יסוד:
כדי להבין האם הנחות היסוד אכן מספקות, צריך לבצע ניתוח סיבתיות. ניתוח זה כולל בירור האם הסיבה שאנו מזהים (למשל, הרגליים של השולחן) היא זו שבאמת מחייבת את התוצאה (השולחן עומד), או שאולי יש סיבות נוספות או אחרות לתוצאה שאנו רואים. כאשר מישהו שואל "האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר?", הוא מניח הנחות מסוימות לגבי היכולת להשוות הנאות, שיש מושגים של הנאה, ושניתן בכלל לקבל הנאה מדברים שונים. זה מוביל לשאלה, האם ההנחות הללו אכן מספיקות כדי לשאול את השאלה, או אולי חסרות לנו עוד הנחות הכרחיות?
איך לדעת שלא פספסנו שום הנחת יסוד?
אליעד נותן שיטה מעשית לבדיקה האם מצאנו את כל הנחות היסוד. הוא ממליץ לפרק את השאלה או הטענה למילים או מושגים ולהתחיל לשאול על כל מילה או מושג, "האם אני חייב להניח את המושג הזה כדי לשאול את השאלה?". למשל, בשאלה "האם ניתן לסבוע מעוגיה כמו מלחם?", צריך לשאול: "האם יש לי מושג ברור של 'ניתן'?", "האם ברור לי מה זה 'לסבוע'?", "האם אני יודע מה זה 'לחם'?", וכך לגבי כל מושג בשאלה. אם מצאנו מושג או מילה שלא בדקנו או שאינה ברורה לחלוטין, ייתכן שעדיין לא גילינו את כל הנחות היסוד.
הוא מדגים זאת עם שולחן:...
אליעד כהן מסביר שהשאלה "איך נדע שמצאנו את כל הנחות היסוד?" יכולה להתפרש בכמה דרכים. כשאנו מחפשים הנחות יסוד, המטרה שלנו היא לזהות את כל המחשבות או האמונות שהיו בראשו של האדם לפני ששאל את שאלתו. הוא נותן דוגמה: כשאדם שואל שאלה, הוא מניח דברים מסוימים באופן סמוי. למשל, אם שואלים על מה עומד שולחן, ניתן לומר שהוא עומד על ארבע רגליים. אבל האם זה באמת אומר שמצאנו את כל ההנחות? לא בהכרח. אולי השולחן בכלל תלוי מהתקרה עם חוט שקוף, ולא הרגליים מחזיקות אותו. המשמעות היא שגם אם מצאנו את מה שנראה כמו הסיבה (הרגליים), לא בהכרח גילינו את כל הסיבות האפשריות או הנסתרות. לכן, אליעד מדגיש שחשוב להבדיל בין "מה יכול להעמיד את השולחן" לבין "מה כרגע מחזיק אותו". אלו שתי שאלות שונות, שכל אחת דורשת התייחסות אחרת.
מהן הנחות יסוד ואילו סוגים קיימים?
אליעד מבהיר שהנחות יסוד הן כל המחשבות הסמויות שמובילות אדם לשאול שאלה או לטעון טענה. הוא מציין שלושה סוגים של הנחות יסוד:
-
הנחות יסוד מחייבות
- אלה שהכרחיות לקיומה של השאלה או הטענה. בלי ההנחות האלה לא ניתן לשאול את השאלה כלל. לדוגמה, כשאדם שואל "האם אפשר לסבוע מעוגיה כמו מלחם?", הוא חייב להניח שיש דבר כזה "סובע", שיש דבר כזה "לחם", שיש דבר כזה "עוגיה", ושאפשר לסבוע מלחם או מעוגיה. -
הנחות יסוד מאפשרות
- אלו לא בהכרח מחייבות, אך הן מאפשרות את קיומה של השאלה. הן יכולות להיות חלופיות או נוספות. לדוגמה, כששואלים "על מה השולחן עומד?", רגלי השולחן מאפשרות לשולחן לעמוד, אך לא מחייבות, כי ייתכן שיש דרכים אחרות להחזיק אותו, כמו תליה מהתקרה. -
הנחות יסוד מספקות
- אלו הנחות יסוד שכאשר הן מתקיימות, הן מספקות ומאפשרות באופן מלא את קיום השאלה או הטענה.
כדי להבין האם הנחות היסוד אכן מספקות, צריך לבצע ניתוח סיבתיות. ניתוח זה כולל בירור האם הסיבה שאנו מזהים (למשל, הרגליים של השולחן) היא זו שבאמת מחייבת את התוצאה (השולחן עומד), או שאולי יש סיבות נוספות או אחרות לתוצאה שאנו רואים. כאשר מישהו שואל "האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר?", הוא מניח הנחות מסוימות לגבי היכולת להשוות הנאות, שיש מושגים של הנאה, ושניתן בכלל לקבל הנאה מדברים שונים. זה מוביל לשאלה, האם ההנחות הללו אכן מספיקות כדי לשאול את השאלה, או אולי חסרות לנו עוד הנחות הכרחיות?
איך לדעת שלא פספסנו שום הנחת יסוד?
אליעד נותן שיטה מעשית לבדיקה האם מצאנו את כל הנחות היסוד. הוא ממליץ לפרק את השאלה או הטענה למילים או מושגים ולהתחיל לשאול על כל מילה או מושג, "האם אני חייב להניח את המושג הזה כדי לשאול את השאלה?". למשל, בשאלה "האם ניתן לסבוע מעוגיה כמו מלחם?", צריך לשאול: "האם יש לי מושג ברור של 'ניתן'?", "האם ברור לי מה זה 'לסבוע'?", "האם אני יודע מה זה 'לחם'?", וכך לגבי כל מושג בשאלה. אם מצאנו מושג או מילה שלא בדקנו או שאינה ברורה לחלוטין, ייתכן שעדיין לא גילינו את כל הנחות היסוד.
הוא מדגים זאת עם שולחן:...
- מהן הנחות יסוד?
- איך לזהות הנחות יסוד מחייבות?
- האם הנאה מדבר אחד זהה להנאה מדבר אחר?
- מהו ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד?
- איך למצוא את כל הנחות היסוד?