נפרדות מתוך אחדות, לחזור אל הנפרדות, לשכוח את האחדות, רגע של אחדות, למה יש נפרדות, אחדות לא נצחית, הטוב ביותר כרגע
האם אפשר לחזור אל הנפרדות לאחר שהגענו לאחדות?
אליעד מסביר בהרצאה שניתן לחזור אל הנפרדות גם לאחר שהאדם הגיע למצב האחדות, ואפילו לשכוח לחלוטין את החוויה של האחדות. הוא מסביר שאם המציאות כולה התחילה מתוך מצב של אחדות מוחלטת, וממנה נוצר מצב של נפרדות שבו אנו חיים כעת, אז ברור שגם אדם שכבר חווה את האחדות יכול לחזור אל הנפרדות ולשכוח לגמרי את האחדות שהייתה לו קודם. למעשה, עצם זה שהאדם נמצא עכשיו במצב של נפרדות הוא ההוכחה לכך שהאחדות היא לא נצחית, ושהחזרה לנפרדות מתרחשת שוב ושוב באופן טבעי. אליעד מדגיש שגם אם האדם כבר הגיע למצב המושלם מבחינתו, הוא בהכרח יחזור לנפרדות שוב.
למה להתאמץ להגיע לאחדות אם בכל מקרה חוזרים לנפרדות?
עולה השאלה מדוע בכלל כדאי לאדם להתאמץ להשיג את מצב האחדות אם ידוע מראש שהוא עתיד לשכוח את הכל ולחזור לנפרדות? אליעד עונה על כך בעזרת דוגמה פשוטה של אוכל: כשאדם רעב, הוא אוכל למרות שהוא יודע שבעוד כמה שעות הוא שוב יהיה רעב. הסיבה לכך היא שהאוכל נותן לו תחושה טובה באותו רגע. כך גם המצב של האחדות - החוויה של האחדות היא המצב הטוב ביותר שאפשר לחוות כרגע, ולכן האדם ירצה להגיע אליה אפילו אם היא נמשכת לזמן קצר מאוד. לדעת אליעד, לא משנה כמה זמן תימשך חווית האחדות - היא עדיין הדבר הטוב ביותר שניתן לחוות ברגע הנוכחי.
מדוע בני אדם משקיעים מאמץ כדי להרגיש טוב?
אליעד מדגיש שכל אדם בעולם מתאמץ באופן תמידי כדי להרגיש טוב יותר. בין אם הוא עובד קשה, מתאמץ, משקיע זמן או אנרגיה - כל הפעולות האלו נועדו לגרום לו להרגיש טוב יותר. לכן, אם כבר האדם מתאמץ, כדאי לו להשקיע את המאמצים האלה במשהו שיביא לו את התחושה הטובה ביותר האפשרית - שהיא חוויית האחדות. אליעד מציג טענה בסיסית: אם ישנה דרך לחוות את הטוב המקסימלי, האדם תמיד יעדיף לעשות את הדבר הזה, גם אם הוא מודע לכך שהחוויה תהיה זמנית בלבד.
מדוע אנשים בוחרים לוותר על חוויית האחדות ולחזור לנפרדות?
אליעד נותן דוגמה של יציאה לטיול או לים. כשאדם יוצא לטיול או הולך לים, הוא יודע מראש שהוא יחזור לביתו. למה הוא בכל זאת יוצא? משום שהחוויה עצמה שווה את זה, גם אם היא זמנית בלבד. למרות שהאדם יודע שלא יוכל להישאר שם לנצח, הוא בוחר ללכת כדי ליהנות מהרגע. באופן דומה, האדם ירצה לחוות את האחדות כי החוויה הזו טובה מאוד בפני עצמה, אפילו אם היא תסתיים. אך כאן אליעד מוסיף שהחזרה לנפרדות יכולה להיות גם רצונית וגם בלתי רצונית. האדם יכול לבחור במודע לשכוח את הכל ולחזור לנפרדות, או שהוא יכול לאבד את הבחירה ולהישאב לנפרדות באופן לא מודע.
האם יש היגיון בחזרה אל הנפרדות לאחר השגת האחדות?
אליעד מסביר שלמעשה אין היגיון רציונלי בחזרה לנפרדות. זו בדיוק אותה חוסר היגיון של עצם בריאת העולם: אם הכל היה...
אליעד מסביר בהרצאה שניתן לחזור אל הנפרדות גם לאחר שהאדם הגיע למצב האחדות, ואפילו לשכוח לחלוטין את החוויה של האחדות. הוא מסביר שאם המציאות כולה התחילה מתוך מצב של אחדות מוחלטת, וממנה נוצר מצב של נפרדות שבו אנו חיים כעת, אז ברור שגם אדם שכבר חווה את האחדות יכול לחזור אל הנפרדות ולשכוח לגמרי את האחדות שהייתה לו קודם. למעשה, עצם זה שהאדם נמצא עכשיו במצב של נפרדות הוא ההוכחה לכך שהאחדות היא לא נצחית, ושהחזרה לנפרדות מתרחשת שוב ושוב באופן טבעי. אליעד מדגיש שגם אם האדם כבר הגיע למצב המושלם מבחינתו, הוא בהכרח יחזור לנפרדות שוב.
למה להתאמץ להגיע לאחדות אם בכל מקרה חוזרים לנפרדות?
עולה השאלה מדוע בכלל כדאי לאדם להתאמץ להשיג את מצב האחדות אם ידוע מראש שהוא עתיד לשכוח את הכל ולחזור לנפרדות? אליעד עונה על כך בעזרת דוגמה פשוטה של אוכל: כשאדם רעב, הוא אוכל למרות שהוא יודע שבעוד כמה שעות הוא שוב יהיה רעב. הסיבה לכך היא שהאוכל נותן לו תחושה טובה באותו רגע. כך גם המצב של האחדות - החוויה של האחדות היא המצב הטוב ביותר שאפשר לחוות כרגע, ולכן האדם ירצה להגיע אליה אפילו אם היא נמשכת לזמן קצר מאוד. לדעת אליעד, לא משנה כמה זמן תימשך חווית האחדות - היא עדיין הדבר הטוב ביותר שניתן לחוות ברגע הנוכחי.
מדוע בני אדם משקיעים מאמץ כדי להרגיש טוב?
אליעד מדגיש שכל אדם בעולם מתאמץ באופן תמידי כדי להרגיש טוב יותר. בין אם הוא עובד קשה, מתאמץ, משקיע זמן או אנרגיה - כל הפעולות האלו נועדו לגרום לו להרגיש טוב יותר. לכן, אם כבר האדם מתאמץ, כדאי לו להשקיע את המאמצים האלה במשהו שיביא לו את התחושה הטובה ביותר האפשרית - שהיא חוויית האחדות. אליעד מציג טענה בסיסית: אם ישנה דרך לחוות את הטוב המקסימלי, האדם תמיד יעדיף לעשות את הדבר הזה, גם אם הוא מודע לכך שהחוויה תהיה זמנית בלבד.
מדוע אנשים בוחרים לוותר על חוויית האחדות ולחזור לנפרדות?
אליעד נותן דוגמה של יציאה לטיול או לים. כשאדם יוצא לטיול או הולך לים, הוא יודע מראש שהוא יחזור לביתו. למה הוא בכל זאת יוצא? משום שהחוויה עצמה שווה את זה, גם אם היא זמנית בלבד. למרות שהאדם יודע שלא יוכל להישאר שם לנצח, הוא בוחר ללכת כדי ליהנות מהרגע. באופן דומה, האדם ירצה לחוות את האחדות כי החוויה הזו טובה מאוד בפני עצמה, אפילו אם היא תסתיים. אך כאן אליעד מוסיף שהחזרה לנפרדות יכולה להיות גם רצונית וגם בלתי רצונית. האדם יכול לבחור במודע לשכוח את הכל ולחזור לנפרדות, או שהוא יכול לאבד את הבחירה ולהישאב לנפרדות באופן לא מודע.
האם יש היגיון בחזרה אל הנפרדות לאחר השגת האחדות?
אליעד מסביר שלמעשה אין היגיון רציונלי בחזרה לנפרדות. זו בדיוק אותה חוסר היגיון של עצם בריאת העולם: אם הכל היה...
- מהי חווית האחדות?
- האם אפשר לשכוח את האחדות?
- למה אלוהים ברא את העולם?
- מה הטעם בחוויות זמניות?
- למה להשקיע מאמץ בחוויית האחדות?
- האם הנפרדות היא הכרחית?
050-3331-331