וכאן נסביר, איך לשתול ללקוח בטלפון את המחשבה שכדאי לו להגיע לפגישה? ובאיזה סטייט אוף מיינד צריך להיות איש המכירות, כדי שבאופן אוטומטי הוא יגרום ללקוח להרגיש שכדאי לו להגיע לפגישה לקבלת מידע נוסף?

אז איך לשתול ללקוח את המחשבה שכל המידע שהוא מקבל בטלפון הוא לא באמת מספיק מידע? אז יש לכך כל מיני דרכים.

לדוגמה הלקוח שואל כמה הרכב עולה לי? אפשרי לענות משהו בסגנון של, יש כל מיני טווחי מחירים שונים ויש מחירים שונים לכל מיני דגמים שונים, אבל המחיר הממוצע הוא X. או לדוגמה, המחיר לרכב שלך מה שאנחנו מדברים עליו כרגע בטלפון, הוא X, אבל יש עוד הרבה דגמים נוספים שאולי יוכלו להתאים לך במחירים אחרים. או לדוגמה, הרכב עולה X, אבל יש כל מיני אפשרויות תשלום שונות שאפשרי להתאים ספציפית אליך.

נניח לדוגמה שהלקוח שואל, באיזה צבע הרכב? אפשרי לענות, הרכב מגיע באחד מהגוונים של השחור. יש הרבה גוונים של שחור, וזה אחד הגוונים של השחור, אבל רק במציאות תוכל לראות איך זה באמת נראה.

ובכוונה לקחתי את הדוגמה של מחיר / צבע, שהן כביכול תשובות סגורות וניסיתי להראות, שגם בהן אפשרי לגרום ללקוח להרגיש שהוא צריך להגיע לפגישה פיזית כדי לקבל מידע נוסף.

הלקוח מבין ומאמין, שיש מידע שלא אפשרי לקבל אותו בטלפון אלא רק בפגישה. עלינו לגרום לו להבין, שיש לנו עוד המון מידע לפרטי פרטים, שרק בפגישה הוא יוכל לקבל את המידע.

וכמובן שיש כאן שכל עוד יותר גדול, והוא איך בעצם איש המכירות יכול להיות בסטייט אוף מיינד שבאופן אוטומטי הוא יגרום ללקוח להרגיש שיש עוד מידע נוסף שהוא יכול לתת ללקוח בפגישה הפיזית שלא ניתן להעביר אותו בשיחה הטלפונית?

והתשובה היא, שזה אפשרי רק אם איש המכירות יודע להטיל ספק בכך שהוא איש המכירות מבין את השאלות של הלקוח בטלפון וגם להטיל ספק בכך שהלקוח מבין את התשובות של איש המכירות בטלפון. ואני אסביר.

נניח שהלקוח שואל שאלה מאוד נפוצה, כגון "כמה עולה המוצר". ונניח שלמוצר שלנו יש מחיר מוגדר. ונניח שאומרים ללקוח בטלפון את המחיר של המוצר. אותו המחיר המדוייק שהלקוח יקבל אותו גם בפגישה הפיזית. אז לכאורה במקרה כזה, אנחנו הבנו את השאלה של הלקוח והלקוח הבין את התשובה שלנו.

ובסטייט אוף מיינד הזה, הלקוח לא באמת צריך להגיע לפגישה פיזית, כי הוא כבר קיבל את כל המידע שהוא רצה בטלפון.

אבל אם איש המכירות היה יותר פיקח, הוא היה מבין שמאחורי כל שאלה של לקוח יש סיפור שלם. כאשר לקוח שואל לדוגמה מה המחיר של המוצר או כל שאלה אחרת, מאחורי השאלה של הלקוח יש סיפור שלם שרץ במוח של הלקוח.

לדוגמה, לקוח שואל מה המחיר של הרכב. במוח של הלקוח, הלקוח עושה כל מיני חישובים שהם אינם נוגעים אך ורק למספר הספציפי שאנחנו אמרנו לו אותו בטלפון. לדוגמה הלקוח מניח שאם המוצר עולה X, אז כנראה שהוא צריך ממש בקרוב לשלם את הX. והלקוח לא בהכרח לוקח בחשבון שישנם כל מיני תנאי תשלום וצורות תשלום שונות ומורכבות כאלו ואחרות.

כמו כן בחלק גדול מהמקרים, הלקוח מניח שהמוצר עולה X. ונניח שבאמת המוצר עולה X. אבל האם ועד כמה הלקוח באמת מבין בטלפון, מה המוצר? האם הלקוח באמת מבין באופן מלא מה המוצר? האם הלקוח יכול לקבל עוד מידע במציאות ולא רק בטלפון? האם ההסבר הטלפוני שלנו לגבי המוצר, הוא מספיק טוב? האם הוא מעביר באופן מלא את חוויית השימוש במוצר בעולם האמיתי? בדרך כלל, התשובה תהיה שלא...

אז כאשר הלקוח שואל, כמה עולה המוצר שלנו? ואנחנו עונים לו כמה עולה המוצר שלנו, אז אומנם אנחנו מדברים לכאורה על המוצר שלנו, אבל אנחנו מדברים על מוצר אחד והלקוח מדמיין בראש מוצר אחר. כי תפישת המוצר של הלקוח, שונה כנראה מתפישת המוצר שלנו. כי המוצר שלנו במציאות, הוא כמעט בוודאות שונה מהמוצר שאותו הלקוח מדמיין בטלפון.

ואם איש המכירות הטלפוני, מתקשה להבין שאולי הוא לא ירד לעומק דעתו של הלקוח בטלפון ואם איש המכירות לא מבין שכנראה שהלקוח לא באמת מבין ממנו את כל המידע בטלפון, אז איש המכירות הטלפוני, מכניס את עצמו...